משחקי גיבוש כיתה ח בלי ציוד: שלושה משחקים שמערבבים את הקבוצות (45 דקות)

משחקי גיבוש כיתה ח צריכים לפתור בעיה אחרת מזו של כיתה ז: התלמידים כבר מכירים זה את זה שנה שלמה, והקבוצות שנוצרו בשנה שעברה כבר נסגרו. משחק היכרות נשמע להם ילדותי, ומשחק שבו הם בוחרים עם מי להיות רק משחזר את הקבוצות הקיימות. שלושת המשחקים שלמטה בנויים לערבב בלי שזה ייראה כמו תרגיל: החלטה חשאית לפני שזזים, שורה שקטה של כל הכיתה, וזוגות שהמחנכת קובעת. בלי ציוד, בלי הכנה, בשיעור מחנך אחד של 45 דקות.

משחקי גיבוש כיתה ח: מטרות השיעור

• לערבב תלמידים מקבוצות חברתיות שונות, בלי להכריז שזו המטרה.
• לתת לכל תלמיד רגע אחד שבו הוא מחליט לבד, בלי להסתכל על מה החברים שלו עושים.
• לייצר שיחה אישית קצרה אחת לפחות בין כל תלמיד לבין מישהו שהוא כמעט לא מדבר איתו.
• לתת למחנכת תמונת מצב: מי עומד לבד, מי מוביל, ומי נגרר אחרי הקבוצה.

למה משחקי גיבוש כיתה ח צריכים להיראות אחרת

מניסיון העבודה בכיתות, שלושה דברים מבדילים את כיתה ח משאר השכבות, והם אלה שעיצבו את המשחקים:

• הקבוצות כבר קיימות. בכיתה ז כולם חדשים ויש סקרנות. בכיתה ח כל אחד יודע איפה הוא עומד, ובכל פעם שנותנים בחירה חופשית הכיתה מתחלקת בדיוק לאותן קבוצות.
• ההשפעה של הקבוצה על כל החלטה. תלמיד בן 13 יבחר לרוב את מה שהחברים שלו בוחרים, גם בשאלה פשוטה כמו ים או בריכה. לכן משחק 1 מתחיל בהחלטה חשאית.
• רגישות גבוהה לחשיפה ולמגע. משחקים עם מגע פיזי, או כאלה שדורשים לספר משהו אישי מול כל הכיתה, נתקלים בהתנגדות. כל שלושת המשחקים כאן בלי מגע, וכל שיתוף מול הכיתה הוא רשות.

מכאן שלושה כללים שחוזרים בכל המשחקים: מחליטים לפני שרואים את החברים. המחנכת קובעת את הזוגות. אף אחד לא חייב לדבר מול כולם. אם הכיתה שלכם עוד בשנה הראשונה שלה יחד, פעילות הגיבוש לכיתה ז מתאימה יותר, ואם אתם כבר בכיתה ט, פעילות הגיבוש לכיתה ט היא ההמשך הטבעי.

ציוד והכנה

• ציוד: אין. לא דפים, לא כרטיסים ולא אביזרים.
• מקום: ארבע פינות בכיתה שאפשר להגיע אליהן, וקיר אחד שאפשר לעמוד לאורכו. אם השולחנות צפופים, מזיזים שתי שורות לפני תחילת השיעור.
• הכנה: סמנו לעצמכם אילו פינות הן 1, 2, 3 ו-4. הכינו על דף או בטלפון רשימת זוגות למשחק 3, לפי ההנחיות בנספח ג. זה הצעד היחיד שדורש מחשבה, והוא זה שקובע אם השיעור יערבב את הכיתה.

מהלך השיעור לפי דקות

משחק 1: ארבע פינות בהחלטה חשאית (10 דקות)

ארבע פינות הוא משחק מוכר, אבל בכיתה ח הוא נכשל כשכל קבוצה פשוט הולכת יחד לאותה פינה. השינוי כאן הוא שלב אחד קטן: ההחלטה מתקבלת בעיניים עצומות, לפני שמישהו רואה לאן החברים שלו הולכים.

1. ההצגה: מסמנים את ארבע הפינות כ-1, 2, 3 ו-4, ומקריאים שאלה מנספח א עם ארבע תשובות.
2. ההחלטה: כולם עוצמים עיניים או מורידים ראש, ומראים מול החזה מספר אצבעות לפי התשובה. סופרים בקול עד שלוש.
3. התנועה: ״זזים״. כל אחד הולך לפינה שבחר. מי שמחליף בדרך, מחליף, אבל הכיתה כבר ראתה שההחלטה הראשונה הייתה שלו.
4. השיחה בפינה: דקה אחת. בתוך הפינה כל אחד מוצא מישהו שהוא לא יושב לידו בכיתה, ואומר לו משפט אחד: למה בחר בתשובה הזאת.
5. הקצב: חמש שאלות, בערך שתי דקות לשאלה. שאלה ראשונה קלה לגמרי, שאלה אחרונה כזו שמפצלת את הכיתה לארבע פינות כמעט שוות.

מה המחנכת מסתכלת עליו: מי תמיד מחכה לראות לאן הולכים לפני שהוא זז, ומי נשאר לבד בפינה ולא מוצא עם מי לדבר. זה המידע החשוב ביותר שהשיעור נותן לכם.

משחק 2: השורה השקטה (12 דקות)

משחק שיתוף פעולה של כל הכיתה, שבו התלמידים הדומיננטיים לא יכולים להוביל בדיבור, ותלמידים שקטים מגלים שיש להם תפקיד.

1. המשימה: כל הכיתה מסתדרת בשורה אחת לאורך הקיר לפי יום ההולדת, יום וחודש בלי שנה. מצד אחד ינואר, מהצד השני דצמבר.
2. הכלל: בלי מילים ובלי טלפונים. מותר להראות מספרים באצבעות, להצביע, לכתוב באוויר.
3. הזמן: ארבע דקות. אומרים בקול כשנשארה דקה.
4. הבדיקה: מתחילים מינואר, וכל תלמיד בתורו אומר את התאריך שלו בקול. מי שלא במקום זז, בלי הערות. אם הכיתה הצליחה, מחמיאים לכיתה, לא לתלמיד מסוים.
5. סבב שני, אם יש זמן: אותו דבר לפי ציר אחר מנספח ב, בשלוש דקות.
6. שיחה קצרה, 3 דקות: שלוש שאלות לכיתה כולה: מי הוביל בלי לדבר? מה עזר לכם למצוא את המקום? מישהו עזר למישהו אחר להגיע למקום שלו?

השאלה האחרונה היא העיקר. בכיתה ח כמעט תמיד מתגלה שמי שעזר הוא לא מי שמדבר הכי הרבה בשיעורים, וזה שווה משפט אחד שלכם בקול.

משחק 3: שתי אמיתות ושקר בזוגות שאתם קובעים (13 דקות)

משחק שכולם מכירים, ולכן אין צורך להסביר הרבה. מה שהופך אותו למשחק גיבוש הוא הזוגות: כל זוג מורכב משני תלמידים שכמעט לא מדברים זה עם זה.

1. החלוקה: מקריאים את הזוגות מהרשימה שהכנתם. לא מסבירים למה דווקא הזוגות האלה, ולא עונים על ״אפשר להחליף?״. התשובה: ״בסבב הבא יהיו זוגות אחרים.״
2. המהלך: כל אחד אומר לבן הזוג שלו שלושה משפטים על עצמו. שניים נכונים, אחד לא. בן הזוג מנחש מה השקר ושואל שאלה אחת על אחד המשפטים הנכונים. אחר כך מתחלפים. חמש דקות לזוג.
3. הגבול: משפטים רק על תחביבים, חוויות, דברים שקרו לי, דברים שאני יודע לעשות. לא על תלמידים אחרים, לא על המשפחה ולא סודות. את הדוגמה הראשונה תנו אתם, על עצמכם.
4. סבב שני: זוגות חדשים מהרשימה, עוד חמש דקות.
5. שיתוף, 3 דקות: מי שרוצה מספר לכיתה דבר אחד נכון שגילה על בן הזוג, רק אחרי שבן הזוג הסכים. לא עוברים בסבב על כולם.

נספח א: עשר שאלות מוכנות לארבע פינות

שאלות 1 עד 4 קלות, מתאימות לפתיחה. שאלות 5 עד 8 כבר מגלות משהו. שאלות 9 ו-10 הן לסיום, ורק אם הכיתה רגועה. על שאלה 10 כדאי להגיד משפט אחד שלכם אחרי שכולם זזו: לאן הלכו רוב התלמידים, ומה זה אומר לכם.

נספח ב: צירים לשורה השקטה

צירים שלא משתמשים בהם: גובה, ציונים, כמה חברים יש לי, כל דבר שקשור לכסף או למשפחה. השורה השקטה עובדת רק כשאין בה דירוג.

נספח ג: איך מרכיבים את רשימת הזוגות

1. כתבו את שמות התלמידים לפי הקבוצות החברתיות שאתם רואים בהפסקות, כולל תלמידים שאינם בשום קבוצה.
2. הרכיבו זוגות שבהם שני התלמידים באים מקבוצות שונות. זה כל הכלל.
3. תלמיד שנמצא בשולי הכיתה משבצים עם תלמיד רגוע ולא דומיננטי, לא עם המוביל של קבוצה חזקה.
4. אל תשבצו יחד שני תלמידים שיש ביניהם סכסוך פתוח.
5. אל תכפו זוגות של בן ובת בסבב הראשון אם הכיתה מחולקת מאוד לבנים ולבנות. בסבב השני אפשר.
6. אם מספר התלמידים אי זוגי, שלישייה אחת, ובה התלמיד שהכי צריך חיבור.

שמרו את הרשימה. היא הבסיס גם לטבלת החלוקה לקבוצות עבודה ולהושבה של השבועות הבאים.

נספח ד: משפטים מוכנים למחנכת

מה עושים אם

התאמות לפי גיל

• כיתה ז, בחודשים הראשונים: משחק 2 מתאים כמו שהוא. במשחק 3 הזוגות כבר מערבבים תלמידים מבתי ספר יסודיים שונים, לכן אין צורך בנספח ג במלואו.
• כיתה ט: אפשר להשתמש בשאלות 9 ו-10 כבר באמצע משחק 1, ולהאריך את משחק 3 לשלושה סבבים.
• לתיכון: ראו משחקי היכרות לכיתה י, שבנויים לשכבה שמגיעה מכמה חטיבות.

מה לא לעשות

• לא לתת לתלמידים לבחור בני זוג ״רק הפעם״. זה מבטל את כל השיעור.
• לא להכריז בפתיחה ״היום אנחנו מתגבשים״. בכיתה ח זה מזמין ציניות.
• לא להעיר לתלמיד שעמד לבד בפינה מול כולם. שיחה איתו, אם צריך, אחרי השיעור.
• לא להוסיף משחקי מגע, גם אם הכיתה מבקשת.
• לא לסגור את השיעור בסבב רגשות. משפט אחד רשות מספיק.

מה עושים עם זה בשבועיים שאחרי

משחקי גיבוש כיתה ח הם נקודת פתיחה, לא הפתרון. מה שקובע אם הכיתה באמת תתערבב הוא מה שקורה בשיעורים שאחרי:

• הושבה שאתם קובעים לשבועיים, בעזרת מפת ההושבה הכיתתית המוכנה.
• תפקיד לכל תלמיד, עם משחק חלוקת התפקידים בכיתה.
• שיחה על השפעת הקבוצה. אם במשחק 1 ראיתם הרבה תלמידים שהחליפו פינה אחרי שראו את החברים, מערך השיעור על לחץ חברתי ממשיך בדיוק מהנקודה הזאת.

מתי משחק בכיתה כבר לא מספיק

משחקים מערבבים קבוצות, אבל לא עוצרים הדרה. אם יש בכיתה תלמיד שנשאר לבד בכל חלוקה ושהשיחה נעצרת כשהוא מתקרב, אתם כבר לא בשלב הגיבוש. התחילו ממה עושים כשתלמיד יושב לבד בהפסקה, ובמקרים מתמשכים סדנת מניעת חרמות לבית ספר (מספר תוכנית 56427 לחטיבות ביניים) מופיעה במאגר גפ״ן במסלול הירוק, כלומר בית הספר יכול לממן אותה מתקציב גפ״ן.

וכשכל השכבה צריכה יום שלם שמערבב את הכיתות ולא 45 דקות בכיתה אחת, פעילות ODT לגיבוש קבוצה בנויה לזה, ומספר התוכנית שלה במאגר גפ״ן הוא 11854, גם הוא במסלול הירוק.

מחר בבוקר: חמש דקות הכנה

1. פתחו את נספח א בטלפון. זה כל הציוד.
2. סמנו לעצמכם אילו פינות הן 1 עד 4, ואיזה קיר פנוי לשורה.
3. הכינו את רשימת הזוגות לפי נספח ג. זה הצעד היחיד שאסור לדלג עליו.
4. החליטו כמה זמן יש לכם: 45 דקות לשלושת המשחקים, 20 דקות למשחק 3 בלבד.
5. קבעו כבר עכשיו מה קורה בשבוע הבא: הושבה או קבוצות עבודה שאתם מחלקים.

אם זה השיעור הראשון אחרי החופשה, אפשר לפתוח קודם בפעילות החזרה מחופשת סוכות ולשמור את המשחקים לשיעור המחנך שאחריו. חומרים נוספים מרוכזים במרכז החומרים למורים, ובהם משחק לשעת חינוך עם כללים לפי גיל ומשחק המחמאות לכיתה.

שאלות נפוצות על משחקי גיבוש כיתה ח

כמה זמן לוקחים משחקי גיבוש כיתה ח?

שלושת המשחקים יחד נכנסים לשיעור מחנך אחד של 45 דקות: 10 דקות לארבע פינות, 12 לשורה השקטה, 13 לשתי אמיתות ושקר, והשאר לפתיחה ולסיום. כשיש רק 20 דקות, משחק שתי אמיתות ושקר בזוגות שהמחנכת קובעת הוא זה שמערבב הכי הרבה.

צריך ציוד או הכנה מראש?

ציוד לא צריך. ההכנה היחידה היא רשימת זוגות למשחק השלישי, שבה כל זוג מורכב משני תלמידים מקבוצות חברתיות שונות. זה לוקח כחמש דקות, וזה הצעד שקובע אם השיעור באמת יערבב את הכיתה.

למה ההחלטה בארבע פינות נעשית בעיניים עצומות?

כי בכיתה ח תלמידים נוטים לבחור את מה שהחברים שלהם בוחרים. כשכל אחד מראה מספר באצבעות לפני שהוא רואה לאן האחרים הולכים, ההחלטה הראשונה היא שלו, והפינות מתמלאות בתלמידים מקבוצות שונות.

מה עושים עם תלמיד שמסרב להשתתף?

נותנים לו לשבת בצד ולצפות, בלי ויכוח ובלי הסבר מול הכיתה, ומזמינים אותו להצטרף בסבב הבא. האפשרות להגיד פאס היא מה שמאפשר לשאר הכיתה להשתתף בלי חשש.

האם המשחקים מתאימים גם לכיתה ז או ט?

כן. בכיתה ז אפשר להריץ אותם כמו שהם, ובחודשים הראשונים הזוגות כבר מערבבים תלמידים מבתי ספר שונים. בכיתה ט אפשר להגיע מהר יותר לשאלות הסיום של ארבע פינות ולהוסיף סבב שלישי של זוגות.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר