מערך שיעור על ניהול קונפליקטים לשעת חינוך: מודל אפר״ת ב-45 דקות

מערך שיעור על ניהול קונפליקטים לשעת חינוך עובד כשהכיתה מתרגלת את הכלים לפני הריב הבא, על ריבים מומצאים, ולא באמצע ריב אמיתי. המערך שלמטה בנוי ל-45 דקות סביב מודל אפר״ת של משרד החינוך (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה): פתיחה בהגדרה של קונפליקט, ריב מומצא על הכדור בהפסקה, ניתוח בזוגות של שתי פרשנויות לאותו אירוע, תרגול של משפט ״אני״ ושל הצעת ״אם… אז״, ופתק יציאה. הציוד: לוח, טוש וכרטיס אפר״ת אחד להדפסה לכל תלמיד, שאינו חובה.

לכרטיס אפר״ת להדפסה

מערך שיעור על ניהול קונפליקטים: לפני הריב הבא, לא אחריו

זה שיעור לכל הכיתה, ולא טיפול בריב שכבר קרה. אין בו בירור, אין בו אשמים ואין בו שמות. כל האירועים בשיעור מומצאים, והתלמידים מתרגלים עליהם את מה שהם יצטרכו בפעם הבאה שיריבו על כדור, על מקום באוטובוס או על חלק בעבודה בקבוצה. ולכן כדאי להעביר אותו בשבוע רגוע, ולא בשבוע שבו הכיתה סוערת.

שני עמודים באתר משלימים אותו. כששני תלמידים כבר רבו וצריך לשבת איתם יחד, הכלי הוא דף עבודה לפתרון סכסוכים בין תלמידים, שיחת פיוס של שניים מול המחנכת. וכשהשאלה היא אם זה בכלל ריב, כי צד אחד חזק יותר והפגיעה חוזרת, ממשיכים למערך שיעור על בריונות לשעת חינוך. המערך הזה, ניהול קונפליקטים מערך שיעור לכל הכיתה, עונה על השאלה שבאמצע: זה ריב רגיל, ומה עושים בתוכו.

מה זה קונפליקט, ומה זה מודל אפר״ת?

במאגר הפרקטיקות של משרד החינוך, בעמוד ניהול קונפליקטים בכיתה, ההגדרה כתובה כך: ״קונפליקט מוגדר כ: (א) עימות, סכסוך, ריב. (ב) התנגשות בין צדדים בעלי צרכים, אינטרסים, רגשות, דעות, אמונות ו/או ערכים שאינם מתיישבים אלו עם אלו.״ בעמוד ערך ניהול קונפליקטים כיתה ד של מפתח הל״ב נוסף משפט שכדאי להגיד לכיתה בקול: ״הקונפליקט מהווה תופעה אנושית טבעית״. כלומר, המטרה של השיעור היא לא כיתה בלי ריבים, אלא כיתה שיודעת מה לעשות כשיש ריב.

מודל אפר״ת מופיע באותו עמוד של המשרד. ״המודל מאפשר לבחון פרשנויות שונות שאנו נוטים לתת לאירועים ולברר כיצד הן משפיעות על הרגש ועל התגובה שלנו.״ ארבעת השלבים והשאלות של כל שלב, כפי שהם כתובים שם:

הלב של השיעור הוא השלב השני. מניסיון העבודה בכיתות, תלמידים רבים מדלגים ממה שקרה ישר למה שעשו, ולא שמים לב שבאמצע הם אמרו לעצמם משהו. כשהם מגלים שלאותו אירוע יש שתי פרשנויות, הם מגלים גם שיש שתי תגובות אפשריות.

מטרות השיעור

ציוד והכנה

כתבו על הלוח ארבע שורות זו מתחת לזו: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. השאירו ליד כל שורה מקום לשתי עמודות, כי בשלב 3 תכתבו שתי פרשנויות לאותו אירוע. אם אתם מדפיסים את כרטיס אפר״ת (בהמשך העמוד, עם כפתור הדפסה), הכינו עותק לכל תלמיד. אם לא, הזוגות מעתיקים את ארבע השורות למחברת.

הכיתה יושבת בזוגות. בחרו את הזוגות מראש, ואל תושיבו יחד שני תלמידים שרבו השבוע. השיעור עוסק בריבים מומצאים, והוא לא המקום ליישב ריב פתוח.

מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות

שלב 1 (0-5 דקות): מה זה קונפליקט?

כתבו על הלוח את המילה קונפליקט ושאלו: ״מה זה?״ רשמו שלוש או ארבע תשובות כמו שנאמרו, בלי לתקן. אחר כך כתבו לידן את ההגדרה של המשרד, בשני חלקיה: עימות, סכסוך, ריב, וגם התנגשות בין צרכים, רצונות ודעות שלא מסתדרים זה עם זה. שאלו: ״איזה חלק בהגדרה הפתיע אתכם?״ וסיימו במשפט: ״קונפליקט הוא דבר טבעי. היום נלמד מה עושים בתוכו.״

שלב 2 (5-12 דקות): הריב על הכדור

במרחב הפדגוגי מציעים להביא דוגמאות מחיי בית הספר, למשל ״קונפליקט סביב שימוש בציוד/רכוש משותף כגון מחשב, מתקני ספורט, ריהוט כיתתי, משחקים וכדומה.״ הקריאו את האירוע הראשון מנספח א: בהפסקה יש לכיתה כדור אחד. קבוצה אחת רוצה לשחק כדורגל, וקבוצה שנייה רוצה לשחק מחניים. כשהקבוצה השנייה מגיעה למגרש, הכדור כבר אצל הראשונה, ומתחילה צעקה.

כל זוג כותב שתי שורות: מה הקבוצה הראשונה רוצה ומה היא צריכה, ומה השנייה רוצה ומה היא צריכה. אחרי ארבע דקות שאלו שלושה זוגות מה כתבו. ההבחנה שכדאי לכתוב על הלוח: שתי הקבוצות רוצות את הכדור, אבל שתיהן צריכות אותו דבר: לשחק בהפסקה. כשמגלים שהצורך משותף, יש על מה לדבר.

שלב 3 (12-25 דקות): אפר״ת, שתי פרשנויות לאותו אירוע

הציגו את ארבעת השלבים בעזרת הטבלה שלמעלה, ומלאו יחד עם הכיתה את השורות של הריב על הכדור. אירוע: הכדור אצל הקבוצה הראשונה. פרשנות: ״הם לקחו אותו בכוונה כדי שאנחנו לא נשחק.״ רגש: כעס. תגובה: צועקים ומנסים לחטוף את הכדור.

עכשיו שאלו את השאלה המרכזית של השיעור: ״מה עוד אפשר היה לחשוב?״ כתבו בעמודה השנייה פרשנות אחרת, למשל: ״הם הגיעו ראשונים ולא ידעו שגם אנחנו רצינו.״ הרגש משתנה לאכזבה, והתגובה משתנה: הולכים אליהם ומציעים לחלק את ההפסקה. האירוע לא השתנה. השתנה רק מה שאמרנו לעצמנו עליו.

כל זוג מקבל אירוע אחד מתוך שלושת האירועים הנוספים בנספח א, וממלא בכרטיס שתי שורות אפר״ת: אחת עם הפרשנות הראשונה שעולה בראש, ואחת עם פרשנות אחרת. שש דקות. אחר כך שני זוגות מקריאים, והכיתה בודקת: מה השתנה ברגש, ומה השתנה בתגובה?

שלב 4 (25-37 דקות): משפט ״אני״ והצעת ״אם… אז״

כתבו על הלוח את המבנה: אני מרגיש/ה ___ כש___, ואני צריך/ה ___. הסבירו את ההבדל: משפט ״אתה״ מאשים, ולכן הצד השני מתגונן. משפט ״אני״ מספר מה קורה לי, ולכן הצד השני יכול לענות בלי להרגיש מותקף. הזוגות הופכים שלושה משפטי ״אתה״ למשפטי ״אני״:

בשש הדקות האחרונות של השלב חוזרים לכדור. בקשו מהכיתה הצעות במבנה ״אם… אז״, למשל: ״אם אתם משחקים בחצי הראשון של ההפסקה, אז אנחנו משחקים בחצי השני.״ רשמו שלוש הצעות על הלוח ושאלו על כל אחת: היא מתאימה לשתי הקבוצות? מה כל קבוצה מוותרת בה? הסבירו שפשרה היא לא הפסד: כל צד מקבל חלק ממה שרצה, ושניהם מקבלים את מה שהיו צריכים.

שלב 5 (37-45 דקות): סיכום ופתק יציאה

שאלו את שתי שאלות הסיכום שהמשרד מציע אחרי עבודה עם אפר״ת: ״ממה אתם מרוצים? מדוע?״ ו״מה יכולתם לעשות אחרת? מדוע?״ כאן הן נשאלות על העבודה בזוגות ולא על ריב אמיתי: ממה אתם מרוצים בשתי הפרשנויות שכתבתם, ומה הייתם כותבים אחרת?

כל תלמיד כותב בתחתית הכרטיס, או על פתק, משפט ״אני״ אחד למצב שיכול לקרות לו השבוע, בלי שמות של תלמידים מהכיתה. את הכרטיס התלמידים שומרים אצלם. אם תרצו, אספו רק את הפתקים, בלי שמות, וקראו אותם עוד באותו יום.

נספח א: ארבעה אירועים מומצאים ושתי פרשנויות לכל אחד

לתלמידים נותנים רק את האירוע. שתי העמודות האחרות הן בשבילכם, כדוגמה אם זוג נתקע. אין תשובה נכונה אחת: כל פרשנות שנייה שהזוג מוצא בעצמו טובה יותר מזו שבטבלה.

כרטיס אפר״ת להדפסה

השאלות בכרטיס מקוצרות מהשאלות של המשרד שבטבלה למעלה, כדי שייכנסו לשורה אחת. את הכרטיס אפשר לתלות בכיתה ולחזור אליו בפעם הבאה שיש ריב.

מה עונים כשתלמיד אומר

כללי בטיחות לשיעור

התאמות לפי שכבה

בהרחבה, אחרי השיעור: במאגר הפרקטיקות של המשרד מתואר גם מודל של ״מגשרים צעירים״, ״תלמידים שתפקידם לסייע לתלמידים אחרים לנהל קונפליקטים בדרך יעילה ומכבדת.״ לפי ההצעה שם, קבוצת ילדים אחרת ממלאת את התפקיד בכל חודש. בשעת חינוך אחת אין לזה מקום, אבל כיתה שכבר מכירה את אפר״ת יכולה להתחיל בזה בחודש שאחרי.

ניהול קונפליקטים במפתח הל״ב: הערך של טבת

בתוכנית מפתח הל״ב ליסודי, ניהול קונפליקטים הוא הערך החודשי של דצמבר עד ינואר, התקופה שבה חל חודש טבת. א׳ בטבת תשפ״ז יוצא ב-11 בדצמבר 2026, כלומר שעת החינוך הזו מתאימה גם עכשיו, כהכנה, וגם בחודש עצמו. מי שעובד לפי הסדרה ימצא את הערך של החודש הנוכחי במפתח הלב חשוון: מעורבות חברתית א׳ עד ו׳.

לכל שכבה ביסודי יש במרחב הפדגוגי עמוד נפרד לערך הזה. בעמוד של כיתה ד׳ מופיע ביטוי שמתאים לסיום השיעור בכל שכבה: ״לשמור את הכוח למשהו טוב״, כלומר להשתמש בכוח של הכעס כדי להגיע לפתרון, ולא כדי לפגוע.

למנהלים: למה שעת חינוך על קונפליקטים, ומה המחקר אומר

במסמך המיומנויות של משרד החינוך, בעמוד להקשיב ולנהל שיח מכבד גם במצבי קונפליקט, ניהול קונפליקטים מופיע כיכולת ליבה עם יעדים מדורגים. היעד הבסיסי הוא ״לזהות מצבי קונפליקט ולהסביר לאחרים את הרצונות והצרכים, בסיוע של מבוגר בעת הצורך״, ובהמשך הרשימה מופיעים הקשבה פעילה, מסרי ״אני״, פשרה ומשפטי ״אם… אז״. השיעור הזה מתרגל בדיוק את היעדים האלה, ולכן הוא מתאים גם למחנכת שמחפשת שעת חינוך על ניהול קונפליקטים וגם לרכזת שבונה תוכנית לשכבה.

ומה לגבי המחקר? מטה-אנליזה בשם חינוך לפתרון קונפליקטים והתנהגות אנטי-חברתית בבתי ספר בארצות הברית: מטה-אנליזה ריכזה 36 מחקרים על תוכניות כאלה ומצאה שיפור בהתנהגות, אבל ההשפעה הייתה גדולה יותר אצל מתבגרים וקטנה מאוד בילדות האמצעית. המחקר בדק תוכניות שלמות ולא שיעור אחד, ולכן שיעור אחד הוא נקודת פתיחה ולא תוכנית.

מניסיון העבודה בכיתות, כלים כמו אפר״ת נקלטים כשהכיתה חוזרת אליהם בריבים קטנים לאורך השנה, ולא כשהם נשארים על הלוח של שיעור אחד. כיתה שרוצה לתרגל עבודה משותפת גם מחוץ לכיתה יכולה להמשיך לפעילות גיבוש ODT לכיתה, שבה הכיתה מתנסה בעבודה משותפת באתגרים קבוצתיים בשטח.

מתי שיעור אחד כבר לא מספיק

שיעור על קונפליקטים נותן לכיתה שפה משותפת. הוא לא מטפל בשני תלמידים שרבים כבר שבועות, ולא בילד שפוגעים בו. כשצריך לשבת עם שניים, ממשיכים לדף העבודה לפתרון סכסוכים בין תלמידים. כשילד אחד מציק לאחרים שוב ושוב, התרחיש הוא ילד מציק לילדים אחרים: תרחיש למחנכת. ואחרי ריב שכבר נגמר, השיחה על מה שבא אחריו ממשיכה במערך שיעור על סליחה לשעת חינוך.

גם מי שהגיע לכאן בחיפוש פתרון קונפליקטים מערך שיעור ימצא באתר שני מערכים שמתרגלים חלקים מהשיעור: משחק הקשבה לכיתה בלי ציוד לפני שלב משפטי ה״אני״, ומערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך לשלב הפרשנות, כשמנסים לראות את האירוע מהצד השני. אם הכיתה כתבה אמנה כיתתית, אפשר להוסיף לה סעיף אחד: ״בריב, קודם שואלים מה עוד אפשר היה לחשוב.״ ומערך שיעור על פתרון קונפליקטים הוא חלק מסדרה: מערכים נוספים מרוכזים במרכז החומרים למורים.

שאלות נפוצות על מערך שיעור על ניהול קונפליקטים

מה זה קונפליקט בין אישי?

קונפליקט בין אישי הוא מצב שבו לשני אנשים, או לשתי קבוצות, יש צרכים, רצונות או דעות שלא מסתדרים זה עם זה, למשל שתי קבוצות שרוצות את אותו כדור באותה הפסקה. במרחב הפדגוגי של משרד החינוך הקונפליקט מוגדר גם כעימות, סכסוך או ריב, וגם כהתנגשות בין צרכים, אינטרסים, רגשות ודעות. קונפליקט הוא לא בהכרח ריב: הוא הופך לריב לפי הדרך שבה מגיבים אליו.

מה זה מודל אפר״ת ואיך מלמדים אותו בכיתה?

אפר״ת הם ראשי התיבות של אירוע, פרשנות, רגש ותגובה. המודל, שמופיע במרחב הפדגוגי של משרד החינוך, מראה שאותו אירוע יכול לקבל פרשנויות שונות, ושכל פרשנות מובילה לרגש אחר ולתגובה אחרת. בכיתה מלמדים אותו על אירוע מומצא: הזוגות מפרקים אותו לארבעה שלבים, ואז כותבים לאותו אירוע פרשנות שנייה ובודקים איך משתנים הרגש והתגובה.

מה זה מסר אני, ומה ההבדל בינו לבין מסר אתה?

מסר אני מתאר מה אני מרגיש ומה אני צריך, למשל: אני מתאכזב כשהכדור אצלכם כל ההפסקה, ואני רוצה גם לשחק. מסר אתה מאשים את הצד השני, למשל: אתם תמיד לוקחים את הכדור. מסר אני משאיר לצד השני מקום לענות בלי להתגונן, ולכן הוא נותן סיכוי לשיחה במקום להחריף את הריב.

מה ההבדל בין המערך הזה לבין שיחת פיוס בין שני תלמידים?

המערך הזה הוא שיעור לכל הכיתה, לפני הריב הבא, על אירועים מומצאים. שיחת פיוס היא כלי למחנכת אחרי שריב כבר קרה, עם שני התלמידים שהיו בו. אחרי השיעור הכלים שלו עוזרים גם בשיחה כזו: התלמידים כבר מכירים את המילים פרשנות, רגש ומשפט אני.

אפשר לנתח בשיעור ריב אמיתי שהיה בכיתה?

לא בשיעור הזה. ריב אמיתי שמנותח מול כל הכיתה הופך לבירור פומבי, והתלמידים שהיו בו משלמים על זה בהפסקה. כל האירועים בשיעור מומצאים ואינם קשורים לאף תלמיד. ריב אמיתי מטפלים בו בנפרד, בשיחה עם התלמידים שהיו מעורבים.

לאיזו שכבה מתאים מערך שיעור על ניהול קונפליקטים?

המערך בנוי לכיתות ה׳ עד ט׳ ועובד בהן כמו שהוא. בכיתות א׳ עד ב׳ מעבירים גרסה קצרה עם אירוע אחד שהמחנכת מקריאה, בכיתות ג׳ עד ד׳ עובדים על שני אירועים והכרטיס ממולא במליאה על הלוח, ובכיתות י׳ עד י״ב התלמידים כותבים את האירועים בעצמם. הפירוט נמצא בטבלת ההתאמות לפי שכבה.

מה המחקר אומר על שיעורים לניהול קונפליקטים?

לא מצאנו מחקר שבדק שיעור אחד כזה. מטה-אנליזה של תוכניות לחינוך לפתרון קונפליקטים בבתי ספר בארצות הברית מצאה שיפור בהתנהגות, אבל ההשפעה הייתה גדולה יותר אצל מתבגרים וקטנה מאוד בילדות האמצעית. שיעור אחד נותן לכיתה שפה משותפת וכלים לתרגול, ולא מחליף עבודה לאורך השנה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות לגיבוש כיתתי. מודל אפר״ת, ההגדרה של קונפליקט ושאלות הסיכום לקוחים מהמרחב הפדגוגי של משרד החינוך, כמקושר בגוף העמוד. האירועים, המשפטים והחלוקה לדקות נכתבו לצורך השיעור ואינם לקוחים מכיתה מסוימת. זו פעילות ניהול קונפליקטים לכיתה שנשענת על ניסיון מעשי, ולא על מחקר שבדק אותה.

הצעד הבא

ריב בכיתה הוא לא סימן שמשהו נשבר. הוא הזדמנות לחיבור אנושי: לשאול מה הצד השני צריך, ולא רק מי צודק. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית לשכבה או לבית הספר כולו, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.