משחקי היכרות לכיתה י בלי ציוד: שלושה משחקים לשיעור מחנך אחד

משחקי היכרות לכיתה י צריכים לעבוד אחרת ממשחקי היכרות ביסודי ובחטיבה: שכבת י מורכבת כמעט תמיד מכמה חטיבות, המתבגרים כבר מזהים מרחוק פעילות שנועדה ״לגבש אותם״, ומעגל עם סבב שמות מייצר אצלם התנגדות במקום היכרות. שלושת המשחקים שלמטה בנויים בדיוק סביב המגבלה הזאת: הם מתחילים בלי דיבור, ממשיכים בקבוצות שהמחנך מרכיב ולא התלמידים, ומסתיימים לפני שמישהו הספיק להרגיש חשוף. הכול נעשה מהמקומות בכיתה, בלי ציוד, בלי הכנה, ונכנס לשיעור מחנך אחד של 45 דקות או לחלקים של 10 עד 12 דקות.

משחקי היכרות לכיתה י: מבט מהיר על שלושת המשחקים

אפשר להריץ את שלושתם ברצף בשיעור מחנך אחד, ואפשר לקחת אחד מהם ל-10 דקות בסוף שיעור. הסדר אינו שרירותי: כל משחק מעלה את מידת החשיפה בדיוק בצעד אחד, והמשחק הראשון הוא זה שמכריע אם השאר יעבדו.

למה סבב שמות נכשל בכיתה י, ומה עובד במקומו

בכיתה א סבב שמות במעגל הוא כלי מצוין. בכיתה י הוא כמעט תמיד נגמר בשלושה תלמידים שמדברים ובעשרים ושניים שמחכים שזה ייגמר. שלושה הבדלים מסבירים למה, והם אלה שעיצבו את שלושת המשחקים:

• לתלמיד בן 15 יש מה להפסיד מחשיפה. ביסודי ילד שאומר משהו מביך שוכח מזה עד ההפסקה. בשכבה חדשה שבה עוד לא נקבע מי הוא, משפט אחד בקול רם מול 30 זרים הוא סיכון ממשי, ולכן ברירת המחדל היא לא לדבר.
• הקבוצות כבר הגיעו מוכנות מהבית. שכבת י מורכבת מקבוצות שלמות שהכירו בחטיבה. כשנותנים לתלמידים לבחור עם מי לשבת או עם מי להתחלק, הן פשוט משחזרות את עצמן, והמשחק מחזק את הגבול במקום לפרק אותו.
• מתבגרים מזהים מניפולציה מיידית. פעילות שמוצגת כ״בואו נתחבר״ מקבלת תגובה צינית. פעילות שמוצגת כמשימה קצרה עם כלל ברור וזמן מוגדר מקבלת שיתוף פעולה.

מכאן שלושת העקרונות שחוזרים בכל שלושת המשחקים: המחנך מחלק, לא התלמידים. מתחילים בלי דיבור. אף משחק לא נמשך יותר מ-12 דקות. אם אתם מחפשים את הגרסה הניטרלית לגיל, משחק ההיכרות שרשרת השמות מתאים לכיתה חדשה בכל שכבה, ופעילות הגיבוש לכיתה ט היא המקבילה לשכבה שממשיכה יחד.

מהלך שיעור מחנך אחד: משחקי היכרות לכיתה י לפי דקות

משחק 1: מי שכבר (8 דקות, אפס דיבור)

זה המשחק שמכריע את השיעור, כי הוא היחיד שאי אפשר להיכשל בו. תלמיד לא אומר מילה, לא נבחר, לא מדורג, ובכל זאת אחרי 12 משפטים הוא כבר ראה מי עוד עמד איתו.

1. ההכנה: אין. התלמידים נשארים במקומות שלהם.
2. המהלך: אתם מקריאים משפט שמתחיל ב״מי שכבר״. מי שהמשפט נכון לגביו עומד ליד הכיסא לשתי שניות, מסתכל סביב ויושב. בלי הסברים, בלי תגובות, בלי צחוקים על מי שעמד.
3. הקצב: 12 משפטים בשמונה דקות, כלומר בערך 40 שניות למשפט. אל תאטו. הקצב הוא מה שמונע מהמשחק להפוך לשיחה.
4. הסדר קבוע ואינו מקרי: ארבעה משפטים קלים לגמרי, ארבעה שכבר מגלים משהו, וארבעה שנוגעים בשכבה החדשה עצמה. את הרשימה המלאה מצאתם בנספח א.
5. הסיום: משפט אחרון שכמעט כולם עומדים בו, כדי שהמשחק ייגמר בתמונה של כיתה שלמה על הרגליים.

משחק 2: שלושה במשותף (12 דקות, שלישיות שאתם מרכיבים)

כאן נשבר הגבול בין החטיבות, ולכן החלוקה היא כל המשחק. אם תלמידים יבחרו שלישיות בעצמם, תקבלו את אותה מפה שהגיעה מהחטיבה.

1. החלוקה (דקה וחצי): ספרו את הכיתה בקול בסבב של 1, 2, 3 לאורך השורות. כל בעלי אותו מספר אינם קבוצה, אלא להפך: השלישייה מורכבת מתלמיד אחד מכל מספר בשלוש שורות סמוכות. השיטה נראית טכנית בכוונה, וזה בדיוק מה שמונע ויכוח.
2. אם יוצאת שארית: אחד או שניים שנותרו מצטרפים לשלישייה קיימת והיא הופכת לרביעייה. אף פעם לא זוג בודד, כי זוג הוא שיחה שאפשר לתקוע בה.
3. המשימה (שש דקות): למצוא שלושה דברים שנכונים לשלושתם ואי אפשר לראות אותם במבט. פסולים: ״כולנו בכיתה י״, ״כולנו מאותה חטיבה״, ״לכולנו יש טלפון״, וכל דבר שקשור למראה חיצוני.
4. הדיווח (שלוש וחצי דקות): כל שלישייה אומרת משפט אחד בלבד, עם המשותף הכי מפתיע מבין השלושה. משפט אחד לכל שלישייה הוא מה שמחזיק את החלק הזה בזמן.
5. התערבות שלכם: עברו בין השלישיות. אם אחת מהן שקטה, תנו לה שאלת חילוץ מנספח ג במקום לשאול ״מה קורה כאן״.

משחק 3: קו הכיתה (10 דקות, בלי מילים)

המשחק השלישי הוא היחיד שמראה לשכבה את עצמה. התלמידים מסתדרים לאורך קיר הכיתה לפי ציר שאתם מקריאים, ובכל פעם המפה משתנה מול העיניים שלהם.

1. המהלך: מקריאים ציר (למשל: כמה זמן לוקח לכם להגיע לבית הספר בבוקר, מהקצר לארוך). התלמידים מסתדרים לאורך הקיר בלי לדבר, רק בסימני ידיים.
2. אחרי כל ציר: חמש שניות של הסתכלות. בשניים מתוך שישה צירים בלבד שואלים תלמיד אחד בקצה שאלה אחת קצרה. לא יותר, אחרת המשחק מתמוטט לשיחה.
3. שישה צירים בעשר דקות. הרשימה המלאה בנספח ב, מסודרת מהניטרלי לאישי יותר.
4. הציר האחרון תמיד חוזר לשכבה: כמה אנשים בכיתה הזאת הכרתם לפני ספטמבר, מהמעט לרב. זה הציר שממחיש למה הפעילות הזאת קיימת, בלי שתצטרכו להסביר את זה במילים.
5. מגבלת מקום: בכיתה צפופה עושים את זה בשני קווים מקבילים לאורך שני קירות, או במסדרון שליד הכיתה.

נספח א: 12 משפטי ״מי שכבר״ מוכנים להקראה

מוכנים כמו שהם, בסדר הזה. אין צורך להעתיק, אפשר להקריא מהמסך.

משפט 9 ומשפט 10 הם הלב של הנספח. אל תדלגו עליהם, ואל תוסיפו עליהם פרשנות. כוח המשפט הוא בעמידה עצמה.

נספח ב: שישה צירים ל״קו הכיתה״

1. כמה זמן לוקח לכם להגיע לבית הספר בבוקר, מהקצר לארוך.
2. כמה אחים ואחיות יש לכם, מהמעט לרב.
3. באיזו שעה אתם בפועל הולכים לישון, מהמוקדם למאוחר.
4. כמה קרובים אתם להחליט מה תעשו אחרי בית הספר, ממש לא יודע עד יודע בדיוק.
5. כמה נוח לכם לדבר מול כל הכיתה, ממש לא נוח עד לגמרי נוח.
6. כמה אנשים בכיתה הזאת הכרתם לפני ספטמבר, מהמעט לרב.

שאלו שאלה קצרה רק אחרי ציר 4 ואחרי ציר 6, ורק לתלמיד אחד בכל פעם, מהקצה שנוח לו. ציר 5 הוא כלי אבחון מצוין בשבילכם: מי שעומד בקצה ״ממש לא נוח״ הוא התלמיד שלא תשמעו ממנו בשיעור, ושווה לזכור אותו לשיחה אישית. שיחה אישית קצרה עם כל תלמיד בתחילת שנה היא ההמשך הטבעי של הציר הזה.

נספח ג: עשרה משפטים מדויקים למחנך

חמישה דברים שלא לעשות

• לא לתת לתלמידים לבחור קבוצות. זה הכלל היחיד שאם תוותרו עליו, שלושת המשחקים לא ישנו כלום.
• לא לפתוח במעגל כיסאות. בשכבת י הסידור הזה מסמן ״עכשיו נהיה רגשיים״ ומייצר התנגדות לפני שהתחלתם. המעגל יכול לבוא בהמשך השנה.
• לא לבקש הסבר על עמידה. ברגע שתשאלו ״למה עמדת״, הפסקתם משחק בלי סיכון והתחלתם חקירה.
• לא להריץ את זה כשאתם לחוצים בזמן. פעילות שנקטעת באמצע משאירה את הכיתה בדיוק בשלב החשיפה, בלי הסגירה.
• לא להפוך את זה לציון או למשימה מחייבת. משחקי היכרות לכיתה י עובדים רק כשהאפשרות להגיד פאס אמיתית.

מה עושים אם

מה עושים עם זה בשבועיים שאחרי

משחקי היכרות לכיתה י אינם המטרה, הם המיפוי. מה שקובע אם השכבה תתערבב הוא מה שקורה בשיעורים שאחרי:

• הושבה שאתם קובעים. שבועיים של סידור ישיבה מתוכנן שוברים יותר גבולות מכל פעילות. מפת ההושבה הכיתתית המוכנה חוסכת את התכנון.
• קבוצות עבודה מוכתבות. טבלת חלוקה לקבוצות עבודה מונעת את הרגע שבו תלמיד נשאר אחרון.
• תפקיד לכל תלמיד. משחק חלוקת התפקידים בכיתה נותן לכל תלמיד סיבה מבנית להיות חלק, גם בלי חברים בשכבה.
• אמנה כיתתית. אחרי שהשכבה כבר מכירה קצת, ערכת האמנה הכיתתית היא המקום לקבע את הכללים שהיא עצמה ניסחה.
• מבט רחב יותר על השכבה. אם אתם ברמת בית הספר ולא רק הכיתה, קליטת שכבת י שמגיעה מכמה חטיבות מפרטת מה עושים בשבועיים הראשונים ברמת ההנהלה והרכז.

מתי משחק בכיתה כבר לא מספיק

משחקי היכרות לכיתה י פותרים זרות, ולא פותרים הדרה. אם בשכבה כבר יש תלמיד שיושב לבד בכל חלוקה, שלא מוזמן לשום קבוצה ושהשיחה נעצרת כשהוא מתקרב, אתם לא בשלב ההיכרות. שם נכנסים כלים אחרים: מה עושים כשתלמיד יושב לבד בהפסקה, ובמקרים מתמשכים סדנת מניעת חרמות לבית הספר, שמופיעה במאגר גפ״ן במספר תוכנית 56427 במסלול הירוק, כלומר בית הספר יכול לממן אותה מתקציב גפ״ן.

בכיוון השני, כששכבת י צריכה יום שלם שמערבב את כל הכיתות ולא 45 דקות בכיתה אחת, פעילות ODT לגיבוש קבוצה בנויה בדיוק לזה, ומספר התוכנית שלה במאגר גפ״ן הוא 11854, גם הוא במסלול הירוק.

מחר בבוקר: חמש דקות הכנה

1. פתחו את נספח א על המסך או על הטלפון. זה כל הציוד.
2. הסתכלו על מפת הכיתה וסמנו מראש שתיים או שלוש קבוצות שהגיעו יחד מאותה חטיבה, כדי לפצל אותן בספירה.
3. החליטו מראש כמה זמן יש לכם: 45 דקות לשלושת המשחקים, 20 דקות לשניים, 8 דקות למשחק 1 בלבד.
4. סמנו לעצמכם את הקיר או המסדרון שבו יתקיים קו הכיתה.
5. קבעו כבר עכשיו מה קורה בשבוע הבא: הושבה או קבוצות עבודה שאתם מחלקים. בלי ההמשך הזה, השיעור נשאר אירוע חד פעמי.

חומרים נוספים מאותו סוג מרוכזים במרכז החומרים למורים, ובהם משחק לשעת חינוך עם כללים לפי גיל, דף עבודה היכרות מוכן להדפסה ופעילות לשעת המחנך הראשונה.

שאלות נפוצות על משחקי היכרות לכיתה י

כמה זמן לוקחים משחקי היכרות לכיתה י?

שלושת המשחקים יחד נכנסים לשיעור מחנך אחד של 45 דקות: 8 דקות למשחק הראשון, 12 לשני, 10 לשלישי, והשאר לפתיחה ולסיכום. אפשר גם להריץ רק אחד מהם ב-8 עד 12 דקות בסוף שיעור אחר.

האם צריך ציוד או הכנה מראש?

לא. שלושת המשחקים נעשים מהמקומות בכיתה ומהקיר, בלי דפים, בלי כרטיסים ובלי אביזרים. ההכנה היחידה היא להסתכל על מפת הכיתה ולסמן מראש אילו קבוצות שהגיעו יחד מאותה חטיבה כדאי לפצל.

מה עושים עם תלמיד שמסרב להשתתף?

נותנים לו להישאר במקום בלי ויכוח ובלי הסבר, ומבקשים רק שלא יפריע. האפשרות להגיד פאס היא מה שמאפשר לשאר הכיתה להשתתף בלי חשש, ותלמיד שמסרב בהתחלה מצטרף לרוב מעצמו במשחק השני.

למה המחנך מחלק את הקבוצות ולא התלמידים?

כי שכבת י מורכבת מקבוצות שכבר הכירו בחטיבה, וכשהתלמידים בוחרים הם משחזרים בדיוק את החלוקה הקיימת. חלוקה שהמחנך קובע היא הדרך היחידה להביא תלמידים משלוש חטיבות לאותה שלישייה.

האם המשחקים האלה מתאימים גם לכיתה ט או יא?

כן, עם התאמה אחת: בכיתה ט אפשר להאריך את משחק השלישיות לשמונה דקות כי ההתנגדות לחשיפה נמוכה יותר, ובכיתה יא כדאי לוותר על משפטים 9 ו-10 בנספח א, מפני שהשכבה כבר מכירה את עצמה והם יישמעו מלאכותיים.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר