מערך שיעור חוסן נפשי לשעת חינוך: 45 דקות סביב מודל גש״ר מאח״ד

מערך שיעור חוסן נפשי לשעת חינוך בנוי ל-45 דקות ולארבעה שלבים: מה זה חוסן, מיפוי אישי לפי מודל גש״ר מאח״ד, תרגול קצר של עש״ן ד״ק, וארגז כלים כיתתי שנתלה על הקיר. המטרה היא שכל תלמיד ייצא מהשיעור עם שני ערוצי התמודדות שהוא מזהה כשלו. המערך נשען על שתי פרקטיקות של משרד החינוך במרחב הפדגוגי, ועוסק רק בלחץ של שגרה: מבחן, ריב עם חבר, הופעה. הוא לא עוסק בטראומה, ואף תלמיד לא מתבקש לספר על אירוע קשה. צריך לוח, טוש, דף אחד לכל תלמיד ופתקים דביקים.

מערך שיעור חוסן נפשי: מה זה חוסן, ומה מתרגלים בכיתה?

במערך הזה חוסן נפשי הוא היכולת להתמודד עם לחץ וקושי ולהמשיך לתפקד. זו לא תכונה שיש או אין. המאמר קסם רגיל: תהליכי חוסן בהתפתחות, שפורסם ב-2001, מסכם מחקרים על ילדים שגדלו במצבי מצוקה, ומגיע למסקנה שחוסן הוא תופעה נפוצה, ושהוא בנוי מתהליכים רגילים ולא מכוחות יוצאי דופן.

זה המסר שהתלמידים צריכים לשמוע: חוסן הוא לא כוח-על. הוא מורכב מדברים שכל אחד כבר עושה כשקשה לו, כמו לדבר עם חבר, לנשום, לצאת לריצה או לדמיין משהו טוב, ואפשר לתרגל אותם. לכן השיעור לא מלמד כלי אחד לכולם, אלא עוזר לכל תלמיד לזהות מה כבר עובד אצלו.

המערך במבט מהיר: 45 דקות בשעת חינוך אחת

זו שעת חינוך על חוסן נפשי לכיתות ד׳ עד י״ב, עם התאמה לכיתות א׳ עד ג׳ בהמשך הדף. היא לא דורשת ידע מוקדם, ואין בה שאלה אישית שתלמיד חייב לענות עליה מול הכיתה.

מהלך השיעור: 45 דקות, שלב אחר שלב

הזמנים הם מסגרת. אפשר לקצר שלב אחד כדי לתת יותר זמן לשלב שהכיתה נכנסה אליו.

שלב 1 (0-5 דקות): מה זה חוסן?

כותבים על הלוח שאלה אחת: מה עשיתם בפעם האחרונה שהייתם לחוצים לפני מבחן, משחק או הופעה? אוספים תשובות בקצב מהיר ורושמים אותן על הלוח כמו שהן, בלי לשפוט. אם הרשימה יוצאת קצרה, אפשר להוסיף דוגמאות: מתאמנים, מדברים עם מישהו בבית, שומעים מוזיקה, אומרים לעצמנו שיהיה בסדר.

מסכמים במשפט אחד: כל מה שכתוב על הלוח הוא חוסן. אף אחד מהדברים האלה הוא לא כוח-על, ואת כולם אפשר לתרגל.

שלב 2 (5-25 דקות): ששת הערוצים של גש״ר מאח״ד

את מודל גש״ר מאח״ד פיתח פרופסור מולי להד, פסיכולוג ומומחה לטיפול בפוסט טראומה, והוא מופיע במאגר הפרקטיקות של משרד החינוך בפרקטיקה בונים קירות מגן לנפש: קידום חוסן בסיוע בינה מלאכותית. שם המודל בנוי מראשי התיבות של שישה ערוצי התמודדות: גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה ודמיון. בפרקטיקה כתוב: ״ההנחה היא שלכל אחד מהמרכיבים הללו עשוי להיות היבט שלילי, אך גם טמון בו פוטנציאל להתמודדות.״ מהפרקטיקה הזו לוקחים לשיעור רק את המודל. את המשימות עם מחוללי הבינה המלאכותית שבה לא צריך כאן.

בפרקטיקה של המשרד מובאות שתי דוגמאות לצד השלילי ולדרך ההתמודדות. בערוץ הרגש, הצד השלילי הוא תסכול וחוסר אונים, ודרך ההתמודדות היא להביע רגשות, ליצור ולכתוב על התסכול. בערוץ החברה, הצד השלילי הוא הסתגרות ובדידות, ודרך ההתמודדות היא שיתוף בחברה, במשפחה או בקבוצה.

ההסבר לכיתה יכול להיות משפט אחד מהפרקטיקה: ״כדי להגביר את החוסן שלנו יש להכיר את הדרכים שיכולות לסייע לנו וללמוד לתפעל אותן.״ אחר כך כל תלמיד ממלא בדף האישי מה הוא עושה בכל ערוץ כשלחוץ לו, ומקיף שני ערוצים שעובדים אצלו הכי טוב. תלמיד שחסרות לו מילים לרגש יכול להיעזר במד רגשות להדפסה לכיתה.

בזוגות, כל תלמיד מספר רק את מה שהוא רוצה לספר על שני הערוצים שבחר. במליאה שואלים בהרמת ידיים: מי בחר בגוף? מי בחר בדמיון? הנקודה שהכיתה רואה על הלוח: אין ערוץ נכון, יש ערוץ שמתאים לי.

שלב 3 (25-35 דקות): עש״ן ד״ק, חמישה שלבים לרגע של הצפה

הכלי השני מגיע מפרקטיקה אחרת במאגר, חיזוק תחושת החוסן, שמבוססת על פעילות של מרכז חוסן. ההיגיון שלו כתוב שם כך: ״כדי להתמודד עם הצפת הרגשות, חשוב לעצור לרגע ורק אז לפעול באופן שקול ונכון.״ באותו עמוד ממליצים ללמד את המודל ״כך שיהיה זמין עבורם באירועי שגרה״, ולכן מתרגלים אותו היום על מצב רגיל ולא על אירוע קשה.

משפטי הדיבור העצמי שמוצעים בפרקטיקה הם ״אני סומכ/ת על עצמי״, ״איני לבד״ ו״זה רק מצב זמני״. התרגול: המחנכת מקריאה מצב, למשל עוד חמש דקות נכנסים למבחן ופתאום נדמה שהכול נשכח, וכל הכיתה עוברת יחד את חמשת השלבים בקצב איטי. אחרי כן כל תלמיד כותב בדף את המשפט המרגיע שלו.

שלב 4 (35-45 דקות): ארגז הכלים הכיתתי

כל תלמיד כותב על פתק דביק כלי אחד שעובד לו כשלחוץ לו, בלי שם. הפתקים נתלים על הקיר תחת כותרת אחת: ארגז הכלים של הכיתה. כך גם ערוץ החברה של המודל נכנס לשיעור: תלמיד שמתקשה למצוא כלי משלו יכול לקחת כלי שעובד לחבר. שאלת סיום למליאה: איזה כלי מהקיר תרצו לנסות השבוע?

את הקיר משאירים תלוי. ארגז הכלים הוא פעילות חוסן נפשי שאפשר להפעיל גם בנפרד, למשל לפני מבחן גדול או לפני טיול שנתי, בשתי דקות מול הקיר.

דף להדפסה: שני הערוצים שלי

דף אחד לכל תלמיד. אפשר להעתיק את הטבלה למסמך ולהדפיס.

הגבול של השיעור: לחץ של שגרה, לא טראומה

זה החלק החשוב ביותר במערך. שיעור חוסן לכיתה שלמה הוא שיעור מניעה: מתרגלים כלים על מצבים רגילים, כדי שיהיו זמינים כשיגיע רגע קשה יותר. ההנחיות שלנו למחנכת:

• הדוגמאות בשיעור הן מבחן, ריב עם חבר, הופעה או משחק חשוב. לא מלחמה, לא אובדן ולא אירוע ביטחוני.
• לא מבקשים מאף תלמיד לספר על אירוע קשה שעבר, ולא שואלים מול הכיתה מה הכי מפחיד אותו.
• בזוגות ובמליאה כל תלמיד משתף רק במה שהוא בוחר לשתף.
• תלמיד שמגיב בעוצמה, בוכה או מספר על משהו קשה: לא ממשיכים איתו את השיחה מול הכיתה. ניגשים אליו בשקט בסוף השיעור, ומעדכנים את היועצת. כדאי לתאם את ההנחיה הזו עם היועצת לפני השיעור.

אחרי אירוע קשה שהכיתה עברה יחד, זה השיעור הלא נכון. שיחה על אירוע כואב צריכה מסגרת אחרת ותיאום עם היועצת. למועד לאומי כואב יש מערך נפרד, כמו מערך שעת חינוך ליום הזיכרון ל-7 באוקטובר.

התאמה לפי שכבה

מי שמחפש מערך שיעור על חוסן לכיתות הצעירות, יכול לסיים בשאלה שמופיעה בפרקטיקה של הכובעים: ״אילו יכולתם לבחור לעצמכם כובע קסם נוסף עבור רגעי לחץ ומשבר, מה היה צבעו ואיזה כוח הייתם רוצים שהוא יעניק לכם?״

למנהלים: למה שהמחנכת תעביר שיעור חוסן?

כי חוסן נבנה בשגרה ובתוך קבוצה, והמחנכת היא מי שפוגשת את הכיתה כל שבוע. יש לזה גם בסיס מחקרי מישראל. במחקר מניעת דחק פוסט-טראומטי אצל ילדים אחרי אסון באמצעות התערבות שמבוססת על מורים: מחקר מבוקר, שפורסם ב-2011, השתתפו 1,488 תלמידי כיתות ד׳ וה׳ בעיר בדרום הארץ. בשישה בתי ספר מורים העבירו תוכנית חוסן שלושה חודשים לפני תקופה של ירי רקטות, ובשישה בתי ספר אחרים התוכנית לא הועברה. בקבוצת הביקורת נמצאו 57% יותר מקרים שזוהו של הפרעת דחק פוסט-טראומטית מאשר בקבוצת התוכנית.

בסקירה רחבה יותר, סקירה שיטתית של התערבויות אוניברסליות ממוקדות חוסן לבריאות הנפש של ילדים ומתבגרים במסגרת בית הספר, שפורסמה ב-2017, החוקרים מסכמים שהפוטנציאל העיקרי של תוכניות כאלה הוא בירידה בטווח הקצר בתסמינים של דיכאון וחרדה. הם גם מציינים שבגלל ההבדלים בין התוכניות ובאיכות המחקרים, אי אפשר להסיק מסקנות מפורטות יותר.

המשמעות למנהל: המחקרים האלה בדקו תוכניות, לא שיעור בודד. שיעור אחד לא מחזק חוסן לבדו ולא מונע טראומה. הוא נותן לכיתה שפה משותפת ושני כלים, והחזרה אליהם במהלך השנה נותנת להם סיכוי אמיתי להפוך להרגל.

איך ממשיכים אחרי השיעור?

כל אחת מהחזרות האלה היא פעילות בנושא חוסן של כמה דקות, בלי הכנה נוספת.

מערכים נוספים מאותה סדרה

כל מערך בסדרה עומד בפני עצמו לשעת חינוך אחת.

• מערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך, איך מבינים את השני ונשארים נפרדים ממנו
• מערך שיעור על לחץ חברתי לשעת חינוך
• מערך שיעור על אחריות לשעת חינוך
• מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין
• דף עבודה על כבוד האדם להדפסה

שאלות נפוצות על מערך שיעור חוסן נפשי

מה זה חוסן נפשי?

במערך הזה חוסן נפשי הוא היכולת להתמודד עם לחץ וקושי ולהמשיך לתפקד. מאמר מ-2001 שמסכם מחקרים על ילדים שגדלו במצבי מצוקה מגיע למסקנה שחוסן הוא תופעה נפוצה, ושהוא בנוי מתהליכים רגילים ולא מכוחות יוצאי דופן. לכן בשיעור מתרגלים דברים שתלמידים כבר עושים, כמו לדבר עם חבר, לנשום או לדמיין משהו טוב.

מה זה מודל גש״ר מאח״ד?

מודל התמודדות שפיתח פרופסור מולי להד, ושמו בנוי מראשי התיבות של שישה ערוצים: גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה ודמיון. ההנחה במודל היא שבכל ערוץ יש צד שלילי וגם דרך להתמודד, ושאצל כל אדם יש ערוץ אחד או כמה ערוצים שמתאימים לו במיוחד. המודל מופיע במאגר הפרקטיקות של משרד החינוך.

איך מחזקים חוסן נפשי אצל ילדים בכיתה?

מתרגלים בשגרה, לא רק ברגע של משבר. כל תלמיד מזהה את שני ערוצי ההתמודדות שמתאימים לו, לומד כלי קצר אחד לרגע של הצפה, כמו עש״ן ד״ק (עצור, שרירים, נשימה, דיבור עצמי מרגיע, קדימה), והכיתה בונה יחד ארגז כלים משותף. החזרה לכלים לאורך השנה נותנת להם סיכוי אמיתי להפוך להרגל.

האם מחנכת יכולה להעביר שיעור חוסן, או שזה תפקיד של היועצת?

שיעור מניעה על לחץ של שגרה מתאים למחנכת, ועדיף לתאם אותו מראש עם היועצת. במחקר מבוקר מישראל שפורסם ב-2011, בקבוצת הביקורת נמצאו 57% יותר מקרים שזוהו של הפרעת דחק פוסט-טראומטית מאשר אצל תלמידים שהמורים שלהם העבירו להם תוכנית חוסן. תגובה חריגה של תלמיד בשיעור עוברת ליועצת.

האם אפשר להעביר את השיעור אחרי אירוע קשה?

לא. המערך הזה עוסק רק בלחץ של שגרה, כמו מבחן, ריב או הופעה, ולא מבקש מתלמידים לשתף אירוע טראומטי. אחרי אירוע קשה שהכיתה עברה, השיחה צריכה מסגרת אחרת ותיאום עם היועצת.

לאיזה גיל מתאים המערך?

מכיתה ד׳ ועד כיתה י״ב, כמו שהוא. בכיתות א׳ עד ג׳ מחליפים את ששת הערוצים בשלושה כובעי קסם, אדום, צהוב וירוק, וארגז הכלים מצויר ולא כתוב.

מה צריך להכין לשיעור?

לוח, טוש, דף אישי מודפס לכל תלמיד ופתקים דביקים. כדאי להכין מראש מקום על הקיר לארגז הכלים הכיתתי, ולתאם עם היועצת מה עושים אם תלמיד מגיב בעוצמה.

הצעד הבא

חוסן נבנה בתוך קשר: עם חבר, עם המחנכת, עם הכיתה. זה החיבור האנושי שבית ספר יכול לתת לתלמידים בשגרה, עוד לפני שהם צריכים אותו. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית שנתית לחינוך החברתי-רגשי בבית הספר, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.