חלוקת תפקידים בכיתה עובדת הכי טוב כשהיא לא מוכתבת מלמעלה אלא נבנית במשחק קצר שבו התלמידים מבינים למה כל תפקיד נחוץ. הפעילות שלפניכם היא משחק בן 30 דקות לשעת חינוך, בלי ציוד מיוחד, שבסופו יש לכם לוח תפקידים מאויש לכיתה כולה. אפשר להעביר אותה כבר בשבוע הראשון של השנה, בלי הכנה מעבר לקריאה אחת של הדף.
למה חלוקת תפקידים בכיתה היא מהלך חברתי ולא מנהלי
ברוב הכיתות התפקידים מחולקים בשתי דקות בסוף שיעור: מי אחראי על הלוח, מי על המקרן, מי מחלק מחברות. זה פותר לוגיסטיקה ולא נוגע בשכבה החברתית. משרד החינוך מגדיר את הפרקטיקה הזאת אחרת. בעמוד פרקטיקת ההוראה ״מתן תפקיד לכל תלמיד/ה״ נכתב במפורש: ״מילוי תפקיד בתחום הדעת מחזק את תחושת השייכות והמסוגלות ומאפשר לתלמידים לתרום מכישוריהם״, ומטרת הפרקטיקה מוגדרת כ״הגברת שותפות התלמידים באמצעות מילוי תפקיד״.
ההבדל המעשי הוא מי מקבל תפקיד. כשהחלוקה מהירה ומנהלית, התפקידים נוחתים על אותם שלושה או ארבעה תלמידים בולטים, ושאר הכיתה לומדת בשקט שהיא לא נחוצה. המשחק שלמטה בנוי כדי לייצר את התוצאה ההפוכה: כל תלמיד יוצא מהשיעור עם תפקיד אחד שיש לו שם, גבולות והתחלה בתאריך.
מטרות הפעילות
- שכל תלמיד בכיתה יצא מהשיעור עם תפקיד מוגדר אחד, כולל התלמידים השקטים.
- שהכיתה תבין למה כל תפקיד נחוץ, לפני שדנים במי מקבל אותו.
- לתת למחנכת תמונה ראשונית של מי מושך תשומת לב ומי נשאר מחוץ לחלוקה.
- לייצר לוח תפקידים אחד שתלוי על הקיר ומתעדכן, ולא רשימה שנשכחת אחרי שבועיים.
ציוד והכנה
ציוד: אין. מספיקים הלוח, פתקים או דף אחד לכל תלמיד, ועט. אם יש לכם קובייה אחת בכיתה זה נחמד אבל לא הכרחי, ובנספח ב יש גרסה בלי קובייה בכלל.
הכנה: כחמש דקות. קראו את הדף פעם אחת, וסמנו מראש שישה עד שמונה תפקידים שרלוונטיים לכיתה שלכם (רשימת פתיחה בנספח א). אל תגיעו עם רשימה סגורה של מי מקבל מה. זה בדיוק מה שהמשחק אמור לייצר.
מהלך המשחק: 30 דקות לפי תחנות
| זמן | מה עושים | מה אומרים (משפט פתיחה) |
|---|---|---|
| 0-4 דק׳ | פותחים בשאלה פתוחה. כותבים על הלוח כותרת אחת: ״מה צריך לקרות בכיתה הזאת כדי שהיא תעבוד?״ אוספים תשובות בלי לסנן. | ״לא שואל עכשיו מי עושה מה. שואל מה בכלל צריך שיקרה כאן כל יום.״ |
| 4-10 דק׳ | מתרגמים את התשובות לתפקידים. כל תשובה שעלתה הופכת לשם של תפקיד על הלוח. עוצרים על שישה עד שמונה. | ״כל דבר שאמרתם הוא בעצם עבודה שמישהו צריך לעשות. בואו ניתן לה שם.״ |
| 10-17 דק׳ | סבב הגדרה בקבוצות. מחלקים לקבוצות של שלושה או ארבעה, כל קבוצה מקבלת תפקיד אחד וכותבת עליו שלוש שורות: מה עושים, מתי, ומה לא נכלל בתפקיד. | ״תגדירו את התפקיד כמו שהייתם רוצים לקבל אותו, כולל מה לא באחריותכם.״ |
| 17-22 דק׳ | הצגה קצרה. כל קבוצה מקריאה את שלוש השורות שלה. הכיתה מוסיפה תיקון אחד לכל היותר לכל תפקיד. | ״תיקון אחד לכל תפקיד. לא ויכוח, תיקון.״ |
| 22-27 דק׳ | איוש. כאן נכנס הכלל שמונע את הכשל הרגיל: כל תלמיד כותב בפתק שני תפקידים שהיה רוצה, לפי סדר. המחנכת אוספת ומאיישת אחרי השיעור, ולא בהצבעה פומבית. | ״שני תפקידים בפתק, לפי סדר. אין הצבעה, אין תחרות פופולריות.״ |
| 27-30 דק׳ | סגירה ותאריך. אומרים מתי הלוח יתפרסם ומתי התפקידים מתחילים, ומתי מחליפים. | ״הלוח עולה מחר בבוקר, מתחילים ביום ראשון, מחליפים בעוד חודש.״ |
נספח א: בנק תפקידים לפתיחה
אלה תפקידים שאפשר להתחיל מהם אם הכיתה נתקעת בשלב השני. אל תקריאו את כל הרשימה מראש, אחרת הכיתה תפסיק לחשוב. השתמשו בשניים או שלושה כדי לפתוח את הראש.
- אחראי פתיחת בוקר – מוודא שהכיתה מוכנה בשיעור הראשון.
- אחראי קליטה – מלווה תלמיד חדש או תלמיד שחזר אחרי היעדרות ארוכה.
- אחראי לוח וסביבה – מה תלוי על הקיר ומתי זה מתחלף.
- אחראי ציוד משותף – מה חסר ואיפה זה נשמר.
- אחראי אירועים – ימי הולדת, ציונים, מסיבות כיתה.
- אחראי תיעוד – תמונות, סיכומים, מה קרה השבוע.
- אחראי קשר עם המחנכת – מרכז בקשות של הכיתה ומעביר אותן.
- אחראי חצר והפסקות – שם לב מי נשאר לבד, בלי לדווח שמות בפומבי.
למשרד החינוך יש מאגר תפקידים רחב יותר בתוך התוכנית ״תפקיד לכל תלמיד״, ואפשר לסנן בו לפי שכבת גיל ולפי תחום: עמוד התוכנית במרחב הפדגוגי.
נספח ב: גרסה קצרה של 15 דקות
אם יש לכם חצי שעת חינוך בלבד, קצרו כך: דלגו על שלב הקבוצות. כתבו שישה תפקידים על הלוח, בקשו מהכיתה תיקון אחד לכל תפקיד (4 דקות), חלקו פתקים לבחירה כפולה (5 דקות), וסגרו בתאריך (2 דקות). הגרסה הזאת מייצרת לוח מאויש, אבל בלי שלב ההגדרה הכיתה תבין פחות טוב למה כל תפקיד קיים.
התאמות לפי גיל
- כיתות ג-ד: צמצמו לשישה תפקידים בלבד, ותנו לכל תפקיד שם קצר ומוחשי. בשלב ההגדרה בקשו שתי שורות ולא שלוש. הוסיפו ציור קטן לכל תפקיד על הלוח.
- כיתות ה-ו: הגרסה המלאה שלמעלה מתאימה כמו שהיא. אפשר להוסיף בשלב האחרון תפקיד אחד שהכיתה ממציאה בעצמה ולא היה על הלוח.
- חטיבת ביניים: העבירו לתלמידים גם את שלב האיוש, אבל בכתב ולא בהצבעה. הוסיפו שאלה אחת בסבב הסגירה: ״מה יקרה אם מי שקיבל תפקיד לא יעשה אותו?״ ותנו לכיתה לענות.
- חטיבה עליונה: חברו את התפקידים לתוכנית השנתית ולא רק לניהול היומיום, למשל אחראי פרויקט מעורבות חברתית או אחראי קשר עם מועצת התלמידים. בגיל הזה תפקיד בלי סמכות אמיתית נתפס מיד כהצגה.
מה עושים אם
- אף אחד לא רוצה תפקיד מסוים: אל תכפו אותו. שאלו את הכיתה מה בתפקיד הזה דוחה, ותקנו את ההגדרה. תפקיד שאף אחד לא רוצה בדרך כלל מוגדר רע, לא משעמם.
- כולם רוצים את אותו תפקיד: זה סימן טוב. פצלו אותו לשניים, או הכריזו שהוא מתחלף כל חודש והגרילו את הסבב הראשון.
- יש תלמיד שלא כתב כלום בפתק: אל תעירו על זה בכיתה. גשו אליו ביחידות למחרת עם שני תפקידים קונקרטיים לבחירה. תלמיד שלא ממלא פתק בדרך כלל לא אדיש, הוא מניח שממילא לא יבחרו בו.
- הכיתה מגלגלת את זה לצחוק: עצרו את הסבב, חזרו לשאלת הפתיחה על הלוח, ובקשו תשובה רצינית אחת מכל שורה. חזרו למשחק רק אחרי שיש שלוש תשובות.
- מתברר שיש תלמיד שאף קבוצה לא רצתה בשלב הקבוצות: זה מידע חשוב יותר מהמשחק עצמו. אל תטפלו בזה עכשיו, אבל תעדו וקראו את המדריך למיפוי חברתי בשבועות הראשונים.
מה לא לעשות
- לא לאייש בהצבעה פומבית. הצבעה על תפקידים בכיתה היא מדידת פופולריות, והיא מייצרת בדיוק את ההדרה שהפעילות אמורה לצמצם.
- לא לחלק תפקידים כפרס על התנהגות או ציונים. ברגע שתפקיד הוא פרס, מי שלא קיבל למד שהוא לא ראוי.
- לא להשאיר את הלוח בלי תאריך החלפה. תפקיד לשנה שלמה מת אחרי חודש.
- לא להעמיס שני תפקידים על אותו תלמיד כי הוא אחראי. זה בדיוק המנגנון שמרכז את הכוח אצל מעטים.
מה קורה בשבועיים שאחרי
המשחק לבדו לא משנה שום דבר. מה שקובע הוא שלוש נקודות מעקב קצרות: לוח תלוי תוך יומיים עם שם ותפקיד לכל תלמיד; סבב של דקה בשעת חינוך בעוד שבוע, שבו כל תלמיד אומר במשפט אחד אם התפקיד קרה בפועל; והחלפה ראשונה בתום חודש. אם דילגתם על השלישית, הכיתה תלמד שהתפקידים היו טקס פתיחת שנה.
הפעילות הזאת יושבת טוב לצד האמנה הכיתתית ולצד התוכנית החברתית השנתית, ואפשר לשלב אותה ברצף הימים הראשונים יחד עם שעת המחנך של היום הראשון.
משחקים נוספים לשעת חינוך באותו רצף
- שרשרת השמות – משחק היכרות לכיתה חדשה, 25 דקות בלי ציוד.
- המכנה המשותף – משחק חיבור עם כללים לפי גיל.
- משחק ההד – 20 דקות על הקשבה.
- הספירה המשותפת – 25 דקות על שיתוף פעולה.
- איך מכינים ומעבירים פעילות גיבוש – המדריך הכללי למחנך.
עוד חומרים מוכנים לשימוש מיידי נמצאים במרכז החומרים למורים, ואם אתם מחנכת חדשה בכיתה קיימת יש ערכה לשבוע הראשון.
איפה זה נפגש עם מניעת חרם וגיבוש
חלוקת תפקידים אינה כלי לטיפול בחרם קיים. אם יש בכיתה תלמיד מודר, התחילו ממדריך מניעת חרם בפתיחת שנה ולא מהמשחק הזה. מה שהמשחק כן עושה הוא לצמצם את הקרקע שעליה חרם צומח: כיתה שבה לכל תלמיד יש תרומה מוגדרת ומוכרת מקשה על היווצרות מעמדות חברתיים קבועים.
בבתי ספר שרוצים לעבוד על זה בצורה מרוכזת, אנחנו מעבירים סדנת מניעת חרמות (גפ״ן 56427, מסלול ירוק, ניתן לממן מגפ״ן) ופעילויות ODT לגיבוש (גפ״ן 11854, מסלול ירוק, ניתן לממן מגפ״ן).
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח להעביר את המשחק?
30 דקות בגרסה המלאה, 15 דקות בגרסה המקוצרת שבנספח ב. אין צורך בציוד ובהכנה מעבר לקריאה אחת של הדף.
מאיזה גיל אפשר להעביר את זה?
מכיתה ג ומעלה. בכיתות ג-ד מצמצמים לשישה תפקידים ולשתי שורות הגדרה, ובחטיבה מוסרים לתלמידים גם את שלב האיוש.
איך מוודאים שגם תלמידים שקטים מקבלים תפקיד?
האיוש נעשה בפתקים ולא בהצבעה, והמחנכת מאיישת אחרי השיעור. תלמיד שלא כתב כלום מקבל פנייה אישית למחרת עם שתי אפשרויות קונקרטיות.
האם זה מחליף טיפול בחרם בכיתה?
לא. אם יש בכיתה תלמיד מודר, זה אינו הכלי הנכון והוא לא יפתור את המצב. הוא כלי מונע שמצמצם את הקרקע שעליה הדרה צומחת.
מה עושים אם התפקידים מתים אחרי שבועיים?
זה הכשל הנפוץ, והוא כמעט תמיד נובע מהיעדר מועד החלפה. קבעו מראש תאריך החלפה בתום חודש וסבב מעקב של דקה בשעת חינוך בעוד שבוע.
מה לעשות מחר בבוקר
- סמנו שישה עד שמונה תפקידים רלוונטיים לכיתה שלכם מתוך נספח א.
- שריינו 30 דקות בשעת חינוך הקרובה, וכתבו את שאלת הפתיחה על הלוח לפני שהתלמידים נכנסים.
- הכינו פתקים חתוכים לכל תלמיד, כדי שהאיוש לא יגלוש להצבעה.
- קבעו כבר עכשיו ביומן את תאריך פרסום הלוח ואת תאריך ההחלפה בעוד חודש.
- אחרי הסבב, רשמו לעצמכם מי לא כתב פתק. זו רשימת השיחות האישיות שלכם לשבוע הבא.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר