חרם על ילדה בת 11: פרוטוקול למחנכת לחרם השקט שבין חברות

תלמידים בפעילות גיבוש ODT — תחנת שיווי משקל: נערה הולכת על מוטות עץ שהקבוצה מחזיקה יחד, בהנחיית דניאל חסיד

חרם על ילדה בת 11 נראה לרוב שקט: אף אחת לא צועקת עליה, אבל המקום לידה תמיד ״תפוס״, עונים לה במילה אחת, ויש קבוצה שהיא לא בתוכה. התגובה הנכונה של המחנכת היא לא כינוס של כל הבנות ולא דרישה להתנצלות, אלא פרוטוקול של עשרה ימי לימוד: שלושה ימי תצפית, שלוש שיחות אישיות, שעת חינוך בלי שמות והרכבים חדשים בכיתה. כל השלבים, עם המשפטים לשיחות ודף התצפית, מוכנים כאן לשימוש מחר בבוקר.

מבט מהיר  
למי מחנכות ומחנכים של כיתות ה עד ו, וגם של תחילת כיתה ז
משך עשרה ימי לימוד, בין 5 ל-20 דקות ביום
ציוד אין. דף תצפית אחד (בהמשך העמוד) שאפשר להעתיק למחברת
הכנה קריאה אחת של טבלת המשפטים לשיחות
לא מתאים כש יש איום, אלימות, תוכן מיני, או סימן שהילדה פוגעת בעצמה. במצבים האלה מערבים מיד את היועצת ואת ההנהלה

איך נראה חרם על ילדה בת 11 בכיתה

מניסיון העבודה בכיתות, חרם בין בנות בגיל הזה כמעט לא נראה כמו עימות. הוא בנוי מהרבה רגעים קטנים, שכל אחד מהם לבד נראה תמים. המחנכת רואה בעיקר את הסימנים האלה:

מה רואים מה זה יכול להגיד
״המקום תפוס״ כשהיא מתקרבת לשולחן או לספסל שמירת מקומות מתואמת נגדה
עונים לה במילה אחת, או מסתכלות אחת על השנייה לפני שעונות יש הסכמה שקטה איך מתנהגים אליה
לחישות וצחוק שנפסקים כשהיא מגיעה היא נושא השיחה, לא חלק ממנה
בעבודה בקבוצות אף אחת לא בוחרת בה, או שהיא ״מצטרפת״ ונשארת בצד ההדרה עברה גם לשיעורים
היא מחכה למורה בסוף השיעור, מגיעה ממש בצלצול, או מבקשת לצאת הרבה היא מנסה לקצר את הזמן בלי מבוגר
הורים מספרים על מסיבה או לינה שכולן הוזמנו אליה חוץ ממנה החרם ממשיך גם מחוץ לבית הספר

שלוש צורות של חרם על ילדה בת 11, ומה משתנה בטיפול

לפני שבוחרים עם מי לדבר קודם, כדאי לזהות איזו צורה אתם רואים. ההבדל קובע מי השיחה החשובה ביותר.

הצורה איך זה נראה השיחה החשובה ביותר
הוצאה מהמעגל היא הייתה חלק מהחבורה, ״משהו קרה״, ועכשיו היא בחוץ החברה הקרובה לשעבר, שהיא בדרך כלל הקול המתלבט בקבוצה
חרם עם מובילה ילדה אחת קובעת, ושתיים או שלוש שומרות על הכלל המובילה, ואחר כך שומרות הכלל, כל אחת לבד
חרם מתחלף כל כמה שבועות ילדה אחרת בחוץ, והבנות מפחדות להיות הבאות לא ילדה אחת: שעת חינוך על הנורמה והרכבים חדשים, כי הבעיה היא הדפוס

הפרוטוקול: עשרה ימי לימוד, צעד ביום

יום מה עושים זמן
1-3 תצפית שקטה בדף התצפית: כניסה לכיתה, הפסקה, עבודה בקבוצות. לא שואלים אף אחת כלום 5 דקות ביום
3 שיחה אישית עם הילדה המוחרמת 15 דקות
4 שיחה עם החברה הקרובה לשעבר, או עם ילדה מהשוליים של הקבוצה 10 דקות
5 שיחה עם המובילה 15 דקות
5 עדכון קצר להורי הילדה המוחרמת 10 דקות
6 שעת חינוך על נורמה, בלי שמות ובלי רמזים 45 דקות
6-10 הרכבים חדשים לעבודה בזוגות ובקבוצות, תפקיד לה בהפסקה 5 דקות ביום
10 תצפית חוזרת באותו דף והחלטה: ממשיכים לבד או מערבים את היועצת 15 דקות

את השיחות האישיות קובעים גם עם שתיים או שלוש בנות שאינן קשורות, כשיחות היכרות רגילות. כך אף אחת לא יכולה לנחש מי סיפרה ומי ״נקראה״.

שיחה א: עם הילדה המוחרמת (יום 3)

המטרה היא לא לחקור אותה, אלא שהיא תדע שמבוגר רואה, ושתגיד מה היא צריכה. יושבים לצידה ולא מול שולחן, במקום שבו בנות אחרות לא עוברות. עוד משפטים לשיחה הזו יש בפרוטוקול השיחה עם תלמיד מוחרם.

אומרים לא אומרים
״שמתי לב שבזמן האחרון את הרבה לבד בהפסקה. אני רוצה להבין איך זה בשבילך.״ ״מה עשית להן?״
״מתי ביום הכי קשה לך?״ ״אולי תנסי להיות יותר נחמדה אליהן.״
״אני לא אגיד לאף אחת שדיברנו על זה.״ ״אני אדבר איתן ואגיד להן לצרף אותך.״
״יש מישהי בכיתה שנעים לך לידה, גם אם היא לא מהחבורה?״ ״זה יעבור, בגיל הזה זה ככה.״

שיחה ב: עם החברה הקרובה לשעבר (יום 4)

בחרם שבו ילדה הוצאה מהמעגל, החברה הקרובה לשעבר היא לרוב מי שהכי לא נוח לה עם המצב, ומי שהכי מפחדת להיות הבאה. לא מבקשים ממנה לחזור להיות חברה. מבקשים פעולה אחת קטנה.

  • ״ראיתי שאת ו[שם] הייתן הרבה ביחד בשנה שעברה. איך זה עכשיו?״
  • ״אני לא מבקשת שתחזרו להיות החברות הכי טובות. אני שואלת מה את מוכנה לעשות כדי שהיא לא תהיה לבד לגמרי.״
  • ״מה יקרה לך בקבוצה אם תגידי לה בוקר טוב?״ (מקשיבים לתשובה. היא מספרת לכם איך הקבוצה עובדת.)
  • ״נסכם על דבר אחד לשבוע הזה, ואני אשאל אותך איך הלך ביום שישי.״

שיחה ג: עם המובילה (יום 5)

לא פותחים בהאשמה, כי ילדה בת 11 שמרגישה מואשמת תכחיש, ובהפסקה הבאה תספר לכולן שהמחנכת ״נגדה״. מדברים על מה שראיתם, לא על מה שסיפרו לכם. הדרכה מלאה לשיחה הזו יש בשיחת הבירור עם תלמיד שמוביל חרם.

  • ״יש לך השפעה גדולה בכיתה. בנות מסתכלות מה את עושה לפני שהן מחליטות.״
  • ״שמתי לב שבשבוע האחרון [שם] לבד כמעט בכל הפסקה, ושהמקום לידכן תמיד תפוס.״
  • ״אני לא שואלת מי התחילה. אני אומרת מה אני רואה, ושאני לא מוכנה שזה יימשך בכיתה שלי.״
  • ״מה את יכולה לעשות השבוע כדי שזה ישתנה? דבר אחד.״

אם המובילה מספרת ״היא התחילה״ או ״היא עשתה לנו משהו״, מקשיבים ורושמים, ואומרים: ״אם יש בעיה בינכן, אני אעזור לפתור אותה. אבל הפתרון לא יהיה שהיא לבד.״

שעת החינוך של יום 6: נורמה, בלי שמות

שעת חינוך שנבנית סביב המקרה, עם רמזים שכולן מבינות, מסמנת את הילדה עוד יותר. בוחרים מערך כללי על רגעים קטנים של הדרה, כמו מערך השיעור על חרם חברתי, או מערך השיעור על רכילות בכיתה כשהחרם נשען על לחישות ושמועות. באותה שעה לא מסתכלים על הילדה ולא מבקשים ממנה לשתף.

הרכבים חדשים בכיתה (ימים 6-10)

  • זוגות לפי משימה, לא לפי בחירה. בשבוע הזה המחנכת קובעת את כל הזוגות והקבוצות. טבלה מוכנה לזה יש בטבלת חלוקה לקבוצות עבודה.
  • לא מושיבים אותה ליד המובילה וגם לא ליד שומרות הכלל. מושיבים אותה ליד ילדה שקטה שאינה חלק מהסיפור.
  • תפקיד בהפסקה: אחראית על ציוד המשחקים, או עזרה בספרייה, יחד עם עוד ילדה שאתם בוחרים. תפקיד נותן לה סיבה להיות עם מישהי בלי לבקש.
  • פעילות קבוצתית אחת לכל הכיתה שמערבבת את החבורות, כמו הפעילות לכיתה עם קליקות, פעילות הגיבוש לכיתה ה או פעילות הגיבוש לכיתה ו.

מסיבות, לינות וקבוצה סודית: מה בידיים של המחנכת

בגיל 11 חלק גדול מהחרם קורה אחרי הצלצול. המחנכת לא יכולה לקבוע למי הורים מזמינים הביתה, אבל יש שלושה דברים שכן בידיים שלה:

  1. לדעת. לשאול את הילדה בשיחה האישית ״מה קורה אחרי בית הספר?״, בלי לבקש צילומי מסך ובלי להבטיח לפעול על כל דבר.
  2. לטפל בקבוצה הדיגיטלית. אם נפתחה קבוצה חדשה שכל הבנות בה חוץ ממנה, פועלים לפי פרוטוקול ההדרה מקבוצת הוואטסאפ.
  3. להציע נורמה להורים. בהודעה כללית לכל הורי הכיתה, בלי שום קשר למקרה: הזמנות לאירועים פרטיים לא מחולקות ולא נידונות בבית הספר ובקבוצה הכיתתית.

נספח א: דף תצפית לשלושת הימים הראשונים

מעתיקים למחברת. כותבים ״ילדה 1״ ולא שם, כך שגם אם המחברת נשארת על השולחן, אף אחת לא יודעת במי מדובר.

רגע ביום יום 1 יום 2 יום 3
כניסה לכיתה: עם מי נכנסה, מי אמרה לה משהו      
הפסקה: עם מי הייתה, כמה זמן לבד      
עבודה בקבוצה: נבחרה, צורפה או נשארה בצד      
לחישות, מבטים או צחוק כשהגיעה      
מי הבנות שחוזרות בכל התצפיות      

איך קוראים את הדף: אם אותן שתיים או שלוש בנות חוזרות בכל הימים, זה חרם עם מובילה. אם הילדה הייתה עד לא מזמן עם החבורה, זו הוצאה מהמעגל. אם בדף מופיעות כמה ילדות שונות בחוץ, בדקו אם זה חרם מתחלף.

נספח ב: עדכון להורי הילדה, מה אומרים ומה לא

אומרים לא אומרים
״ראיתי שהיא הרבה לבד בזמן האחרון, ואני כבר מטפלת בזה.״ את שמות הבנות האחרות
״אני אעדכן אתכם שוב בעוד שבוע, ביום קבוע.״ ״זה ייגמר תוך שבוע.״
״חשוב שלא תתקשרו בעצמכם להורים של הבנות האחרות. זה בדרך כלל מחמיר.״ ״תגידו לה להתעלם.״
״מה אתם רואים בבית? זה יעזור לי.״ הערכה על אופי של ילדה אחרת

אם ההורים פונים אליכם כבר כועסים, יש תסריט מלא בשיחה עם הורים על חרם בכיתה.

חמישה דברים שלא לעשות כשיש חרם על ילדה בת 11

  • לא לכנס את כל הבנות לשיחת בירור משותפת. בשיחה כזו המובילה מספרת את הגרסה שלה, וכל השאר מסכימות.
  • לא לכפות התנצלות. מקבלים משפט מנומס ושבוע נוסף של התעלמות.
  • לא להגיד לבנות ״תצרפו אותה״. הן יצרפו אותה לשיעור אחד, והמסר שהיא ״הילדה שהמורה דאגה לה״ יחמיר את המצב.
  • לא להקריא בכיתה הודעות מהוואטסאפ ולא לנתח אותן מול כולן.
  • לא לחכות שזה יעבור לבד. חרם שקט שלא פוגש מבוגר בשבועות הראשונים נעשה המצב הרגיל של הכיתה.

ומה אם זה ילד ולא ילדה?

אצל בנים בגיל הזה החרם נראה לא פעם גלוי יותר, בעיקר סביב משחק בהפסקה וקבוצה בוואטסאפ. לשם כך יש פרוטוקול נפרד: חרם על ילד בן 12. כשהחרם נוגע לכיתה שלמה ולא לילדה אחת, מתחילים מהפרוטוקול הכללי להתערבות בחרם.

גיליתם את זה רגע לפני חופשה?

לא מחכים לחזרה. עוד לפני החופשה מספיקים שני דברים: לומר לילדה בשקט ״ראיתי, ואני מטפלת בזה אחרי החופשה״, ולעדכן את ההורים שבחופשה כדאי לשים לב לקבוצות בטלפון. את התצפית מתחילים ביום הלימודים הראשון שאחרי, ואת הפרוטוקול סופרים בימי לימוד, כך שהחופשה לא מקצרת אותו.

מתי מערבים יועצת והנהלה

  • מיד: איום, אלימות, תוכן מיני, הפצת תמונות, או סימן שהילדה פוגעת בעצמה.
  • כבר בשבוע הראשון: כשהילדה מסרבת להגיע לבית הספר, או כשהורים של כמה בנות מעורבים בסכסוך.
  • ביום 10: כשהתצפית החוזרת לא מראה שינוי. אחרי שהמצב משתנה, ממשיכים לפי פרוטוקול 30 הימים שאחרי חרם.

מחר בבוקר: חמישה צעדים

  1. מעתיקים את דף התצפית למחברת.
  2. מסתכלים על הכניסה לכיתה ועל ההפסקה הראשונה, וממלאים את העמודה של יום 1.
  3. קובעים ביומן שיחה עם הילדה ליום 3, ועוד שתי שיחות היכרות עם בנות אחרות באותו שבוע.
  4. מכינים הרכבי זוגות לשבוע הבא, כשהילדה לא יושבת ליד המובילה.
  5. בוחרים את מערך שעת החינוך ליום 6.

שאלות נפוצות על חרם על ילדה בת 11

איך יודעים שזה חרם ולא סתם ריב בין חברות?

ריב בין חברות הוא בין שתיים או שלוש, יש בו צעקות ועלבונות, ואחרי כמה ימים הוא נגמר או מתחלף. חרם הוא כלל לא כתוב שכמה בנות שומרות עליו יחד: לא עונים לה, לא יושבים לידה, לא מצרפים אותה. אם בדף התצפית אותה ילדה נשארת בחוץ שלושה ימים ברציפות, מול יותר משתי בנות, מתייחסים לזה כחרם.

האם לכנס את כל הבנות לשיחה משותפת?

לא בשלב הראשון. שיחה קבוצתית עם כל הבנות, כשהילדה המוחרמת נוכחת או לא, הופכת לרוב לזירה שבה המובילה מגדירה מחדש את מה שקרה, והשאר מסכימות איתה. בפרוטוקול כל השיחות אישיות, והעבודה עם הקבוצה נעשית דרך שעת חינוך כללית ודרך הרכבים חדשים, בלי לנקוב בשם.

מה עושים כשהחרם מתנהל בעיקר בוואטסאפ ובמסיבות מחוץ לבית הספר?

את מה שקורה מחוץ לבית הספר המחנכת לא יכולה לנהל, אבל היא יכולה לדעת עליו ולהשפיע על הנורמה. מבקשים מהילדה לספר מה קורה בלי לבקש צילומי מסך, מעדכנים את ההורים, ועובדים על מה שבשליטתכם: מה קורה בכיתה, בהפסקה ובקבוצה הכיתתית הרשמית. אם יש קבוצה סודית שנפתחה כדי להוציא אותה, מטפלים בזה לפי פרוטוקול ההדרה מהוואטסאפ.

האם לבקש מהבנות להתנצל?

התנצלות שנכפית במשרד של המחנכת נגמרת בדרך כלל במשפט אחד מנומס ובעוד שבוע של התעלמות. מה שכן מבקשים מכל ילדה בשיחה האישית הוא פעולה אחת קטנה וקונקרטית לשבוע הקרוב, למשל להגיד בוקר טוב או לא לשמור מקום. פעולה שאפשר לבדוק מחזיקה יותר ממילים.

מה עושים אם הילדה מבקשת שלא אתערב?

זו בקשה שחוזרת הרבה בגיל הזה, כי היא מפחדת שהמצב יחמיר אם יידעו שסיפרה. לא מבטיחים לה סודיות מלאה. אומרים לה שאף ילדה לא תשמע ממכם שהיא סיפרה, ושאתם מתחילים מצעדים שלא מסמנים אותה: תצפית, הרכבים חדשים ושעת חינוך כללית. את השיחות האישיות קובעים גם עם בנות אחרות, כך שאף אחת לא נראית כמי שהביאה לזה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב מתוך העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות, בסדנאות מניעת חרמות ובגיבוש כיתות. ברמת בית הספר יש שתי תוכניות שרשומות במסלול הירוק של גפ״ן, כלומר ניתן לממן אותן מתקציב גפ״ן: סדנת מניעת חרמות לבית ספר (מספר תוכנית 56427 לחטיבות ביניים), שבנויה כתהליך מלווה עם הכיתה, ופעילות גיבוש ODT לכיתה (מספר תוכנית 11854), שמתאימה כשהמטרה היא לבנות את הכיתה כקבוצה. עוד חומרים מוכנים לשעת חינוך נמצאים במרכז החומרים למורים.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר בהקדם

תפריט נגישות