מערך שיעור על בריונות ברשת לשעת חינוך בנוי ל-45 דקות ולארבעה שלבים: אותה מילה בשני מקומות, שבעת ההבדלים בין פגיעה בהפסקה לפגיעה בטלפון, שלוש פעולות למי שצופה, ולמי מספרים. המערך נשען על חוזר המנכ״ל המעודכן מ-2 בפברואר 2026, שמחייב שיח שוטף עם התלמידים על התנהלות ברשת, ועל חוברת של שפ״י למפגש עם אנשי חינוך על מוקד 105. הוא עוסק בבריונות חברתית ברשת: הצקות, השמצה, הפצת תמונה מביכה וחרם בקבוצה. הוא לא עוסק בתוכן מיני, ואף תלמיד לא מתבקש להראות את הטלפון או לספר על מקרה מהכיתה. צריך לוח, טוש, כרטיסים מודפסים ופתקים.
מערך שיעור על בריונות ברשת: למה המחנכת, ולמה עכשיו?
בחוזר המנכ״ל אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון, בנוסח שפורסם ב-2 בפברואר 2026, הסעיף על אמצעים דיגיטליים קובע: ״יש לקיים שיח שוטף עם התלמידים בנושאים אלו ולפתח מיומנויות אישיות ובין אישיות להתנהלות מיטבית ברשת.״ שיח שוטף הוא לא הרצאה חד-פעמית של גורם חיצוני. זו שיחה שחוזרת בכיתה, והמחנכת היא מי שפוגשת את הכיתה כל שבוע.
יש לזה גם סיבה מעשית. לפי דוח מוקד 105 לשנת 2025, בריונות וביוש היו 18% מ-16,292 האירועים שנפתחו וטופלו במוקד באותה שנה, וזירות הפגיעה העיקריות בתחום הזה היו וואטסאפ ואינסטגרם. זו בדיוק הזירה שהמחנכת לא רואה מהכיתה, ולכן השיעור מביא אותה לשולחן בלי לפתוח אף טלפון.
המערך במבט מהיר: 45 דקות בשעת חינוך אחת
זו שעת חינוך על בריונות ברשת לכיתות ה׳ עד ט׳, עם התאמות לשכבות אחרות בהמשך הדף. לפי דוח מוקד 105, טווח הגילים של רוב הנפגעים ב-2025 היה 12 עד 15, ולכן סוף היסודי וחטיבת הביניים הם המקום הטבעי לשיעור.
| שלב | זמן | מה עושים | מה יוצא ממנו |
|---|---|---|---|
| 1. אותה מילה, שני מקומות | 0-5 דקות | שתי סצנות מומצאות עם אותו עלבון: בהפסקה ובקבוצה | הכיתה מנסחת בעצמה מה שונה |
| 2. שבעת ההבדלים | 5-20 דקות | קבוצות מדרגות שבעה כרטיסים של מאפייני הפגיעה ברשת | המסר: ברשת הצופה הוא חלק מהפגיעה |
| 3. הרגע שבו אני צופה | 20-35 דקות | שלוש פעולות לצופה ותרגול בזוגות על כרטיסי תרחיש | כל תלמיד כותב הודעה פרטית אחת למי שנפגע |
| 4. למי מספרים | 35-45 דקות | נתון אחד, פתק בלי שם ושורה חדשה לכללי הקבוצה | הכיתה יודעת איך פונים למחנכת |
מהלך השיעור: ארבעה שלבים
הזמנים הם מסגרת. אפשר לקצר שלב אחד כדי לתת יותר זמן לשלב שהכיתה נכנסה אליו.
שלב 1 (0-5 דקות): אותה מילה, שני מקומות
המחנכת מקריאה שתי סצנות קצרות שהיא מכינה מראש, ולא לוקחת מהכיתה. בסצנה הראשונה תלמיד אומר לחבר בהפסקה, מול שניים שעומדים לידם, שאף אחד לא רוצה אותו בקבוצה. בסצנה השנייה אותו משפט בדיוק נכתב בקבוצת הוואטסאפ של השכבה, ושלושה תלמידים מגיבים באימוג׳י צוחק.
שאלה אחת לכיתה: מה שונה בין שתי הסצנות? רושמים את התשובות על הלוח בשתי עמודות, הפסקה וקבוצה, כמו שהן ובלי לשפוט. לא מבקשים דוגמאות מהחיים.
שלב 2 (5-20 דקות): שבעת ההבדלים
בחוברת של שפ״י, המערך הלאומי להגנה על ילדים ובני נוער ברשת – מוקד 105, מופיעה רשימה של מאפיינים ייחודיים לפגיעה ברשת. מתוכה בנינו שבעה כרטיסים, אחד לכל מאפיין, והכרטיסים מופיעים להדפסה בהמשך הדף. בקבוצות של ארבעה מדרגים את הכרטיסים: מה הופך את הפגיעה בקבוצה לכואבת יותר מהפגיעה בהפסקה, ולמה.
במליאה כל קבוצה מציגה את הכרטיס שדירגה ראשון. הכרטיס שכדאי לעצור עליו הוא הצופים. בחוברת כתוב: ״ריבוי הצופים ויכולתם להיות אקטיביים עלול לעודד את הפוגע ולהגדיל את עוצמת הפגיעה ואת היקפה.״ המסר שנשאר על הלוח: בהפסקה יש עדים, וברשת הצופה הוא חלק מהפגיעה. כל העברה, כל אימוג׳י וכל צילום מסך עלולים להגדיל אותה.
שלב 3 (20-35 דקות): הרגע שבו אני צופה
כותבים על הלוח שלוש פעולות למי שרואה פגיעה בקבוצה:
- לא מעבירים הלאה ולא מגיבים, גם לא באימוג׳י.
- כותבים בפרטי למי שנפגע: ראיתי, זה לא בסדר, אני איתך.
- מדווחים, גם באפליקציה וגם למבוגר שסומכים עליו.
הנימוק לדיווח באפליקציה מגיע מאותה חוברת. כתוב בה שאם יש ברשת תוכן מביך או פוגעני, ״ככל שיותר גולשים ידווחו על התוכן ככזה ויבקשו הסרתו, כך קיים סיכוי גבוה יותר שמנהלי האפליקציה יענו לבקשה.״
התרגול: כל זוג מקבל כרטיס תרחיש אחד, בוחר איזו מהפעולות מתאימה, וכותב את ההודעה הפרטית שהיה שולח. שני זוגות מקריאים. הפעולה השנייה היא לב השלב, כי היא דורשת מהצופה להעמיד את עצמו במקום של מי שנפגע. בסקירה שיטתית שפורסמה ב-2026, גורמים הקשורים להתערבות של צופים בבריונות ברשת: סקירה שיטתית, החוקרים מצאו שהראיות העקביות ביותר נוגעות למשאבים אישיים, ובעיקר לאמפתיה ולתחושת מסוגלות להגן על מי שנפגע. הם גם מציינים שרוב הדיווחים שנכללו בסקירה היו מחקרי חתך שנשענו על דיווח עצמי, כלומר הם מראים קשר ולא סיבה. מי שרוצה להעמיק באמפתיה עצמה יכול להמשיך למערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך.
שלב 4 (35-45 דקות): למי מספרים
פותחים בנתון אחד מדוח מוקד 105 לשנת 2025: 54% מהמדווחים למוקד היו הנפגעים עצמם, 27% היו הורים, ורק 5% היו גורם חינוכי. שואלים את הכיתה: למה לדעתכם המורים שומעים אחרונים?
כל תלמיד כותב על פתק, בלי שם, תשובה לשאלה אחת: מה יגרום לך לספר למורה על פגיעה ברשת? החוברת של שפ״י מונה חסמים שמונעים מתלמידים לפנות: מורה שנראה עסוק מדי, תלמיד שלא יודע למי לפנות ומה יקרה אחרי שיספר, וחשש שהקשר האישי ישפיע על הדרך שבה המורה מעריך אותו. המחנכת קוראת כמה פתקים בקול ומשווה אותם לרשימה הזו.
מסיימים בשתי התחייבויות. המחנכת אומרת לכיתה איך אפשר לפנות אליה בלי שאף אחד יראה, למשל פתק בתיבה או הודעה פרטית. והכיתה מנסחת שורה אחת שנכנסת לכללים לקבוצת וואטסאפ כיתתית, למשל: בקבוצה הזו לא מעבירים צילום מסך של אף אחד.
כרטיסים להדפסה: שבעת ההבדלים ותרחישים לזוגות
אפשר להעתיק את הטבלאות למסמך ולהדפיס. סט כרטיסי מאפיינים אחד לכל קבוצה, וכרטיס תרחיש אחד לכל זוג.
| מאפיין | מה זה אומר | שאלה לקבוצה |
|---|---|---|
| היעדר קשר עין | מי שפוגע לא רואה את הפנים של מי שנפגע | האם הייתם אומרים את זה בפנים? |
| אנונימיות | חלק מהפגיעות קורות בלי שיודעים מי כתב | למה קל יותר לפגוע כשלא יודעים מי אתה? |
| תפוצה רחבה | הודעה עוברת בכמה ערוצים, הרבה מעבר לחצר | לכמה אנשים מגיע משפט בהפסקה, ולכמה בקבוצה? |
| ריבוי צופים | הצופים יכולים להגיב, להעביר ולהוסיף | מה עושה אימוג׳י צוחק למי שפגע? |
| רצף של זמן ומקום | הפגיעה ממשיכה בכל שעה, גם בבית | לאן הולכים כשהפגיעה בטלפון שבכיס? |
| מעבר בין תפקידים | קל יותר לעבור מנפגע לפוגע, או להפך | מתי מי שנפגע מתחיל לפגוע בחזרה? |
| תוכן שנשמר | לפעמים אי אפשר להסיר את מה שנכתב | מה קורה לצילום מסך אחרי שנה? |
| כרטיס תרחיש לזוג | איזו פעולה מתאימה, ומה אכתוב בפרטי? |
|---|---|
| בקבוצת השכבה מישהו מעלה תמונה של תלמיד שנרדם באוטובוס, עם כיתוב מעליב | |
| בקבוצה חדשה של הכיתה הוזמנו כולם חוץ מתלמידה אחת, ומישהו כותב שזה בכוונה | |
| במשחק מקוון כמה תלמידים מהכיתה כותבים לשחקן אחד שוב ושוב שיעזוב | |
| חבר שולח לך בפרטי צילום מסך של הודעה מביכה של תלמיד אחר ומבקש שתעביר הלאה |
כרטיס לכיס, שכל תלמיד יכול לקחת בסוף השיעור. המשפטים מבוססים על משפטי ההתמודדות שבחוברת של שפ״י: מה שאומרים עליי זה לא אני. הפגיעה היא זמנית, והיא תסתיים. לבקש עזרה זה כוח, לא חולשה.
הגבול של השיעור: מה לא עושים בכיתה
זה החלק החשוב ביותר במערך. מערך שיעור על פגיעה ברשת לכיתה שלמה הוא שיעור מניעה, לא בירור של מקרה. ההנחיות שלנו למחנכת:
- עוסקים בבריונות חברתית: הצקות, השמצה, הפצת תמונה מביכה וחרם בקבוצה. לא עוסקים בכיתה בתוכן מיני.
- הסצנות והתרחישים מומצאים. לא משתמשים במקרה שקרה בכיתה או בשכבה, גם לא בלי שמות.
- לא מבקשים מתלמידים להראות את הטלפון, לקרוא הודעות אמיתיות או להעביר צילומי מסך. בטבלאות של פגיעה מקוונת חמורה יותר החוזר קובע במפורש: ״אין לערוך חיפוש באמצעים הדיגיטליים הפרטיים של התלמיד״. תיעוד של פגיעה אמיתית נעשה מחוץ לשיעור, מול הצוות.
- תלמיד שמספר על פגיעה אמיתית: לא ממשיכים איתו את השיחה מול הכיתה. ניגשים אליו בשקט בסוף השיעור ומעדכנים את היועצת. זו ההנחיה שלנו. בחוזר כתוב שהצוות מלווה את התלמידים המעורבים, ושאפשר להסתייע ביועץ או בפסיכולוג של בית הספר.
- תצלום או סרטון בעל אופי מיני הוא כבר לא נושא לשיעור אלא לטיפול של ההנהלה. במקרה כזה החוזר קובע: ״חל איסור לשלוח את צילומי המסך/סרטונים המתעדים את הפגיעה לכל גורם אחר, למעט מוקד 105.״
אם הפגיעה כבר קרתה בכיתה הזו, זה כבר לא שיעור מניעה. למחנכת יש פרוטוקולים מוכנים למצב כזה: תלמיד מודר מקבוצת הוואטסאפ של הכיתה, וחרם על ילדה בת 13: פרוטוקול למחנכת כשהחרם עובר לרשתות.
מה ההבדל בין מוגנות ברשת לבריונות ברשת?
מוגנות ברשת היא המונח הרחב, שכולל פרטיות, תוכן לא מתאים, קשר עם זרים והתנהלות מכבדת. בריונות ברשת היא חלק אחד ממנו: פגיעה חברתית של תלמידים בתלמידים. משרד החינוך מציע למחנכים פעילויות נפרדות לנושאים האלה בעמוד השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת בשעת חינוך, למשל רשת ביטחון לכיתה ז׳ ומילים יוצרות מציאות לכיתה ח׳. המערך כאן מתמקד בצד החברתי, ובנוי כשיעור אחד שלם שאפשר להעביר בכל שבוע בשנה.
התאמה לפי שכבה
| שכבה | מה משנים במערך |
|---|---|
| ד׳ | זו פעילות על בריונות ברשת של כ-30 דקות: שלבים 1, 3 ו-4 בלבד. התרחישים לקוחים ממשחק מקוון או מקבוצת הכיתה |
| ה׳ עד ו׳ | בשלב 2 עובדים עם ארבעה כרטיסים בלבד: היעדר קשר עין, ריבוי צופים, רצף של זמן ומקום ותוכן שנשמר |
| ז׳ עד ט׳ | המערך כמו שהוא. בשלב 4 מוסיפים שאלה: מה ההבדל בין לספר למבוגר לבין להלשין? |
| י׳ עד י״ב | בשלב 2 מוסיפים את שאלת הדיון של משרד החינוך על שיימינג: ״האם ראוי לשתף ולהגיב לפוסט הכולל תוכן שמאשים אדם במעשה כלשהו תוך ציון שמו?״ |
למנהלים: מה החוזר המעודכן מחייב כשתלמיד נפגע ברשת?
החוזר מחלק את הפגיעה המקוונת לפי חומרה. פגיעה מקוונת חד-פעמית, כמו פגיעה מילולית או הפצת שמועה, נמצאת בחלק ו׳ של הטבלאות. בין פעולות החובה שם: עצירת הפגיעה, שיחה עם התלמידים המעורבים, יידוע מחנך הכיתה ומנהל בית הספר, יידוע ההורים של הפוגע ושל הנפגע, תיעוד האירוע, ו״שיחה עם תלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט.״ פגיעה שחוזרת או נמשכת, ובכלל זה דחייה חברתית וחרם, נמצאת בחלק ז׳, והיא מחייבת היוועצות עם מפקחי בית הספר באשר לדיווח למשטרה או לרווחה. בשני החלקים אפשר להיעזר במוקד 105.
המערך הזה הוא החלק של השיח השוטף, לפני שקורה אירוע. הוא לא מחליף את מדרג התגובות, ושיעור אחד לא מונע פגיעה. מה שידוע מהמחקר: במחקר סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של התערבויות להפחתת ביצוע בריונות ברשת והיפגעות ממנה, שפורסמה ב-2022 וכללה 50 מחקרים ו-45,371 משתתפים, תוכניות בבית הספר הפחיתו באופן מובהק גם את הפגיעה ברשת וגם את ההיפגעות ממנה. האפקט היה קטן, ומדובר בתוכניות ולא בשיעור בודד. לכן כדאי לראות בשיעור נקודת פתיחה, ולחזור אליו במהלך השנה.
עוד נתון שחשוב למנהל מופיע בדוח מבקר המדינה מ-2022, הגנה על קטינים במרחב המקוון: תקצירים. לפי המחקר הארצי משנת 2019 שמובא בדוח, מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם. הנתון ישן, אבל הוא מסביר למה שלב 4 של השיעור מוקדש כולו לשאלה למי מספרים.
איך ממשיכים אחרי השיעור?
| מתי | מה עושים | כמה זמן |
|---|---|---|
| שבוע אחרי | חוזרים לשורה החדשה בכללי הקבוצה: האם היא נשמרה, ומה קרה כשמישהו שכח | 5 דקות |
| חודש אחרי | מעמיקים בתפקיד הצופה עם דף עבודה על העומד מהצד לשעת חינוך | 45 דקות |
| לפני טיול שנתי או חופשה | תזכורת של שלוש הפעולות לצופה, על הלוח | 2 דקות |
מי שמחפש מערך שיעור על אלימות ברשת יכול לחבר את השיעור הזה למערך שיעור אלימות מילולית, שעוסק במילים שנאמרות פנים אל פנים.
כשהפגיעה כבר הפכה לחרם: מה בית הספר יכול להוסיף?
שיעור של 45 דקות פותח שיחה. כשהפגיעה כבר הפכה לחרם, בקבוצה או בהפסקה, הכיתה צריכה תהליך ארוך יותר עם מבוגרים שמלווים אותה. סדנת מניעת חרמות לבית ספר בנויה מארבעה מפגשים שבועיים של פעילות ODT חווייתית, שבהם התלמידים עובדים יחד על הכלה חברתית ואמפתיה.
רכזת שכבה ח׳ מבית ספר ממלכתי דתי כתבה בהמלצה: ״כרכזת שכבה חיפשתי פתרון לבעיות הדרה בכיתות. הסדנה של דניאל הייתה מדויקת, מקצועית והתלמידים נפתחו באופן מפתיע.״ עוד המלצות, כולל המלצה בווידאו של מנהל בית ספר, ויותר מ-180 ביקורות בגוגל, נמצאות בעמוד המלצות לקוחות על דניאל חסיד בחינוך.
מערכים נוספים מאותה סדרה
כל מערך בסדרה עומד בפני עצמו לשעת חינוך אחת. יחד עם מערך שיעור על בריונות מקוונת כמו זה, הם בונים שנה של שיח כיתתי על יחסים.
- מערך שיעור על חרם חברתי לשעת חינוך
- מערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך
- מערך שיעור חוסן נפשי לשעת חינוך
- מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין
שאלות נפוצות על מערך שיעור על בריונות ברשת
מה זה בריונות ברשת, ובמה היא שונה מבריונות בהפסקה?
בריונות ברשת היא פגיעה חברתית שעוברת דרך הטלפון: הצקות, השמצה, הפצת תמונה או סרטון מביכים, וחרם בקבוצה. לפי דוח מוקד 105 לשנת 2025, הצקות היו 35% מאירועי הבריונות והביוש שטופלו במוקד, והפצת סרטון או תמונה מביכים היו 21%. החוברת של שפ״י מונה מה משתנה ברשת: אין קשר עין, יש אנונימיות, תפוצה רחבה וצופים רבים, הפגיעה נמשכת בכל שעה, קל לעבור מנפגע לפוגע, והתוכן לפעמים לא ניתן להסרה.
מה ההבדל בין מוגנות ברשת לבריונות ברשת?
מוגנות ברשת היא המונח הרחב, שכולל פרטיות, תוכן לא מתאים, קשר עם זרים והתנהלות מכבדת. בריונות ברשת היא חלק אחד ממנו: פגיעה חברתית של תלמידים בתלמידים. המערך הזה עוסק רק בבריונות ברשת.
מה עושים כשרואים שפוגעים במישהו בקבוצת הוואטסאפ?
שלוש פעולות: לא מעבירים הלאה ולא מגיבים, גם לא באימוג׳י. כותבים בפרטי למי שנפגע שראיתם ושזה לא בסדר. ומדווחים, גם באפליקציה וגם למבוגר שאתם סומכים עליו. לפי החוברת של שפ״י, ככל שיותר גולשים מדווחים על תוכן פוגעני ומבקשים להסיר אותו, הסיכוי שמנהלי האפליקציה ייענו לבקשה גבוה יותר.
מה בית הספר חייב לעשות כשתלמיד נפגע ברשת?
לפי חוזר המנכ״ל המעודכן מ-2 בפברואר 2026, בפגיעה מקוונת חד-פעמית פעולות החובה כוללות עצירת הפגיעה, שיחה עם המעורבים, יידוע המחנך, המנהל וההורים, תיעוד האירוע ושיחה עם תלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט. פגיעה חוזרת או נמשכת, ובכלל זה חרם, מחייבת היוועצות עם מפקחי בית הספר. בבירור של פגיעה כזו אין לחפש בטלפון של התלמיד, ואפשר להיעזר במוקד 105.
לאיזה גיל מתאים המערך?
המערך בנוי לכיתות ה׳ עד ט׳. לפי דוח מוקד 105, טווח הגילים של רוב הנפגעים ב-2025 היה 12 עד 15. בכיתה ד׳ מעבירים שלושה שלבים בכ-30 דקות, ובכיתות י׳ עד י״ב מוסיפים שאלת דיון על שיימינג.
האם אפשר להעביר את השיעור אחרי שהייתה פגיעה בכיתה?
לא כמו שהוא. אחרי פגיעה מקוונת חד-פעמית החוזר מחייב שיחה עם תלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט, וזו שיחה אחרת משיעור מניעה. מתאמים אותה עם היועצת וההנהלה, ונעזרים בפרוטוקול להדרה מקבוצת הוואטסאפ או לחרם שעבר לרשתות.
מה צריך להכין לשיעור?
לוח, טוש, סט של שבעה כרטיסי מאפיינים לכל קבוצה, כרטיסי תרחיש לזוגות ופתקים. כדאי לתאם מראש עם היועצת מה עושים אם תלמיד מספר על פגיעה אמיתית.
הצעד הבא
בריונות ברשת קורה כשאין פנים מול העיניים. התשובה מתחילה בחיבור אנושי: כיתה שמכירה את עצמה, צופה שכותב בפרטי, ומחנכת שהתלמידים יודעים שאפשר לפנות אליה. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית לשכבה או לבית הספר כולו, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.
