כללים לקבוצת וואטסאפ כיתתית: מה סוגרים לפני שהקבוצה נפתחת

כללים לקבוצת וואטסאפ כיתתית נקבעים ביום שבו הקבוצה נפתחת, לא אחרי האירוע הראשון. בפועל זה אומר ארבע הכרעות שבית הספר עושה מראש: מי מנהל את הקבוצה, מה מותר לפרסם בה, באילו שעות מצפים למענה מהצוות, ולאן פונים כשמישהו נפגע. אין כלל ארצי מחייב שקובע את זה עבורכם — ולכן ההכרעה היא של בית הספר, והיא צריכה להיכתב לפני 1 בספטמבר ולא אחריו.

למה קובעים כללים לקבוצת וואטסאפ כיתתית דווקא השבוע

קבוצות הוואטסאפ הכיתתיות של תשפ״ז נפתחות בימים האלה ממש, לרוב עוד לפני אסיפת ההורים הראשונה ולעיתים לפני שהמחנך/ת בכלל פגש/ה את הכיתה. קבוצה שנפתחה בלי כללים מוסכמים לא נשארת ניטרלית: היא הופכת לזירת החיכוך הראשונה של הכיתה, ובה נוצרות הנורמות שילוו את כל השנה. מניסיון העבודה בכיתות, קל בהרבה לנסח כללים לקבוצה ריקה מאשר לנסח אותם אחרי הודעה שפגעה במישהו.

אין כלל ארצי מחייב — וזו בדיוק הנקודה

נכון ל-27 באוגוסט 2026 לא אותר חוזר מנכ״ל מחייב שקובע כללים לקבוצות וואטסאפ כיתתיות. בתקשורת דווח על טיוטת כללים בנושא תקשורת הורים–מורים, אך מדובר במסמך שטרם פורסם כחוזר רשמי. המשמעות המעשית למנהל/ת: אי אפשר להישען על הנחיה חיצונית, ובאותה נשימה — יש לכם חופש מלא לקבוע מדיניות אחידה לכל הכיתות בבית הספר, ולעשות זאת עכשיו.

משרד החינוך כן מפנה למסלול טיפול באירועי פגיעה ברשת דרך דף שפ״י בנושא פגיעה ברשת, המפנה לחוזר המנכ״ל בנושא אקלים חינוכי. זה המקום שממנו נגזר סעיף התגובה שבהמשך העמוד, לא סעיף הכללים.

ההיררכיה: תקנון בית ספרי ← אמנה כיתתית ← כללי הקבוצה

כללי קבוצת הוואטסאפ אינם מסמך עצמאי. הם השכבה השלישית והקטנה ביותר בשרשרת:

אם הסדר הזה מתהפך והקבוצה מקבלת כללים משלה שאינם נגזרים מהתקנון, נוצרות שתי מערכות נורמות מקבילות בכיתה אחת. זה בדיוק המצב שמקשה על הצוות להתערב כשמשהו קורה.

שתי קבוצות, שתי חיות שונות

לפני שכותבים כללים צריך להחליט על מה מדברים. קבוצת ההורים הכיתתית וקבוצת התלמידים דורשות מדיניות שונה:

  • קבוצת ההורים — הסיכון המרכזי הוא ניהול ציפיות: הצפת הודעות לצוות, בירורים אישיים בפורום פומבי, ושיח ערכי על ילדים ספציפיים. הכללים כאן עוסקים בעיקר בגבולות ובזמינות.
  • קבוצת התלמידים — הסיכון המרכזי הוא הדרה, הוצאה מהקבוצה, שיתוף תמונות ופגיעה מקוונת. הכללים כאן עוסקים בשפה, בתמונות ובדיווח. הנושא הזה נוגע ישירות למניעת חרם בכיתה בפתיחת השנה.

תבנית כללים לקבוצת התלמידים

איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL) מפרסם מערך שיעור להתנהלות בקבוצות וואטסאפ, ובו עקרון מארגן אחד וניסוחי כללים מוכנים. העיקרון: ״החלטה משותפת על כללי שימוש כיתתיים /שכבתיים/ קבוצתיים לשימוש בוואטסאפ״. כלומר הכללים נבנים עם התלמידים ולא מוכתבים להם.

ארבעה כללים מנוסחים מתוך אותו מערך, כלשונם:

  • ״שומרים על שפה נעימה ומכבדת״
  • ״סופרים עד עשר לפני תגובה כדי לא לפגוע באחר״
  • ״מדווחים למישהו אחראי אם מישהו נפגע או פוגע״
  • ״מעלים/משתפים ומפיצים תמונות שאינן פוגעות באחרים״

הערת הקשר חשובה: מערך השיעור המקורי מיועד לכיתות ג׳–ד׳. בשכבות בוגרות יותר הניסוח הזה ייקרא ילדותי, והכללים דורשים התאמה בשפה — אך המבנה שלהם (שפה, השהיה לפני תגובה, דיווח, תמונות) מחזיק גם שם.

שני כללים שכדאי להוסיף ואינם במקור, מתוך מה שחוזר בשטח: כלל אחד על הוצאת חבר מהקבוצה — מי מוסמך להוציא ובאילו נסיבות, וכלל אחד על שעות שקט, שבהן הקבוצה שותקת.

מה תפקיד המחנך/ת בקבוצה

זו השאלה הנפוצה ביותר, ואין עליה תשובה ארצית אחת. יש שלוש עמדות אפשריות, ובית הספר צריך לבחור אחת ולהחיל אותה על כל הכיתות:

  1. מחנך/ת כמנהל/ת הקבוצה — שליטה מלאה, אבל גם אחריות מלאה ועומס תמידי.
  2. מחנך/ת כחבר/ה בקבוצה, וההורים מנהלים — נוכחות ללא ניהול. מאפשר לצוות לראות מה קורה בלי להיות כתובת לכל הודעה.
  3. מחנך/ת מחוץ לקבוצה, עם ערוץ הודעות רשמי נפרד — הפרדה חדה בין תקשורת בית ספרית לשיח ההורים.

מה שחשוב יותר מהבחירה עצמה הוא שהיא תיאמר בקול בשלוש דקות באסיפת ההורים הראשונה, יחד עם שעות המענה של הצוות. מדיניות שנאמרה מראש מונעת את רוב החיכוך; מדיניות שמתגלה תוך כדי נראית כמו התחמקות.

מסלול פעולה כשקורה אירוע בקבוצה

  1. תיעוד לפני הכול — צילום מסך של ההודעה ושל ההקשר, לפני שמישהו מוחק.
  2. הוצאת האירוע מהקבוצה — הטיפול עובר לשיחה אישית עם המעורבים ועם ההורים, לא לדיון פומבי בקבוצה.
  3. עדכון היועצת ומנהל/ת בית הספר — לפי מסלול הטיפול הבית ספרי באירועי אקלים.
  4. פנייה למסלול החיצוני בעת הצורךמוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הוא הכתובת הרשמית לדיווח על פגיעה מקוונת בקטינים. חומרי שיח להורים זמינים בדף המידע להורים של שפ״י.
  5. חזרה לכיתה — אירוע בקבוצה הוא אירוע כיתתי. עיבוד שלו בשעת חינוך הוא מה שנותן סיכוי אמיתי לכך שהכללים ייקלטו.

שאלות נפוצות

האם המחנכת צריכה להיות בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית?

אין כלל ארצי מחייב בנושא, ולכן ההחלטה היא של בית הספר. שלוש האפשרויות המקובלות הן ניהול הקבוצה על ידי המחנך/ת, חברות בקבוצה בלי ניהול, או הישארות מחוץ לקבוצה עם ערוץ עדכונים רשמי נפרד. חשוב לבחור מדיניות אחת לכל הכיתות ולהודיע עליה באסיפת ההורים הראשונה יחד עם שעות המענה של הצוות.

מה הכללים לקבוצת וואטסאפ כיתתית?

אין רשימה רשמית מחייבת. מערך השיעור של איגוד האינטרנט הישראלי מציע ארבעה כללים מנוסחים: ״שומרים על שפה נעימה ומכבדת״, ״סופרים עד עשר לפני תגובה כדי לא לפגוע באחר״, ״מדווחים למישהו אחראי אם מישהו נפגע או פוגע״ ו״מעלים/משתפים ומפיצים תמונות שאינן פוגעות באחרים״. המערך מיועד לכיתות ג׳–ד׳ ודורש התאמת שפה לשכבות בוגרות. מומלץ להוסיף כלל על הוצאת חבר מהקבוצה וכלל על שעות שקט.

מי צריך לנהל את קבוצת ההורים הכיתתית?

ברוב בתי הספר נציג ועד ההורים מנהל את קבוצת ההורים, והצוות החינוכי אינו הכתובת לכל הודעה בה. מה שקובע הוא שהמדיניות תהיה זהה בכל הכיתות ותיאמר מראש, כולל הגדרה מה עובר בקבוצה ומה עובר בערוץ הרשמי של בית הספר.

מה עושים כשתלמיד נפגע בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה?

מתעדים בצילום מסך לפני מחיקה, מוציאים את הטיפול מהקבוצה לשיחות אישיות עם המעורבים ועם ההורים, מעדכנים את היועצת ואת הנהלת בית הספר לפי מסלול הטיפול באירועי אקלים, ובמקרים המתאימים פונים למוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. לבסוף מעבדים את האירוע בשעת חינוך, מפני שאירוע בקבוצה הוא אירוע כיתתי.

מתי כדאי לפתוח את הקבוצה ואיך מציגים בה את הכללים?

לפני שהקבוצה נפתחת, ורצוי בשבוע שלפני פתיחת השנה. ההודעה הראשונה בקבוצה היא הכללים עצמם, בארבע עד שש שורות, עם ציון מי מנהל/ת ומה שעות המענה. בקבוצת תלמידים הכללים נבנים יחד איתם בשעת חינוך ולא מוכתבים להם, לפי עקרון ההחלטה המשותפת.

הצעד הבא

אם אתם רוצים שהכללים לא יישארו הודעה בקבוצה אלא ייכנסו לתוכנית החברתית של הכיתה — עיבוד בשעת חינוך, מיפוי חברתי בשבועות הראשונים ופעילות שמייצרת חיבור אנושי אמיתי בין התלמידים — השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר ונחזור אליכם.

תפריט נגישות