מערך שיעור על כבוד לשעת חינוך: איך כבוד נראה ונשמע בכיתה (45 דקות)

מערך שיעור על כבוד עובד כשהכיתה מפסיקה לדבר על כבוד כמילה גדולה ומתחילה לתאר אותו כמעשים שרואים ושומעים. המערך שלמטה בנוי ל-45 דקות בשעת חינוך: שאלת פתיחה שהופכת את הכבוד לפעלים, ארבעה כיוונים של כבוד, טבלת ״נראה ונשמע״ לשמונה רגעים מחיי הכיתה בקבוצות, ובסוף שלוש התחייבויות של הכיתה ואחת של המחנכת. הציוד: לוח וטוש, ודף עבודה להדפסה שאינו חובה.

לדף העבודה להדפסה

מערך שיעור על כבוד: על מה השיעור ועל מה לא

השיעור עוסק בכבוד של כל יום: איך מקשיבים למי שמדבר, מה אומרים למי שטעה, איך מתנהגים למורה מחליפה, ומה נשאר בכיתה כשיוצאים להפסקה. ערך הכבוד כתוב בהרבה אמנות כיתתיות, אבל כמילה הוא לא אומר לתלמיד מה לעשות ברגע מסוים. הרעיון המרכזי פשוט: כבוד הוא לא רגש שיש או אין, הוא מעשה שאפשר לראות. מה שהכיתה לומדת לתאר במילים מדויקות, קל לה יותר לעשות, וקל לכם יותר להזכיר.

זה לא שיעור משמעת. המטרה היא כבוד הדדי בכיתה, כזה שעובר בשני הכיוונים, ולכן גם המחנכת מתחייבת בסוף השיעור למשהו שהתלמידים יכולים לבדוק. את השאלה העמוקה יותר, למה מגיע כבוד גם למי שלא מסכימים איתו, מפרק דף עבודה על כבוד האדם. כדאי להעביר אותו שבוע או שבועיים אחרי השיעור הזה.

מטרות השיעור

ציוד והכנה

חלקו את הלוח לארבעה רבעים וכתבו בראש כל רבע כיוון אחד: חברים לכיתה, המבוגרים בבית הספר, המקום והחפצים, אני עצמי. בחרו קבוצות של ארבעה מראש, ושימו לב לא להושיב באותה קבוצה ילד שפוגעים בו וילד שפוגע בו. אם אתם מדפיסים את דף העבודה (בהמשך העמוד, עם כפתור הדפסה), הכינו עותק אחד לכל קבוצה. אם לא, כל קבוצה מעתיקה לדף ריק שלוש עמודות: מה רואים, מה שומעים, מה לא קורה.

לפני השיעור בחרו התחייבות אחת שלכם מנספח ג, ובחרו רק משהו שאתם בטוחים שתעמדו בו שבועיים.

מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות

שלב 1 (0-5 דקות): איך יודעים שמכבדים אותך?

פתחו בשאלה אחת: ״חשבו על מבוגר או על חבר שאתם מרגישים שמכבד אתכם. איך אתם יודעים? מה הוא עושה?״ תנו לחמישה או שישה תלמידים לענות. רשמו על הלוח רק את מה שאפשר לראות או לשמוע: ״מסתכל עליי כשאני מדבר״, ״לא צוחק עליי כשאני טועה״, ״שואל לפני שהוא לוקח״. כשמישהו עונה ״הוא פשוט מכבד אותי״, שאלו: ״ואם הייתי מסתכלת עליו מהצד, מה הייתי רואה?״

המשפט לסיום השלב: כבוד זה לא מה שמרגישים כלפי מישהו. זה מה שעושים לידו.

שלב 2 (5-12 דקות): ארבעה כיוונים של כבוד

הצביעו על ארבעת הרבעים בלוח, ולכל אחד תנו דוגמה אחת ובקשו מהכיתה עוד אחת:

הכיוון הרביעי מפתיע תלמידים, ושווה להתעכב עליו דקה. כבוד עצמי הוא לא גאווה. הוא היכולת להגיד ״לא״ למה שפוגע בי, בלי לפגוע בחזרה.

שלב 3 (12-27 דקות): נראה ונשמע, בקבוצות

כל קבוצה מקבלת רגע אחד מתוך שמונת הרגעים בנספח א. אם יש פחות משמונה קבוצות, תנו קודם את רגעים 1, 2, 3, 6 ו-7. הקבוצה ממלאת שלוש עמודות:

1. מה רואים כשמישהו מתנהג ברגע הזה בכבוד?
2. מה שומעים? המילים המדויקות, בתוך מרכאות.
3. מה לא קורה? מה מישהו שמתנהג בכבוד לא עושה ברגע הזה.

הכלל היחיד הוא מבחן הפתח: כל שורה צריכה להיות משהו שמי שעומד בפתח הכיתה היה רואה או שומע. ״מתנהג יפה״ לא עובר את המבחן. ״מחכה שהיא תסיים את המשפט״ עובר. עברו בין הקבוצות ושאלו על כל שורה כללית: ״ואיך זה נראה?״

שמונה דקות לכתיבה. אחר כך כל קבוצה קוראת לכיתה שורה אחת מכל עמודה, דקה לקבוצה. רשמו בלוח, ברבע המתאים, את השורות שהכיתה מגיבה אליהן ב״נכון״ או בצחוק של הסכמה. אלה המועמדות לשלב הבא.

שלב 4 (27-38 דקות): שלוש התחייבויות של הכיתה ואחת של המחנכת

עכשיו הכיתה בוחרת שלושה מעשים לשבועיים הקרובים: אחד כלפי חברים לכיתה, אחד כלפי המבוגרים בבית הספר ואחד כלפי המקום. לכל כיוון הקריאו שתיים או שלוש שורות מהלוח, וכל תלמיד מצביע פעם אחת. השורה שקיבלה הכי הרבה קולות נכתבת כמשפט שמתחיל ב״אצלנו בכיתה״, למשל: ״אצלנו בכיתה מחכים שמישהו יסיים לדבר לפני שעונים לו.״

ועכשיו התור שלכם. אמרו בקול את ההתחייבות שבחרתם מנספח ג, וכתבו אותה מתחת לשלושת המשפטים. אחר כך שאלו: ״יש עוד משהו אחד שהייתם רוצים ממני?״ אם ההצעה סבירה, הוסיפו אותה. אם לא, הסבירו בקצרה למה לא, בלי ללגלג על מי שהציע. סיימו במשפט: ״בעוד שבועיים נבדוק את כל הארבעה, כולל את שלי.״

כבוד הדדי בכיתה שהולך רק לכיוון אחד הוא בעצם משמעת. הרגע שבו המחנכת מתחייבת בקול הוא מה שגורם לתלמידים להתייחס לשלושת המשפטים ברצינות.

שלב 5 (38-45 דקות): פתק יציאה

כל תלמיד כותב פתק בלי שם, עם שתי שורות: (1) רגע אחד שבו הרגשתי שמכבדים אותי בבית הספר. (2) מקום או רגע שבו אני מרגיש שלא מכבדים אותי. מותר להשאיר את השורה השנייה ריקה. מי שרוצה שתדברו איתו כותב את השם שלו בצד השני של הפתק. אספו את הפתקים ביד וקראו אותם עוד באותו יום.

נספח א: שמונה רגעים מחיי הכיתה, עם הכיוון למחנכת

לקבוצות נותנים רק את הרגע, והוא מופיע גם בדף העבודה להדפסה. העמודה השלישית היא בשבילכם: מה כדאי לשמוע, ואיפה בדרך כלל יש דיון.

נספח ב: טבלה מלאה לדוגמה

אם הקבוצות לא מבינות מה מבקשים מהן, הקריאו את הדוגמה הזו לרגע 1. אל תשאירו אותה על הלוח, כדי שהקבוצה שמקבלת את רגע 1 לא תעתיק.

דף העבודה להדפסה

את הטבלה השנייה אוספים בסוף השיעור, כי ממנה בוחרים את שלושת המשפטים. את פתקי היציאה אוספים הפוכים ולא מקריאים אף פתק בקול.

נספח ג: בנק התחייבויות למחנכת

בחרו אחת בלבד, והעדיפו את מה שהתלמידים הכי יופתעו לשמוע מכם. התחייבות שלא עומדים בה עדיף לא להגיד.

מה עונים כשתלמיד אומר

כללי בטיחות לשיעור

התאמות לפי שכבה

מה עושים אם

מה המחנכת עושה בשבועיים שאחרי

אם הכיתה בנתה אמנה כיתתית, שלושת המשפטים שהחזיקו מעמד אחרי שבועיים יכולים להיכנס אליה כסעיף אחד. לפתיחת בוקר באותו נושא יש ציטוט לפתיחת יום על חברות וכבוד הדדי.

מתי שיעור אחד כבר לא מספיק

שיעור חינוך על כבוד בונה שפה משותפת ומראה לתלמידים שהמחנכת מוכנה לעמוד באותם כללים. הוא לא מטפל בכיתה שבה יש פגיעה חוזרת בילד אחד, ולא בתלמיד שמפריע כל שיעור. לשם יש כלים אחרים: מה עושים כשתלמיד מפריע בכיתה, ומערך שיעור על בריונות כשהפגיעה חוזרת על אותו ילד. מי שרוצה להמשיך את רגע 6 ימצא במערך שיעור על ניהול קונפליקטים איך מתווכחים בלי לפגוע. פעילות על כבוד בין אדם לחברו שממשיכה מכאן היא מערך שיעור על אלימות מילולית, ולקראת יום הסובלנות הבינלאומי ב-16 בנובמבר מתאים מערך השיעור ליום הסובלנות. מערכי שיעור נוספים, כמו מערך שיעור על קבלת השונה, מרוכזים במרכז החומרים למורים.

כשהבעיה רחבה מכיתה אחת, סדנת מניעת חרמות לבית ספר רשומה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, ולכן בית ספר יסודי מוזמן לבדוק איתנו את האפשרויות לפני ההזמנה. וכשהכיתה צריכה חוויה משותפת שבה כל אחד חשוב להצלחה של כולם, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה.

שאלות נפוצות על מערך שיעור על כבוד

לאיזו שכבה מתאים מערך שיעור על כבוד?

המערך בנוי לכיתות ה עד ט ועובד בהן כמו שהוא. לכיתות א-ב יש גרסה עם שלושה כיוונים וארבעה רגעים, שבה עובדים עם כל הכיתה יחד ולא בקבוצות. לכיתות ג-ד יש גרסה עם חמישה רגעים, ולכיתות י-יב גרסה שבה הקבוצות כותבות בעצמן רגע מחיי השכבה.

אפשר להעביר את זה כשיעור על כבוד למורה?

כן, רגע 3 ורגע 7 עוסקים בדיוק בזה. אבל כדאי לא להפוך את השיעור כולו לכבוד למורה: תלמידים מזהים מהר שיעור שבו רק הם צריכים להשתנות. לכן המחנכת מתחייבת בסוף השיעור למשהו משלה, והכיתה בודקת את ההתחייבות הזו אחרי שבועיים.

מה ההבדל בין השיעור הזה לבין דף העבודה על כבוד האדם?

השיעור הזה עוסק בכבוד של כל יום ומתרגם אותו למעשים בשמונה רגעים מחיי הכיתה. דף העבודה על כבוד האדם עוסק בשאלה למה מגיע כבוד גם למי שלא מסכימים איתו או לא מחבבים אותו. כדאי להעביר קודם את השיעור, ואת הדף שבוע או שבועיים אחריו.

מה עושים אם אין זמן לכל השיעור?

מוותרים על שתיים משלוש ההתחייבויות של הכיתה, ולא על ההתחייבות של המחנכת. את שתי ההתחייבויות האחרות בוחרים בשעת החינוך הבאה. בלי ההתחייבות של המחנכת השיעור נשמע לתלמידים כמו עוד שיעור משמעת.

מה עושים עם פתקי היציאה?

קוראים אותם באותו יום ולא מקריאים אף פתק בקול. פתק שמתאר פגיעה קשה, פחד לבוא לבית הספר או פגיעה עצמית מועבר ליועצת ולהנהלה באותו יום. מקומות ורגעים שחוזרים בשורה השנייה מסמנים לעצמכם, ומי שכתב את שמו בצד השני מקבל שיחה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות מניעת חרמות. טבלת ״נראה ונשמע״ היא טכניקה מוכרת מעבודה בכיתות לתרגום של ערך כללי למעשים, בלי שיוך לאדם מסוים. הרגעים, הדוגמאות ובנק ההתחייבויות נכתבו לצורך השיעור ואינם לקוחים מכיתה מסוימת, והמהלך עצמו נשען על ניסיון מעשי ולא על מחקר מסוים.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר