פעילות גיבוש לכיתה יא עובדת כשיש לה סיבה מעשית, ובכיתה יא הסיבה כבר בדרך: תקופת הבגרויות. בשוק העזרה כל תלמיד כותב שלושה דברים שהוא יכול לעזור בהם ודבר אחד שהוא היה שמח לעזרה בו, ובקבוצות מעורבות הכיתה מחפשת התאמות, כך שכל אחד יוצא עם מפגש קבוע של רבע שעה עם מישהו שהוא כמעט לא מדבר איתו. 30 דקות, בלי ציוד, עם כרטיס אישי ודף התאמות להדפסה.
פעילות גיבוש לכיתה יא בלי ציוד: מבט מהיר
| מה | פרטים |
|---|---|
| למי | מחנכות ומחנכים של כיתה יא. יש התאמות לכיתות ט, י ו-יב בהמשך העמוד |
| משך | 30 דקות. נכנס בשיעור חינוך כיתה יא רגיל ומשאיר רבע שעה לעניינים השוטפים |
| ציוד | אין. חצי דף וכלי כתיבה לכל תלמיד, או הכרטיס המודפס מסוף העמוד |
| הכנה | עשר דקות: רשימת קבוצות מעורבות של 5 או 6 תלמידים, וכרטיס שאתם ממלאים בעצמכם כדוגמה |
| מה יוצא בסוף | מפה כתובה של מה שהכיתה יודעת לעשות, ולכל תלמיד מפגש עזרה אחד לפחות בשבועיים הקרובים |
| מתי | כמה שבועות לפני תקופת מבחנים, כדי שהמפגשים יספיקו לקרות. אפשר לחזור עליה לפני כל תקופת מבחנים |
למה דווקא שוק עזרה בכיתה יא
בכיתה יא התלמידים כבר יחד יותר משנה. החבורות כבר התקבעו, המגמות מפזרות אותם על פני חלק גדול מהשבוע, ושעת החינוך היא לפעמים הזמן היחיד שכולם באותו חדר. משחק היכרות נשמע להם מיותר, כי ״אנחנו כבר מכירים״, ושיחה על גיבוש נשמעת כמו הטפה.
מניסיון העבודה בכיתות, פעילות לכיתה יא מצליחה כשהיא נותנת סיבה מעשית לדבר עם מישהו מחוץ לחבורה. עזרה לפני מבחן היא סיבה כזאת: היא לא דורשת להיות חברים, היא מכבדת את מי שנותן, והיא משאירה מפגש אחד ביומן שאפשר לבדוק אם קרה. זו פעילות חברתית לבני נוער שנראית כמו עניין לימודי, וזה היתרון שלה: אף אחד לא צריך להודות שהוא רוצה להתקרב. מספיק שהוא צריך עזרה בפרק בהיסטוריה, או שהוא יודע לערוך סרטון.
מטרות הפעילות
- כל תלמיד מחובר לפחות לתלמיד אחד מחוץ לחבורה שלו, סביב משהו קונקרטי.
- כל תלמיד נראה בכיתה כמי שיש לו מה לתת, ולא רק כמי שצריך.
- המחנכת מקבלת מפה כתובה של הכישורים והבקשות בכיתה, ובה גם סימנים מוקדמים לתלמידים שנשארים בחוץ.
- הכיתה מתרגלת לבקש עזרה בלי בושה, לפני שהלחץ של המבחנים מגיע.
ציוד והכנה
- ציוד: אין. כל תלמיד צריך חצי דף וכלי כתיבה. אם יש מדפסת, הכרטיס ודף ההתאמות מוכנים בסוף העמוד.
- רשימת קבוצות: 5 או 6 תלמידים בכל קבוצה, מעורבים במגמות ובחבורות (פירוט בנספח ב). בכיתה של 36 יוצאות שש קבוצות של שישה.
- הכרטיס שלכם: מלאו כרטיס משלכם לפני השיעור. אחת השורות בו תהיה דבר שאתם צריכים עזרה בו, פשוט ואמיתי, למשל ״לסדר את התמונות בטלפון״.
- לוח: כתבו מראש את הכותרת ״מה יש בכיתה הזאת״ ואת חמשת הכללים (בהמשך).
המהלך לפי דקות
| זמן (דקות) | שלב | מה קורה |
|---|---|---|
| 0 עד 3 | פתיחה | המחנכת מסבירה את הרעיון ומקריאה את הכרטיס שלה |
| 3 עד 8 | הכרטיס האישי | כל אחד כותב שלוש שורות ״אני יכול/ה לעזור ב…״ ושורה אחת ״הייתי שמח/ה לעזרה ב…״ |
| 8 עד 19 | השוק בקבוצות | סבב קריאה בלי תגובות, ואחריו הקבוצה ממלאת את דף ההתאמות |
| 19 עד 25 | מה יש בכיתה הזאת | כל קבוצה מספרת על שתי הצעות שהפתיעו אותה, באישור של מי שכתב אותן |
| 25 עד 30 | מפגש ביומן | כל התאמה מקבלת מועד למפגש של רבע שעה בשבועיים הקרובים, והמחנכת אוספת את הדפים |
שלב 1 (0 עד 3 דקות): פתיחה
מה אומרים, בערך כך: ״בעוד כמה שבועות מתחילה תקופה שבה כל אחד מכם יצטרך משהו: הסבר, סיכום, מישהו שיבדוק לו חיבור, או מישהו שיגיד לו שזה יעבור. בכיתה הזאת יש הרבה ידע, אבל הוא מפוזר. היום נעשה לו מפה. כל אחד יכתוב שלושה דברים שהוא יכול לעזור בהם ודבר אחד שהוא היה שמח לעזרה בו. זה הכרטיס שלי.״
ואז מקריאים את הכרטיס שלכם, כולל הבקשה. כשהמחנכת מבקשת עזרה בקול, הבקשה הופכת לדבר רגיל. וכשאחת ההצעות שלה היא מחוץ לבית הספר, התלמידים מבינים שגם זה נחשב.
שלב 2 (3 עד 8 דקות): הכרטיס האישי
| שורה | מה כותבים | דוגמה |
|---|---|---|
| 1 | אני יכול/ה לעזור ב… (משהו מהלימודים) | להסביר משוואות ריבועיות |
| 2 | אני יכול/ה לעזור ב… (לימודים או הכנה למבחן) | לבנות לוח חזרה לשבוע שלפני מבחן |
| 3 | אני יכול/ה לעזור ב… (משהו מחוץ לבית הספר) | לעבור על שאלות של מבחן התאוריה |
| 4 | הייתי שמח/ה לעזרה ב… | לסכם פרק בהיסטוריה |
שלושה כללים לכתיבה, להגיד בקול לפני שמתחילים:
- שורה אחת לפחות היא מחוץ לבית הספר. לכל אחד יש דבר כזה, גם אם הוא לא חושב שזה נחשב.
- בשורה הרביעית כותבים רק מה שבסדר לכם שהקבוצה תשמע. מותר להשאיר אותה ריקה.
- השם בראש הכרטיס. בסוף השיעור הכרטיס חוזר למחנכת, ורק היא קוראת את כולם.
תלמיד שנתקע בהצעות מקבל שאלה ולא רעיון: ״מה חברים מבקשים ממך?״ משפטים נוספים בנספח ג.
שלב 3 (8 עד 19 דקות): השוק בקבוצות
מקריאים את רשימת הקבוצות בלי להסביר לפי מה נבנו, וכל קבוצה מקבלת דף התאמות אחד.
- סבב קריאה (6 דקות): כל אחד קורא את הכרטיס שלו בדקה. בלי תגובות ובלי שאלות עד סוף הסבב.
- התאמות (5 דקות): הקבוצה ממלאת את הדף: מי נותן, למי ובמה. התאמה יכולה לצאת מבקשה (״היא צריכה עזרה בהיסטוריה, והוא כתב היסטוריה״) או מהצעה (״הוא מציע לעבור על שאלות תאוריה, ואני בדיוק צריך את זה״).
המשימה של הקבוצה היא לא למצוא את ההתאמה הכי טובה, אלא שכל אחד בקבוצה יופיע בדף לפחות פעם אחת כנותן. בקשה שאין לה מענה בתוך הקבוצה נכתבת בטבלת ״בקשות לכיתה״, והמחנכת מטפלת בה אחרי השיעור. ככה אף תלמיד לא מחכה שיבחרו בו: הקבוצה חייבת למצוא לו מקום בדף.
בזמן הזה המחנכת עוברת בין הקבוצות ולא מתיישבת באחת מהן. על מה מסתכלים, בטבלה שבהמשך.
שלב 4 (19 עד 25 דקות): מה יש בכיתה הזאת
כל קבוצה בוחרת שתי הצעות שהפתיעו אותה, ושואלת את מי שכתב אותן אם מותר להגיד אותן בקול. המחנכת כותבת אותן על הלוח תחת ״מה יש בכיתה הזאת״, בלי שמות, אלא אם מי שכתב רוצה שהשם יופיע.
בקשות לא מוקראות במליאה, אף פעם. רק הצעות.
בדקה האחרונה של השלב שואלים: ״מה מהרשימה הזאת לא ידעתם שיש בכיתה?״ שתיים או שלוש תשובות, לא יותר.
שלב 5 (25 עד 30 דקות): מפגש אחד ביומן
כל התאמה בדף מקבלת מועד: יום, שעה ומקום. הפסקה גדולה, אחרי הלימודים או שיחת וידאו, רבע שעה. כותבים את זה בעמודה ״מתי ואיפה נפגשים״.
המחנכת אוספת את הכרטיסים ואת דפי ההתאמות, וסוגרת במשפט אחד: ״בעוד שבוע אשאל כמה מפגשים קרו. לא מי, רק כמה.״
חמשת כללי השוק (להעתיק ללוח)
| הכלל | למה |
|---|---|
| 1. כל אחד נותן, וכל אחד יכול לבקש | כדי שאף אחד לא יהיה רק מי שעוזרים לו |
| 2. בסבב הקריאה לא מגיבים | כדי שהצעה כמו ״לבשל ארוחה פשוטה״ לא תהפוך לבדיחה לפני שנשמעה עד הסוף |
| 3. בקשות נשארות בקבוצה | מה שנאמר בקבוצה לא יוצא למליאה ולא לקבוצת הוואטסאפ של הכיתה |
| 4. כל אחד מופיע בדף ההתאמות כנותן | זו משימה של הקבוצה, לא תחרות פופולריות |
| 5. מפגש אחד, רבע שעה, בשבועיים הקרובים | התחייבות קטנה שאפשר לעמוד בה ולבדוק |
נספח א: דוגמאות לשורות בכרטיס
| תחום | אני יכול/ה לעזור ב… | הייתי שמח/ה לעזרה ב… |
|---|---|---|
| לימודים | להסביר נושא במתמטיקה שאני חזק בו · לבדוק חיבור באנגלית · לעבור על מושגים בביולוגיה | להבין פרק שפספסתי · לתרגל דיבור באנגלית |
| הכנה למבחן | לבנות לוח חזרה · לשאול שאלות חזרה · להכין כרטיסיות | להתחיל ללמוד בזמן · להחזיק ריכוז שעה ברצף |
| מחוץ לבית הספר | לעבור על שאלות של מבחן התאוריה · לכתוב קורות חיים לעבודה בחופש · לערוך סרטון · לבשל ארוחה פשוטה | למצוא עבודה לחופש · לסדר את המחשב |
| אנשים | להקשיב כשמישהו לחוץ · לעזור לחשוב על החלטה · לשמוע מצגת לפני שמציגים אותה | להגיד ״לא״ בלי להרגיש רע · לדבר מול הכיתה בלי לקפוא |
השורה האחרונה היא החשובה בכיתה יא. הרבה תלמידים לא חושבים ש״להקשיב״ הוא כישור, עד שמישהו בקבוצה כותב שהוא צריך בדיוק את זה.
נספח ב: איך מרכיבים קבוצות בכיתה יא
- 5 או 6 בכל קבוצה. בארבעה יש פחות הצעות ופחות התאמות, ובשבעה סבב הקריאה ארוך מדי.
- לכל היותר שניים מאותה מגמה ושניים מאותה חבורה בכל קבוצה.
- תלמיד שנמצא בשולי הכיתה לא מגיע לבד לקבוצה של חבורה סגורה. שימו איתו לפחות תלמיד אחד שמתייחס אליו בנעימות.
- שני תלמידים בסכסוך פתוח לא נמצאים הפעם באותה קבוצה.
- מקריאים את הקבוצות בלי הסבר. אם שואלים: ״כל קבוצה צריכה כמה שיותר סוגים של ידע.״
אם צריך שיטה מסודרת, טבלת קבוצות העבודה להדפסה עוזרת לבנות קבוצות בלי שתלמיד יישאר אחרון.
נספח ג: משפטים מוכנים למחנכת
| מה קורה | מה אומרים |
|---|---|
| תלמיד כותב ״אני לא יודע לעשות כלום״ | ״מה חברים מבקשים ממך? מה עשית בחופש? מה אתה עושה כשאין לימודים?״ ואחרי שהוא עונה: ״זאת כבר שורה.״ |
| תלמיד צוחק על הצעה של מישהו אחר | ״כלל שתיים. שומעים עד הסוף, ואחר כך מי שרוצה מגיב.״ |
| קבוצה שואלת אם מותר להתאים בין חברים | ״מותר, אבל לכל אחד צריכה להיות גם התאמה אחת עם מישהו שהוא לא יושב לידו.״ |
| תלמידה לא רוצה לכתוב בקשה | ״בסדר. השורה הרביעית נשארת ריקה, ובדף ההתאמות את מופיעה כנותנת.״ |
| קבוצה סיימה מוקדם | ״מצאו לכל אחד התאמה שנייה, הפעם בתחום שמחוץ לבית הספר.״ |
| תלמיד אומר שזה מיותר כי יש סיכומים ברשת | ״יכול להיות. נסה פעם אחת, ובעוד שבועיים תגיד לי אם היה שווה רבע שעה.״ |
הכרטיס ודף ההתאמות להדפסה
כרטיס, דף התאמות וטבלת מעקב להדפסה
ההדפסה יוצאת בשלושה חלקים, וכל חלק מתחיל בעמוד חדש: שני כרטיסים בעמוד (לגזור באמצע ולצלם כמחצית ממספר התלמידים), דף התאמות לכל קבוצה עם טבלת בקשות לכיתה, וטבלת מעקב למחנכת בלבד.
| שוק העזרה של הכיתה: הכרטיס שלי | |
|---|---|
| שם | |
| אני יכול/ה לעזור ב… (משהו מהלימודים) | |
| אני יכול/ה לעזור ב… (לימודים או הכנה למבחן) | |
| אני יכול/ה לעזור ב… (משהו מחוץ לבית הספר) | |
| הייתי שמח/ה לעזרה ב… (רק מה שבסדר לי שהקבוצה תשמע) | |
| שוק העזרה של הכיתה: הכרטיס שלי | |
|---|---|
| שם | |
| אני יכול/ה לעזור ב… (משהו מהלימודים) | |
| אני יכול/ה לעזור ב… (לימודים או הכנה למבחן) | |
| אני יכול/ה לעזור ב… (משהו מחוץ לבית הספר) | |
| הייתי שמח/ה לעזרה ב… (רק מה שבסדר לי שהקבוצה תשמע) | |
| מי נותן | למי | במה | מתי ואיפה נפגשים | קרה? (בעוד שבועיים) |
|---|---|---|---|---|
| בקשות לכיתה: שם | הבקשה שלא נמצא לה מענה בקבוצה (רק המחנכת קוראת) |
|---|---|
| תלמיד/ה | התאמה כנותן | התאמה כמקבל | מפגש קרה | הערה |
|---|---|---|---|---|
על מה המחנכת מסתכלת בזמן השוק
| מה רואים | מה זה יכול להגיד | מה עושים |
|---|---|---|
| הקבוצה לא מוצאת לתלמיד התאמה כנותן | אולי לא מקשיבים לו, ואולי ההצעות שלו כלליות מדי | מצטרפים לקבוצה לדקה ושואלים אותו בקול שאלת המשך על אחת ההצעות |
| תלמיד מופיע בדף רק כמקבל | הוא רואה את עצמו כמי שאין לו מה לתת | אחרי השיעור, משפט אחד ביחידות: ״ראיתי שכתבת ש… זה בדיוק מה שמישהו פה צריך.״ |
| בקבוצה מדבר רק אחד | המבנה נשבר | מזכירים: סבב, דקה לכל אחד |
| כל ההתאמות בתוך החבורות | הקבוצה עקפה את הכלל | המשפט על התאמה עם מי שלא יושב לידך (נספח ג) |
| בקשה שנשמעת כמו מצוקה, למשל ״להצליח לישון לפני מבחן״ או ״להפסיק לפחד מבחינות״ | ייתכן שזה יותר מעזרה בלימודים | שיחה אישית באותו יום, ואם צריך, פנייה ליועצת באותו יום |
מה לא לעשות
- לא מקריאים בקשות במליאה, ולא תולים את הכרטיסים על הקיר.
- לא נותנים לתלמידים לבחור קבוצות. הם יבחרו את מי שהם כבר מכירים.
- לא הופכים את זה לתוכנית לתלמידים מתקשים. ברגע שהשוק נראה כמו ״החזקים עוזרים לחלשים״, מי שצריך עזרה מפסיק לבקש.
- לא מחלקים נקודות, פרסים או ציון על מפגשים. עזרה שמקבלת פרס הופכת לעסקה.
- לא מכריחים אף אחד לכתוב בקשה.
- לא מעבירים את הפעילות בשבוע של מבחן גדול. בשבוע כזה כולם עסוקים בעצמם, והמפגשים לא יקרו.
התאמות לפי שכבה ולפי מצב הכיתה
כפעילות גיבוש לתלמידי תיכון השוק עובד גם בשכבות הסמוכות, עם שינויים קטנים:
| מצב | מה משנים |
|---|---|
| כיתה ט | בלי הכנה למבחן. השורה השנייה בכרטיס: ״משהו שאני טוב בו בהפסקה או בחוג״ |
| כיתה י | מתאים מהחורף. בתחילת השנה עדיף להתחיל מהפעילות לכיתה י, שבנויה לכיתה שעוד לא מכירה |
| כיתה יב | השורה השלישית בכרטיס עוסקת במה שאחרי התיכון: שירות, מכינה, עבודה או טופס שצריך למלא. ההתאמות יכולות להיות גם בין מי שכבר עבר שלב לבין מי שלפניו |
| כיתה מפולגת או עם סכסוך פתוח | קבוצות של ארבעה, והמחנכת קובעת מראש את ההתאמה הראשונה בכל קבוצה |
| כיתה קטנה (פחות מ-20) | שלוש קבוצות, ובשלב ״מה יש בכיתה הזאת״ כל קבוצה מספרת על כל ההצעות שהפתיעו אותה |
| כיתה גדולה (35 ומעלה) | שש או שבע קבוצות, ובשלב ״מה יש בכיתה הזאת״ כל קבוצה מספרת על הצעה אחת בלבד |
| מחוץ לבית הספר | כפעילות גיבוש לנוער בתנועה או במכינה, השורות על לימודים מתחלפות בשורות על הפעילות עצמה |
מה עושים אם
| מה קרה | מה עושים |
|---|---|
| תלמיד לא כותב כלום גם אחרי שאלה מנספח ג | הקבוצה רושמת אותו בדף עם הצעה שהוא אמר בקול, והוא משלים את הכרטיס עד מחר |
| תלמיד נעדר ביום הפעילות | ממלא כרטיס למחרת, והמחנכת מחברת אותו לאחת הבקשות שבטבלת הבקשות לכיתה |
| בקשה בכרטיס נוגעת למשהו אישי או משפחתי | לא מעבירים אותה לקבוצה. שיחה אישית באותו יום, ואם צריך, פנייה ליועצת |
| תלמידים מצלמים את הלוח או כרטיס של מישהו | מבקשים למחוק. כלל שלוש חל גם על הטלפון |
| אחרי שבוע אף מפגש לא קרה | שואלים את הכיתה מה עצר. אם זה המועד, נותנים עשר דקות בתחילת שעת החינוך הבאה לקיים את המפגשים בכיתה |
| מישהו מנסה לקבל דרך השוק עבודות מוכנות | ״עזרה זה להסביר, לא להעביר.״ ההתאמה הופכת להסבר בעל פה |
מה עושים בשבועיים הבאים
| מתי | מה עושים | כמה זמן |
|---|---|---|
| אותו יום | קוראים את כל הכרטיסים ומסמנים שלושה דברים: בקשות שצריכות מבוגר, בקשות מטבלת הבקשות לכיתה, ותלמידים שמופיעים בדף ההתאמות רק פעם אחת | רבע שעה |
| עד יומיים אחרי | מחברים בשקט את הבקשות לכיתה למי שכתב הצעה מתאימה בקבוצה אחרת: ״ראיתי שכתבת שאתה יכול לעזור ב… יש מישהו שזה בדיוק מה שהוא צריך. אפשר לחבר ביניכם?״ | עשר דקות |
| אחרי שבוע | שתי דקות בתחילת שעת החינוך: ״כמה מפגשים קרו?״ לא מי, רק כמה | שתי דקות |
| אחרי שבועיים | מחזירים לכל קבוצה את דף ההתאמות, והיא מסמנת בעמודה האחרונה מה קרה. מי שרוצה קובע מפגש שני | חמש דקות |
| לפני תקופת המבחנים הבאה | סבב חדש, עם כרטיסים חדשים וקבוצות אחרות | 30 דקות |
הרשימה מהלוח, ״מה יש בכיתה הזאת״, יכולה להיכנס כסעיף באמנה הכיתתית. ואם בית הספר רוצה להרחיב את הרעיון לתלמידים משכבות שונות, תוכנית חונכות בין שכבות מסבירה איך מקימים אותה.
מתי זה כבר לא נושא לפעילות גיבוש
אם בזמן השוק רואים תלמיד שאף אחד בקבוצה לא מסכים להיות איתו בהתאמה, גלגולי עיניים כשהוא קורא את הכרטיס, או קבוצה שמסרבת לשבת עם מישהו, זה כבר לא ביישנות. זה יכול להיות סימן להדרה, ופעילות גיבוש לא פותרת אותה. מה שעושים במקום: מבחן הזיהוי של חרם שקט, הפרוטוקול לחרם בתיכון ופרוטוקול ההתערבות בחרם כיתתי, וכשמדובר בתלמיד אחד שנשאר בחוץ, התרחיש של ילד דחוי חברתית. במקרה כזה מדברים עם היועצת באותו יום.
וכשהכיתה צריכה חוויה משותפת מחוץ לחדר, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה.
מחר בבוקר: חמישה צעדים
- הדפיסו כרטיס לכל תלמיד ודף התאמות לכל קבוצה, או הכינו חצאי דפים.
- בנו את רשימת הקבוצות לפי נספח ב.
- מלאו כרטיס משלכם, עם בקשה אמיתית אחת.
- כתבו על הלוח את חמשת הכללים ואת הכותרת ״מה יש בכיתה הזאת״.
- קבעו לעצמכם תזכורת לעוד שבוע: שתי דקות של ״כמה מפגשים קרו״.
עוד פעילויות לשעת חינוך בכיתות הגדולות, מפעילות הגיבוש לכיתה ט ועד משחקי ההיכרות לכיתה י והמשחק על ערבות הדדית, נמצאות במרכז החומרים למורים.
שאלות נפוצות על פעילות גיבוש לכיתה יא
כמה זמן לוקחת פעילות גיבוש לכיתה יא, ואפשר לקצר אותה?
הפעילות בנויה ל-30 דקות: שלוש דקות פתיחה, חמש דקות לכרטיס, 11 דקות בקבוצות, שש דקות במליאה וחמש דקות לקביעת מפגשים. אם יש רק 20 דקות: שתי דקות פתיחה, ארבע לכרטיס, תשע בקבוצות וחמש לקביעת מפגשים, בלי שלב המליאה. על קביעת המפגשים לא מוותרים, כי בלעדיה הפעילות נגמרת בשיעור.
מה עושים אם התלמידים אומרים שהם כבר מכירים ואין צורך בגיבוש?
מסכימים איתם. השוק לא בא להכיר, אלא לגלות מה כל אחד יודע לעשות ולסגור מפגש אחד של רבע שעה. מניסיון העבודה בכיתות, דווקא ההצעות שמחוץ לבית הספר מפתיעות כיתה שבטוחה שהיא כבר מכירה את עצמה.
איך מונעים מצב שבו אף אחד לא רוצה להיות בהתאמה עם תלמיד מסוים?
המשימה היא של הקבוצה ולא של כל תלמיד לבד: כל אחד בקבוצה חייב להופיע בדף ההתאמות לפחות פעם אחת כנותן, ולכן הקבוצה מחפשת לו מקום ולא בוחרת אם לרצות בו. המחנכת מרכיבה את הקבוצות כך שתלמיד שבשולי הכיתה יושב עם תלמיד אחד לפחות שמתייחס אליו בנעימות. ואם בכל זאת מסרבים לו, זה כבר סימן לבדוק הדרה או חרם, ולא עניין לפעילות.
מה עושים עם הכרטיסים אחרי השיעור?
המחנכת קוראת את כולם באותו יום ומסמנת בקשות שצריכות מבוגר, בקשות מטבלת הבקשות לכיתה, ותלמידים שמופיעים בדף ההתאמות רק פעם אחת. עד יומיים אחרי היא מחברת בשקט את הבקשות הפתוחות למי שכתב הצעה מתאימה בקבוצה אחרת. הכרטיסים לא נתלים בכיתה ולא נשלחים לקבוצת הכיתה.
אפשר להעביר את שוק העזרה בכיתה יב או בכיתה י?
כן. בכיתה יב השורה השלישית בכרטיס עוסקת במה שאחרי התיכון, כמו שירות, מכינה או עבודה, וההתאמות יכולות להיות גם בין מי שכבר עבר שלב לבין מי שלפניו. בכיתה י השוק מתאים מהחורף, ובתחילת השנה עדיף להתחיל מפעילות שבנויה לכיתה שעוד לא מכירה.
מי עומד מאחורי החומר הזה
שוק העזרה, הכרטיס, חמשת הכללים ודף ההתאמות נכתבו מניסיון העבודה בכיתות ועל בסיס הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר, ואין מחקר מאחורי השלבים או הזמנים. עזרה בין תלמידים היא רעיון ותיק, ולא המצאנו אותו. מה שכתוב כאן הוא הגרסה שמתאימה לשעת חינוך של 30 דקות בכיתה יא. הנוהל של בית הספר, היועצת וההנהלה קודמים לכל מה שכתוב כאן.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר
