אחרי שחרם נגמר מתחיל השלב שקובע אם הוא יחזור. ברוב המקרים החרם לא נעלם ביום שבו הפסקתם אותו, הוא רק יורד מתחת לפני השטח ועובר להפסקות, לקבוצות ולחלוקה לזוגות. שלושים הימים שאחרי הם חלון המעקב, והם דורשים ארבע נקודות בדיקה קצרות, כמה משפטים מוכנים מראש, ורישום אחד שאתם מחזיקים לעצמכם.
החומר הזה הוא המשך ישיר של פרוטוקול ההתערבות בחרם בכיתה. אם החרם עדיין פעיל, התחילו שם. אם הוא כבר נפסק, זה הדף שאתם צריכים מחר בבוקר.
מה עושים אחרי שחרם נגמר: התמונה בקצרה
ארבע נקודות מעקב על פני שלושים יום. כל נקודה לוקחת בין חמש לחמש עשרה דקות ומשתלבת בתוך יום הלימודים הרגיל, בלי שעת חינוך נוספת ובלי ציוד. המטרה אינה לדבר עוד על החרם, אלא לבדוק שלושה דברים בשטח: איפה התלמיד יושב, עם מי הוא נמצא בהפסקה, ומי בוחר בו כשיש בחירה חופשית.
מטרות
- לזהות חזרה של החרם בשבוע הראשון שבו היא מתחילה, ולא בחודש שאחריו.
- להחזיר לתלמיד שהוחרם מקום חברתי בפועל, לא רק שקט.
- לתת לתלמידים שהובילו את ההדרה דרך יציאה מכובדת, כדי שלא יחזרו לתפקיד.
ציוד והכנה
ציוד: אין. הכנה: עשר דקות לקריאת הדף. אופציונלי: הדפסה אחת של טבלת המעקב בנספח א, שנשארת אצלכם ולא נחשפת לתלמידים.
פרוטוקול 30 יום, לפי נקודות זמן
| מתי | כמה זמן | מה עושים בפועל |
|---|---|---|
| ימים 1 עד 2 | 10 דקות | שיחה אישית קצרה עם התלמיד שהוחרם, מחוץ לכיתה ולא בנוכחות אף אחד. שלוש שאלות בלבד: מה קרה היום בהפסקה, עם מי היית, ומה היית רוצה שיקרה מחר. אתם מקשיבים ורושמים לעצמכם אחר כך, ולא מתחייבים בשם תלמידים אחרים. |
| ימים 3 עד 5 | 5 דקות ליום | עמידה בחצר בהפסקה אחת ביום, בלי לומר לאיש למה. רישום של שלושה שמות: עם מי התלמיד עמד, מי ניגש אליו, ומי הסתובב והלך. שלושה ימים נותנים תמונה, יום אחד לא נותן כלום. |
| שבוע 2 | 15 דקות | הזדמנות מובנית אחת לעבודה בזוגות או בשלישיות שאתם מרכיבים, לא התלמידים. התלמיד שהוחרם משובץ עם תלמיד ניטרלי שאינו חבר קרוב ואינו מי שהוביל את ההדרה. משימה קצרה עם תוצר, כדי שתהיה סיבה לדבר. |
| שבוע 3 | 7 דקות | שיחה קצרה עם אחד או שניים מהתלמידים שהובילו את ההדרה, בנפרד. לא חזרה על הנזיפה. משפט אחד על מה שהשתנה לטובה, ומשפט אחד על מה שאתם ממשיכים להסתכל עליו. |
| יום 30 | 10 דקות | בחירה חופשית מבוקרת: משימה שבה כל תלמיד בוחר שותף בעצמו. אתם רק מסתכלים מי נשאר אחרון ומי נבחר. זו הבדיקה האמיתית, והיא לא דורשת מכם לשאול אף אחד כלום. |
ארבע נקודות המעקב האלה הן כל מה שנדרש. מה שעושים אחרי שחרם נגמר קובע את התוצאה לא פחות ממה שעושים בזמן שהוא פעיל, והוא זול הרבה יותר בזמן.
12 משפטים מוכנים לשלושים הימים האלה
המשפטים כתובים כדי שתוכלו לומר אותם כמו שהם. הם קצרים בכוונה, כי משפט ארוך בשיחה כזאת נשמע כמו הרצאה.
לתלמיד שהוחרם
- שמתי לב שמשהו השתנה בשבוע האחרון. איך זה מרגיש לך.
- אני לא מצפה שהכול יהיה בסדר עכשיו. אני כן רוצה לדעת מה קורה.
- אם יקרה שוב משהו, אני רוצה שתגיד לי באותו יום ולא אחרי שבועיים.
- אתה לא צריך להיות חבר של כולם. אתה צריך שיהיה לך מקום.
לתלמידים שהובילו את ההדרה
- ראיתי שבשבוע האחרון התנהגת אחרת. שמתי לב, וזה חשוב.
- אני לא חוזרת עכשיו על מה שהיה. אני מדברת על מה שיהיה.
- יש לך השפעה על הכיתה. השאלה היחידה היא לאיזה כיוון.
- אני ממשיכה להסתכל. לא כדי לתפוס אותך, כדי לדעת שזה נגמר.
לכיתה, בלי לחזור לסיפור
- בכיתה הזאת לא חייבים לאהוב את כולם, אבל אף אחד לא נשאר בחוץ.
- מהיום החלוקה לקבוצות היא שלי. זה לא עונש, זו דרך העבודה שלנו.
- מי שרואה מישהו לבד ולא יודע מה לעשות, יכול פשוט לשבת לידו.
- אם משהו מתחיל שוב, אני מעדיפה לשמוע על זה מוקדם מדי מאשר מאוחר מדי.
7 סימנים שהחרם חוזר
הסימנים האלה מופיעים לפני שמישהו מתלונן. מניסיון העבודה בכיתות, זה בדיוק החלון שבו התערבות קטנה עוד עובדת.
- התלמיד מגיע ראשון לכיתה או יוצא אחרון, כדי לא לעבור במסדרון עם כולם.
- הוא הולך לשירותים בדיוק בזמן ההפסקה, בכל יום.
- בחלוקה חופשית לזוגות הוא נשאר אחרון, גם אם אין מילה רעה אחת.
- הכיתה שקטה מדי כשהוא מדבר, ואז ממשיכה כאילו לא אמר כלום.
- יש צחוק קצר בלי סיבה ברורה כשהוא נכנס, ומיד אחריו שקט.
- הוא מפסיק לבקש רשות לדברים שקודם ביקש, ומעדיף לא לבלוט.
- ההורים מפסיקים לכתוב לכם. שקט מצד הורה שכתב הרבה הוא לא בהכרח סימן טוב.
אם אתם מזהים שלושה סימנים ומעלה, חזרו לצעד הראשון בפרוטוקול ההתערבות, ואל תחכו לנקודת המעקב הבאה.
מה לא לעשות בשלושים הימים האלה
- לא לעשות שיחת כיתה נוספת על החרם. שיחה שנייה מחזירה את התלמיד למרכז הבמה בדיוק בתפקיד שממנו ניסיתם להוציא אותו.
- לא למנות לו שומר. הצמדה של תלמיד ״אחראי״ מסמנת אותו כמי שצריך טיפול, וגם שורפת את התלמיד שהתנדב.
- לא לשבח בפומבי את מי שמדבר איתו. זה הופך יחס אנושי רגיל למשימה, והמשימה נגמרת.
- לא לדווח להורים על כל תנודה. עדכון אחד מסודר בסוף השבוע השני עדיף על חמש הודעות מודאגות.
- לא לסגור את התיק אחרי שבוע שקט. שבוע שקט הוא נתון אחד, לא מסקנה.
התאמות לפי גיל
- כיתות ג עד ו: הישענו על שיבוץ מקומות ישיבה ועל תפקידים כיתתיים מתחלפים. בגיל הזה מבנה חיצוני עובד מהר, והתלמידים לא מפרשים אותו כהתערבות. השיחה האישית מתקצרת לחמש דקות ולשתי שאלות.
- חטיבת ביניים: כאן עובר מרכז הכובד לרשת החברתית מחוץ לכיתה. בדקו במפורש את המצב בקבוצות המסרים, כי חרם שנפסק בכיתה ממשיך שם. הדף על תלמיד שמודר מקבוצת הוואטסאפ הכיתתית נותן את הצעדים לזה.
- תיכון: ותרו על כל מה שנראה כמו טיפול. עובדים דרך תפקידים אמיתיים, ועדות ופרויקטים, ודרך שיחה אישית שמדברת על עתיד ולא על מה שקרה. בגיל הזה שיחה עם ההורים נעשית בידיעת התלמיד.
נספח א: טבלת מעקב להדפסה
הטבלה נשארת אצלכם. ממלאים אותה בסוף היום, לא מול התלמידים.
| נקודת מעקב | תאריך | עם מי היה בהפסקה | מי בחר בו | סימני חזרה שראיתי | צעד להמשך |
|---|---|---|---|---|---|
| ימים 1 עד 2 | |||||
| ימים 3 עד 5 | |||||
| שבוע 2 | |||||
| שבוע 3 | |||||
| יום 30 |
נספח ב: כרטיס השיחה של יום 30
ארבע שאלות לשיחה האחרונה עם התלמיד שהוחרם, עשר דקות, מחוץ לכיתה:
- אם היית צריך לתאר את החודש האחרון במילה אחת, מה היא הייתה.
- יש מישהו בכיתה שאתה יודע שאפשר לשבת לידו.
- יש רגע בשבוע שאתה עדיין לא אוהב.
- מה היית רוצה שאני אעשה אחרת בחודש הבא.
אם התשובה לשאלה השנייה היא ״אין אף אחד״, המעקב ממשיך עוד שלושים יום. זו התשובה שקובעת, לא התחושה הכללית שלכם.
מתי זה כבר לא בידיים של המחנכת לבד
יש מצבים שבהם המעקב מגלה שהמבנה החברתי של הכיתה עצמו הוא הבעיה, ולא תלמיד אחד או שניים. בכיתה כזאת החרם מחליף מטרה במקום להיעלם, וכל שלושים יום מתחיל מחדש עם ילד אחר. שם צריך התערבות שעובדת על כל הכיתה יחד, ולא שיחות פרטניות. סדנת מניעת החרמות בנויה בדיוק לרובד הזה, והיא מופיעה בסל גפ״ן במספר 56427 במסלול הירוק, כלומר בית ספר יכול לממן אותה מתקציב גפ״ן.
חומרים נוספים באותו קו: תסריט השיחה עם ההורים על חרם, שיחת הבירור עם תלמיד שמוביל חרם, מה עושים כשאף אחד לא רוצה לשבת ליד תלמיד ותלמיד שיושב לבד בהפסקה. כל הכלים מרוכזים במרכז החומרים למורים.
שאלות שחוזרות בחדר המורים
כמה זמן באמת צריך להמשיך לעקוב אחרי שחרם נגמר?
שלושים יום הם מינימום סביר, כי זה הזמן שבו הכיתה חוזרת לשגרה והלחץ החיצוני יורד. אם בנקודת יום 30 התלמיד עדיין נשאר אחרון בבחירה חופשית, המעקב ממשיך מחזור נוסף. הפסקת מעקב אחרי שבוע שקט היא הטעות הנפוצה ביותר.
האם להגיד לכיתה במפורש שהחרם נגמר?
לא. הכרזה כזאת מחזירה את הנושא למרכז ומסמנת מחדש את התלמיד. במקום זה אומרים משפט אחד על הכלל שממשיך לחול, למשל שבכיתה הזאת אף אחד לא נשאר בחוץ, וממשיכים לשיעור. הכלל נאמר בלי שם ובלי מבט לכיוון מסוים.
מה עושים אם החרם חוזר בשבוע השני?
חוזרים לפרוטוקול ההתערבות מהצעד הראשון, ולא ממשיכים בנקודות המעקב. חזרה בשבוע השני מלמדת שהעצירה הראשונה הייתה שקט ולא שינוי, ולכן צריך שוב שיחה עם המובילים ועדכון של בעלי התפקידים בבית הספר, כולל היועצת.
צריך לעדכן את ההורים אחרי שהחרם נפסק?
כן, עדכון אחד מסודר בסוף השבוע השני, גם להורי התלמיד שהוחרם וגם להורי מי שהוביל. העדכון מדבר על מה שנעשה ועל מה שממשיכים לעשות, בלי לתאר תלמידים אחרים בשמם ובלי התחייבות לתוצאה.
התלמיד שהוחרם מסרב לחזור לקבוצה. מה עושים?
מכבדים את הסירוב ולא כופים השתתפות. בונים לו במקום זה שני מפגשים קטנים בשבוע עם תלמיד אחד ניטרלי, סביב משימה עם תוצר. חזרה לקבוצה גדולה אחרי פגיעה כמעט תמיד עוברת דרך קשר יחיד אחד שנבנה קודם.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר, רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר