מערך שיעור על ערבות הדדית לשעת חינוך: מזרים לשותפים ב-45 דקות

מערך שיעור על ערבות הדדית לשעת חינוך עובד כשהכיתה מגלה שהיא לא רק קבוצת חברים אלא שותפות, ושלשותפים יש חובות זה כלפי זה. המערך שלמטה בנוי ל-45 דקות סביב הכלי ״ממכרים לשותפים״ ממאגר הפרקטיקות של משרד החינוך: פתיחה במשל הספינה, ארבע הגדרות בזוגות (זר, מכר, חבר, שותף), השאלה אם זר יכול להיות שותף, משחק טלפון שבור בלי מגע, והסכם שותפות כיתתי. הציוד: לוח, טוש וכרטיס אחד להדפסה לכל תלמיד, שאינו חובה.

לכרטיס ״מזרים לשותפים״ להדפסה

מערך שיעור על ערבות הדדית: מה אנחנו חייבים זה לזה

השיעור הזה לא שואל מה בידיים של כל תלמיד. הוא שואל מה התלמידים חייבים זה לזה, כי הם חולקים כיתה, שנה ומשימות. מי שרוצה לעבוד על האחריות האישית, על מה שבשליטה שלי ועל מה שלא, ימצא את זה במערך שיעור על אחריות לשעת חינוך. ומי שמחפש שיעור על מה שהופך מישהו לחבר טוב, ימצא אותו במערך שיעור על חברות לשעת חינוך. ההבדל חשוב: לא כל השותפים בכיתה הם חברים, וזו בדיוק הנקודה של השיעור.

לכן מי שחיפש ערבות הדדית מערך שיעור לכיתה שעוד לא מגובשת לא צריך לחכות שהכיתה תהיה מלוכדת. השיעור מתאים גם לכיתה חדשה, שבה התלמידים עוד לא מכירים זה את זה היטב, כי הוא לא מבקש מהם להיות חברים. הוא מבקש מהם לראות שהם כבר שותפים.

מה זה ערבות הדדית, ומה זה ״ממכרים לשותפים״?

במאגר הפרקטיקות של משרד החינוך, בעמוד יצירת אחריות משותפת וערבות הדדית, המטרה של העבודה על הנושא כתובה כך: ״להבין את מחויבות ואחריות הפרט לקבוצה ולחברה שבה הוא חי, וליצור אחריות משותפת וערבות הדדית בין התלמידים.״ במילים פשוטות לכיתה: ערבות הדדית היא ההבנה שמה שקורה לאחד מאיתנו נוגע לכולנו, ולכן כל אחד אחראי גם על החלק שלו וגם על השותפים שלו.

באותו עמוד מופיע הכלי ״ממכרים לשותפים״, שהמערך כולו נשען עליו. ״כלי זה מחדד את ההבדלים בין זרים, מכרים, חברים ושותפים, ומדגיש את חשיבותה של מחויבות לשותפות הכיתתית.״ אלה ההגדרות שהמשרד מביא כדוגמה, כפי שהן כתובות שם, בלשון זכר ובלשון נקבה לסירוגין:

המשפט ״כל ישראל ערבים״ מופיע במקורות בשני נוסחים. בספרא, בחוקתי, פרק ז כתוב ״מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה.״, ואותה דרשה מופיעה גם בשבועות ל״ט א. בתנא דבי אליהו רבה י״א כתוב ״שכל ישראל ערבים זה לזה״, ושם מופיע משל הספינה שהשיעור נפתח בו. אין כאן נוסח נכון ונוסח שגוי, ואפשר להשתמש בשניהם.

מטרות השיעור

ציוד והכנה

כתבו על הלוח ארבע מילים זו לצד זו: זר, מכר, חבר, שותף. השאירו מתחת לכל מילה מקום להסבר ולדוגמה. הכינו מראש לטלפון השבור שלוש מילים, שלושה משפטים קצרים ומשפט אחד עם תנועה, למשל: המילה ספינה, המשפט ״הספינה יוצאת לים מחר בבוקר״, ותנועה של יד שמנופפת לשלום. אם אתם מדפיסים את הכרטיס (בהמשך העמוד, עם כפתור הדפסה), הכינו עותק לכל תלמיד. אם לא, התלמידים מעתיקים את ארבע המילים למחברת.

הכיתה יושבת בזוגות. בחרו את הזוגות מראש, ושבצו יחד תלמידים שבדרך כלל לא יושבים זה ליד זה. כך השיעור עצמו הופך לדוגמה: שני תלמידים שאינם חברים קרובים עובדים כשותפים.

מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות

שלב 1 (0-7 דקות): משל הספינה

כתבו על הלוח את מה שמובא במרחב הפדגוגי מתוך המדרש: ״כל ישראל ערבים זה לזה. למה הם דומים?״ ושאלו את הכיתה: למה זה דומה? רשמו שתיים או שלוש תשובות כמו שנאמרו. אחר כך הקריאו את המשך המשל, כפי שהוא מובא שם: ״לספינה שנקרע בה בית אחד, אין אומרים: נקרע בית אחד בספינה, אלא נקרעה כל הספינה כולה.״

הסבירו שבית כאן הוא תא אחד בספינה. שאלו: ״מי שיושב בתא השני, למה זה נוגע לו?״ ותנו לכיתה להגיע לתשובה בעצמה: כי כולם באותה ספינה. סיימו במשפט: ״היום נבדוק אם גם הכיתה שלנו היא ספינה כזו.״

שלב 2 (7-17 דקות): זר, מכר, חבר, שותף

הזוגות מעתיקים את ארבע המילים מהלוח, או ממלאים אותן בכרטיס. לכל מילה הם כותבים הסבר במילים שלהם ודוגמה אחת מהחיים. במקור מציעים לבקש ״הסבר (מהצעירים יותר) או הגדרה (מהבוגרים יותר)״, ולכן בכיתות הצעירות מספיק שהתלמידים יסבירו, ובבוגרות כדאי לבקש הגדרה. שש דקות.

בארבע הדקות הנותרות אספו במליאה תשובה אחת לכל מילה, ואחר כך הקריאו את ההגדרות של המשרד מהטבלה שלמעלה. שאלו: מה דומה למה שכתבתם, ומה שונה? דוגמאות שאפשר להציע אם זוג נתקע: הנהג של האוטובוס הוא זר, השכנה מהקומה למעלה היא מכרה, מי שאני משחק איתו בהפסקה הוא חבר, ושני אחים שחולקים חדר הם שותפים.

שלב 3 (17-22 דקות): האם זר יכול להיות שותף?

זו השאלה המרכזית של השיעור, והיא לקוחה מהכלי של המשרד: ״האם זר יכול להיות שותף?״ תנו לכיתה דקה לחשוב לבד, ואז שמעו שלוש או ארבע תשובות. במקור מוצעת דוגמה של שני אנשים שלא מכירים זה את זה ומחכים באותה תחנת אוטובוס: הם שותפים, כי הם חולקים את התחנה.

עכשיו החזירו את השאלה לכיתה: ״לא כולנו חברים. אבל האם כולנו שותפים?״ רשמו על הלוח מה הכיתה חולקת: את החדר, את הלוח, את ההפסקה, את הטיולים ואת השנה כולה. ההבנה שכדאי לכתוב בגדול: ערבות הדדית לא שייכת רק לחברים. היא שייכת לשותפים.

שלב 4 (22-32 דקות): טלפון שבור בשלושה סבבים

חלקו את הכיתה לשלושה או ארבעה טורים בסדר אקראי. הסבב הראשון הוא מילה: לוחשים מילה לתלמיד הראשון בכל טור, והוא מעביר אותה הלאה בלחישה עד הסוף. הסבב השני הוא משפט קצר, בן ארבע או חמש מילים. בסבב השלישי מוסיפים למשפט תנועה, והתנועה עוברת יחד איתו. מלחשים בלי לגעת, ואת התנועה מראים ולא עושים על הגוף של השני. בסוף כל סבב התלמיד האחרון אומר בקול מה הגיע אליו.

אחרי הסבב השלישי שאלו את שאלת הסיכום מהמרחב הפדגוגי: ״מה תרם לנו התרגיל?״ ואחרי כמה תשובות כתבו על הלוח את המשפט שמובא שם: ״לכל תלמיד/ה בקבוצה יש אחריות משותפת לתוצאת המשחק.״ חשוב לא לחפש מי שיבש את המסר. שאלו במקום זה: מה כל הטור יכול לעשות בפעם הבאה כדי שהמסר יגיע? וזה גם החיבור לערבות הדדית בכיתה: התוצאה של כולנו תלויה בכל אחד מאיתנו.

שלב 5 (32-40 דקות): שותפים מחויבים והסכם שותפות

כל זוג כותב שלושה דברים שהופכים את חברי הכיתה לשותפים מחויבים, ולא רק לאנשים שיושבים באותו חדר. אחרי ארבע דקות אספו את הרעיונות על הלוח. כשמסכמים, הדגישו את מה שהמשרד כותב בסוף הכלי: ״הדבר החשוב ביותר בין שותפים הוא שיסכימו מה הם עושים ביחד, איך הם עושים את זה ומי עושה מה.״

כתבו על הלוח את משפט הפתיחה שהמשרד מציע להסכם שותפות כיתתי: ״כשותפים שחולקים אחריות להצלחת תלמידי הכיתה במסע הלמידה השנה אנחנו מתחייבים…״ ובחרו יחד שלוש התחייבויות מתוך מה שהזוגות כתבו. אם לכיתה כבר יש אמנה, ההסכם נכנס אליה כסעיף ולא נכתב מחדש. איך בונים אמנה כזו מוסבר באיך בונים אמנה כיתתית שעובדת בימים הראשונים של השנה, ותבנית מוכנה יש בערכת אמנה כיתתית לשעת חינוך.

שלב 6 (40-45 דקות): פתק יציאה

כל תלמיד כותב בתחתית הכרטיס, או על פתק, דבר אחד שהוא עושה השבוע בשביל השותפים שלו בכיתה. בלי שמות של תלמידים אחרים. את הכרטיס התלמידים שומרים אצלם, ואת ההסכם תולים בכיתה. אם תרצו, אספו רק את הפתקים, בלי שמות, וקראו אותם עוד באותו יום.

כרטיס ״מזרים לשותפים״ להדפסה

את הכרטיס אפשר להשאיר בכיתה ולחזור אליו כשעולה מצב שבו מישהו לא עשה את החלק שלו, או כשמישהו נשאר בצד.

מה עונים כשתלמיד אומר

כללי בטיחות לשיעור

התאמות לפי שכבה

מי שמחפש ערבות הדדית פעילות לילדים בלי שיחה ארוכה יכול להעביר רק את הטלפון השבור ואת שאלת הסיכום שלו, בכרבע שעה. אבל ההבנה ששותף לא חייב להיות חבר מגיעה משלבים 2 ו-3, ולכן כדאי להעביר את השיעור המלא כשיש זמן.

מתי להעביר את השיעור: עכשיו, באדר ובאביב

בעמוד של המשרד יש המלצה ברורה: ״כדאי להשתמש בפרקטיקה בתחילת השנה לאחר תיאום ציפיות בכיתה, או בעקבות משבר כיתתי או בין-אישי של גילויי חוסר אחריות של פרט/ים בקבוצה והתרופפות תחושת הערבות ההדדית בכיתה.״ כלומר, השיעור מתאים עכשיו, אחרי שהכיתה כבר עברה את החודשים הראשונים, וגם בכל פעם שמשהו בשותפות נסדק.

בחטיבת הביניים יש לנושא גם חודש קבוע. בתוכנית שעת החינוך שבעמוד חינוך חברתי לחטיבת ביניים, החודש ״מרץ – אדר״ מוקדש לנושא ״מעורבות, שותפות ואחריות״. בעמוד הנושא, מעורבות שותפות ואחריות, מופיעה בכיתה ט׳ פעילות בשם ״ערבות הדדית גם ברשת״. בתשפ״ז זה חודש אדר ב׳, ופורים יוצא ב-23 במרץ 2027. כיתה שעברה את השיעור הזה בסתיו יכולה להמשיך משם באדר.

ובאביב: בעמוד תקומה וגבורה של המרחב הפדגוגי כתוב שהחודש יתחיל ב-29 באפריל 2027, עם החזרה מחופשת פסח, וערבות הדדית היא הראשונה מבין ארבע אבני הדרך שלו. מי שמחפש שעת חינוך על ערבות הדדית לחודש הזה יכול להשתמש באותו מערך.

למנהלים: למה שעת חינוך על ערבות הדדית, ומה המחקר אומר

בעמוד תקומה וגבורה: ערבות הדדית – בחינוך העל-יסודי של משרד החינוך כתוב: ״ביסוד מערכת החינוך עומדים הרצון לטפח ערבות הדדית ומעורבות בחיי החברה בישראל, נכונות למלא תפקידים במסירות ובאחריות, עזרה לזולת, התנדבות, תרומה לקהילה וחתירה לשוויון ולצדק חברתי במדינת ישראל.״ מי שמחפש ערבות הדדית שיעור חינוך שמתאים לרוח הזו ימצא כאן נקודת כניסה לנושא שהמשרד רואה בו יסוד, ולא תוספת לתוכנית.

ומה לגבי המחקר? מטה-אנליזה בשם קידום ההישגים והיחסים בין עמיתים של מתבגרים צעירים: ההשפעות של מבני מטרות שיתופיים, תחרותיים ואינדיבידואליסטיים ריכזה 148 מחקרים על יותר מ-17,000 מתבגרים צעירים מ-11 מדינות. היא מצאה שמטרות משותפות בכיתה קשורות להישגים גבוהים יותר וליחסים חיוביים יותר בין התלמידים, בהשוואה למטרות תחרותיות או אישיות. המחקר בדק למידה שיתופית, ולא שיעור אחד על ערבות הדדית, ולכן שיעור אחד הוא נקודת פתיחה ולא תוכנית.

מניסיון העבודה בכיתות, שותפות נבנית כשהכיתה עושה משהו יחד, ולא רק מדברת עליו. כיתה שרוצה להמשיך מהשיחה לעשייה יכולה לצאת לפעילות גיבוש ODT לכיתה, שבה התלמידים פותרים יחד אתגרים קבוצתיים בשטח.

מתי שיעור אחד כבר לא מספיק

שיעור על ערבות הדדית פותח שיחה. הוא לא מטפל בתלמיד שנשאר מחוץ לכיתה. כשתלמיד אחד נשאר בצד שוב ושוב, ממשיכים למה עושים כשילד דחוי חברתית בכיתה, וכשהוא יושב לבד בהפסקות, למה עושים כשתלמיד יושב לבד בהפסקה.

כדי לתרגל שותפות בלי דיבורים, אפשר להמשיך למשחק שיתוף פעולה לכיתה בלי ציוד: הספירה המשותפת. בעמוד של המשרד מוצעת גם חונכות רב-גילית כהרחבה, שבה כיתה בוגרת לוקחת אחריות על כיתה צעירה, ואיך מקימים אותה מוסבר בתוכנית חונכות בין שכבות. ולשלב שבו התלמידים מנסים לראות את הצד של השותף, יש מערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך. מערך שיעור בנושא ערבות הדדית הוא חלק מסדרה, ומערכים נוספים מרוכזים במרכז החומרים למורים.

שאלות נפוצות על מערך שיעור על ערבות הדדית

מה זה ערבות הדדית?

ערבות הדדית היא ההבנה שחברי קבוצה אחראים זה לזה, ולא רק כל אחד לעצמו: מה שקורה לאחד נוגע לכולם. במרחב הפדגוגי של משרד החינוך, המטרה של העבודה על הנושא היא שהתלמידים יבינו את המחויבות של הפרט לקבוצה ולחברה שבה הוא חי, ושתיווצר ביניהם אחריות משותפת. בכיתה זה נראה בדברים קטנים: לעדכן את מי שחסר, לעזור בלי שביקשו, ולשים לב למי שנשאר לבד.

כל ישראל ערבים זה לזה או זה בזה?

שני הנוסחים קיימים במקורות, ואף אחד מהם אינו טעות. בספרא, בפרשת בחוקותי, ובתלמוד הבבלי, במסכת שבועות, כתוב ״זה בזה״. בתנא דבי אליהו רבה כתוב ״זה לזה״, ושם מופיע גם משל הספינה שנקרע בה תא אחד. בשיעור אפשר להשתמש בשני הנוסחים, ולציין מאיזה מקור כל אחד לקוח.

מה ההבדל בין חבר לשותף?

בדוגמה של משרד החינוך, חבר הוא מישהו שנהנים להיות איתו ועוזרים זה לזה, ושותף הוא מישהו שחולקים איתו רכוש, פעילות משותפת או אחריות. לכן שותף לא חייב להיות חבר: שני אנשים שלא מכירים זה את זה ומחכים באותה תחנת אוטובוס הם שותפים לתחנה. בכיתה כל התלמידים שותפים, גם מי שאינם חברים.

מה ההבדל בין ערבות הדדית לאחריות אישית?

אחריות אישית שואלת מה בידיים שלי ומה אני עושה עם זה. ערבות הדדית שואלת מה אנחנו חייבים זה לזה, כי אנחנו שותפים. השתיים קשורות: בשותפות כל אחד לוקח אחריות על החלק שלו, ובנוסף אכפת לו מהחלק של האחרים. באתר יש מערך נפרד לכל אחת מהן.

איזו פעילות לילדים מתאימה לנושא ערבות הדדית?

טלפון שבור בשלושה סבבים: מילה, משפט קצר, ומשפט עם תנועה. כל תלמיד אחראי להעביר את המסר בדיוק, ולכן התוצאה של הטור תלויה בכולם. אחרי המשחק שואלים מה הוא לימד אותנו על אחריות משותפת. המשחק הוא בלי מגע ובלי ציוד, ומתאים לכיתה רגילה.

לאיזו שכבה מתאים מערך שיעור על ערבות הדדית?

המערך בנוי לכיתות ה׳ עד ט׳ ועובד בהן כמו שהוא. בכיתות א׳ עד ב׳ המחנכת מסבירה את ארבע המילים בדוגמאות והכיתה עונה במליאה, ובטלפון שבור יש רק שני סבבים. בכיתות ג׳ עד ד׳ הזוגות כותבים הסבר ודוגמה במקום הגדרה, ושלב השותפים המחויבים נעשה במליאה על הלוח. בכיתות י׳ עד י״ב הזוגות מנסחים הגדרות בעצמם ומשווים את הכיתה לשותפות מחויבת אחרת. הפירוט נמצא בטבלת ההתאמות לפי שכבה.

מה המחקר אומר על עבודה משותפת בכיתה?

מטה-אנליזה של 148 מחקרים על מתבגרים צעירים מצאה שמטרות משותפות בכיתה קשורות להישגים גבוהים יותר וליחסים חיוביים יותר בין התלמידים, בהשוואה למטרות תחרותיות או אישיות. המחקר בדק למידה שיתופית ולא שיעור אחד על ערבות הדדית. שיעור אחד נותן לכיתה שפה משותפת, ולא מחליף עבודה משותפת לאורך השנה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות לגיבוש כיתתי. הכלי ״ממכרים לשותפים״, ההגדרות, משל הספינה כפי שהוא מובא שם, הטלפון השבור ומשפט הפתיחה של ההסכם לקוחים מהמרחב הפדגוגי של משרד החינוך, כמקושר בגוף העמוד. החלוקה לדקות, הדוגמאות, התשובות למחנכת וההתאמות לשכבות נכתבו לצורך השיעור, ואינן לקוחות מכיתה מסוימת.

הצעד הבא

ערבות הדדית מתחילה בשאלה פשוטה: מי יושב איתי בספינה? זה הלב של חיבור אנושי בכיתה, לראות בשותף אדם שאכפת לי ממנו גם כשהוא לא חבר קרוב. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית לשכבה או לבית הספר כולו, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.