פעילות גיבוש לכיתה י שעובדת בלי ציוד ובלי משחקים שנראים ילדותיים: הכיתה מדרגת שמונה משפטים על השאלה ״איזו כיתה אנחנו רוצים להיות״, קודם כל אחד לבד ואחר כך בקבוצות מעורבות שחייבות להגיע להסכמה בלי הצבעה. זה לוקח 30 דקות, מערבב בין תלמידים שהגיעו מחטיבות שונות, ומשאיר את הכיתה עם החלטה אחת אמיתית לחודש הקרוב. המשפטים, החלוקה לקבוצות, משפטים מוכנים למחנך ודף דירוג להדפסה נמצאים כאן.
פעילות גיבוש לכיתה י בלי ציוד: מבט מהיר
| מה | פירוט |
|---|---|
| זמן | 30 דקות (גרסה של 45 דקות בהמשך) |
| גודל כיתה | 20 עד 40 תלמידים |
| ציוד | אין. מחברת ועט, או דף הדירוג להדפסה שבהמשך העמוד |
| הכנה | חמש דקות: לכתוב את שמונת המשפטים על הלוח ולהכין רשימת קבוצות מעורבות |
| מתאים גם ל | כיתות ט עד יב, עם ההתאמות שבסוף העמוד |
למה בכיתה י משחק היכרות כבר לא מספיק
בשבועות הראשונים של השנה הכיתה צריכה להכיר שמות, ולזה כתבנו את משחקי ההיכרות לכיתה י. בערך חודש אחרי, השאלה כבר אחרת. מי שהגיעו מאותה חטיבה יושבים יחד, בבתי ספר שבהם המגמות מתחילות כבר בכיתה י הכיתה נפגשת במלואה בעיקר בשעת חינוך, ולא מעט תלמידים בני 15 ו-16 מתנתקים מפעילות שנראית להם כמו משהו מהיסודי.
לכן הפעילות הזו לא בנויה כמשחק. היא בנויה כהחלטה: התלמידים מדרגים משפטים על הכיתה שלהם, מתווכחים עליהם עם תלמידים שהם לא בוחרים בדרך כלל, ומה שהכיתה מחליטה בסוף באמת קורה. מניסיון העבודה בכיתות, פעילות גיבוש לבני נוער מחזיקה כשמתייחסים אליהם כמו אל מי שמחליטים, ולא כמו אל קהל שצריך להפעיל.
מטרות הפעילות
- כל תלמיד עובד לפחות 12 דקות עם שלושה או ארבעה תלמידים שלא הגיעו איתו מאותה חטיבה.
- כל תלמיד אומר את דעתו לפחות פעם אחת מול קבוצה, גם השקטים.
- הכיתה מתרגלת להגיע להסכמה בלי הצבעה ובלי שהקול החזק מחליט.
- הכיתה יוצאת עם פעולה אחת קונקרטית לארבעת השבועות הבאים, שהיא בחרה בעצמה.
- המחנך רואה מי מוביל, מי מוותר מהר ומי לא מדבר בכלל, בלי לשאול אף אחד.
ציוד והכנה
- ציוד: אין. כל תלמיד כותב במחברת. אם יש מדפסת, אפשר להדפיס את דף הדירוג שבהמשך, דף אחד לכל תלמיד.
- על הלוח: שמונת המשפטים של סט א מנספח א, ממוספרים, ומתחתם ארבעת כללי ההסכמה.
- רשימת קבוצות: קבוצות של ארבעה או חמישה, לפי נספח ב. מכינים אותה מראש, בבית, ולא בזמן השיעור.
- סידור הכיתה: אפשר לעבוד בשולחנות כמו שהם. קבוצה יושבת סביב שני שולחנות צמודים, או מסתובבת לשורה שמאחוריה.
זו פעילות לכיתה י שמתאימה לשעה אחת של מחנך, ולכן כדאי לכתוב את הלוח לפני שהתלמידים נכנסים.
המהלך לפי דקות
| זמן | שלב | מה עושה המחנך |
|---|---|---|
| 0 עד 3 | פתיחה | אומר את משפט הפתיחה ומקריא את ארבעת הכללים מהלוח |
| 3 עד 8 | דירוג אישי בשקט | שומר על שקט מלא, לא עונה על שאלות תוכן |
| 8 עד 20 | דירוג בהסכמה בקבוצות | מחלק לפי הרשימה, מסתובב בין הקבוצות עם המשפטים מנספח ג |
| 20 עד 26 | דיווח של הקבוצות | רושם על הלוח את המקום הראשון והאחרון של כל קבוצה, בלי להתווכח |
| 26 עד 30 | ההחלטה של הכיתה | הופך את המשפט שנבחר לפעולה אחת, וקובע תאריך לבדיקה |
שלב 1: פתיחה (3 דקות)
אומרים לכיתה: ״אנחנו כיתה כבר כמה שבועות. חלק מכם הגיעו מאותה חטיבה, וחלק כמעט לא מכירים כאן אף אחד. היום אנחנו לא משחקים. על הלוח יש שמונה משפטים על מה שאולי חשוב בכיתה. בסוף השיעור הכיתה תבחר אחד מהם, ומה שתחליטו יקרה בפועל בחודש הקרוב.״
מקריאים את הכללים מהלוח, פעם אחת, בלי הסבר נוסף. המשפט ״מה שתחליטו יקרה בפועל״ הוא מה שגורם לתלמידים בכיתה י להתייחס לפעילות ברצינות, ולכן חשוב לעמוד בו.
שלב 2: דירוג אישי בשקט (5 דקות)
כל תלמיד כותב במחברת את המספרים 1 עד 8 ומדרג את המשפטים: 1 הוא הכי חשוב לי, 8 הוא הכי פחות חשוב לי. אין תשובה נכונה ואין משפט לא חשוב, יש רק סדר. בשלב הזה לא מדברים ולא מציצים. בזכות הדירוג האישי כל אחד מגיע לקבוצה עם דעה משלו, ולא מאמץ את הדעה של מי שמדבר ראשון.
שלב 3: דירוג בהסכמה בקבוצות (12 דקות)
מקריאים את רשימת הקבוצות ומבקשים מכל קבוצה להתיישב יחד. כל קבוצה מתחילה בסבב פתיחה: כל אחד אומר מה שם במקום הראשון ומה שם במקום האחרון, ומשפט אחד למה. בזמן הסבב אסור להגיב. רק אחרי שכולם דיברו מתחילים לבנות דירוג משותף אחד.
בכל קבוצה יש שני תפקידים: שומר זמן, ומי שבודק שכל אחד אמר משהו לפני כל החלטה. נותנים את התפקידים לשני התלמידים שיום ההולדת שלהם הכי קרוב להיום, כדי שהבחירה תהיה מקרית. בדקה ה-17 אומרים לכל הכיתה ״שלוש דקות״. בדקה ה-20 עוצרים, גם אם הדירוג לא הושלם. מה שחייב להיות סגור הוא המקום הראשון והמקום האחרון.
שלב 4: דיווח של הקבוצות (6 דקות)
כל קבוצה אומרת שלושה דברים בלבד: מה במקום הראשון, מה במקום האחרון, ואיפה התווכחו הכי הרבה. המחנך מסמן קו ליד כל משפט שנבחר ראשון, ולא מגיב על הבחירות. אם קבוצה רוצה להסביר יותר, אומרים לה ״נשמע בסוף אם יישאר זמן״.
שלב 5: ההחלטה של הכיתה (4 דקות)
מסתכלים על הלוח. המשפט שקיבל הכי הרבה קווים הוא המשפט של הכיתה. שואלים: ״אם זה הכי חשוב לנו, מה זה אומר ביום ראשון בשמונה בבוקר? פעולה אחת, קטנה, שאפשר לראות.״ אוספים שתיים או שלוש הצעות, בוחרים אחת ושואלים ״מי לא יכול לחיות עם זה?״. אם אף יד לא עולה, זו ההחלטה. כותבים אותה על הלוח, מצלמים, וקובעים תאריך בעוד ארבעה שבועות לבדוק מה קרה.
ארבעת כללי ההסכמה (להעתיק ללוח)
| כלל | למה הוא שם |
|---|---|
| אין הצבעות | הצבעה מסיימת את הוויכוח לפני שכולם דיברו, והרוב קובע בשביל המיעוט |
| אין ממוצעים | ממוצע של ארבעה דירוגים הוא חשבון, לא הסכמה |
| כל אחד מדבר בסבב הפתיחה, בלי תגובות | כך גם התלמיד השקט אומר את דעתו לפני שהקול החזק קובע את הכיוון |
| הסכמה היא כשכל אחד יכול לומר ״אני יכול לחיות עם זה״ | לא צריך שכולם יאהבו את הדירוג, צריך שאף אחד לא יתנגד לו באמת |
נספח א: שלושה סטים של שמונה משפטים
סט א מיועד לפעם הראשונה. סט ב קליל יותר, ומתאים לכיתה צינית או לפני יום כיתה וטיול. סט ג מתאים לכיתות יא ויב, לפני עבודות ופרויקטים.
| מספר | סט א: איזו כיתה אנחנו רוצים להיות | סט ב: יום כיתה מוצלח | סט ג: עבודה בקבוצה שמצליחה |
|---|---|---|---|
| 1 | יש לי עם מי לשבת בהפסקה ובטיול | יש זמן חופשי בלי תוכנית | כל אחד יודע מה התפקיד שלו |
| 2 | אפשר לטעות מול כולם בלי שיצחקו | כולם אוכלים יחד בסוף | מחלקים את העבודה שווה בשווה |
| 3 | כשמחלקים לזוגות או לקבוצות, אף אחד לא נשאר אחרון | יש פעילות של תנועה או ספורט | יש מישהו אחד שמחליט בסוף |
| 4 | בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה לא צוחקים על אף אחד | אף אחד לא מסתובב לבד | אפשר לומר ״לא הבנתי״ בלי להתבייש |
| 5 | עוזרים אחד לשני לפני מבחנים | עושים משהו שעוד לא עשינו אף פעם | נפגשים פנים אל פנים ולא רק בקבוצה בטלפון |
| 6 | יש לפחות דבר אחד בחודש שכל הכיתה עושה יחד | יושבים באוטובוס ליד מי שרוצים | מי שלא עושה את החלק שלו שומע את זה ישר |
| 7 | מי שחדש או לא מכיר אף אחד מקבל מקום | המורים משתתפים ולא רק משגיחים | מסיימים יום לפני ההגשה |
| 8 | המחנך יודע מה קורה בכיתה, ואפשר לפנות אליו | מצלמים ומעלים לקבוצה רק ברשות | גם מי שחלש בחומר מקבל חלק אמיתי |
בסט ב יש מתח מכוון בין משפט 4 (אף אחד לא מסתובב לבד) לבין משפט 6 (יושבים ליד מי שרוצים). קבוצה שמגיעה לזה ומתווכחת עליו עושה בדיוק את העבודה שהפעילות נועדה לה.
נספח ב: איך מרכיבים קבוצות מעורבות בכיתה י
| שיטה | איך | מתי היא מתאימה |
|---|---|---|
| לפי חטיבת המוצא | לכל היותר שני תלמידים מאותה חטיבה בכל קבוצה. את המידע לוקחים מרשימת הכיתה או מהיועצת, לא שואלים בכיתה | הפעם הראשונה, כשהקבוצות מהחטיבות עדיין סגורות |
| לפי מגמות | בכל קבוצה תלמידים משתי מגמות או יותר | בבתי ספר שבהם הכיתה מתפצלת למגמות כבר בכיתה י |
| לפי מקום ישיבה | מספרים את הכיתה באלכסון, מהפינה הקדמית לפינה האחורית, מאחד עד שמונה | כשאין זמן להכין רשימה, או בפעם השנייה |
| ערבוב חוזר | בכל קבוצה כל חבר מקבל אות, ובסבב הבא כל האותיות הזהות יושבות יחד | בגרסה של 45 דקות, לסבב השני |
לא נותנים לתלמידים לבחור קבוצות, אף פעם. ולא מקריאים בקול ״מי הגיע מאיזו חטיבה״. התלמידים לא צריכים לדעת לפי מה הקבוצות נבנו.
נספח ג: משפטים מוכנים למחנך בזמן העבודה בקבוצות
| מה קורה בקבוצה | מה אומרים |
|---|---|
| הקבוצה הצביעה | ״הצבעה היא הדרך הכי מהירה, ולכן היום היא אסורה. מה צריך לקרות כדי שכולם יוכלו לחיות עם המקום הראשון?״ |
| תלמיד אחד מחליט בשביל כולם | ״שמעתי מה אתה חושב. עכשיו אני רוצה לשמוע את מי שעוד לא דיבר.״ |
| תלמיד אומר ״לא אכפת לי, תחליטו אתם״ | ״בסדר. אז תגיד רק מה שמת אחרון. מה הכי פחות חשוב לך?״ |
| הקבוצה סיימה בשתי דקות | ״יפה. תסבירו לי למה המשפט במקום הרביעי הוא לא במקום השלישי.״ |
| הקבוצה תקועה | ״תסכימו קודם על הראשון ועל האחרון. את האמצע אפשר להשאיר פתוח.״ |
| תלמיד אומר שזה ילדותי | ״זה לא משחק. זה סקר שאתם עושים על הכיתה שלכם, ומה שתחליטו הולך ללוח.״ |
| הוויכוח הופך אישי | ״אנחנו מדרגים משפטים, לא אנשים. תחזרו למשפט.״ |
דף הדירוג להדפסה
דף הדירוג להדפסה
דף אחד לכל תלמיד. את הטבלה הראשונה כל אחד ממלא לבד, את השנייה הקבוצה ממלאת יחד על דף אחד. אין מדפסת? התלמידים מעתיקים את המספרים למחברת.
| מספר | המשפט | המקום שלי (1 עד 8) | המקום של הקבוצה |
|---|---|---|---|
| 1 | יש לי עם מי לשבת בהפסקה ובטיול | ||
| 2 | אפשר לטעות מול כולם בלי שיצחקו | ||
| 3 | כשמחלקים לזוגות או לקבוצות, אף אחד לא נשאר אחרון | ||
| 4 | בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה לא צוחקים על אף אחד | ||
| 5 | עוזרים אחד לשני לפני מבחנים | ||
| 6 | יש לפחות דבר אחד בחודש שכל הכיתה עושה יחד | ||
| 7 | מי שחדש או לא מכיר אף אחד מקבל מקום | ||
| 8 | המחנך יודע מה קורה בכיתה, ואפשר לפנות אליו |
| ההחלטה של הקבוצה | התשובה שלנו |
|---|---|
| שמות חברי הקבוצה (שם פרטי) | |
| המשפט שלנו במקום הראשון | |
| המשפט שלנו במקום האחרון | |
| איפה התווכחנו הכי הרבה | |
| מה זה אומר ביום ראשון בשמונה בבוקר (פעולה אחת) |
את הדפים האישיים לא אוספים ולא מקריאים. את דף הקבוצה אפשר לאסוף, והוא נותן למחנך תמונה של מה שחשוב לכיתה.
על מה המחנך מסתכל בזמן הפעילות
| מה רואים | מה זה אומר לכם |
|---|---|
| תלמיד שלא אמר מילה עד סבב הפתיחה | בפעם הבאה הוא מקבל את התפקיד של מי שבודק שכולם דיברו |
| קבוצה שהצביעה למרות הכלל | כדאי לבדוק מי הציע להצביע. בדרך כלל זה מי שרגיל להחליט |
| תלמיד שמשנה את הדירוג שלו כבר בדקה הראשונה | לבדוק בשיחה קצרה אם זו הסכמה או ויתור |
| שניים מאותה חטיבה שמדברים רק ביניהם | בפעם הבאה הם בקבוצות נפרדות |
| תלמיד שמשתתק כשהקבוצה מגיעה למשפט ״יש לי עם מי לשבת בהפסקה״ | שיחה אישית קצרה באותו שבוע, בלי להזכיר את הפעילות |
מיד אחרי השיעור רושמים שלוש שורות: מי הוביל, מי לא דיבר, ואיזה משפט הכיתה בחרה. זה הבסיס למעקב בארבעת השבועות הבאים.
מה לא לעשות
| לא לעשות | למה |
|---|---|
| לאפשר הצבעה כדי לחסוך זמן | הדיון הוא הפעילות. בלי דיון זו סתם רשימה |
| לתת לתלמידים לבחור קבוצות | מי שהגיעו מאותה חטיבה יתקבצו יחד, ומישהו יישאר אחרון |
| להעיר על הדירוג של קבוצה (״איך שמתם את זה אחרון?״) | אין דירוג נכון. דעה של המחנך סוגרת את הדיון |
| להקריא דפים אישיים | הדירוג האישי נשאר אישי, אחרת בפעם הבאה יכתבו מה שנראה טוב |
| להתחייב לפעולה שלא בשליטתכם | טיול לאילת או ביטול מבחן לא תלויים בכיתה. ההחלטה צריכה להיות משהו שהכיתה עושה בעצמה |
| להפוך את הסיכום לנאום | ארבע דקות ופעולה אחת. הנאום ייזכר פחות מההחלטה |
התאמות לפי שכבה ולפי מצב הכיתה
| מצב | מה משנים |
|---|---|
| כיתה ט | עובד כמו שהוא. לגרסה עם יותר תנועה יש את פעילות הגיבוש לכיתה ט |
| כיתות יא ויב | סט ג, וקבוצות לפי מגמות. מתאים לפני עבודה גדולה או פרויקט |
| 45 דקות | אחרי שלב 4 מוסיפים סבב שני עם סט ב, בערבוב חוזר לפי נספח ב, ורק אז עוברים להחלטה |
| כיתה עם קבוצות סגורות | החלוקה לפי חטיבת המוצא בלבד, ואחר כך הפעילות לכיתה עם קליקות |
| כיתה צינית שלא משתפת פעולה | מתחילים בסט ב, הקליל, ואת סט א עושים בשבוע שאחרי |
| פחות מ-20 תלמידים | קבוצות של שלושה, או שלב 3 בזוגות ואחריו דירוג אחד של כל הכיתה |
אפשר להעביר את זה כפעילות גיבוש לתיכון גם בשכבה שלמה, כשכל מחנך מעביר בכיתה שלו את אותו סט, והמשפטים שנבחרו בכל כיתה נאספים לשיחה של רכז השכבה.
מה עושים אם
| מה קרה | מה עושים |
|---|---|
| תלמיד מסרב להשתתף | לא מתווכחים מול כולם. נותנים לו את הסימון על הלוח בשלב הדיווח. הוא נמצא בפעילות בלי להיחשף |
| כל קבוצה בחרה משפט אחר כראשון | בוחרים את המשפט שמופיע הכי הרבה בשלושת המקומות הראשונים, ושואלים ״מי לא יכול לחיות עם זה?״ |
| תלמידים צוחקים על משפט מסוים | לא עוצרים. רושמים לעצמכם על איזה משפט צחקו. זה מידע על הכיתה |
| משפט פוגע במישהו (למשל תלמיד שבאמת אין לו עם מי לשבת) | לא עוצרים ולא מסתכלים עליו. באותו שבוע שיחה אישית, ואם צריך, התרחיש תלמיד יושב לבד בהפסקה |
| קבוצה מבקשת ״רק להצביע הפעם״ | המשפט הראשון מנספח ג. אם הזמן נגמר, מספיק שהסכימו על הראשון ועל האחרון |
מה עושים עם ההחלטה בארבעת השבועות הבאים
| מתי | מה עושים |
|---|---|
| יום אחרי | ההחלטה כתובה על הלוח או בפינת הכיתה, ונשלחת לקבוצת הכיתה כפי שנוסחה |
| אחרי שבוע | שתי דקות בתחילת שעת חינוך: ״ראיתם את זה קורה? איפה?״ |
| אחרי שבועיים | אם ההחלטה לא קרתה בכלל, שואלים מה הפריע, ולא מי |
| אחרי ארבעה שבועות | הכיתה מחליטה: ממשיכים, משנים או בוחרים משפט חדש מסט א |
ההחלטה יכולה להפוך לשורה הראשונה באמנה הכיתתית, ואם המשפט שנבחר הוא על הוואטסאפ, ממשיכים עם מערך השיעור על קבוצת הוואטסאפ הכיתתית. כדאי לחזור לסט ב בשיעור חינוך כיתה י שלפני יום כיתה או טיול.
דוגמאות להחלטות שאפשר לבדוק
| המשפט שנבחר | דוגמה לפעולה של ״יום ראשון בשמונה בבוקר״ |
|---|---|
| אף אחד לא נשאר אחרון | בחודש הקרוב הכיתה מבקשת מהמורים לחלק לזוגות, והתלמידים לא בוחרים |
| אפשר לטעות בלי שיצחקו | על תשובה לא נכונה בשיעור לא מגיבים בצחוק, ומי ששם לב אומר ״עזוב״ |
| הוואטסאפ של הכיתה | לא מעלים צילום של אף אחד מהכיתה בלי שהוא הסכים |
| דבר אחד בחודש יחד | שני תלמידים מחטיבות שונות מתכננים את הפעילות של החודש הבא |
| עוזרים לפני מבחנים | לפני המבחן הבא נפגשים בהפסקה הגדולה, ומי שהבין מסביר |
פעולה טובה היא כזו שאפשר לענות עליה בעוד שבוע ב״כן״ או ב״לא״. ״להיות נחמדים אחד לשני״ היא לא פעולה.
מתי זה כבר לא נושא לפעילות גיבוש
פעילות חברתית לבני נוער מחברת בין קבוצות, אבל היא לא מטפלת בפגיעה. אם בזמן העבודה בקבוצות תלמידים מסרבים לשבת עם תלמיד מסוים, צוחקים עליו כשהוא מדבר או מדלגים עליו בסבב, זה סימן למשהו אחר. במקרה כזה עוברים לפרוטוקול לחרם בתיכון, או לפרוטוקול הכללי לחרם בכיתה. תלמיד שנשאר בשוליים לאורך זמן יקבל מענה טוב יותר בתרחיש ילד דחוי חברתית בכיתה.
מי עומד מאחורי החומר הזה
דירוג בהסכמה הוא תרגיל מוכר מעולם הדינמיקה הקבוצתית ומהדרכת צוותים. את המשפטים, את שיטות החלוקה, את הזמנים ואת משפטי המחנך כתבנו במיוחד לשעת חינוך כיתה י. אין מחקר מאחורי השלבים האלה, ולכן כדאי להתאים אותם לכיתה שלכם. הפעילות נשענת על אותו עיקרון שעליו בנויות פעילויות ה-ODT שאנחנו מעבירים בבתי ספר: קבוצה לומדת לעבוד יחד דרך משימה משותפת שיש לה תוצאה, לא דרך הרצאה.
שאלות נפוצות על פעילות גיבוש לכיתה י
כמה זמן לוקחת פעילות גיבוש לכיתה י, ואפשר לקצר אותה?
הפעילות בנויה ל-30 דקות: שלוש דקות פתיחה, חמש דקות דירוג אישי, 12 דקות בקבוצות, שש דקות דיווח וארבע דקות להחלטה. אם יש רק 20 דקות, מקצרים את הדירוג האישי לשלוש דקות ואת העבודה בקבוצות לשמונה, ומבקשים מהקבוצות להסכים רק על המקום הראשון והאחרון.
מה עושים אם התלמידים אומרים שזה ילדותי?
אומרים להם שזה לא משחק אלא סקר שהם עושים על הכיתה שלהם, ושמה שיחליטו באמת יקרה בחודש הקרוב. ואז עומדים בזה. כיתה שרואה שההחלטה שלה נכתבה על הלוח ונבדקה אחרי שבוע מתייחסת לפעם הבאה ברצינות.
איך מרכיבים קבוצות מעורבות בלי לחשוף מאיזו חטיבה כל תלמיד הגיע?
מכינים את הרשימה מראש לפי רשימת הכיתה או בעזרת היועצת, ושמים לכל היותר שני תלמידים מאותה חטיבה בכל קבוצה. בכיתה רק מקריאים את הקבוצות, בלי להסביר לפי מה הן נבנו. בפעם השנייה אפשר לעבור לחלוקה לפי מקום ישיבה.
מה עושים עם ההחלטה של הכיתה אחרי השיעור?
כותבים אותה על הלוח, שולחים לקבוצת הכיתה כפי שנוסחה, ובודקים אותה בשתי דקות בתחילת שעת החינוך שבוע אחרי. אחרי ארבעה שבועות הכיתה מחליטה אם ממשיכים, משנים או בוחרים משפט חדש. ההחלטה יכולה גם להפוך לשורה הראשונה באמנה הכיתתית.
אפשר להעביר את הפעילות בכיתה ט או בכיתות יא ויב?
כן. בכיתה ט היא עובדת כמו שהיא. בכיתות יא ויב כדאי להשתמש בסט ג, שעוסק בעבודה בקבוצה, ולהרכיב את הקבוצות לפי מגמות. בשכבה שלמה כל מחנך מעביר את אותו סט בכיתה שלו, והמשפטים שנבחרו נאספים לשיחה של רכז השכבה.
עוד חומרים לשעת חינוך
- משחקי היכרות לכיתה י, לשבועות הראשונים של השנה
- משחקי גיבוש לכיתה ח בלי ציוד, שלושה משחקים שמערבבים קבוצות
- מד רגשות להדפסה, בדיקת בוקר של דקה
- מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין
- כל החומרים במקום אחד: מרכז החומרים למורים
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר


