שאלון היכרות לתלמיד כיתה ז הוא דף אחד שהתלמיד ממלא בעשרים הדקות הראשונות של שעת החינוך, והוא נועד לתת למחנך את שלושת הדברים שהוא לא יודע על כיתה שהגיעה מכמה בתי ספר: מי הכיר את מי לפני ספטמבר, מי נשאר לבד בהפסקה, ומי צריך שיחה אישית כבר השבוע. הדף בנספח א מוכן להדפסה כמו שהוא, בלי ציוד ובלי הכנה, ובנספח ג יש פרוטוקול קריאה שמאפשר לעבור על כל השאלונים של הכיתה בכרבע שעה.
למה שאלון היכרות לתלמיד כיתה ז שונה מכל שכבה אחרת
בכיתה א המחנכת מכירה את הילדים דרך הגן ודרך ההורים. בכיתה ד היא מקבלת כיתה שכבר הכירה את עצמה שלוש שנים. בכיתה ז אין לה כלום: שלושים ומשהו תלמידים שהגיעו משלושה או ארבעה בתי ספר יסודיים, שרובם לא מכירים אותה ורבים מהם לא מכירים זה את זה. זה ההבדל שמעצב את כל הדף.
ממנו נגזרות שלוש מגבלות מעשיות, ושלושתן משנות את ניסוח השאלות:
- תלמיד בן 12 כבר מחשב מה הוא חושף. ילד בכיתה ב כותב מה שעולה לו לראש. בכיתה ז התלמיד בודק תוך כדי כתיבה מי עוד יקרא את זה, ואם הוא חושד שהדף יוקרא בקול או יוחלף עם שכן, הוא יכתוב תשובות בטוחות וחסרות ערך.
- דף שנראה ילדותי נפסל בשנייה הראשונה. מסגרת לציור, בקשה לצבוע ושאלות על הצבע האהוב מסמנות לכיתה שהמחנך לא מבין לאיזה גיל הוא מדבר, והמחיר הוא לא רק הדף אלא גם השיעורים הבאים.
- המידע שבאמת חסר הוא חברתי ולוגיסטי, לא תחביבים. מה שהמחנך יצטרך כבר בשבוע הבא הוא חלוקה לקבוצות, סידור ישיבה ורשימת תלמידים שצריך לשים עליהם עין בהפסקה. שאלה על תחביב לא נותנת אף אחד משלושת אלה.
שלוש המגבלות האלה מתורגמות לשלושה כללי עיצוב שהדף בנספח א בנוי לפיהם: כל שאלה נענית במשפט אחד או בסימון, אף תשובה לא נקראת בקול בכיתה, והשאלות האישיות יושבות בסוף ומסומנות במפורש כרשות.
מבט מהיר על הדף
| שכבה | ז (מתאים בהתאמה קלה גם לח ולט, ראו התאמות לפי גיל) |
|---|---|
| מתי | שעת החינוך הראשונה או השנייה, אחרי שהכיתה כבר יודעת איפה היא יושבת |
| משך | 20 דקות בכיתה, ועוד 25 דקות קריאה בחדר המורים |
| ציוד | אין. רק צילום של הדף בנספח א, עותק לכל תלמיד |
| הכנה | אין. קוראים את נספח ב לפני השיעור, זה שלוש דקות |
| מה יוצא מזה | מפה חברתית ראשונית, רשימת שמות לשיחה אישית, ובסיס לסידור ישיבה ולחלוקת קבוצות |
מטרות הדף
- לתת למחנך תמונה ראשונית של מי מכיר את מי בכיתה, לפני שהקבוצות מתקבעות.
- לזהות בשבוע הראשון תלמידים שהגיעו לבד מבית ספר שאף אחד אחר לא הגיע ממנו.
- לייצר רשימה קצרה ומוצדקת של תלמידים שצריך לקבוע איתם שיחה אישית השבוע.
- לתת לתלמיד ערוץ שקט להגיד משהו שהוא לא היה אומר בכיתה.
- לבסס את סידור הישיבה ואת חלוקת הקבוצות על נתונים ולא על ניחוש.
ציוד והכנה
ציוד: אין. צילום של נספח א, עותק לכל תלמיד, ועט אחד לכל תלמיד. הכנה: אין. אם יש שלוש דקות לפני השיעור, קראו את נספח ב כדי לדעת מה לא לשאול ולמה.
דבר אחד כן כדאי להכין מראש: מקום לאסוף אליו את הדפים שאינו על השולחן בכיתה. תיקייה שנכנסת לתיק. תלמיד שרואה את הערימה נשארת על השולחן אחרי הצלצול יודע שמישהו אחר יכול להרים אותה, וזה משנה מה הוא כתב.
מהלך השיעור: 20 דקות לפי דקות
| דקות | מה קורה | מה המחנך אומר, מילה במילה |
|---|---|---|
| 0 עד 2 | מחלקים את הדף הפוך, בלי הסבר מקדים ארוך | ״אני מחלק לכם דף. אל תהפכו אותו עדיין, אני רוצה להגיד קודם שלושה דברים עליו.״ |
| 2 עד 4 | שלוש הצהרות הסודיות. זה החלק שקובע אם התשובות יהיו אמיתיות | ״אחת: את הדף הזה קורא רק אני. שתיים: אף תשובה לא תוקרא בכיתה ולא תסופר להורים בלי שאגיד לכם קודם. שלוש: החלק האחרון בדף הוא רשות, מי שלא רוצה לענות שם משאיר ריק וזה בסדר גמור.״ |
| 4 עד 6 | עוברים על מבנה הדף בקול, בלי לענות על שאלות תוכן | ״ארבעה חלקים: מעשי, לימודים, חברה, ואישי. אין תשובות נכונות ואין ציון. מי שמסיים מוקדם הופך את הדף ומחכה.״ |
| 6 עד 16 | עשר דקות כתיבה בשקט. המחנך מסתובב אבל לא עוצר מעל אף תלמיד ולא קורא מעבר לכתף | בשקט. אם מישהו שואל: ״תכתוב מה שנכון לך, אין תשובה נכונה.״ |
| 16 עד 18 | אוספים. אוספים בעצמכם, שורה שורה, ולא מעבירים דפים בין התלמידים | ״אני עובר ואוסף. אל תעבירו דפים קדימה, אני מגיע לכל אחד.״ |
| 18 עד 20 | סוגרים במשפט אחד שמסביר מה יקרה עם זה. בלי סיכום רגשי | ״אני קורא את כל הדפים השבוע. עם חלק מכם אקבע שיחה קצרה, וזה לא אומר שמשהו לא בסדר. מי שכתב לי משהו דחוף, שיגש אליי עכשיו.״ |
שימו לב לשתי נקודות שנראות טכניות ואינן: הדף מחולק הפוך, ושלוש הצהרות הסודיות נאמרות לפני שהתלמיד רואה את השאלות. תלמיד שכבר קרא את שאלה 13 בזמן שאתם מדברים על סודיות לא שמע את ההבטחה, הוא כבר החליט מה הוא כותב.
נספח א: השאלון להדפסה
זהו הגוף של שאלון היכרות לתלמיד כיתה ז: שמונה עשרה שאלות בארבעה חלקים, שנכנסות לעמוד אחד. השאירו שתי שורות ריקות מתחת לכל שאלה פתוחה. אפשר להעתיק את הטבלאות כמו שהן.
חלק 1: מעשי
| מספר | השאלה |
|---|---|
| 1 | השם שלי, ואיך הייתי רוצה שיפנו אליי בכיתה: |
| 2 | מאיזה בית ספר הגעתי: |
| 3 | איך אני מגיע לבית הספר ובאיזו שעה אני בדרך כלל יוצא מהבית: |
| 4 | למי בבית אפשר לפנות אם צריך, ובאיזה שם לקרוא לו: |
| 5 | יש משהו בריאותי או התאמה שכדאי שאדע? (אפשר לכתוב: אדבר על זה איתך אישית) |
חלק 2: לימודים
| מספר | השאלה |
|---|---|
| 6 | מקצוע אחד שאני מרגיש טוב בו: |
| 7 | מקצוע אחד שקשה לי בו: |
| 8 | אני לומד הכי טוב כש: (סמנו) לבד / בזוג / בקבוצה / כשמסבירים לי בעל פה / כשאני כותב |
| 9 | דבר אחד שמורה עשה בשנה שעברה ועזר לי: |
חלק 3: חברה
| מספר | השאלה |
|---|---|
| 10 | את מי מהכיתה הזאת הכרתי עוד לפני ספטמבר: |
| 11 | ליד מי נוח לי לשבת? (עד שני שמות. זה לא מבטיח שזה מה שיהיה) |
| 12 | עם מי הייתי רוצה לעבוד בקבוצה בעבודה כיתתית: |
| 13 | איפה אני בדרך כלל בהפסקה? (סמנו) בכיתה / בחצר עם חברים / בחצר לבד / בספרייה / מסתובב / אחר: |
| 14 | מה הכי שונה בשבילי בחטיבה לעומת היסודי: |
חלק 4: אישי (רשות, אפשר להשאיר ריק)
| מספר | השאלה |
|---|---|
| 15 | דבר אחד שהייתי רוצה שתדע עליי: |
| 16 | דבר אחד שהייתי רוצה שיהיה שונה עד סוף השנה: |
| 17 | מה אני עושה אחרי הלימודים (חוג, עבודה, תנועה, כלום, הכול בסדר): |
| 18 | יש משהו שאני מעדיף לספר רק לך ולא לכתוב כאן? סמנו כאן ואקבע איתך שיחה קצרה השבוע: |
נספח ב: שלוש שאלות שלא שואלים בכיתה ז, ולמה
אלה שלוש שאלות שמופיעות כמעט בכל שאלון היכרות מוכן שמסתובב בין מחנכים, ובשכבת ז כל אחת מהן עושה נזק קטן שקשה לתקן אחר כך.
| השאלה שנפסלה | למה היא בעייתית בכיתה ז | מה לשאול במקומה |
|---|---|---|
| ״מי החבר הכי טוב שלך בכיתה?״ | בשבוע הראשון של ז לרוב התלמידים אין עדיין חבר טוב בכיתה הזאת, והשאלה מנסחת מצב רגיל כחוסר. תלמיד שמשאיר ריק חווה את הדף ככישלון. | שאלה 10: את מי הכרת לפני ספטמבר. זה נותן לכם כמעט את אותו מידע בלי המלכוד. |
| ״ליד מי לא היית רוצה לשבת?״ | זה מייצר רשימת דחייה כתובה. דף אחד שנשכח על שולחן או תלמיד אחד שמציץ, ויש בכיתה מסמך שמונה מי לא רוצים אותו. הנזק אינו תיאורטי. | רק הצד החיובי, שאלות 11 ו-12. מי שחסר מכל הרשימות בולט לכם בלי שאף אחד כתב את שמו. |
| ״במה עובדים ההורים שלך?״ | אינה נחוצה למחנך בשלב הזה, ומייצרת בכיתה חדשה ציר השוואה כלכלי בדיוק ברגע שבו התלמידים מחפשים במה הם נבדלים זה מזה. | שאלה 4: למי בבית אפשר לפנות. זה המידע היחיד שבאמת דרוש לכם עכשיו. |
נספח ג: איך קוראים את כל השאלונים בעשרים וחמש דקות
הטעות הנפוצה היא לקרוא דף דף מתחילתו לסופו. במקום זה עוברים על הערימה ארבע פעמים, כל פעם מחפשים דבר אחד בלבד. כך זה לוקח פחות מחצי שעה ומייצר רשימה שאפשר לעבוד איתה.
| סבב | מה מחפשים | מה עושים עם מה שנמצא |
|---|---|---|
| 1 (5 דקות) | סימון בשאלה 18, ותשובות בשאלה 5 | אלה מטופלים ראשונים. שיחה אישית תוך שבוע, לפני כל השאר. |
| 2 (7 דקות) | שאלה 10: רושמים בצד את השמות שכל תלמיד ציין | מסמנים שני דברים: מי לא ציין אף שם, ומי ששמו לא הופיע אצל אף אחד. אלה שתי רשימות שונות ושתיהן חשובות. |
| 3 (5 דקות) | שאלה 13: מי סימן בחצר לבד, בספרייה או מסתובב | מצליבים מול הרשימות מסבב 2. תלמיד שמופיע בשתיהן עולה לראש סדר העדיפויות. |
| 4 (8 דקות) | שאלות 11 ו-12: מי חוזר הרבה פעמים, ומי לא מופיע בכלל | זה הבסיס לסידור הישיבה ולחלוקת הקבוצות בשבוע הבא. |
ארבעת הסימנים שדורשים פעולה, ומה הפעולה
| מה ראיתם | מה זה אומר | הפעולה בשבוע הקרוב |
|---|---|---|
| תלמיד שהשאיר את שאלה 10 ריקה | הגיע לבד, בלי אף אחד מבית הספר שלו | לשבץ אותו בקבוצה עם תלמיד ששמו מופיע אצל רבים, ולא עם תלמיד בודד אחר |
| תלמיד ששמו לא מופיע באף שאלון אחר | שקוף. זה לא אומר דחוי, זה אומר לא נראה | תפקיד קטן וקבוע בכיתה, ושיחה אישית קצרה תוך שבועיים |
| אותו שם חוזר אצל שמונה תלמידים ויותר | צומת חברתי בכיתה | זה התלמיד שדרכו אפשר לצרף אחרים לקבוצות, אם הוא מוכן לכך |
| ארבעה תלמידים ויותר סימנו בחצר לבד | זו כבר לא שאלה של תלמיד יחיד אלא של ההפסקה עצמה | לטפל במבנה ההפסקה ולא בתלמידים אחד אחד |
מה עושים עם התשובות בשבועיים הראשונים
- יום 1 עד 3: שיחות עם מי שסימן בשאלה 18. שיחה של שבע דקות במסדרון עדיפה על שיחה של רבע שעה שנדחית לשבוע הבא.
- יום 4: סידור ישיבה שנבנה על שאלה 11, עם תלמיד אחד לפחות מכל בית ספר מוצא בכל אשכול שולחנות.
- שבוע 2: חלוקת קבוצות ראשונה לעבודה לימודית, על בסיס שאלה 12 ולא על בחירה חופשית של התלמידים.
- שבוע 2: שתי הפסקות שבהן אתם עומדים בחצר ובודקים בעיניים את מי שסימן שהוא לבד. מה שכתוב בדף הוא השערה עד שראיתם אותה.
- סוף שבוע 2: חמש דקות בישיבת השכבה, עם שמות התלמידים שעלו בשתי הרשימות. זה המקום שבו מידע מהדף הופך לטיפול בית ספרי ולא נשאר אצל מחנך אחד.
חמישה דברים שלא לעשות עם השאלון
- לא להקריא תשובות בכיתה, גם לא משעשעות. הקראה אחת מבטלת את שלוש הצהרות הסודיות, וגם את כל השאלונים שתחלקו השנה.
- לא להחזיר את הדפים לתלמידים. הדף אינו שלהם, הוא כלי עבודה שלכם, ותלמיד שמקבל אותו בחזרה מבין שהוא יכול לעבור בין ידיים.
- לא להפוך את חלק 4 לחובה. ברגע שמבקשים ממי שהשאיר ריק להשלים, הרשות הופכת למלכודת והתשובות מפסיקות להיות אמיתיות.
- לא להעביר את הדפים להורים ולא לצטט מהם באסיפה. אם עולה משהו שההורים צריכים לדעת, אומרים לתלמיד קודם שאתם עומדים לדבר עם ההורים.
- לא לחלק את הדף בעשר הדקות הראשונות של המפגש הראשון עם הכיתה. לפני שהתלמידים יודעים מי אתם, שאלה 15 היא שאלה מאדם זר.
התאמות לפי גיל
- כיתה ח וכיתה ט: הדף עובד כמעט כמו שהוא. מוותרים על שאלה 14, שכבר אינה רלוונטית, ומוסיפים במקומה שתי שאלות: דבר אחד שהיה טוב בכיתה שלנו בשנה שעברה, ודבר אחד שהייתי משנה.
- כיתה י: מקצרים לשתים עשרה שאלות ומוותרים על רוב חלק 1, כי המידע המעשי כבר קיים במערכת. את שאלה 17 מחליפים בשאלה על עבודה ועל מחויבות אישית. אם השכבה מגיעה מכמה חטיבות, שווה לקרוא גם את החומר על קליטת שכבת י שמגיעה מכמה חטיבות.
- יסודי, כיתות ד עד ו: הדף הזה ארוך מדי ומנוסח למתבגרים. השתמשו בגרסה היסודית, דף עבודה היכרות לתחילת שנה, שבנוי כדף אישי ולא כשאלון מיפוי.
מתי השאלון כבר לא מספיק
השאלון הוא כלי איתור, לא כלי טיפול. הוא נותן תמונה של השבוע הראשון, וברגע שהתמונה מצביעה על תלמיד שנשאר מחוץ לכיתה, הכלי הבא הוא אחר. שלושה סימנים שאומרים לעבור הלאה:
- תלמיד ששמו אינו מופיע באף שאלון, שסימן שהוא לבד בהפסקה, וגם אחרי שבועיים של שיבוץ מכוון התמונה לא זזה. זה השלב של התרחיש של ילד דחוי חברתית בכיתה.
- שאלונים שמזכירים שם של תלמיד אחד בהקשר שלילי, או תלמיד שכותב בשאלה 16 שהוא רוצה שיפסיקו להתנהג אליו בצורה מסוימת. כאן פותחים את פרוטוקול ההתערבות בחרם בכיתה.
- יותר מרבע מהכיתה שסימנה שהיא לבד או מסתובבת בהפסקה. זו תמונה כיתתית, והכלי לה הוא מיפוי חברתי בכיתה ולא עוד שאלון.
בכיתה שבה כבר קיימת הדרה מגובשת, שעת חינוך אחת אינה מספיקה, ובתי ספר רבים מביאים לשם התערבות חיצונית. סדנת מניעת חרמות לבית הספר רשומה בגפ״ן במספר 56427 במסלול הירוק, כלומר אפשר לממן אותה מתקציב גפ״ן של בית הספר. כשהמטרה היא בנייה של כיתה חדשה ולא טיפול בהדרה, המסלול המתאים הוא פעילות ODT לגיבוש כיתתי, גפ״ן 11854, גם הוא במסלול הירוק.
מחר בבוקר: חמישה צעדים
- צלמו את נספח א במספר עותקים כמספר התלמידים, ועוד שלושה.
- קראו את נספח ב, שלוש דקות, כדי לדעת מה לא לשאול.
- הכינו תיקייה שנכנסת לתיק שלכם, לא מעטפה שנשארת על השולחן.
- שננו את שלוש הצהרות הסודיות מדקה 2 עד 4. זה החלק שקובע אם התשובות יהיו אמיתיות.
- קבעו לעצמכם חלון של 25 דקות בשבוע הזה לקריאה לפי נספח ג. שאלון שלא נקרא תוך שבוע לא ייקרא.
שני כלים שמתרגמים את הדף לפעולה בשבועיים הראשונים: טבלת סידור ישיבה בכיתה לשאלה 11, וטבלת חלוקה לקבוצות עבודה לשאלה 12. אם אתם מחפשים את המפגש החברתי הראשון עצמו, יש פעילות גיבוש לכיתה ז בלי ציוד, ולרמת השכבה כולה, שכבת ז שמגיעה מכמה בתי ספר. במקביל לשאלון התלמידים אפשר לשלוח להורים את שאלון ההיכרות להורים, ולהמשך העבודה האישית יש שיחה אישית עם תלמיד בתחילת שנה ודף עבודה חוזקות לתלמידים. כל החומרים מרוכזים במרכז החומרים למורים.
שאלות נפוצות על שאלון היכרות לתלמיד כיתה ז
כמה זמן לוקח שאלון היכרות לתלמיד כיתה ז?
עשרים דקות בכיתה, מהחלוקה ועד האיסוף, ועוד כעשרים וחמש דקות קריאה בחדר המורים לפי ארבעת הסבבים בנספח ג. זה נכנס לשעת חינוך אחת בלי לדחוק שום דבר אחר.
האם מותר לשאול תלמיד ליד מי הוא רוצה לשבת?
כן, כל עוד שואלים רק את הצד החיובי ומבהירים בכתב שהתשובה אינה מבטיחה שזה מה שיקרה. מה שלא שואלים הוא ליד מי הוא לא רוצה לשבת, כי זה מייצר רשימת דחייה כתובה שיכולה להגיע לידיים לא נכונות.
מה עושים עם תלמיד שמשאיר את כל הדף ריק?
לא מבקשים ממנו להשלים ולא מעירים על כך בכיתה. דף ריק הוא בעצמו מידע, והפעולה היא שיחה קצרה ופרטית תוך שבוע, שנפתחת במשהו אחר לגמרי ולא בשאלון.
האם אפשר להעביר את השאלון בטופס דיגיטלי במקום על דף?
אפשר, אבל אז מאבדים שני דברים: התלמידים ממלאים בבית ולא בשקט של הכיתה, וחלקם לא ימלאו בכלל. אם בכל זאת עושים את זה דיגיטלית, מקצים לכך את אותן עשרים הדקות בשיעור ולא שולחים כשיעורי בית.
מתי הכי נכון להעביר את השאלון בכיתה ז?
בשעת החינוך הראשונה או השנייה, אחרי שהכיתה כבר יודעת איפה היא יושבת ומי המחנך, ולא בעשר הדקות הראשונות של המפגש הראשון. מצד שני, לא לדחות מעבר לשבוע השני, כי אז הקבוצות כבר מתקבעות והשאלון מתאר מצב שכבר קרה.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר
