משחק מחמאות לכיתה הוא הדרך הקצרה ביותר לגרום לכל תלמיד לשמוע דבר טוב אחד על עצמו מפי חבר, ולא רק לשלושה או ארבעה תלמידים שממילא שומעים את זה כל יום. המשחק שלפניכם, ״מעגל הפרגון״, נמשך 20 דקות, מתקיים בישיבה במעגל בלי ציוד, ובנוי כך שכל תלמיד נותן מחמאה אחת ומקבל מחמאה אחת. שלושה כללים פשוטים דואגים שהמחמאות יהיו על מעשים ולא על מראה, ושהסבב לא יהפוך לתחרות פופולריות.
למה משחק מחמאות לכיתה נכשל ברוב הכיתות
כמעט כל מחנכת ניסתה פעם ״תנו מחמאה למישהו בכיתה״. מניסיון העבודה בכיתות, הסבב הפתוח הזה נכשל בשלוש דרכים קבועות. הראשונה: התלמידים הבולטים אוספים חמש מחמאות, ושניים או שלושה תלמידים יוצאים בלי כלום, מול כולם. השנייה: המחמאות גנריות (״את נחמדה״, ״הוא מצחיק״) ולכן לא נשמעות אמיתיות. השלישית: מישהו נותן מחמאה על בגדים או על מראה, והסבב הופך למבוכה.
המבנה שלמטה סוגר את שלוש הפרצות: הסדר במעגל קובע מראש מי מפרגן למי, כך שאף אחד לא נשאר בלי; הכלל ״על מעשה, לא על מראה״ נאמר בקול לפני שמתחילים; ודקת החשיבה בשקט לפני הסבב נותנת גם לתלמידים שמתקשים בזה זמן למצוא משהו אמיתי.
מטרות המשחק
- שכל תלמיד בכיתה ישמע דבר טוב אחד וספציפי על עצמו מפי חבר, כולל התלמידים השקטים ואלה שבשוליים.
- לאמן את הכיתה להבחין במעשים של אחרים, ולא רק בציונים, במראה או בפופולריות.
- לתת למחנכת תמונה מהירה: מי מתקשה למצוא מחמאה על השכן שלו, ומי מקבל מחמאה בקושי. שני הדברים האלה הם מידע חברתי.
- לייצר בכיתה שפה של פרגון שאפשר לחזור אליה בדקה בכל שעת חינוך.
ציוד והכנה
ציוד: אין. צריך רק מקום לשבת במעגל. אם אין אפשרות להזיז שולחנות, המשחק עובד גם בישיבה רגילה לפי סדר השורות, ובנספח ב יש גרסה בפתקים למי שמעדיף.
הכנה: כחמש דקות. קראו את הדף פעם אחת, והכינו לעצמכם שלוש מחמאות אמיתיות על מעשים שראיתם בכיתה בשבוע האחרון (הן משמשות אתכם להדגמה בדקה השלישית). חשבו מראש על שניים או שלושה תלמידים שקשה למצוא עליהם מחמאה, ותכננו מי יישב לידם. זה החלק החשוב בהכנה.
שלושת כללי הפרגון
אומרים אותם בקול לפני שמתחילים, וכותבים על הלוח בשלוש שורות:
- על מעשה, לא על מראה. לא בגדים, לא שיער, לא גוף, לא ציונים. רק משהו שהתלמיד עשה או אמר.
- מתחילים ב״שמתי לב ש…״. הפתיח הזה מכריח להיות ספציפי. ״שמתי לב שחיכית לחבר שפיגר בטיול״ במקום ״אתה נחמד״.
- מי שמקבל אומר רק ״תודה״. בלי ״לא נכון״, בלי ״גם אתה״, בלי צחוק. לומדים גם לקבל.
מהלך המשחק: 20 דקות לפי דקות
| זמן | מה עושים | מה אומרים (משפט למחנכת) |
|---|---|---|
| 0-3 דק׳ | יושבים במעגל. המחנכת מציגה את שלושת הכללים וכותבת אותם על הלוח. | ״היום כל אחד יגיד דבר טוב אחד על מישהו, וכל אחד ישמע דבר טוב אחד. יש שלושה כללים, והם קובעים אם זה יעבוד.״ |
| 3-6 דק׳ | הדגמה. המחנכת נותנת שלוש מחמאות שהכינה מראש, לשלושה תלמידים, לפי הכללים. | ״שמתי לב שביום שלישי הרמת את הכיסאות של השורה שלך בלי שביקשו. זה מה שאני מתכוונת אליו.״ |
| 6-8 דק׳ | דקת חשיבה בשקט. כל תלמיד חושב על התלמיד שיושב מימינו ומחפש מעשה אחד. מי שלא מוצא מרים יד ומקבל עזרה שקטה מהמחנכת. | ״שתי דקות בשקט. מי שמימינכם הוא האדם שאתם מפרגנים לו. חפשו מעשה מהשבועות האחרונים, לא משהו מלפני שנתיים.״ |
| 8-16 דק׳ | הסבב. מתחילים מהמחנכת ומתקדמים ימינה. כל תלמיד פונה למי שמימינו, אומר משפט אחד שמתחיל ב״שמתי לב ש…״, והמקבל עונה ״תודה״. | ״מי שמדבר מסתכל על מי שהוא מדבר אליו, לא עליי. משפט אחד, ואז הבא בתור.״ |
| 16-19 דק׳ | סבב פתוח קצר. ארבעה עד חמישה מתנדבים נותנים מחמאה לכל מי שירצו, באותם כללים. המחנכת מפסיקה בזמן. | ״עכשיו כמה מתנדבים, למי שתרצו. אותם כללים בדיוק.״ |
| 19-20 דק׳ | סגירה במשפט אחד של המחנכת. בלי דיון ארוך, המחמאות הן הסיכום. | ״שמתי לב שכולם מצאו משהו. זה אומר שיש בכיתה הזאת הרבה יותר דברים טובים ממה שמדברים עליהם.״ |
למה לפי סדר המעגל ולא בחירה חופשית
זה ההבדל היחיד שבאמת משנה בין משחק מחמאות שעובד לכזה שפוגע. בבחירה חופשית, המחמאות נודדות למי שכבר מקבל. בסבב לפי סדר ישיבה, כל תלמיד מקבל מחמאה בדיוק אחת, מאדם אחד, ואין שום מדד גלוי של פופולריות. הסבב הפתוח בסוף הוא בונוס קצר, ולכן הוא מוגבל לארבעה או חמישה מתנדבים ומגיע רק אחרי שכולם כבר קיבלו.
מכאן גם חשיבות ההכנה: אתם קובעים מי יושב ליד מי. ליד תלמיד שקשה למצוא עליו מחמאה, הושיבו תלמיד שאתם סומכים עליו שימצא, או שבו לידו בעצמכם.
מחמאה שעובדת ומחמאה שלא
| לא עובד | למה | מה אומרים במקום |
|---|---|---|
| ״את נחמדה״ | גנרי, אפשר להגיד על כל אחד | ״שמתי לב שהסברת לי את התרגיל בחשבון פעמיים בלי להתעצבן״ |
| ״יש לך חולצה יפה״ | על מראה, לא על מעשה | ״שמתי לב שהבאת כדור ושיתפת את כולם בהפסקה״ |
| ״אתה הכי טוב בכדורגל״ | מדרג, פוגע בכל השאר | ״שמתי לב שבחרת לקבוצה שלך את מי שנשאר אחרון״ |
| ״הוא חכם״ | תכונה, לא התנהגות שאפשר לחזור עליה | ״שמתי לב ששאלת שאלה בשיעור שגם אני רציתי לשאול״ |
| ״כולם אוהבים אותך״ | שוב פופולריות | ״שמתי לב שאמרת שלום למישהו שנכנס באמצע השיעור״ |
התאמות לפי גיל
- כיתות ג-ד: מקצרים ל-15 דקות. במקום ״שמתי לב ש…״ אפשר ״משהו טוב שראיתי אותך עושה הוא…״. המחנכת עוברת במעגל בזמן דקת החשיבה ולוחשת עזרה למי שתקוע. מוותרים על הסבב הפתוח.
- כיתות ה-ו: הגרסה המלאה כפי שהיא. אפשר להוסיף כלל רביעי: אסור לפרגן על אותו מעשה שכבר נאמר.
- חטיבת ביניים: מתבגרים מתביישים לפרגן מול כולם. פותחים בגרסת הפתקים שבנספח ב (אנונימית למקבל, לא למחנכת), ורק בפעם השנייה או השלישית עוברים לסבב בקול.
- תיכון: מחליפים את הפתיח ל״למדתי ממך ש…״. זה מרים את הרמה: לא מחמאה אלא הכרה במה שהאדם השני תרם. עובד היטב גם לפני יום גיבוש או אחרי פרויקט משותף.
נספח א: בנק משפטי פתיחה לתלמידים שתקועים
כותבים על הלוח ליד הכללים, או קוראים בקול בזמן דקת החשיבה. כל משפט מסתיים במעשה שהתלמיד משלים בעצמו.
- שמתי לב שעזרת ל… כש…
- שמתי לב שחיכית ל… במקום ללכת.
- שמתי לב ששיתפת את… ב…
- שמתי לב שהתנצלת אחרי…
- שמתי לב שלא צחקת כשכולם צחקו על…
- שמתי לב שהסברת ל… בלי להתעצבן.
- שמתי לב שהזמנת את… לשחק.
- שמתי לב שאמרת את האמת גם כשזה היה לא נעים.
- שמתי לב שהבאת… ונתת לכולם.
- שמתי לב שנשארת לעזור לסדר כשכולם הלכו.
- שמתי לב ששאלת מישהו שהיה עצוב מה קרה.
- שמתי לב שהמשכת לנסות ב… גם אחרי שלא הצליח.
נספח ב: גרסת הפתקים ״דואר הפרגון״ (15 דקות)
מתאימה לחטיבה, לכיתה שמתביישת, או כסבב שני שבועיים אחרי הראשון.
- כל תלמיד מקבל פתק אחד ועליו שם של תלמיד אחר, שהמחנכת חילקה מראש (כל שם מופיע בדיוק פעם אחת). 2 דקות.
- כל תלמיד כותב על הפתק משפט אחד שמתחיל ב״שמתי לב ש…״ על מי שכתוב בו, לפי שלושת הכללים, וחותם בשמו. 5 דקות.
- המחנכת אוספת את הפתקים וקוראת אותם במהירות. פתק שמפר כלל חוזר לכותב לתיקון. 3 דקות.
- המחנכת מחלקת את הפתקים למקבלים. קוראים בשקט. 2 דקות.
- שלושה מתנדבים מקריאים בקול את הפתק שקיבלו (לא את זה שכתבו). 3 דקות.
המחנכת שומרת רשימה של מי כתב על מי. בגרסה הזאת חתימת הכותב חובה, כי פרגון אנונימי מזמין גם הערות אנונימיות.
מה עושים אם
- תלמיד לא מוצא מה להגיד על מי שמימינו. ניגשים אליו בדקת החשיבה ושואלים: ״מה הוא עשה בהפסקה השבוע?״. אם עדיין אין, נותנים לו משפט מנספח א להשלים. לא מדלגים עליו ולא מחליפים לו שכן מול כולם.
- מישהו נותן מחמאה על מראה או ציונים. עוצרים בשקט: ״כלל ראשון. נסה שוב, על משהו שהוא עשה.״ בלי הערה, בלי הסבר ארוך. אחרי הפעם השנייה, הכיתה כבר מתקנת בעצמה.
- הכיתה צוחקת על מחמאה. ״כלל שלישי חל גם על מי שמקשיב. ממשיכים.״ אם הצחוק חוזר מאותו תלמיד, זה נושא לשיחה אחרי השיעור, לא באמצע הסבב.
- תלמיד מסרב לפרגן או לקבל. לא כופים. ״בסדר, נעבור ונחזור אליך בסוף.״ בסוף הסבב שואלים שוב פעם אחת. אם עדיין לא, המחנכת אומרת את המחמאה במקומו, על אותו תלמיד, ומדברת איתו לבד אחר כך.
- תלמיד מודר מקבל מחמאה שנשמעת מזויפת או לגלגנית. זו הסיבה שאתם קובעים את סדר הישיבה. אם זה קרה בכל זאת: ״כלל שני, שמתי לב ש… על משהו שבאמת קרה.״ ואחרי השיעור, שיחה עם שני התלמידים בנפרד. אם התלמיד מודר באופן קבוע, המשחק אינו הכלי ויש להתחיל מהתרחיש על תלמיד שיושב לבד בהפסקה.
- המחמאות יוצאות שטחיות בכל הכיתה. זה סימן שדקת החשיבה קצרה מדי או שההדגמה של המחנכת הייתה כללית. בפעם הבאה מדגימים שלוש מחמאות מפורטות מאוד, עם יום ומקום.
מה קורה בשבועיים שאחרי
המשחק לא משנה כיתה בפעם אחת. מה שעובד הוא לחזור לפתיח ״שמתי לב ש…״ בדקה אחת בפתיחת כל שעת חינוך: המחנכת מפרגנת לתלמיד אחד על מעשה מהשבוע, ותלמיד אחד מפרגן לחבר. אחרי שבועיים מריצים את גרסת הפתקים, ואחרי חודש שוב את המעגל. הכיתה מתחילה לשים לב למעשים כי היא יודעת שישאלו אותה.
הפעילות יושבת טוב בתוך התוכנית החברתית השנתית, ליד האמנה הכיתתית, ואפשר להמשיך ממנה לדף העבודה על חברות והכלה.
משחקים נוספים לשעת חינוך בלי ציוד
- שרשרת השמות: משחק היכרות לכיתה חדשה, 25 דקות.
- המכנה המשותף: משחק חיבור עם כללים לפי גיל.
- משחק ההד: 20 דקות על הקשבה.
- הספירה המשותפת: 25 דקות על שיתוף פעולה.
- משחק חלוקת התפקידים: 30 דקות בשבוע הראשון.
- איך מכינים ומעבירים פעילות גיבוש: המדריך הכללי למחנך.
עוד חומרים מוכנים לשימוש מיידי נמצאים במרכז החומרים למורים.
איפה זה נפגש עם גיבוש ומניעת חרם
משחק מחמאות לכיתה הוא כלי מונע, לא כלי לטיפול בחרם קיים. מה שהוא עושה הוא להרגיל כיתה להסתכל על מעשים במקום על מעמד, וזה בדיוק הקרקע שעליה הדרה מתקשה לצמוח. בבתי ספר שרוצים לעבוד על זה בצורה מרוכזת, אנחנו מעבירים פעילויות ODT לגיבוש כיתה וסדנת מניעת חרמות, שתיהן במסלול הירוק של גפ״ן וניתנות למימון משם.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח משחק מחמאות לכיתה?
20 דקות בגרסת המעגל המלאה, 15 דקות בגרסת הפתקים שבנספח ב ובגרסה לכיתות ג-ד. אין ציוד, וההכנה היא קריאה אחת של הדף ושלוש מחמאות מוכנות להדגמה.
איך מוודאים שאף תלמיד לא נשאר בלי מחמאה?
הסבב מתקדם לפי סדר הישיבה במעגל, וכל תלמיד מפרגן למי שמימינו. כך כל אחד מקבל בדיוק מחמאה אחת, ואין הצבעה או בחירה חופשית שמדלגת על מישהו.
מה עושים עם תלמיד שלא מוצא מה להגיד?
ניגשים אליו בדקת החשיבה בשקט, שואלים מה השכן שלו עשה בהפסקה השבוע, ואם צריך נותנים לו משפט מנספח א להשלים. לא מדלגים עליו ולא מחליפים לו שכן מול כולם.
מאיזה גיל המשחק מתאים?
מכיתה ג ועד תיכון, עם התאמות: בכיתות ג-ד מקצרים ומוותרים על הסבב הפתוח, בחטיבה מתחילים מגרסת הפתקים, ובתיכון מחליפים את הפתיח ל״למדתי ממך ש…״.
האם זה מתאים לכיתה שיש בה חרם?
לא כפעולה ראשונה. אם יש בכיתה תלמיד מודר, המשחק עלול לחשוף אותו למחמאה לגלגנית. מתחילים מפרוטוקול הטיפול בחרם, ורק כשהמצב יציב חוזרים למשחק כחלק מהשגרה.
מה לעשות מחר בבוקר
- כתבו לעצמכם שלוש מחמאות אמיתיות על מעשים שראיתם השבוע, עם יום ומקום.
- סמנו שניים או שלושה תלמידים שקשה למצוא עליהם מחמאה, והחליטו מי יישב מימינם.
- כתבו את שלושת הכללים על הלוח לפני שהתלמידים נכנסים.
- הריצו את הסבב לפי הטבלה, ועצרו את הסבב הפתוח בזמן.
- אחרי השיעור רשמו מי התקשה לפרגן ומי התקשה לקבל. זו רשימת השיחות הקצרות שלכם לשבוע הבא.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר
