חלוקה לקבוצות בכיתה בלי שתלמיד יישאר אחרון: טבלת קבוצות עבודה להדפסה ושלוש מתודות

התשובה הקצרה: את הקבוצות מרכיב המורה מראש, על דף, לפני השיעור, ולא התלמידים בזמן אמת. שלוש עד חמש קבוצות עבודה של שלושה עד חמישה תלמידים, תאריך רוטציה שנקבע מראש ונרשם בטבלה, ותלמיד שכבר סומן כמי שנשאר לבד מקבל שיבוץ ראשון, לפני כולם. הרגע שבו מורה אומר ״התחלקו לקבוצות״ הוא הרגע שבו הכיתה מדרגת את עצמה בקול רם, וחלוקה לקבוצות בכיתה שנעשית מראש מייתרת את הרגע הזה. טבלת קבוצות העבודה שממלאים לפני השיעור מופיעה כאן במלואה, מוכנה להדפסה.

מה שקיים היום בעברית על חלוקה לקבוצות הוא רשימות של מתודות משחקיות: פאזלים, קלפים, קולות של חיות. הן פותרות את שאלת הטכניקה ולא את שאלת האנשים. משרד החינוך נותן את התיאוריה (הטרוגני מול הומוגני, גודל קבוצה, שלבי הפעלה), אבל בלי טופס ובלי תרחיש. הדף הזה סוגר בדיוק את הפער: מי מרכיב את הקבוצה, מי עם מי, לכמה זמן, ומה המחנך עושה בשלושים השניות שבהן נשאר תלמיד בלי קבוצה.

חלוקה לקבוצות בכיתה: מי מרכיב את הקבוצות, המורה או התלמידים?

זו ההכרעה שכל השאר תלוי בה, ויש עליה תשובה מקצועית ברורה. בפרקטיקה ״משימות לימודיות בקבוצות״ שתועדה בקרן משפחת ליאון נכתב: ״אופן החלוקה של הקבוצות יכול להיות אקראית ולבחירת התלמידים או על ידי המחנכת, על פי צרכים של התלמידים ושל הכיתה (לימודיים, חברתיים, רגשיים)״. שימו לב מה המשפט הזה מכשיר: הרכב קבוצה שנקבע מטעמים חברתיים הוא החלטה מקצועית לגיטימית, לא התערבות חריגה.

ד״ר רונה כהן, במסמך על למידה שיתופית ועל ״למידה בקבוצות קטנות״ שפורסם במכללת וינגייט, מבחינה בין קבוצה שנוצרת מעצמה לבין ״קבוצה המורכבת על ידי סוכן חוץ״ שאינו חבר בה, כלומר המורה. אותה עבודה גם מזכירה שבכל קבוצה פועלים ״יחסי דחייה ומשיכה בין חברי הקבוצה״, ״המשפיעים על לכידות הקבוצה״. במילים פשוטות: כשמשאירים את ההרכבה לתלמידים, יחסי הדחייה והמשיכה הם שמחלקים את הכיתה, והם עושים את זה בפומבי.

גם בפרקטיקת ״למידה שיתופית״ של משרד החינוך חלוקת המשימות בתוך הקבוצה נעשית ״תוך הקפדה על חלוקה הוגנת שלוקחת בחשבון את הכישורים והחוזקות של כל אחד ואחת מהם״, ״וגם את הצורך של כל אחד להרגיש שתרם להשלמת המשימה״. ההיגיון הזה מתחיל שלב אחד קודם, בהרכבת הקבוצה עצמה.

טבלת קבוצות העבודה להדפסה

מדפיסים עמוד אחד לכל משימה קבוצתית, וממלאים אותו לפני השיעור, לא בתוכו. שתי העמודות שעושות את ההבדל הן ״תאריך רוטציה שנקבע מראש״ ו״הערה חברתית״. הראשונה קובעת מתי הקבוצה מתפרקת עוד לפני שהיא נפגשת, כך שיציאה מקבוצה אינה אירוע אישי. השנייה היא המקום שבו נכנס מה שכבר ראיתם בחצר, למשל בדף תצפית ההפסקה.

בתחתית הדף שורה אחת: ״מי לא הופיע באף הערה חברתית: ________״. זו בדיקת השארית. תלמיד שאין לגביו שום סיבה שרשמתם הוא בדרך כלל התלמיד שהחלוקה עברה לידו.

לפני שממלאים את עמודת השמות, הפרקטיקה של קרן משפחת ליאון מציעה מניפת שאלות שמסייעת בבחירה, ובהן ״מה הצורך של כל אחד מהתלמידים?״, ״מי יכול להיות מוביל חיובי בקבוצה?״, ״מי יכול לעכב את הקבוצה?״, ״איזה תלמידים לומדים טוב יחד?״, ״האם יכולה להיות התנגדות לאחד מהתלמידים על ידי תלמיד אחר?״ ו״האם ואיך יכולה הקבוצה לחבר בין תלמידים שאין ביניהם קשר?״. שלוש דקות של השאלות האלה מול רשימת הכיתה מייצרות את כל הטבלה.

מי עם מי בקבוצה, וכמה תלמידים בכל קבוצה?

על גודל הקבוצה יש שני מקורות ושני מספרים, ואין טעם לאחד אותם. בפרקטיקת ״למידה שיתופית״ של משרד החינוך מופיע ״נחלק את התלמידים לקבוצות של 5-4״. ד״ר רונה כהן כותבת ש״בקבוצה הלומדת בכיתה נכלול שלושה עד שישה תלמידים״, ומוסיפה ש״קבוצה שיש בה יותר משבעה אנשים מתפרקת״ בדרך כלל לשתי קבוצות משנה. הטווח המעשי שנגזר משני המקורות הוא שלושה עד חמישה תלמידים בקבוצה, ובמשימה ראשונה עדיף הקצה הנמוך.

על ההרכב עצמו, פרקטיקת ״אופן ארגון הלומדים בכיתה״ של משרד החינוך קובעת: ״הקבוצות יכולות להיות הטרוגניות (רמות שונות של תלמידים על מנת לייצר קהילת למידה מגוונת), או הומוגניות (אחידות כדי לאפשר התקדמות בקצב שונה למהירים ולמתקשים)״. ד״ר רונה כהן מוסיפה הגדרה: ״הטרוגניות פירושה שונות״. ההבחנה המעשית פשוטה: קבוצה הומוגנית היא כלי לימודי, לחיזוק נקודתי בתחום מסוים. קבוצה הטרוגנית היא כלי חברתי, והיא זו שרלוונטית לשבועות שבהם הכיתה עדיין מסתדרת חברתית.

אותה פרקטיקה גם ממליצה: ״כדאי להתחיל בקבוצות קטנות על מנת לייצר תרבות של שיתוף פעולה״, וכן ״מומלץ להתחיל בעבודה בזוגות או בקבוצות לפרקי זמן קצרים, כדי לייצר חווית הצלחה״. ומשפט אחד משם ששווה לתלות מעל השולחן: ״חשוב לזכור שעבודה בקבוצות שונה מסתם ישיבה בקבוצות״. אם רוצים להעמיק את חלוקת התפקידים בתוך כל קבוצה, יש לנו משחק חלוקת תפקידים לכיתה שעובד היטב כשלב שני.

כמה זמן משאירים את אותה קבוצה?

המקורות מושכים לכיוון קביעוּת. בקרן משפחת ליאון נכתב ש״כדאי לשמור על קבוצה אחידה לאורך תקופה (מספר שיעורים, מספר שבועות או אפילו לאורך המחצית כולה)״, והנימוק הוא שקבוצה קבועה מאפשרת העמקה בתפקידים, בקשרים ובמיומנויות התקשורת. ההיגיון החברתי מושך לכיוון ההפוך: תלמיד שנשאר בלי קבוצה זקוק להזדמנות חוזרת, ובקבוצה קבועה למחצית שלמה אין לו אותה.

ההמלצה שלנו, ורק שלנו, היא הסינתזה: קבוצה קבועה עם תאריך רוטציה שנקבע מראש. קובעים בעת ההרכבה מתי הקבוצות מתחלפות, למשל אחרי ארבע משימות, רושמים את התאריך בטבלה, ואומרים אותו לכיתה ביום הראשון. כך הקבוצה מקבלת את הזמן שהיא צריכה, וכשהיא מתפרקת זה קורה לכולם באותו יום מסיבה שנרשמה מראש, ולא בעקבות תלמיד מסוים. חשוב לומר: זו ההמלצה שלנו בלבד, והיא אינה מופיעה באף אחד מהמקורות שמצוטטים כאן.

שלוש מתודות חלוקה שלא משאירות אף אחד בחוץ

1. שיבוץ מראש מהרשימה (ברירת המחדל)

ממלאים את הטבלה לפני השיעור, ומקריאים אותה כעובדה: ״קבוצה 1: א, ב, ג. קבוצה 2: ד, ה, ו״. בלי הסבר, בלי התנצלות ובלי לשאול מי מסכים. זו המתודה היחידה שבה השאלה ״מי רוצה אותי״ בכלל לא עולה לאוויר, ולכן היא ברירת המחדל להרכבת קבוצות עבודה בשבועות הראשונים ואחרי כל אירוע חברתי בכיתה.

2. חלוקה בשלבים: זוגות שמתחברים לרביעיות

המורה מצוות זוגות (לא התלמידים), נותן משימה קצרה של חמש דקות, ואז מחבר כל שני זוגות לרביעייה. זה מתיישב עם ההמלצה של משרד החינוך להתחיל בזוגות ובפרקי זמן קצרים, ויש לו יתרון נוסף: אף תלמיד לא עומד לבד אפילו לרגע, כי הוא כבר בתוך זוג לפני שהקבוצה נבנית. מתאים במיוחד לכיתה שבה יש קליקות קשיחות, לצד פעילות לכיתה עם קליקות.

3. חלוקה לפי תוכן, כשהמורה מחלק את הכרטיסים

לכל תלמיד מחולק כרטיס נושא או תת-משימה, והרכב הקבוצה נקבע לפי הכרטיס. חשוב מה שמסתתר כאן: המורה הוא שמחלק את הכרטיסים לפי הטבלה שמילא, כך שהחלוקה נראית אקראית מבחוץ אבל מתוכננת במלואה. זו הדרך להשיג את היתרון של המתודה המשחקית בלי לוותר על השליטה בהרכב. אפשר לשלב אותה עם משחק שיתוף פעולה לכיתה כמשימה הראשונה של הקבוצות החדשות.

מה לא לעשות ברגע החלוקה

נשאר תלמיד בלי קבוצה: מה עושים בשלושים השניות הבאות

גם עם טבלה מלאה זה יקרה, בגלל היעדרות, בגלל מספר אי-זוגי או בגלל קבוצה שמסרבת. שלושה כללים לרגע עצמו:

• מה אומרים בקול: משפט תפעולי בלבד, בטון של סידור לוגיסטי: ״אתה עובר לקבוצה 3, יש שם מקום״. בלי ״מישהו יכול לקחת אותו?״ ובלי ״מי מוכן?״.
• מה לא אומרים: לא מסבירים לכיתה למה, לא מבקשים מהקבוצה להסכים, ולא מציעים לתלמיד לעבוד לבד כפתרון מהיר. עבודה לבד ברגע כזה נקראת על ידי הכיתה כאישור לדחייה.
• מה עושים אחר כך: רושמים את זה בעמודת ההערה החברתית בטבלה, ומשווים מול הדף של המשימה הבאה. אירוע בודד הוא רעש, אותו שם שלוש פעמים הוא דפוס.

אם הסירוב חוזר על עצמו ומקבל אופי של קבוצה שלמה מול תלמיד אחד, זה כבר לא נושא של חלוקה לקבוצות אלא של דחייה חברתית, ויש לזה מסלול נפרד. שני המדריכים הרלוונטיים אצלנו הם מה עושים כשאף אחד לא רוצה לשבת ליד תלמיד ותלמיד שנשאר לבד בהפסקה. הנקודה שבה זה עובר ליועצת היא הנקודה שבה אותו שם חוזר בשני הקשרים שונים, למשל גם בהרכבת קבוצות וגם בחצר.

כדאי גם לזכור את מה שכתוב בקרן משפחת ליאון: ״עבודה בקבוצה דורשת הנחייה מצד המחנכת״, ו״הכרחי להקדיש זמן לתהליכי רפלקציה ומשוב על העבודה הקבוצתית״. הקבוצה אינה מנגנון שמתחזק את עצמו, ורוב מה שקורה בה חברתית נקבע בחמש הדקות שאחרי המשימה, לא בזמן המשימה.

למה זה משנה דווקא השנה

במסמך המיקוד האסטרטגי לקראת שנת הלימודים תשפ״ז של משרד החינוך, המטרה השלישית היא ״חיזוק הלכידות החברתית כבסיס לחיים בישראל״, והיעד הראשון תחתיה הוא ״הטמעת חינוך לשייכות, זהות ואחריות חברתית בשגרת בית הספר״. שתי המילים האחרונות הן העיקר. שייכות לא נבנית באירוע שנתי אלא בשגרה, וחלוקה לקבוצות היא אחת השגרות התכופות ביותר בבית הספר: היא קורית בכל מקצוע, כמה פעמים בשבוע, אצל כל מורה. כפי שנכתב בקרן משפחת ליאון על עבודה בקבוצות, ״היא מאפשרת התנסות במיומנויות חברתיות, מעמיקה את ההיכרות בין הילדים ומזמנת העמקה וחיזוק של הקשרים ביניהם״. מחנכת שעדותה תועדה שם מנסחת את תפקיד המורה בהרכבה במשפט אחד: ״לייצר חיבורים שלא ישאירו אף אחד לבד״. זה בדיוק מה שדף אחד שממלאים לפני השיעור נותן הזדמנות לעשות.

בהמשך לזה, השלב שאחרי חלוקה לקבוצות הוא לתת לכל תלמיד מקום קבוע בכיתה ולא רק בקבוצה, ולזה יש אצלנו מדריך תפקיד לכל תלמיד.

שאלות נפוצות על חלוקה לקבוצות בכיתה

מי צריך להרכיב את קבוצות העבודה בכיתה, המורה או התלמידים?

המורה, מראש ועל דף. בפרקטיקה שתועדה בקרן משפחת ליאון נכתב שאופן החלוקה יכול להיות אקראי ולבחירת התלמידים או על ידי המחנכת לפי צרכים לימודיים, חברתיים ורגשיים, וד״ר רונה כהן ממכללת וינגייט מתארת קבוצה שמרכיב אותה מי שאינו חבר בה, כלומר המורה. כשההרכבה נמסרת לתלמידים, יחסי הדחייה והמשיכה בכיתה הם שמחלקים אותה, והם עושים זאת בפומבי.

כמה תלמידים צריכים להיות בקבוצת עבודה בכיתה?

יש שני מקורות ושני מספרים. משרד החינוך כותב בפרקטיקת הלמידה השיתופית על חלוקה לקבוצות של ארבעה עד חמישה תלמידים, וד״ר רונה כהן כותבת על שלושה עד שישה, ומוסיפה שקבוצה עם יותר משבעה משתתפים נוטה להתפרק לשתי קבוצות משנה. הטווח המעשי שנגזר משניהם הוא שלושה עד חמישה תלמידים בקבוצה, ובמשימה הראשונה עדיף הקצה הנמוך.

כמה זמן משאירים את אותה קבוצת עבודה לפני שמחליפים?

קרן משפחת ליאון ממליצה לשמור על הרכב אחיד לאורך תקופה, ממספר שיעורים ועד מחצית שלמה, כדי לאפשר העמקה בתפקידים ובקשרים. ההמלצה שלנו, שאינה מופיעה במקורות, היא לשלב את זה עם תאריך רוטציה שנקבע מראש ונרשם בטבלה ביום ההרכבה: כך הקבוצה מקבלת זמן להתגבש, וכשהיא מתחלפת זה קורה לכל הכיתה באותו יום ולא בעקבות תלמיד מסוים.

מה עושים כשנשאר תלמיד בלי קבוצה באמצע השיעור?

אומרים משפט תפעולי אחד בטון של סידור לוגיסטי, למשל ״אתה עובר לקבוצה 3, יש שם מקום״, ולא שואלים את הכיתה מי מוכן לקבל אותו. לא מציעים לו לעבוד לבד, כי הכיתה קוראת את זה כאישור לדחייה. אחרי השיעור רושמים את האירוע בעמודת ההערה החברתית ומשווים מול המשימה הבאה, ואם אותו שם חוזר שלוש פעמים או שהסירוב מגיע מקבוצה שלמה, זה עובר לטיפול חברתי נפרד עם היועצת.

קבוצה הטרוגנית או הומוגנית, מה עדיף לחלוקה לקבוצות בכיתה?

משרד החינוך מתאר את שתי האפשרויות: קבוצה הטרוגנית מורכבת מרמות שונות של תלמידים כדי לייצר קהילת למידה מגוונת, וקבוצה הומוגנית אחידה כדי לאפשר התקדמות בקצב שונה למהירים ולמתקשים. ההבחנה המעשית היא שקבוצה הומוגנית משרתת מטרה לימודית נקודתית, וקבוצה הטרוגנית משרתת מטרה חברתית. לשבועות שבהם הכיתה עדיין מסתדרת חברתית, ההרכב ההטרוגני הוא הרלוונטי.

הצעד הבא

הטבלה הזאת מסדרת את מה שקורה בתוך השיעור. אם מילאתם אותה כמה פעמים ואותם שמות ממשיכים לחזור בעמודת ההערה החברתית, הצעד הבא הוא לעבוד על הכיתה עצמה, בפעילות שבנויה על חיבור אנושי בין התלמידים ולא על עוד שיחה. השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר ונחזור אליכם עם התאמה לשכבה ולמה שראיתם בטבלאות.