חרם שקט בכיתה: מבחן זיהוי ופרוטוקול לשבועיים למחנכת

חרם שקט, שנקרא גם חרם סמוי, הוא חרם בלי מילים: אף אחד לא מקלל, לא מרביץ ולא אומר ״אתה לא משחק איתנו״, ובכל זאת ילד אחד נשאר בחוץ, כי כמה ילדים מתאמים ביניהם שתיקה, מבטים והתרחקות. בגלל שאין אירוע לתפוס, המחנכת צריכה קודם לדעת אם זה חרם או ילד שפשוט אין לו חברים, ורק אחר כך לפעול. בעמוד: מבחן של חמש שאלות, פרוטוקול לעשרה ימי לימוד, חמישה שינויים שלא צריכים אשם, ודף תצפית שמודפס ישירות מהעמוד. לא צריך ציוד.

לדף התצפית והמבחן להדפסה

חרם שקט: הפרוטוקול בעמוד אחד

אם יש סימן סכנה, לא מחכים ליום 10. הרשימה נמצאת בהמשך, תחת מתי מעבירים ליועצת ולהנהלה באותו יום.

למה החרם הזה כל כך קשה לטיפול

בחרם רגיל יש משפט, הודעה או מעשה שאפשר להצביע עליו. כאן כל רגע לבד נראה תמים: ילדה שלא ענתה, כיסא שנשאר ריק, קבוצה שעברה לפינה אחרת של החצר. התעלמות מילד שמתואמת בין כמה ילדים היא הצורה הכי קשה לזיהוי של הדרה חברתית בבית הספר, ושלושה דברים הופכים אותה גם לקשה לטיפול:

עשרה סימנים לחרם שקט, לפי זירה

אף סימן לבד לא אומר שיש חרם. מה שמעיד הוא כמה סימנים, אצל אותו ילד, ביותר מזירה אחת. את מה שרואים רושמים בדף התצפית שבנספח א.

הסימן האחרון הוא החשוב ביותר, והוא גם הלב של המבחן שבהמשך.

מבחן חמש השאלות: חרם או ילד שאין לו חברים?

בסוף יום 3 עונים על חמש השאלות. לכל שאלה: כן, לא, או לא ראיתי. המבחן הוא לא כלי אבחון ולא נבדק במחקר. הוא דרך מסודרת להפוך תחושה לתמונה, לפני שמדברים עם מישהו.

שלב 1, ימים 1-3: תצפית שקטה בארבע זירות

בשלושת הימים האלה לא שואלים אף ילד כלום, גם לא את הילד עצמו. שאלה ישירה בשלב הזה מגיעה לכיתה מהר, והחרם רק נעשה זהיר יותר. מסתכלים חמש דקות בכיתה ועוד חמש בהפסקה או במעבר, ורושמים בדף התצפית מה ראיתן, מילה במילה, בלי פרשנות. את הזירה הרביעית, רשת ומה שקורה מחוץ לבית הספר, משלימים ממה שמספרים לכן.

במקביל שולחים שאלה אחת לשניים או שלושה מורים מקצועיים שמלמדים את הכיתה, בלי שם של ילד: ״אני עוקבת השבוע אחרי הדינמיקה בכיתה שלי. אם אתם רואים ילד שעובד לבד, שלא בוחרים בו או שיש סביבו שקט מוזר, תכתבו לי מי ובאיזה שיעור.״ השאלה כללית בכוונה, כדי לא לסמן ילד מול כל הצוות. ביום 3 עונים על המבחן ומעדכנים את היועצת, לידיעה בלבד.

שלב 2, יום 4: השיחה עם הילד

עשר דקות, בשיעור ולא בהפסקה, במקום שבו הכיתה לא רואה. אפשר לבקש ממנו לעזור בסידור משהו ולדבר תוך כדי. בחרם בלי מילים השיחה שונה בדבר אחד: הילד לא תמיד יודע לתאר מה קורה, ולפעמים חושב שהוא מדמיין.

מדריך מלא לשיחה, כולל מה עושים כשהילד שותק, נמצא בשיחה עם תלמיד מוחרם.

שלב 3, יום 5: הטלפון להורים

בחרם בלי מילים ההורים הם לפעמים הראשונים שיודעים, והם גם אלה ששומעים את המשפט הכי מתסכל: ״אני לא רואה שום אירוע״. לכן חשוב שישמעו מהמחנכת שהיא כן רואה, ומה היא עושה. מתקשרים אחרי השיחה עם הילד, ובתיכון רק אחרי שהתלמיד יודע שתתקשרו.

• ״ראיתי בעצמי כמה דברים בכיתה ובהפסקות, ואני כבר מטפלת.״
• ״אין כרגע אירוע אחד שאפשר להצביע עליו. זה בדיוק מה שמאפיין חרם כזה, ולכן אני רושמת כל יום.״
• ״אני לא אגיד שמות של ילדים אחרים, ואבקש מכם לא לפנות להורים שלהם בינתיים.״
• ״אתקשר שוב בעוד שבוע ואספר מה ראיתי.״

אם ההורים פנו קודם, ובכעס, יש תסריט מלא בשיחה עם הורים על חרם בכיתה.

שלב 4, ימים 5-10: חמישה שינויים שלא צריכים אשם

זה החלק החשוב בפרוטוקול. כשאין במה להאשים, משנים את הסביבה ולא את הילדים: שינויים שחלים על כל הכיתה, שאף ילד לא יכול לקרוא כעונש, ושעובדים גם כשאין הוכחה.

על השינוי הראשון, ומה עושים כשילדים מסרבים במפורש לשבת ליד תלמיד, יש פרוטוקול נפרד: כשאף אחד לא רוצה לשבת ליד תלמיד.

שלב 5, יום 6: שיחות קצרות עם הילדים שמובילים

בחרם בלי מילים קשה לדעת מי מוביל. דף התצפית עוזר: מי מסתכל לפני שהאחרים מגיבים, ומי מגיב ראשון כשמישהו מתקרב לילד. מדברים עם שניים או שלושה, כל אחד לבד, חמש דקות. כדי שאף ילד לא ינחש מי נקרא לשיחה ולמה, קובעים באותו שבוע גם שתיים או שלוש שיחות היכרות רגילות עם ילדים אחרים.

כשהילד מכחיש ואומר ״לא עשינו כלום, מותר לנו לא להיות חברים שלו״, לא מתווכחים על העבר: ״יכול להיות. אני לא מאשימה. אני אומרת מה הכלל מעכשיו.״ אם יש מוביל ברור, שיחת בירור מלאה נמצאת באיך מדברים עם תלמיד שמוביל חרם.

שלב 6, יום 7: שעת חינוך של 20 דקות על מה מותר ומה אסור בחברות

המטרה: שהכיתה תשמע בקול את ההבדל בין לבחור חברים לבין לתאם נגד מישהו. בלי שמות, בלי רמזים, ובלי מצב שדומה מדי למה שקורה בכיתה. המשפט שהמחנכת כותבת על הלוח בסוף: לא חייבים להיות חברים של כולם. אסור לקבוע לאחרים עם מי לא לדבר.

אם הכיתה רוצה להמשיך, מערך שיעור על חרם חברתי הוא שעה מלאה על אותו נושא.

שלב 7, ימים 8-10: מעקב, ומה מחליטים ביום 10

כל יום חמש דקות באותו דף, באותן זירות. ביום 8 נפגשים עם הילד לחמש דקות ושואלים מה השתנה. ביום 10 סופרים את הסימנים ומחליטים:

באותו שבוע מתקשרים שוב להורים, כמו שהבטחתן.

מתי מעבירים ליועצת ולהנהלה באותו יום

• הילד מדבר על פגיעה בעצמו, או שיש סימנים לכך.
• הילד מפחד לבוא לבית הספר, או נעדר בגלל זה.
• תמונה או סרטון שלו מופצים, או שנפתחה נגדו קבוצה ברשת. ראו גם כשתלמיד מודר מקבוצת הוואטסאפ של הכיתה.
• איום, או פגיעה פיזית.

במקרים האלה לא ממשיכים לבד, גם אם עוד לא עברו עשרה ימים.

שש טעויות נפוצות בחרם בלי מילים

מחר בבוקר: חמישה צעדים

1. הדפיסו את דף התצפית והמבחן שבנספח א.
2. בחרו שתי זירות להיום, חמש דקות בכל אחת, ורשמו מה ראיתן, מילה במילה.
3. שלחו את השאלה הכללית לשניים או שלושה מורים מקצועיים.
4. אל תשאלו אף ילד כלום עד יום 4.
5. אם יש סימן סכנה מהרשימה, פנו ליועצת עוד היום.

נספח א: דף תצפית ומבחן חמש השאלות להדפסה

בטבלה השלישית מסמנים בכל משבצת V (היה בסדר), X (לא היה בסדר) או סימן שאלה (לא ראיתי). ביום 10 סופרים את הסימנים בכל עמודה ומשווים לשלושת הימים הראשונים.

נספח ב: שמונה משפטים לשעת החינוך של יום 7

מקריאים או כותבים על הלוח. הכיוון לשיחה הוא למחנכת בלבד, הילדים מקבלים רק את המשפטים.

התאמות לפי שכבה

כשהבעיה גדולה מכיתה אחת

הפרוטוקול הזה מטפל בחרם על ילד בכיתה אחת. כשאותו דפוס חוזר בכמה כיתות, או כשכל השכבה בנויה סביב מי בפנים ומי בחוץ, צריך עבודה ברמת בית הספר. סדנת מניעת חרמות לבית ספר רשומה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, ולכן בית ספר יסודי מוזמן לבדוק איתנו את האפשרויות לפני ההזמנה. כשהכיתה צריכה חוויה משותפת שבה כל ילד חשוב להצלחה של כולם, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה בדיוק לזה. לחרם גלוי, עם משפטים ומעשים שאפשר להצביע עליהם, מתאים יותר הפרוטוקול לחרם בכיתה.

לשבועות שאחרי, כדאי להמשיך עם דף עבודה על העומד מהצד, כי בחרם בלי מילים רוב הכיתה עומדת מהצד. כל הכלים מרוכזים במרכז החומרים למורים.

שאלות נפוצות על חרם שקט

מה ההבדל בין חרם שקט לבין ילד שפשוט אין לו חברים?

השאלה המכרעת היא האם מי שמתקרב לילד משלם מחיר: הערה, צחוק או התרחקות. כשיש מחיר כזה, יש כלל של קבוצה, וזה חרם גם אם אף אחד לא אמר מילה. כשהתשובה לכל חמש השאלות במבחן היא לא, והילד פשוט לבד, כנראה מדובר בילד בודד ולא בחרם, ומתאים יותר הפרוטוקול לתלמיד שיושב לבד בהפסקה.

איך מוכיחים חרם כשאף אחד לא אמר כלום?

לא צריך להוכיח. בשלושת הימים הראשונים רושמים מה ראיתן, מילה במילה, ועונים על מבחן חמש השאלות. חמשת השינויים שלא צריכים אשם עובדים גם בלי הוכחה, ולכן מפעילים אותם גם כשהתשובה במבחן לא ברורה.

מה עונים לתלמידים שאומרים שמותר להם לא להיות חברים שלו?

שהם צודקים בחלק הראשון. לא חייבים להיות חברים של כולם. אסור לקבוע לאחרים עם מי לא לדבר. זה הכלל שהמחנכת כותבת על הלוח בשעת החינוך של יום 7, ומשפטים 2, 3, 4 ו-7 בנספח ב מראים איך תיאום נראה גם בלי מילים.

מתי מערבים את היועצת?

ביום 3 לעדכון בלבד, וביום 10 עם הדף אם שום דבר לא זז או שהחרם עבר לרשת. אם הילד מדבר על פגיעה בעצמו, מפחד לבוא לבית הספר, או שמופצים תמונה או סרטון שלו, פונים ליועצת ולהנהלה באותו יום.

באיזה גיל חרם סמוי נפוץ?

מניסיון העבודה בכיתות, הוא מופיע בכל גיל, ורואים אותו הכי הרבה בכיתות ה-ו: מבטים, מקומות שמורים וקבוצות סגורות. בכיתות ז-ט חלק גדול ממנו עובר לטלפון, ובכיתות ג-ד חרם הוא בדרך כלל גלוי יותר. ההתאמות לכל שכבה מופיעות בטבלה שמעל.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות מניעת חרמות. מבחן חמש השאלות, השינויים והמשפטים נכתבו לצורך העמוד הזה ואינם לקוחים מכיתה מסוימת. המבחן אינו כלי אבחון, המהלך נשען על ניסיון מעשי ולא על מחקר מסוים, והוא לא מחליף את היועצת ואת נהלי בית הספר.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר