מה עושים כשילד מקלל בכיתה? תרחיש למחנכת מהקללה הראשונה ועד עשרה ימים

כשילד מקלל בכיתה, קודם מבחינים איזו קללה זו: מילה שנפלטה מתסכול, שפה של הרגל, או קללה שמכוונת לתלמיד או למורה. על מילה שנפלטה מגיבים בשקט ובמשפט אחד, בלי לעצור את השיעור. על קללה כלפי אדם עוצרים, דואגים קודם למי שנפגע, ואת השיחה עם הילד עושים אחר כך ביחידות. כאן תמצאו משפטים מוכנים לכל מצב, דף מעקב להדפסה, שיחה עם הילד ועם ההורים, ותוכנית לעשרה ימי לימוד.

לדף המעקב להדפסה

ילד מקלל בכיתה: קודם מבינים איזו קללה זו

אותה מילה יכולה להיות ארבעה דברים שונים לגמרי. תגובה שמתאימה לאחד מהם מחמירה את האחר: נזיפה גדולה על מילה שנפלטה הופכת אותה לאירוע, ותגובה קלה על קללה כלפי ילד אומרת לכיתה שמותר. לכן הצעד הראשון הוא לשאול את עצמכם למי המילה כוונה.

קללה גזענית, קללה מינית או קללה שיש בה איום לא נכנסות לטבלה הזו. הן עוברות להנהלה באותו יום לפי הנוהל של בית הספר, גם אם נאמרו ״בצחוק״.

בזמן אמת: מה עושים בשלושים השניות הראשונות

בתוך השיעור יש רק שתי מטרות: להגן על מי שנפגע, ולחזור ללמד. החינוך עצמו קורה אחר כך, בשיחה. לכן המשפטים כאן קצרים, ואף אחד מהם לא שואל ״מה אמרת?״.

מה לא לעשות כשילד מקלל בשיעור

למה ילדים מקללים: חמש סיבות שרואים בכיתה

• רגש בלי מילים. כעס, תסכול או מבוכה גדולים מהשפה שיש לילד. הכיוון: משפט חלופי שאפשר להגיד ברגע כזה, למשל ״אני כועס עכשיו״ או ״די, זה מעצבן אותי״.
• שייכות לקבוצה. ״ככה מדברים אצלנו״. הקללה היא סימן שאתה בפנים. הכיוון: עבודה עם כל הקבוצה ולא רק עם ילד אחד.
• בדיקת גבול. לראות מה המבוגר יעשה. הכיוון: תגובה צפויה וקבועה, לא חזקה במיוחד.
• קהל. הצחוק של החברים הוא הפרס. הכיוון: לקחת את הקהל, כמו בטבלה למעלה.
• מילה ששמע ולא הבין. בעיקר בכיתות הצעירות, מילה מהבית, מהרחוב או מסרטון. הכיוון: הסבר קצר בלי דרמה ומילה אחרת להגיד.

לרוב יש יותר מסיבה אחת. דף המעקב עוזר לראות איזו מהן חוזרת.

דף מעקב לשלושה ימים (להדפסה)

אם בשורה השלישית בסיכום יש שם של ילד אחד שחוזר, זו כבר לא שאלה של שפה אלא של פגיעה. עוברים לפרוטוקול לילד שמציק לילדים אחרים.

השיחה עם הילד: משפטים מדויקים

כשהקללה כוונה לתלמיד או למורה, שיחה קצרה מתקיימת כבר באותו יום, והשיחה המלאה ביום הרביעי, אחרי המעקב. ביחידות, בהפסקה או בסוף היום, לא מול חברים. עשר דקות מספיקות. מבנה מלא לשיחה, עם שאלות מוכנות, יש בעמוד שיחה אישית עם תלמיד.

אם אחרי השיחה צריך משהו כתוב וחתום, חוזה התנהגות עם תלמיד בנוי למטרה אחת כזו.

התיקון מול הילד שנפגע

1. קודם הנפגע. שיחה קצרה באותו יום: ״מה שהוא אמר לא בסדר, וטוב שאני יודעת. מה אתה צריך עכשיו?״. לא שואלים ״מה עשית לו קודם?״.
2. שואלים אם הוא רוצה תיקון, ואיזה. יש ילדים שרוצים לשמוע סליחה, ויש שרוצים רק שזה ייפסק. מכבדים את התשובה.
3. הילד שקילל בוחר דרך לתקן. לומר במילים שלו ביחידות, לכתוב פתק, או לעשות משהו. לא מול הכיתה.
4. בודקים אחרי שבוע. ״איך היה השבוע? זה חזר?״. אם זה חזר כלפי אותו ילד, עוברים לפרוטוקול ההצקה.

שפה בוטה בכל הכיתה: הסכם שפה ב-20 דקות

כשהבעיה היא לא ילד אחד אלא אווירה, עם קללות בכיתה כמעט בכל הפסקה, עובדים עם כל הקבוצה. זו לא שעה על ״מילים גסות״, אלא על מה שמילים עושות כאן. כללי בטיחות: לא כותבים על הלוח קללות או כינויים אמיתיים, ולא מבקשים מאף אחד לחזור על מה שנאמר לו. שיעור מלא של 45 דקות על הנושא מוכן במערך שיעור על אלימות מילולית.

אם עוד אין לכיתה אמנה, יש לנו ערכה לבניית אמנה כיתתית, ושלושת המשפטים נכנסים אליה כסעיף.

הפרוטוקול: עשרה ימי לימוד, צעד ביום

השיחה עם ההורים: ארבעה חלקים

מתקשרים להורים אם הקללות לא ירדו עד היום השישי, וגם מוקדם יותר אם הקללה כוונה לתלמיד או למורה. בכיתות א וב כדאי לעדכן כבר בשבוע הראשון. את מה שסוכם כדאי לרשום בטופס תיעוד שיחה עם הורים.

מה לא אומרים: ״הוא ילד גס״, ״מאיפה הוא מביא את זה, מהבית?״ או ״אם זה ימשיך, הוא יושעה״. שאלה על הבית נשמעת כמו האשמה, ואיום בטלפון סוגר את ההורים במקום לגייס אותם.

התאמות לפי שכבת גיל

מה עושים אם

מתי זה כבר לא בידיים של המחנכת

ארבעה מצבים עוברים הלאה. קללה גזענית, מינית או עם איום עוברת להנהלה באותו יום, לפי הנוהל. סימנים של מצוקה (בכי, הסתגרות, דיבור על פגיעה עצמית) עוברים ליועצת באותו יום, ולא מחכים לסוף התוכנית. קללות חוזרות כלפי אותו ילד הן כבר פגיעה חברתית, ומטפלים בהן לפי הפרוטוקול לחרם בכיתה כשהן מגיעות עם הדרה. ואם אחרי עשרה ימים לא השתנה כלום, מביאים את דף המעקב ליועצת. בכל המצבים המחנכת מביאה את מה שכבר נוסה, והנוהל של בית הספר קודם לכל מה שכתוב כאן.

לפעמים תלמיד שמקלל הוא רק הסימן הבולט לאווירה של כל הכיתה, עם כינויים, קבוצות סגורות וצחוק על חשבון ילדים, ואז השאלה היא כבר על האקלים בכיתה. סדנת מניעת חרמות לבית ספר רשומה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, ולכן בית ספר יסודי מוזמן לבדוק איתנו את האפשרויות לפני ההזמנה. וכשהכיתה צריכה חוויה משותפת שבה כולם עובדים יחד, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה.

מחר בבוקר: חמישה צעדים

1. הדפיסו את דף המעקב ושימו אותו במגירה, לא על השולחן.
2. בחרו מהטבלה את המשפט שלכם למילה שנפלטה ואת המשפט שלכם לקללה כלפי תלמיד, ותגידו אותם פעם אחת בקול כדי שיהיו מוכנים.
3. שלחו למורים המקצועיים של הכיתה בקשה לשורה אחת בדף בכל פעם שזה קורה.
4. אם היה נפגע, קבעו איתו חמש דקות בהפסקה הראשונה.
5. קבעו לעצמכם את היום הרביעי כיום השיחה המלאה עם הילד.

עוד תרחישים מוכנים, ממצב של ילד שמפריע ועד חרם, נמצאים במרכז החומרים למורים.

שאלות נפוצות על ילד מקלל בכיתה

איך להתמודד עם ילד מקלל כל הזמן?

קודם שלושה ימים של מעקב: מתי זה קורה, למי זה מכוון ומה קורה רגע אחרי. ילד שמקלל כמעט בכל משפט בלי לכוון לאף אחד צריך מילה חלופית שהוא בוחר וסימן מוסכם, ולא נזיפה על כל מילה. אם המעקב מראה ילד אחד שחוזר שוב ושוב כמי שנפגע, זו כבר הצקה, ועוברים לפרוטוקול ההצקה.

מה עושים כשתלמיד מקלל את המורה?

בתוך השיעור לא נכנסים לעימות: משפט קצר אחד, בקול נמוך, וממשיכים ללמד. השיחה מתקיימת בסוף השיעור, והדיווח לפי הנוהל של בית הספר. אם הוא ממשיך ומסלים, קוראים לאיש צוות. התגובה צריכה להיות צפויה וקבועה, לא חזקה במיוחד.

האם לדרוש מהילד לבקש סליחה מול הכיתה?

לא. סליחה שנאמרת בכוח מול כולם הופכת להצגה, ולפעמים מביכה את מי שנפגע יותר מהקללה עצמה. קודם שואלים את הילד שנפגע מה הוא צריך, ואז הילד שקילל בוחר דרך לתקן, ביחידות: לומר במילים שלו, לכתוב פתק או לעשות משהו.

מה עושים עם ילד בכיתה א שמקלל?

בגיל הזה הרבה פעמים הילד לא יודע מה המילה אומרת. מסבירים בקצרה ובלי דרמה שזו מילה שמעליבה אנשים ושבכיתה לא אומרים אותה, נותנים מילה אחרת לרגע של כעס, ומעדכנים את ההורים מוקדם, כבר בשבוע הראשון.

מתי קללות בכיתה עוברות ליועצת או להנהלה?

קללה גזענית, מינית או עם איום עוברת להנהלה באותו יום, לפי הנוהל. סימנים של מצוקה עוברים ליועצת באותו יום. קללות חוזרות כלפי אותו ילד הן כבר פגיעה חברתית. ואם אחרי עשרה ימים לא השתנה כלום, מביאים את דף המעקב ליועצת.

מי עומד מאחורי החומר הזה

דף המעקב בנוי על עיקרון מוכר מתחום ניתוח ההתנהגות: לרשום מה קרה לפני, מה בדיוק קרה ומה קרה אחרי. טבלת הסוגים, המשפטים, הסכם השפה והפרוטוקול נכתבו מניסיון העבודה בכיתות ועל בסיס הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר, ואין מחקר מאחוריהם. ילד מקלל הוא לא תמיד ילד שרוצה לפגוע, ולכן החומר בנוי על הבחנה לפני תגובה. הנוהל של בית הספר שלכם, היועצת וההנהלה קודמים לכל מה שכתוב כאן.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר