מערך שיעור על זהות אישית לשעת חינוך בנוי ל-45 דקות ולחמישה שלבים: משחק פתיחה שמראה לכל תלמיד לכמה קבוצות הוא שייך בבת אחת, דף ״מעגלי השייכות שלי״ שכל תלמיד ממלא לבד ומסמן בו ליד כל מעגל אם בחר בו או נולד לתוכו, עבודה בקבוצות קטנות על השאלה מה הופך אדם לחבר בקבוצה, שיחה במליאה על השאלה אם הכיתה יכולה להיות אחד המעגלים, ופתק סיום אישי. זהות ושייכות הם הנושא שמשרד החינוך שייך לנובמבר ולחשוון בתוכנית הלימודים החברתית לשעת חינוך. אף תלמיד לא נדרש לחשוף דבר: כל אחד ממלא את הדף לעצמו, משתף לכל היותר מעגל אחד שהוא בוחר, והדף נשאר אצלו. צריך דף מודפס לכל תלמיד, כיסאות במעגל ולוח.
מערך שיעור על זהות אישית: למה דווקא בחשוון?
בעמוד חינוך חברתי לחטיבת ביניים במרחב הפדגוגי, הלוח החודשי של שעת חינוך משייך את נובמבר (חשוון) לנושא זהות ושייכות, וכך גם הדף המקביל לחטיבה העליונה. חשוון תשפ״ז התחיל ב-12 באוקטובר, כך שמי שעובד לפי החודש העברי כבר נמצא בתוך היחידה. את הנושאים של השנה, חודש אחר חודש, אפשר לראות במדריך תוכנית חברתית לשעת חינוך: מה משרד החינוך קבע לספטמבר.
בדף היחידה זהות ושייכות המשרד מסביר את הבחירה בנושא: ״האדם הוא יצור חברתי ותחושת שייכות היא צורך בסיסי עבורו.״ ובהמשך: ״מעגלי השייכות השונים – משפחה, חברים, קהילה, עם, מדינה והאנושות כולה, משפיעים רבות על התפתחות הזהות האישית, החברתית והלאומית של בני הנוער.״ באותה יחידה כיתה ז׳ עוסקת ב״זהות אישית וחברתית״, כיתה ח׳ ב״זהות קבוצתית וקהילתית״ וכיתה ט׳ ב״זהות יהודית, ישראלית לאומית, תרבותית״. המערך שכאן בנוי לכיתה ז׳, ומתאים כנקודת פתיחה לכל שכבה: מי אני, ולאילו קבוצות אני שייך.
המערך במבט מהיר: 45 דקות בשעת חינוך אחת
זו שעת חינוך על זהות ושייכות לכיתות ז׳ עד ט׳, עם התאמות ליסודי ולתיכון בהמשך הדף.
| שלב | זמן | מה עושים | מה יוצא ממנו |
|---|---|---|---|
| 1. הרוח נושבת | 0-7 דקות | משחק במעגל: מי ששייך לקבוצה שהוכרזה מחליף מקום | כל תלמיד רואה שהוא שייך לכמה קבוצות בבת אחת |
| 2. מעגלי השייכות שלי | 7-20 דקות | כל תלמיד ממלא לבד את הדף ומסמן בחרתי או נולדתי לתוכו | מפה אישית שנשארת אצל התלמיד |
| 3. מה עושה אדם לחבר בקבוצה? | 20-32 דקות | קבוצות קטנות מנסחות מה הופך מישהו לחבר בקבוצה אחת | ארבע דרכים להשתייך, על הלוח |
| 4. האם הכיתה היא אחד המעגלים שלי? | 32-42 דקות | שיחה במליאה ובחירה של פעולה אחת לשבוע הבא | פעולה כיתתית אחת, עם תאריך ועם אחראי |
| 5. פתק סיום | 42-45 דקות | שאלה אחת על פתק, בלי שם | תמונה של הכיתה למחנכת, בלי לחשוף אף תלמיד |
מהלך השיעור: חמישה שלבים
השלד לקוח מהפעילות קבוצות שייכות של משרד החינוך. הפעילות נפתחת בקביעה שכל אדם משתייך לכמה קבוצות בבת אחת, וממשיכה: ״לחלקן הוא בוחר להשתייך, ולחלקן הוא משתייך שלא בבחירתו.״ הציר הזה, בחירה מול לידה, הוא הציר של הדף שהתלמידים ממלאים. הזמנים הם מסגרת, ואפשר לקצר שלב אחד כדי לתת יותר זמן לשלב שהכיתה נכנסה אליו.
שלב 1 (0-7 דקות): הרוח נושבת
יושבים במעגל, וחסר כיסא אחד. מי שעומד במרכז מכריז ״הרוח נושבת לכיוון כל ה…״ ומשלים בקבוצה שהוא עצמו שייך אליה, וכל מי ששייך לאותה קבוצה קם ומחליף מקום. מי שנשאר בלי כיסא מכריז על הקבוצה הבאה. בפעילות של המשרד חוזרים על זה חמש או שש פעמים.
כלל אחד שכדאי לומר לפני שמתחילים: מכריזים רק על קבוצות שבוחרים בהן, כמו תחביב, קבוצת ספורט, תנועת נוער או מאכל אהוב. לא מכריזים על דת, על מוצא, על מצב משפחתי או על מראה. אם מישהו בכל זאת מכריז על קבוצה כזו, המחנכת עוצרת בעדינות ומבקשת קבוצה אחרת. המשחק צריך להיות קל, כדי שהשלב הבא יוכל להיות אישי.
שלב 2 (7-20 דקות): מעגלי השייכות שלי
כל תלמיד מקבל את הדף שבהמשך העמוד וממלא אותו לבד, בלי לדבר עם השכנים. בכל מעגל הוא כותב קבוצה אחת או יותר שהוא שייך אליה, וליד כל קבוצה מסמן משבצת: ״בחרתי״ או ״נולדתי לתוכו״. מותר לסמן את שתיהן. אדם נולד לתוך משפחה, ועדיין בוחר בכל יום מחדש להיות קרוב אליה.
לפני שמתחילים, המחנכת אומרת במפורש: הדף שלכם, ואני לא אוספת אותו. מעגל שנשאר ריק הוא גם תשובה. בסוף השלב היא שואלת את הכיתה, בלי לבקש דוגמאות: מה הפתיע אתכם כשסימנתם? מי שרוצה עונה במשפט אחד.
שלב 3 (20-32 דקות): מה עושה אדם לחבר בקבוצה?
מתחלקים לקבוצות של ארבעה. כל קבוצה בוחרת קבוצת שייכות אחת שאינה רגישה, כמו קבוצת ספורט, תנועת נוער, להקה או קבוצת וואטסאפ, ועונה על השאלה מהפעילות של המשרד: ״מה עושה אדם לחבר בקבוצה שלכם?״ כשהקבוצות מציגות, המחנכת ממיינת את התשובות על הלוח לארבע עמודות, לפי ארבע הקטגוריות שבפעילות:
| הדרך להשתייך | מה היא אומרת | דוגמה מקבוצת ספורט |
|---|---|---|
| התנהגות מעשית | מה אני עושה כדי להיות חלק מהקבוצה | מגיע לאימונים |
| הגדרה פורמלית | מי קובע שאני בפנים | רשום בקבוצה ויש לי חולצה |
| התייחסות הסביבה | איך אחרים מזהים אותי כחלק מהקבוצה | החברים יודעים שאני משחק שם |
| הזדהות רגשית | מה אני מרגיש וכמה אני רוצה להיות שם | אני מרגיש שזו הקבוצה שלי |
מסיימים את השלב בשאלה אחת לכל הכיתה: איזו מהדרכים האלה הכי חשובה לכם בקבוצה שאתם הכי קשורים אליה? התשובות נשארות על הלוח לשלב הבא.
שלב 4 (32-42 דקות): האם הכיתה היא אחד המעגלים שלי?
זה לב השיעור, והשאלה לקוחה כמו שהיא מהפעילות של המשרד: ״חוו דעה, האם אפשר לגרום לכך שהכיתה תהיה קבוצת השייכות המשמעותית לכם? הציעו רעיונות.״ המחנכת חוזרת לארבע העמודות שעל הלוח ושואלת: מה מהדברים האלה כבר קורה בכיתה שלנו, ומה חסר? אם אין בכיתה שום דבר שעושים יחד, למשל, חסרה התנהגות מעשית.
הכיתה בוחרת פעולה אחת קטנה לשבוע הבא, עם תאריך ועם מי שאחראי לה: ארוחת בוקר משותפת, משחק קבוצתי בהפסקה, ברכה בכיתה לכל מי שיש לו יום הולדת. לא ״להיות מגובשים״, אלא משהו שאפשר לבדוק בשבוע שאחרי אם קרה.
שלב 5 (42-45 דקות): פתק סיום
כל תלמיד עונה על פתק, בלי שם, על השאלה שחותמת את הפעילות של המשרד: ״כיצד הבחירה בקבוצות השייכות תורמת להבנת הזהות האישית שלכם?״ בכיתה ז׳ אפשר לפשט: מה למדת על עצמך מהמעגלים? המחנכת קוראת את הפתקים אחרי השיעור, והם נותנים לה תמונה של הכיתה בלי לחשוף אף תלמיד.
גבולות שיתוף: מה תלמיד לא חייב לשתף בשיעור על זהות
המעגלים נוגעים במשפחה, במוצא, בדת ובלאום, ולכן גבולות השיתוף הם חלק מהמערך ולא הערת שוליים. אלה הכללים שאנחנו ממליצים לומר בקול בתחילת השיעור:
- הדף נשאר אצל התלמיד. המחנכת לא אוספת אותו ולא מסתכלת בו בלי רשות.
- כל תלמיד משתף במליאה מעגל אחד לכל היותר, והוא בוחר איזה. מותר גם לא לשתף בכלל.
- המחנכת לא מבקשת לשתף את מעגל המשפחה או את המעגל הלאומי מול הכיתה.
- מעגל ריק הוא תשובה לגיטימית, ואין עליו שאלות.
- לא משווים בין תלמידים: לא סופרים מעגלים ולא שואלים למי יש יותר.
- המעגל הלאומי מופיע בדף כמעגל רשות, בלי דיון במליאה. השיעור עוסק בזהות האישית, והמשרד מקדיש לזהות הלאומית יחידה נפרדת בכיתה ט׳.
תלמיד שמעגל המשפחה שלו מורכב, או שעלה לארץ לא מזמן, יכול להשאיר את המעגל הזה ריק בלי להסביר. למחנכת שיש בכיתה שלה תלמידים עולים, פעילות לשבוע העליות מציעה עוד דרך לעבוד עם הסיפור האישי בלי לחשוף.
דף מעגלי שייכות להדפסה
אפשר להעתיק את הטבלאות למסמך ולהדפיס עותק לכל תלמיד. מי שמעדיף לצייר יכול לצייר חמישה עיגולים זה בתוך זה, מהקטן (משפחה) ועד הגדול (עם, מדינה ואנושות), ולכתוב את המשבצות לידם. רשימת המעגלים מבוססת על המעגלים שהמשרד מונה ביחידת זהות ושייכות, ועמודות הבחירה מבוססות על הפעילות קבוצות שייכות.
| המעגל | הקבוצות שלי במעגל הזה | בחרתי | נולדתי לתוכו |
|---|---|---|---|
| 1. משפחה | |||
| 2. חברים | |||
| 3. הכיתה | |||
| 4. קהילה או תחביב (שכונה, תנועת נוער, חוג, קבוצת ספורט) | |||
| 5. עם, מדינה ואנושות (מעגל רשות) |
| שלוש שאלות לעצמי |
|---|
| המעגל שהכי משמעותי לי עכשיו: ____________ |
| מעגל שהייתי רוצה להיות חלק ממנו: ____________ |
| מה אני מביא למעגל של הכיתה: ____________ |
במה זה שונה מדף ההיכרות של תחילת השנה?
באתר כבר יש דף עבודה היכרות לתחילת שנה, ״הדף שלי״, ושני הדפים שואלים בעצם מי אני. ההבדל הוא בשביל מי הדף נכתב. דף ההיכרות נכתב בשביל המחנכת: התלמיד ממלא, והמחנכת אוספת ולומדת להכיר את הכיתה. דף המעגלים נכתב בשביל התלמיד: הוא ממלא, שומר אצלו ובודק את עצמו, ולכן כאן לא אוספים את הדפים. מי שמחפש פעילות מי אני לשבוע הראשון ימצא אותה שם, ומי שמחפש פעילות על זהות אישית באמצע השנה ימצא אותה כאן.
התאמה לפי שכבה
| שכבה | מה משנים במערך |
|---|---|
| ב׳ עד ו׳ | פעילות מעגלי שייכות קצרה, לפי הרעיון שמופיע במרחב הפדגוגי של משרד החינוך בעמוד מעגלי שייכות: חמישה עיגולים בגדלים שונים, ״משפחה, כיתה, שכונה, עיר, מדינה״, שכל תלמיד כותב ומצייר עליהם את מה שמתאר אותו. מניסיון העבודה בכיתות, זה נכנס בכ-30 דקות. מוותרים על שלב 3 ועל המשבצות של בחרתי ונולדתי לתוכו, ומסיימים בשאלה מה הכיתה יכולה לעשות כדי שכולם ירגישו בה שייכים |
| ז׳ | המערך כמו שהוא |
| ח׳ עד ט׳ | בשלב 2 מוסיפים לכל מעגל שאלה: כמה אני מעורב בו? זה הרעיון של הפעילות שייכות ומעורבות של המשרד, שבה ״כל משתתף יקבל משושה ויתבקש לרשום על פיאותיו את קבוצות ההשתייכות שלו.״ |
| י׳ עד י״ב | בשלב 3 מוסיפים את השאלה על קבוצות ברשת, שמופיעה גם היא בפעילות קבוצות שייכות: במה קבוצת וואטסאפ או קבוצה ברשת חברתית עונה על ארבע הדרכים להשתייך, ובמה לא |
למנהלים: למה שיעור על שייכות שווה שעת חינוך?
בסקר של ראמ״ה, מה חושבים התלמידים? תוצאות סקר התלמידים לשנה״ל תשפ״ד, ״70% מהתלמידים דיווחו כי הם מרגישים שייכות לבית הספר וחשים חלק ממנו.״ תחושת המחוברות הייתה גבוהה יותר בבתי ספר דוברי ערבית מאשר בבתי ספר דוברי עברית, 83% לעומת 66%. הסקר נערך בסוף שנת הלימודים תשפ״ד, בזמן המלחמה. מה המדד הזה אומר על בית הספר שלכם, ומה עושים איתו, מפורט במדריך תחושת שייכות בבית הספר: מה אומר סקר התלמידים.
מה מחזק את התחושה הזו נבדק גם במחקר. מטא-אנליזה בשם מה בתי ספר צריכים לדעת על טיפוח שייכות לבית הספר: מטא-אנליזה ריכזה 51 מחקרים על בני נוער, עם 67,378 משתתפים, ומצאה שתמיכה של המורה ותכונות אישיות חיוביות הן המנבאים החזקים ביותר לשייכות לבית הספר. כלומר, המחנכת היא לא רק מי שמעבירה את השיעור. היא גם אחד הדברים שהשיעור עוסק בהם.
מניסיון העבודה בכיתות, התחושה שהכיתה היא מעגל שייכות נבנית בעיקר כשהכיתה עושה דברים יחד. פעילות גיבוש לכיתה ז בלי ציוד היא המשך טבעי לפעולה שהכיתה בחרה בשלב 4. ומי שרוצה לקחת את זה רחוק יותר, פעילות גיבוש ODT לכיתה בנויה מאתגרים קבוצתיים בשטח, שבהם הכיתה מתנסה בעבודה משותפת.
איך ממשיכים אחרי השיעור?
| מתי | מה עושים | כמה זמן |
|---|---|---|
| שבוע אחרי | בודקים אם הפעולה שהכיתה בחרה בשלב 4 קרתה, ומה היא שינתה | 5 דקות |
| שבועיים אחרי | מחלקים תפקידים כך שלכל תלמיד יש מקום בכיתה, בעזרת משחק לחלוקת תפקידים בכיתה | 30 דקות |
| דצמבר (כסלו) | הנושא הבא בלוח של המשרד הוא שונות ורב תרבותיות. ממשיכים למערך שיעור על קבלת השונה לשעת חינוך | 45 דקות |
מערכים נוספים מאותה סדרה
כל מערך בסדרה עומד בפני עצמו לשעת חינוך אחת. מערך שיעור זהות כמו זה משתלב איתם בשנה של שיח כיתתי על ערכים ועל יחסים.
- מערך שיעור על מנהיגות לשעת חינוך: הנושא של אוקטובר
- מערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך
- ציטוטים על שייכות לפתיחת שנת הלימודים: ארבעה ציטוטים עם שאלת דיון
- מכתב לעצמי לתחילת שנה: דף עבודה להדפסה
שאלות נפוצות על מערך שיעור על זהות אישית
מה זה זהות אישית, ואיך מסבירים את זה לתלמידים?
זהות אישית היא התשובה של אדם לשאלה מי אני. בשיעור מסבירים אותה דרך מעגלי השייכות: משרד החינוך כותב שמעגלי השייכות, ממשפחה וחברים ועד עם, מדינה והאנושות כולה, משפיעים על התפתחות הזהות האישית, החברתית והלאומית של בני הנוער. כל מעגל שתלמיד שייך אליו הוא חלק מהתשובה שלו.
מה ההבדל בין זהות אישית לזהות חברתית?
זהות אישית היא מה שאדם רואה כמי שהוא, וזהות חברתית היא הקבוצות שהוא שייך אליהן והאופן שבו הן משפיעות עליו. בשיעור הזה שתיהן נפגשות: התלמיד ממפה את הקבוצות שלו, ובסוף שואל מה הן מלמדות אותו על עצמו. ביחידה של משרד החינוך זה הנושא של כיתה ז׳, זהות אישית וחברתית.
מה זה מעגלי שייכות?
מעגלי שייכות הם הקבוצות שאדם שייך אליהן, מהקרובה ועד הרחוקה: משפחה, חברים, כיתה, קהילה, עם ומדינה. במרחב הפדגוגי של משרד החינוך מתארים אותם כמעגלים שמרכיבים את הזהות של האדם. לחלקם אדם בוחר להשתייך, ולחלקם הוא שייך בלי שבחר, וזה הציר של דף המעגלים בשיעור.
מה תלמיד לא חייב לשתף בשיעור על זהות?
שום דבר. הדף נשאר אצל התלמיד, וכל אחד משתף במליאה מעגל אחד לכל היותר, לפי בחירתו. המחנכת לא מבקשת לשתף את מעגל המשפחה או את המעגל הלאומי, מעגל ריק הוא תשובה לגיטימית, ולא משווים בין תלמידים.
איך מתאימים את המערך ליסודי?
בכיתות ב׳ עד ו׳ מעבירים פעילות של כ-30 דקות: חמישה עיגולים בגדלים שונים, משפחה, כיתה, שכונה, עיר ומדינה, שכל תלמיד ממלא בעצמו. מוותרים על העבודה בקבוצות ועל המשבצות של בחרתי ונולדתי לתוכו, ומסיימים בשאלה מה הכיתה יכולה לעשות כדי שכולם ירגישו בה שייכים.
במה המערך שונה מדף ההיכרות ״הדף שלי״?
דף ההיכרות נכתב בשביל המחנכת: התלמיד ממלא, והמחנכת אוספת כדי להכיר את הכיתה. דף המעגלים נכתב בשביל התלמיד: הוא ממלא, שומר אצלו ובודק את עצמו, ולכן המחנכת לא אוספת אותו.
מה עושים אם הכיתה אומרת שהיא לא מעגל שייכות?
לוקחים את זה כנקודת פתיחה ולא ככישלון. חוזרים לארבע הדרכים להשתייך שעל הלוח, שואלים מה מהן חסר בכיתה, ובוחרים פעולה אחת קטנה לשבוע הבא. בשבוע שאחרי בודקים אם היא קרתה.
האם הכיתה היא אחד המעגלים שלי? שאלה אחת ששווה שעת חינוך
משפחה, חברים, הכיתה, קהילה. התמונה מציגה ארבעה מעגלים ושואלת שאלה אחת: באיזה מהם הילד מרגיש שייך, והאם הכיתה בכלל ביניהם? זו השאלה שבלב המערך, בשלב 4, והיא נשאלת את כל הכיתה ולא תלמיד אחד.
מה שמאפשר לשאול אותה בכנות הוא מה שקורה לפניה: כל תלמיד ממלא את המעגלים שלו לבד, ואף אחד לא חושף כלום. הדף נשאר אצלו. כך התשובה במליאה לא נשענת על וידוי אישי, אלא על ארבע הדרכים להשתייך שעל הלוח. ואם התשובה היא "לא", זו נקודת פתיחה: בוחרים פעולה אחת קטנה לשבוע הבא, עם תאריך ועם אחראי.
מה זה נותן, ולמי:
- למחנכת: תמונה של הכיתה בלי לחשוף אף תלמיד, ופעולה אחת שאפשר לבדוק בשבוע שאחרי אם קרתה.
- להורים: שאלה טובה לשיחת ערב היא לא "יש לך חברים?", אלא "באילו קבוצות אתה מרגיש שייך?". היא פותחת שיחה בלי לחייב תשובה.
- לתלמידים: מקום לבדוק את עצמם בשקט, ומשבצת שאומרת שמותר לבחור: "בחרתי" או "נולדתי לתוכו", ומותר לסמן את שתיהן.
כשהכיתה רוצה פעולה משותפת גדולה יותר מארוחת בוקר, פעילות גיבוש לכיתה היא דרך אחת לתת לה חוויה מעשית משותפת.
הצעד הבא
זהות נבנית במעגלים, והכיתה יכולה להיות אחד מהם. זה מתחיל בחיבור אנושי: מחנכת ששואלת כל תלמיד מי הוא, כיתה שבוחרת לעשות משהו יחד, ובית ספר שנותן לזה זמן. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית לשכבה או לבית הספר כולו, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.
