מערך שיעור על התנדבות לשעת חינוך: התנדבות או נתינה, ומיזם כיתתי ב-45 דקות

מערך שיעור על התנדבות לשעת חינוך מלמד את הכיתה להבחין בין התנדבות לבין נתינה, לשאול קודם מה באמת צריך, ולתכנן מיזם קטן שאפשר לבצע. במערך שלמטה, ל-45 דקות בכיתות ה׳ עד ו׳, התלמידים ממיינים כרטיסים לפי ההגדרה של משרד החינוך, מתרגלים נתינה מושכלת על בקשה מהקהילה, ובוחרים יחד מיזם כיתתי. השיעור נגמר בעיבוד: שלוש שאלות שהכיתה עונה עליהן עכשיו, וחוזרת אליהן אחרי שהמיזם קרה. זה הרכיב שמטה-אנליזה של 49 מחקרים על מתבגרים מצאה שבלעדיו לשירות בקהילה כמעט אין השפעה. בסוף העמוד יש כרטיסי מיון, כרטיסי בקשה, דף תכנון מיזם ופתק יציאה להדפסה, ובהמשך העמוד התאמות לכיתות ג׳ עד ד׳ ולכיתות ז׳ עד ט׳.

לכרטיסים ולדף התכנון להדפסה

מערך שיעור על התנדבות: מה ההבדל בין התנדבות לנתינה?

בעמוד מעורבות והתנדבות במרחב הפדגוגי של משרד החינוך, התנדבות מוגדרת כך: ״התנדבות היא מעשה הנעשה מרצונו החופשי של אדם בלא תמורה חומרית או אחרת והמוּנע על ידי רעיון או מטרה מסוימת.״ באותו עמוד מובאות ההגדרות מאמנת ההתנדבות של המועצה הלאומית להתנדבות, ובהן: ״מתנדב/ת: אדם הפועל למען הזולת והחברה מתוך רצון חופשי ובלא קבלת תמורה כלכלית בעבור הפעולה ההתנדבותית.״ בהגדרה של פעילות התנדבותית באמנה מופיעה גם הסתייגות קטנה וחשובה: היא נעשית ״לאנשים מוכרים (למעט בני משפחה) ו/או לא מוכרים״.

נתינה היא מושג רחב יותר. בעמוד ערך הנתינה כיתה ב של מפתח הל״ב כתוב: ״הנתינה למשפחה מתבטאת במעשים פשוטים ויום-יומיים, בעזרה לבני המשפחה, בביצוע מטלות בבית ובמענה לצרכים שונים.״ לכן ההכרעה שהכיתה מגיעה אליה בשלב הראשון היא: עזרה בבית היא נתינה, אבל היא לא התנדבות. אין כאן סתירה בין שני גופים. אלה שני מושגים שונים, וההבחנה ביניהם היא מה שהופך את המערך הזה גם למערך שיעור על נתינה.

את השאלה למה אנחנו בכלל חייבים זה לזה פותח מערך שיעור על ערבות הדדית לשעת חינוך. המערך הזה ממשיך משם לשאלה מה עושים עם זה בפועל, ולכן לא חוזרים בו על החומר של השיעור ההוא.

מה משרד החינוך מצפה בכל שכבה

הציטוטים בטבלה מועתקים מילה במילה מעמודי המרחב הפדגוגי שמקושרים בה. השורות המודגשות הן השכבות שהמערך בנוי להן.

שימו לב לרצף: בכיתה ב׳ נותנים במשפחה, בכיתה ה׳ מזהים למי בקהילה אפשר לתרום, ובכיתה ו׳ מתכננים ומבצעים מיזם. המערך הזה עומד בדיוק על המעבר בין ה׳ ל-ו׳, ולכן הוא נגמר בתכנון ולא בדיון.

מטרות השיעור

מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות

שלב 1 (0-10 דקות): התנדבות או לא?

חלקו את הכיתה לקבוצות של ארבעה, ותנו לכל קבוצה סט של 10 כרטיסי מיון מהדפים שבסוף העמוד. הקבוצה מניחה כל כרטיס מתחת לאחת מארבע הכותרות שעל הלוח: התנדבות, נתינה במשפחה, תמורה, חובה. כתבו על הלוח לפני כן שלוש שאלות שנגזרות מההגדרה של המשרד ומהאמנה: האם זה מרצון? האם מקבלים על זה משהו? האם זה למען מישהו מהמשפחה? המפתח בטבלה הוא שלנו, לפי ההגדרות שלמעלה. שני הכרטיסים האחרונים נשארים לדיון, והם החלק המעניין של השלב.

בסוף השלב כתבו על הלוח את המשפט: עזרה בבית היא נתינה, אבל היא לא התנדבות. ושאלו: אז למה בכלל ללכת לעזור למישהו שאנחנו לא מכירים? התשובות של הכיתה הן הגשר לשלב הבא.

שלב 2 (10-20 דקות): קודם שואלים מה צריך

בעמודי ערך הנתינה של כיתה ה׳ ושל כיתה ו׳, אחד ההיבטים של הערך הוא שיקול הדעת: ״שיקולי הדעת בנתינה: נתינה מושכלת המתחשבת בצרכים, ברגשות, ביכולות, במגבלות, באילוצים של המוענים והנמענים.״ זה הלב של השלב, והוא בנוי כך שהתלמידים יעשו את זה ולא רק ישמעו את זה.

תנו לכל קבוצה כרטיס בקשה אחד מהדפים שבסוף העמוד: גן הילדים ליד בית הספר מבקש עזרה בחצר · בספריית בית הספר יש ערימות של ספרים לא מסודרים · עמותה בשכונה אוספת מוצרים למשפחות · תלמידי כיתה א׳ מתקשים למצוא עם מי לשחק בהפסקות. לפני שהקבוצה מציעה מה לעשות, היא כותבת על הכרטיס תשובה לארבע שאלות:

כל קבוצה מקריאה למליאה את התשובה לשאלה הראשונה בלבד. ייתכן שיתברר שאין לה תשובה, כי צריך לשאול את מי שביקש. זו בדיוק המסקנה: נתינה מושכלת מתחילה בשאלה, לא במתנה. מי שרוצה לחזק את הצד הרגשי, איך מרגיש מי שמקבל, ימצא תרגול כזה במערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך.

שלב 3 (20-27 דקות): סקר כיתתי

השלב הזה מבוסס על הפרקטיקה בני נוער מתנדבים בישראל במרחב הפדגוגי, שמשלבת ניתוח נתונים. השלב הראשון בה: ״בקשו מהתלמידים לחשוב על תחומי התנדבות שונים שהם מכירים או שהיו רוצים לקחת בהם חלק.״ כתבו על הלוח את התחומים שהכיתה מציעה. הפרקטיקה נותנת דוגמאות כמו עזרה לקשישים, שיפור הסביבה, עזרה לילדים, איסוף מזון לנזקקים ופעילויות עם בעלי חיים. כל תלמיד בוחר תחום אחד או שניים, ורושמים על הלוח כמה תלמידים בחרו בכל תחום.

אחר כך הראו לכיתה נתון מהלמ״ס. לפי הסקר החברתי 2024, בשנת 2024 התנדבו כ-30% מבני 20 ומעלה בישראל, ו-39% מהמתנדבים פעלו בתחום העזרה לנזקקים, כמו קשישים, נכים, מעוטי יכולת ונוער במצוקה. חשוב להגיד לכיתה שהנתון הוא על מבוגרים בני 20 ומעלה, ושאין בו מידע על ילדים. לכן משווים את התחומים שהכיתה בחרה, ולא את שיעור המתנדבים. שאלו: האם גם אצלנו עזרה לאנשים היא התחום הגדול? ומה זה אומר על המיזם שנבחר?

שלב 4 (27-38 דקות): מיזם כיתתי

עכשיו הכיתה בוחרת מיזם אחד. אפשר לבחור מתוך ארבע הבקשות של שלב 2, או מתוך התחום שקיבל הכי הרבה קולות בסקר. כדי שהמיזם יעבור מתכנון ועד יישום, כמו ביחידה של כיתה ו׳, כדאי שיעמוד בשלושה תנאים: אפשר לבצע אותו בתוך כמה שבועות, הוא לא דורש כסף מההורים, ושואלים את מי שמקבלים את העזרה לפני שמתחילים. מיזם מחוץ לבית הספר יוצא לדרך רק באישור ההנהלה ולפי הנוהל של בית הספר.

מלאו יחד את דף התכנון שבסוף העמוד: למי עוזרים, מה הצורך ואיך בדקנו אותו, מה עושים, מה צריך (חומרים, אישורים, עזרה של מבוגר), מי אחראי על כל חלק, ומתי. רעיונות להתנדבות כיתתית שמתאימים לגיל הזה כדאי לחפש קרוב: הגן הסמוך, שכבה צעירה בבית הספר, הספרייה או החצר. אם הכיתה רוצה לעבוד עם תלמידים צעירים לאורך זמן, אפשר להפוך את המיזם לחונכות, ובתוכנית חונכות בין שכבות מוסבר איך מקימים אותה.

שלב 5 (38-45 דקות): עיבוד ראשון

שאלו את הכיתה שלוש שאלות, ובקשו מכל תלמיד לכתוב את התשובות בפתק היציאה: מה למדתי על מה שהם באמת צריכים? מה אני מצפה להרגיש כשנעשה את זה? מה עלול להשתבש, ומה נעשה אז? אספו את הפתקים ושמרו אותם. אחרי שהמיזם קרה, מחזירים לכל תלמיד את הפתק שלו, ועושים עיבוד שני של 15 דקות: מה עשינו בפועל, מה אמרו מי שקיבלו, מה הרגשתי, ומה הייתי משנה בפעם הבאה. בלי הפגישה השנייה הזאת חסר הרכיב שהמחקר בסעיף הבא מצא כחיוני. דף מסודר לסיכום כזה יש בדף רפלקציה לתלמיד להדפסה.

למה העיבוד הוא הלב של המערך

בשנת 2014 פורסמה בכתב העת Child Development מטה-אנליזה בשם תפקיד הרפלקציה בהשפעות של שירות בקהילה על התפתחות מתבגרים: מטה-אנליזה. היא כללה 49 מחקרים ו-24,477 משתתפים בני 12 עד 20. החוקרים מצאו שלשירות בקהילה יש השפעה חיובית בתחומים לימודיים, אישיים, חברתיים ואזרחיים, ושהעיבוד הוא התנאי: במחקרים שכללו עיבוד ההשפעה הייתה ממשית, ובלי עיבוד היא הייתה זניחה. ההשפעה גדלה כשהעיבוד היה תכוף יותר, וגם אצל מתבגרים מבוגרים יותר.

שני סייגים. המחקרים נעשו על מתבגרים, לא על ילדי יסודי, ולכן בכיתות ה׳ ו-ו׳ זו הרחבה שלנו ולא ממצא. ועיבוד הוא לא דרשה בסוף. הוא שאלות פתוחות שהתלמידים עונים עליהן לפני המיזם ואחריו. גם בעמוד של חטיבת הביניים שבטבלה למעלה המשרד מדבר על ליווי ההתנסויות ״בתהליכי הכנה, בשיח ערכי ובעיבוד רפלקטיבי״. זה אותו רעיון, במילים של המשרד.

קופסה למחנכת: למה לא נקודות על התנדבות?

לוח מעשים טובים עם מדבקות נראה כמו דרך טובה לעודד נתינה. אבל לפי ההגדרה של המשרד, התנדבות נעשית ״בלא תמורה חומרית או אחרת״, ומדבקה היא תמורה. זה בדיוק כרטיס 10 בשלב הראשון.

יש גם מחקר שמתאים לכאן, בזהירות. בשנת 2008 פורסם בכתב העת Developmental Psychology ניסוי בשם תגמולים חיצוניים מחלישים נטיות אלטרואיסטיות אצל פעוטות בני 20 חודשים. פעוטות שקיבלו פרס חומרי אחרי שעזרו, עזרו אחר כך פחות מפעוטות שקיבלו שבח או לא קיבלו כלום. החוקרים הסיקו שגם העזרה המוקדמת ביותר של ילדים נובעת ממניע פנימי, ושתגמולים חיצוניים עלולים להחליש אותה. הניסוי נעשה על פעוטות ולא בבית ספר, ולכן הוא לא מוכיח מה יקרה בכיתה ו׳. הוא כן מתיישב עם ההגדרה של המשרד.

מה כן עושים: אומרים לתלמיד מה ראינו שהוא עשה ולמי זה עזר, ומקדישים את הזמן לשיחת העיבוד. זה גם המקום שבו הכיתה שומעת ממי שקיבלו את העזרה.

התאמות לפי שכבה

מה עושים בשבועות שאחרי

שיעור חינוך על התנדבות שנגמר בלי מיזם נשאר הרצאה. ההמלצה שלנו: לקבוע את מועד המיזם כבר בשבוע של השיעור, ולתלות את דף התכנון בכיתה.

שיעור שמתאים לבוא אחרי העיבוד השני הוא מערך שיעור על הכרת תודה לשעת חינוך, כי הוא עוסק בצד השני של אותו רגע: איך מקבלים עזרה ואיך אומרים עליה תודה. עוד מערכים לשעת חינוך מרוכזים במרכז החומרים למורים.

כרטיסים ודף תכנון להדפסה

הכרטיסים מודפסים בסדר קבוע. לפני השיעור כדאי לערבב כל סט, כדי שהסדר לא ירמוז על התשובה. את פתקי היציאה המחנכת שומרת עד העיבוד השני, בלי להקריא פתק של תלמיד מסוים בקול.

כשהכיתה עובדת יחד על משימה

מניסיון העבודה בכיתות, מיזם משותף מעלה את אותן שאלות שעולות בכל משימה קבוצתית: מי מוביל, מי נשאר בצד, ומה עושים כשלא מסכימים. פעילות גיבוש ODT לכיתה בנויה סביב משימות כאלה, עם עיבוד בסוף שמחבר את מה שקרה למה שקורה בכיתה כל יום. החיבור האנושי בין התלמידים הוא מה שמחזיק גם את המיזם.

שאלות נפוצות על מערך שיעור על התנדבות

מה זה נתינה מושכלת?

נתינה מושכלת היא נתינה שמתחילה בשאלה מה באמת צריך. במפתח הל״ב של משרד החינוך היא מוגדרת כנתינה שמתחשבת בצרכים, ברגשות, ביכולות, במגבלות ובאילוצים של הנותנים ושל המקבלים. בכיתה זה אומר לשאול את מי שמבקש עזרה לפני שמחליטים מה לתת.

מה ההבדל בין התנדבות לנתינה?

לפי ההגדרה של משרד החינוך, התנדבות היא מעשה מרצון חופשי, בלי תמורה חומרית או אחרת. באמנת ההתנדבות, כפי שהיא מובאת בעמוד של משרד החינוך, פעילות התנדבותית לא כוללת עזרה לבני משפחה. לכן עזרה בבית היא נתינה, אבל היא לא התנדבות.

אילו רעיונות להתנדבות כיתתית מתאימים לכיתות ה׳-ו׳?

מיזמים קרובים שאפשר לבצע בתוך כמה שבועות ובלי כסף מההורים: עזרה לגן הסמוך, פעילות בהפסקות עם כיתה צעירה, סידור הספרייה או איסוף מוצרים לעמותה בשכונה. בכל מקרה שואלים קודם את מי שמקבלים את העזרה מה הם צריכים, ויוצאים מבית הספר רק באישור ההנהלה.

למה לא לתת נקודות או פרסים על התנדבות?

כי לפי ההגדרה של משרד החינוך התנדבות נעשית בלי תמורה חומרית או אחרת, ונקודה או מדבקה הן תמורה. בניסוי משנת 2008 על פעוטות בני 20 חודשים, מי שקיבלו פרס חומרי על עזרה עזרו אחר כך פחות ממי שקיבלו שבח או לא קיבלו כלום. הניסוי לא נעשה בבית ספר, אבל הוא מתיישב עם ההגדרה.

למה צריך עיבוד אחרי מיזם התנדבות?

במטה-אנליזה משנת 2014 של 49 מחקרים על מתבגרים בני 12 עד 20, לשירות בקהילה עם עיבוד הייתה השפעה ממשית, ובלי עיבוד ההשפעה הייתה זניחה. לכן המערך נגמר בשלוש שאלות עיבוד, וחוזרים אליהן אחרי שהמיזם קרה.

האם המערך מתאים גם לכיתות ג׳-ד׳ או לחטיבת הביניים?

כן, עם התאמות. בכיתות ג׳-ד׳ משתמשים בשישה כרטיסי מיון, מוותרים על הסקר, והמיזם נשאר בתוך בית הספר. בכיתות ז׳-ט׳ הסקר הופך לגרף ומשווים אותו לנתוני הלמ״ס, והעיבוד השני הופך לחלק מתוכנית המעורבות של השכבה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות לגיבוש כיתתי. המסגרת נשענת על עמודי המרחב הפדגוגי של משרד החינוך, על נתוני הלמ״ס ועל המחקרים המקושרים בגוף העמוד. שלבי השיעור, הכרטיסים, כרטיסי הבקשה, דף התכנון והמפתח בטבלאות נכתבו לצורך השיעור ואינם לקוחים מכיתה מסוימת.

רוצים לבדוק מה מתאים לכיתה שלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר, ונחזור אליכם.