משחקי גיבוש כיתה ז בלי ציוד: שלושה משחקים שבהם מותר לטעות (45 דקות)

משחקי גיבוש כיתה ז עובדים כשאף תלמיד לא צריך להופיע לבד מול כולם, כשטעות מצחיקה את כל הזוג ולא רק את מי שטעה, וכשהמחנכת קובעת מי עם מי, כך שהזוגות חוצים את הקבוצות שהגיעו מבתי ספר יסודיים שונים. שלושת המשחקים שלמטה בנויים בדיוק כך: מי מוביל את התנועה, במעגל של כל הכיתה, אחת-שתיים-שלוש בזוגות, ו״כן, וגם״ בשלישיות. בלי ציוד, בלי דפים, בשעת חינוך אחת של 45 דקות.

משחקי גיבוש כיתה ז: מטרות השיעור

• לחבר תלמידים שהגיעו מבתי ספר יסודיים שונים, בזוגות ובשלישיות שהמחנכת קובעת.
• לבנות בכיתה הרגל של טעות משותפת: כשמישהו טועה, צוחקים יחד ומתחילים מחדש.
• לתרגל קבלה של רעיון של מישהו אחר במקום לבטל אותו, דרך ״כן, וגם״.
• לתת למחנכת תמונת מצב: על מי כולם מסתכלים, מי נעלם בזוג, ומי מבטל כל רעיון שלא שלו.

למה משחקי גיבוש כיתה ז צריכים להיראות אחרת

משחקי היכרות לכיתה ז מהשבוע הראשון כבר עשו את שלהם: השמות ידועים, ולכל אחד יש עם מי לשבת. מה שקורה מהחודש השני שונה, ומניסיון העבודה בכיתות שלושה דברים מבדילים את השלב הזה:

• הקבוצות לפי בית הספר הקודם מתקבעות. מי שהגיע עם חמישה חברים מהיסודי נשאר איתם, ומי שהגיע לבד עדיין מחפש מקום. בחירה חופשית של בן זוג מקבעת את זה עוד יותר, ולכן בכל המשחקים כאן אתם מחלקים.
• הפחד להיראות מגוחך גדל. בגיל הזה תלמידים רבים יעדיפו לא להשתתף מאשר להיכשל מול הכיתה. לכן אין כאן משחק שבו תלמיד אחד עומד במרכז בלי שבחר בזה, ובכל משחק הטעות שייכת לזוג או לקבוצה.
• בלי מגע. במשחקי מגע בכיתה מעורבת או בבית ספר דתי חלק מהתלמידים לא ירגישו בנוח, וחלק פשוט לא ישתתפו. אף אחד משלושת המשחקים לא דורש לגעת באף אחד.

מכאן שלושה כללים שחוזרים בכל המשחקים: אתם מחלקים, הם לא בוחרים. טעות היא של שניים. אין תלמיד שיוצא מהמשחק. אם הכיתה שלכם עוד בשבוע הראשון, פעילות הגיבוש לכיתה ז למפגש הראשון מתאימה יותר, ושאלון ההיכרות לתלמיד כיתה ז ייתן לכם את המידע לבניית הזוגות.

ציוד והכנה

• ציוד: אין. לא דפים, לא כדור ולא כרטיסים. שעון בטלפון למשחק 3.
• מקום: מעגל עמידה למשחק 1, ומרחב לזוגות ולשלישיות למשחקים 2 ו-3. אם אי אפשר להזיז שולחנות, משחק 1 עובד גם בישיבה, כשכולם פונים למרכז.
• הכנה: שתי רשימות זוגות למשחק 2 ורשימת שלישיות למשחק 3, לפי נספח ד. זה הצעד היחיד שדורש מחשבה, והוא זה שקובע אם השיעור יחבר תלמידים חדשים.

מהלך השיעור לפי דקות

משחק 1: מי מוביל את התנועה (10 דקות)

משחק מעגל מוכר, שבכיתה ז הופך למשחק גיבוש בזכות המשימה המשותפת: כל הכיתה עובדת יחד כדי להסתיר את המוביל, ואף אחד לא עומד לבד במרכז בלי שהתנדב לזה.

1. ההדגמה: כולם עומדים במעגל. בסבב הראשון אתם המובילים, ותלמיד שהתנדב הוא המנחש. הוא פונה לקיר ועוצם עיניים. אתם מתחילים תנועה פשוטה, למשל טפיחה קצבית על הברכיים, וכל המעגל מחקה.
2. הכניסה: המנחש נכנס למרכז המעגל. כל עשר או חמש עשרה שניות המוביל מחליף תנועה, וכולם מחליפים אחריו. למנחש שלושה ניחושים.
3. הטריק של הכיתה: אחרי הסבב הראשון שואלים את המעגל: ״איך מסתירים את המוביל?״ בדרך כלל מישהו מגלה לבד שלא כדאי שכולם יסתכלו ישר על המוביל, אלא על מישהו שמסתכל עליו. אם אף אחד לא מגלה, אתם מציעים את זה.
4. הסבבים הבאים: את המובילים אתם בוחרים מראש, כל פעם תלמיד מקבוצה אחרת בכיתה, ומצביעים על המוביל בשקט כשהמנחש עם הפנים לקיר. המנחש הוא תמיד מתנדב. ארבעה סבבים, כל פעם מוביל אחר ומנחש אחר.
5. סוף הסבב: בין שהמנחש גילה ובין שלא, שניהם מקבלים מחיאות כפיים. אחרי שלושה ניחושים בלי הצלחה, המוביל מרים יד, וזהו.

מה המחנכת מסתכלת עליו: על מי רוב הכיתה מסתכלת כשהיא מחפשת את המוביל, ומי מסתכל רק על החברים מהיסודי. אל תאמרו את זה בקול. רשמו לעצמכם אחרי השיעור.

משחק 2: אחת-שתיים-שלוש בזוגות (12 דקות)

תרגיל חימום מוכר מעולם האימפרוביזציה, שבכיתה ז עושה בדיוק את מה שצריך: הוא קשה מספיק כדי שכל זוג יטעה, ומצחיק מספיק כדי שהטעות תהיה משותפת. כל זוג מורכב משני תלמידים שהגיעו מבתי ספר שונים.

1. ההדגמה: אתם מול תלמיד אחד, מול הכיתה. אתם אומרים ״אחת״, הוא אומר ״שתיים״, אתם ״שלוש״, הוא ״אחת״, וכך הלאה. הכיתה רואה שהמספרים מתחלפים בין השניים, ולכן כל פעם מישהו אחר אומר ״אחת״.
2. החלוקה: מקריאים את הזוגות מהרשימה הראשונה. לשאלה ״אפשר להחליף?״ התשובה היא ״בסבב הבא יש זוג אחר.״
3. שלב א, דקה: סופרים כמו בהדגמה, כמה שיותר מהר בלי לטעות.
4. שלב ב, דקה: במקום ״אחת״ מוחאים כף. ״שתיים״ ו״שלוש״ נשארים מילים.
5. שלב ג, דקה: במקום ״שתיים״ טופחים על הירך. נשאר רק ״שלוש״ במילים.
6. שלב ד, דקה: במקום ״שלוש״ מרימים שתי ידיים. עכשיו הזוג ״סופר״ בלי מילה אחת.
7. כלל האופס: מי שטועה לא מתנצל. שני בני הזוג מרימים ידיים, אומרים יחד ״אופס!״ ומתחילים מחדש. את הכלל הזה אתם מדגימים כבר בהדגמה, עם טעות מכוונת.
8. סבב שני: זוגות חדשים מהרשימה השנייה. כל זוג ממציא בעצמו מה מחליף כל מספר, ומלמד זוג שכן בשלושים שניות.

בסוף המשחק שאלה אחת לכיתה: ״מה עשיתם כשבן הזוג טעה?״ שמעו שתיים או שלוש תשובות. ההבדל בין לצחוק יחד ובין לצחוק על מישהו עולה כאן מעצמו, ואם הוא עולה, אמרו את המשפט מנספח ה ועברו הלאה.

משחק 3: ״כן, וגם״ בשלישיות (14 דקות)

משחק שבנוי על עיקרון מוכר מתיאטרון האימפרוביזציה: מקבלים את מה שהשני הציע ומוסיפים עליו, במקום לבטל. בכיתה ז הוא מראה לתלמידים, דרך החוויה ולא דרך הסבר, כמה מהר ״כן, אבל״ סוגר שיחה.

1. החלוקה: שלישיות מהרשימה. כל שלישייה מקבלת נושא אחד מנספח ג, למשל ״יום כיתתי בלי טלפונים״.
2. סבב ״כן, אבל״, שלוש דקות: מתכננים את האירוע. כל משפט חייב להתחיל ב״כן, אבל…״. תלמיד א מציע, תלמיד ב עונה ״כן, אבל…״, תלמיד ג ממשיך ״כן, אבל…״, וכך סביב השלישייה.
3. עצירה, חצי דקה: ״כמה החלטות קיבלתם?״ ברוב השלישיות התשובה תהיה אפס, ויהיה צחוק. אל תסבירו כלום עדיין.
4. סבב ״כן, וגם״, ארבע דקות: אותו נושא מההתחלה. עכשיו כל משפט מתחיל ב״כן, וגם…״. אסור לבטל רעיון קודם, גם אם הוא מוזר. מותר רק להוסיף לו.
5. הצגה, ארבע דקות: שלוש או ארבע שלישיות מציגות את התוכנית שלהן בחצי דקה. מציג מי שהשלישייה בחרה, ומותר לשלושתם להציג יחד.
6. שיחה קצרה, שלוש דקות: שתי שאלות מנספח ה, לא יותר.

כלל אחד אתם אוכפים לאורך כל המשחק: ״כן, וגם״ לא חל על רעיון שפוגע במישהו מהכיתה. רעיון כזה עוצרים מיד, בלי דיון, ומבקשים מהשלישייה רעיון אחר.

נספח א: תנועות מוכנות למוביל במשחק 1

מוביל שמחליף תנועה מהר מדי נחשף מיד. לחשו לו: ״לאט יותר, תן לכולם להספיק.״ זה גם מלמד את המעגל לחכות למישהו.

נספח ב: החלפות מוכנות לאחת-שתיים-שלוש

לזוג שסיים את כל השלבים בלי טעות: לנסות עם עיניים עצומות, רק לפי הצליל. רוב הזוגות יגיעו מהר מאוד לאופס, וזה בסדר.

נספח ג: נושאים מוכנים למשחק ״כן, וגם״

הנושא האחרון, קבלת פנים לתלמיד חדש, טוב במיוחד לשלישייה שיש בה תלמיד שהגיע לבית הספר לבד. הוא יודע על זה יותר מכולם, בלי שמישהו יצטרך לומר את זה.

נספח ד: איך מרכיבים זוגות ושלישיות בכיתה ז

1. כתבו ליד כל שם מאיזה בית ספר יסודי התלמיד הגיע, ועם מי הוא יושב ומסתובב בהפסקה. סמנו מי הגיע לבד.
2. לכל זוג במשחק 2: שני תלמידים מבתי ספר יסודיים שונים, שלא מסתובבים יחד. זה כל הכלל.
3. הרשימה השנייה של הזוגות: אף תלמיד לא חוזר על בן זוג, ואף זוג לא מורכב משני חברים מאותו בית ספר.
4. תלמיד שהגיע לבד או שנשאר הרבה לבד מקבל בן זוג רגוע, לא את התלמיד הכי פופולרי בכיתה. הוא צריך הצלחה קטנה, לא במה.
5. לשלישיות במשחק 3: תלמיד אחד שאוהב להוביל בכל שלישייה, לא שניים. שני תלמידים שקטים לא באותה שלישייה.
6. אל תשבצו יחד תלמידים שהיה ביניהם עימות בשבועות האחרונים, ואל תשבצו תלמיד עם מי שמציק לו.
7. אם מספר התלמידים אי זוגי, שלישייה אחת במשחק 2: סופרים אחת-שתיים-שלוש בין שלושה, וזה קשה ומצחיק עוד יותר.

שמרו את הרשימות. הן בסיס טוב לחלוקה לעבודות בקבוצות ולמקומות הישיבה של החודש הבא.

נספח ה: משפטים מוכנים למחנכת

מה עושים אם

התאמות לפי גיל

• סוף כיתה ו: משחקים 1 ו-2 כמו שהם. במשחק 3 מוותרים על סבב ״כן, אבל״ ועוברים ישר ל״כן, וגם״, כי ההבדל ברור גם בלי הניגוד. לשכבה הזאת יש גם פעילות גיבוש לכיתה ו.
• כיתה ח: במשחק 3 נושאים קרובים יותר לחיים שלהם, כמו ״קבוצת הכיתה מתחילה מחדש״. אם הקבוצות בכיתה כבר נוקשות, ראו את משחקי הגיבוש לכיתה ח, שבנויים לערבוב קבוצות.
• תיכון: משחק 3 עובד כמו שהוא, ומשחק 1 פחות. למשחקי ההיכרות לכיתה י יש מבנה שמתאים לגיל.
• מחוץ לכיתה: שלושת המשחקים עובדים גם כמשחקי גיבוש לבני נוער בתנועת נוער, במועדונית או בקבוצת מנהיגות של השכבה.

מה לא לעשות

• לא לתת לתלמידים לבחור בן זוג ״רק הפעם״. בכיתה ז זה מחזיר כל תלמיד לחברים מהיסודי, ותמיד אותו תלמיד נשאר אחרון.
• לא לבחור מנחש שלא התנדב. במשחק 1 זה התפקיד היחיד שחשוף לבד, והוא שייך רק למי שרוצה בו.
• לא להוציא מהמשחק זוג שטעה ולא להכריז על הזוג המהיר ביותר. משחקי הדחה מלמדים את הכיתה מי חלש.
• לא להפוך את השיחה בסוף לשיעור מוסר. שתי שאלות, שלוש תשובות, ומשפט אחד שלכם.
• לא לחשוף בקול תלמיד שנבוך או נעלם בזוג. אם צריך, שיחה קצרה איתו אחרי השיעור.

מה עושים עם זה בשבועות הבאים

שלושה משחקים מחברים תלמידים לשעה אחת. מה שקובע אם החיבור יחזיק הוא מה שקורה בשבועות שאחרי:

• אחת-שתיים-שלוש כטקס קבוע: פעם בשבוע, בדקה הראשונה של שעת חינוך, סבב אחד עם בן זוג חדש. כך משחק 2 הופך למשחק כיתתי מגבש שכולם מכירים, בלי הכנה.
• ״כן, וגם״ בעבודה בקבוצות: בעבודה הבאה בקבוצות, בכל מקצוע, חמש הדקות הראשונות הן ״כן, וגם״ בלבד. כדאי לספר על זה למורים המקצועיים.
• תפקיד לכל תלמיד בכיתה, עם משחק חלוקת התפקידים בכיתה.
• פרגון בסוף החודש: משחק המחמאות לכיתה עובד טוב עם הזוגות של היום.

מתי משחק בכיתה כבר לא מספיק

משחקים מחברים תלמידים, אבל לא עוצרים הדרה. אם יש בכיתה תלמיד שנשאר לבד בכל הפסקה, או שצוחקים עליו בכל פעם שהוא טועה, אתם כבר לא בשלב הגיבוש. התחילו ממה עושים כשצוחקים על ילד בכיתה ומפרוטוקול ההתערבות בחרם בכיתה. ואם הקבוצות בכיתה כבר סגורות לגמרי, פעילות הגיבוש לכיתה עם קליקות בנויה בדיוק לזה.

כשהבעיה רחבה מכיתה אחת, סדנת מניעת חרמות לבית ספר מופיעה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, כלומר חטיבת ביניים יכולה לממן אותה מתקציב גפ״ן. וכשהשכבה כולה צריכה חוויה משותפת שמערבבת בין הכיתות, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה.

מחר בבוקר: עשר דקות הכנה

1. הכינו שתי רשימות זוגות ורשימת שלישיות לפי נספח ד. זה הצעד היחיד שאסור לדלג עליו.
2. בחרו מראש תלמיד אחד להדגמה של משחק 2, ותכננו טעות מכוונת אחת כדי להדגים את האופס.
3. פתחו בטלפון את נספחים א, ב ו-ג. זה כל הציוד.
4. החליטו איפה עומדים במעגל ואיך מזיזים שולחנות, כדי לא לבזבז על זה את הדקות הראשונות.
5. קבעו כבר עכשיו מתי בשבוע הבא עושים את סבב האחת-שתיים-שלוש הקבוע.

מי שמחפשת עוד משחקי חברה לכיתה ז לשבועות הבאים, תמצא אותם במרכז החומרים למורים, ובהם משחק לשעת חינוך עם כללים לפי גיל. שלושת המשחקים כאן מתאימים גם כפעילות חברתית לכיתה ז ביום שיא של השכבה, כשכל כיתה משחקת בחדר שלה ומשחק 3 נעשה בשלישיות מעורבות מכמה כיתות.

שאלות נפוצות על משחקי גיבוש כיתה ז

כמה זמן לוקחים משחקי גיבוש כיתה ז?

שלושת המשחקים יחד ממלאים שעת חינוך של 45 דקות. כל משחק עומד גם לבד: מי מוביל את התנועה בעשר דקות, אחת-שתיים-שלוש בשתים עשרה דקות, ו״כן, וגם״ בארבע עשרה דקות. אם יש רק עשרים דקות, משחקים את אחת-שתיים-שלוש בשני סבבים.

למה לא לתת לתלמידים בכיתה ז לבחור בן זוג?

כי בחירה חופשית מחזירה כל תלמיד לחברים שהגיעו איתו מבית הספר היסודי, ותלמיד שהגיע לבד נשאר אחרון. כשהמחנכת מחלקת, אף אחד לא צריך לחכות שיבחרו בו, וכל זוג מורכב משני תלמידים שעוד לא מכירים באמת.

מה עושים עם תלמיד שלא רוצה להשתתף?

לא מכריחים ולא מוציאים מהחדר. נותנים לו תפקיד מהצד, למשל שופט שבודק שכל זוג אומר אופס יחד, ומזמינים אותו להצטרף בסבב הבא. אם הוא מסרב בכל פעם, כדאי לשוחח איתו אחרי השיעור ולבדוק מה עומד מאחורי הסירוב.

האם המשחקים מתאימים לבית ספר דתי או לכיתה נפרדת של בנים או של בנות?

כן. אף אחד משלושת המשחקים לא דורש מגע, לא מחייב לשיר או לרקוד, ולא מעמיד תלמיד לבד במרכז בלי שהתנדב. בכיתה נפרדת אפשר לשחק אותם כמו שהם, ובכיתה מעורבת כדאי להחליט מראש אם הזוגות מעורבים, לפי מה שמקובל בבית הספר.

מתי בשנה כדאי לשחק את המשחקים האלה?

הכי מתאים מהחודש השני של כיתה ז, כשהקבוצות לפי בית הספר הקודם כבר התקבעו והמחנכת יודעת מי הגיע לבד. הם עובדים גם אחרי חופשה, לפני טיול שנתי, וכשמתחילים לראות שאותם תלמידים נשארים אחרונים בכל חלוקה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

מי מוביל את התנועה הוא משחק מעגל מוכר, אחת-שתיים-שלוש הוא תרגיל חימום מוכר מעולם האימפרוביזציה, ו״כן, וגם״ הוא עיקרון מוכר מתיאטרון האימפרוביזציה. ההתאמה לכיתה ז, החלוקה שהמחנכת קובעת, הנספחים והמשפטים למחנכת נכתבו על בסיס הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. אין מחקר מאחורי המשחקים האלה, והם לא כלי אבחון.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר