דף מטרות לתלמיד להדפסה: מטרה אחת, מכשול אחד ותוכנית ״אם… אז…״ (40 דקות)

דף מטרות לתלמיד הוא דף אחד שבו כל תלמיד בוחר מטרה אחת לארבעת השבועות הקרובים, כותב מה הכי עלול לעצור אותו, ומתכנן מראש מה יעשה כשזה יקרה, במשפט אחד של ״אם… אז…״. כאן תמצאו את הדף מוכן להדפסה, מהלך של 40 דקות לשעת חינוך, בנק של 16 מטרות לדוגמה למי שנתקע, ומדריך קצר למחנכת: איך קוראים את הדפים ומה עושים איתם אחרי שבועיים.

לדף המטרות להדפסה

דף מטרות לתלמיד: למה מטרה אחת, ולמה דווקא עכשיו

בספטמבר כולם כותבים מטרות לשנה החדשה, ובאמצע אוקטובר כמעט אף אחד כבר לא זוכר מה כתב. אחרי החגים השגרה האמיתית מתחילה, וזה הזמן הטוב לבחור מטרה אחת קטנה ולא עשר גדולות. הדף בנוי על שלושה עקרונות:

• מטרה אחת, לארבעה שבועות. לא רשימת מטרות אישיות לכל השנה. ארבעה שבועות הם מספיק זמן כדי לראות שינוי, וקרובים מספיק כדי לזכור.
• מטרה שתלויה בי. ״שיהיו לי חברים״ תלוי גם באחרים. ״להצטרף למשחק בהפסקה פעם בשבוע״ תלוי רק בי.
• חושבים על המכשול לפני שהוא מגיע. רוב המטרות לא נופלות בגלל חוסר רצון, אלא כי הרגע הקשה מגיע ואין תוכנית. לכן בלב הדף יש משפט אחד: ״אם (המכשול) קורה, אז אני (מה שאעשה)״.

זה לא דף רפלקציה ולא חוזה. דף הרפלקציה לתלמיד מסתכל אחורה על החודש שעבר, וחוזה ההתנהגות עם תלמיד נכתב יחד עם המחנכת סביב בעיה מוגדרת. דף המטרות מסתכל קדימה, והמטרה בו של התלמיד עצמו.

מטרות השיעור

מהלך השיעור: 40 דקות לפי דקות

דף מטרות לתלמיד להדפסה

נספח א: הדוגמה של המחנכת

תלמידים כותבים מטרות טובות יותר כשהם רואים דוגמה של מבוגר, ובמיוחד דוגמה לא מושלמת. מלאו את הדף לעצמכם לפני השיעור. כך זה יכול להיראות:

נספח ב: בנק מטרות לדוגמה

לתלמיד שאומר ״אין לי מטרה״. מראים לו את הטבלה ושואלים: ״איזו מהן הכי קרובה למשהו שאתה רוצה?״ אחר כך הוא משנה אותה כך שתתאים לו. לא מעתיקים כמו שזה.

נספח ג: מטרה עמומה מול מטרה ברורה

את ארבע השורות הראשונות כותבים על הלוח בדקה 5, והכיתה מנסחת אותן מחדש לפני שמראים את העמודה השנייה. שתי השורות האחרונות הן לבדיקה בזמן שעוברים בין השולחנות.

מכשולים נפוצים ותוכניות ״אם… אז…״

החלק הכי קשה לתלמידים הוא שאלה 3. הם כותבים מכשול שמחוץ להם (״המורה לא מסבירה״). מחזירים אותם פנימה בשאלה: ״ומה בך עלול לעצור אותך, גם אם המורה תסביר מצוין?״ אלה המכשולים שחוזרים הכי הרבה, עם תוכנית לדוגמה לכל אחד:

גרסה לכיתות א עד ג

בכיתות הצעירות הצבת מטרות לילדים נעשית בעל פה, בלי למלא את כל הדף. עושים את זה בעשרים דקות, ומשתמשים רק בשלוש שאלות. מי שעוד לא כותב מצייר, ואתם כותבים לו מתחת לציור מילה או שתיים.

תולים את הציורים על הקיר עם התאריך, ובעוד שבועיים כל ילד מסמן מדבקה ליד הציור שלו אם התחיל.

גרסה לחטיבת הביניים ולתיכון

בגילים האלה מוסיפים לדף שתי שורות, ושומרים על פרטיות:

• שורה נוספת: ״איך אדע שהתקדמתי?״ מספר, תדירות או משהו שאפשר לספור. ״ארבע פעמים בשבוע״ ולא ״יותר״.
• שורה נוספת: ״מה אני מוותר עליו בשביל זה?״ לכל מטרה יש מחיר בזמן, ונער שכותב אותו מראש מפסיק להופתע ממנו.
• מטרה פרטית. תלמיד שלא רוצה שהמחנכת תדע מה המטרה שלו כותב בשורה 1 ״פרטי״, וממלא רק את המכשול, את התוכנית ואת הצעד הראשון. זה מספיק כדי לעבוד.
• מטרה של הבגרות. בכיתות יא ויב רבים יבחרו מטרה סביב בחינה. זה בסדר, רק מוודאים שהמטרה היא פעולה (כמה שעות, באילו ימים) ולא ציון.

איך קוראים את הדפים: מדריך למחנכת

קריאת הדפים לוקחת עשרים דקות לכיתה, והיא החלק שהופך פעילות הצבת מטרות לכלי שמלמד אתכם משהו על הכיתה. לא מתקנים ולא נותנים ציון. מחפשים ארבעה סימנים:

אם בדף כתוב משהו שמעיד על פגיעה, על מצוקה קשה או על סכנה, פועלים לפי נוהל בית הספר ומעדכנים את היועצת באותו יום. הדף הזה אינו כלי אבחון, והוא לא מחליף אותה.

מה עושים אם

הבדיקה אחרי שבועיים ואחרי ארבעה שבועות

כאן רוב הדפים נכשלים: ממלאים אותם יפה ולא חוזרים אליהם. לכן תאריך הבדיקה כבר ביומן שלכם.

• אחרי שבועיים, 5 דקות בתחילת שעת חינוך. מחזירים את הדפים. כל תלמיד מסמן בשורת הבדיקה הראשונה מספר מ-1 עד 4, וכותב מה הוא משנה בתוכנית. אף אחד לא משתף את המספר שלו.
• אחרי ארבעה שבועות, 10 דקות. שורת הבדיקה השנייה, ושאלה אחת לכיתה כולה: ״מי שינה את התוכנית באמצע? מה שינה?״ מי שרוצה משתף. מכאן אפשר לעבור לדף הרפלקציה החודשי, ולבחור מטרה חדשה לחודש הבא או להמשיך עם הישנה.

מחנכת שמחזירה את הדפים בזמן מלמדת את הכיתה משהו שחשוב יותר מכל מטרה: שמה שכותבים כאן נלקח ברצינות.

איך זה מתחבר לשאר החומרים

אם עשיתם בתחילת השנה את המכתב לעצמי, דף המטרות הוא ההמשך הטבעי שלו: מתוך המשאלות שבמכתב בוחרים אחת והופכים אותה לתוכנית. כשתלמידים מתקשים למצוא מטרה, כדאי להתחיל מדף החוזקות, כי קל יותר לבנות מטרה על משהו שאני כבר טוב בו. ומערך השיעור על אחריות עוסק במה שכל אחד עושה למען הכיתה, ולכן הוא מתאים לשבוע שאחרי, כשהכיתה כבר רגילה לדבר על ״מה בידיים שלי״.

הצבת יעדים אישיים עובדת טוב יותר בכיתה שבה התלמידים מרגישים שייכים. אם הדפים מראים שהרבה תלמידים כותבים מטרות חברתיות, זה סימן שכדאי להשקיע בכיתה כקבוצה. פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה. וכשמתברר שיש בעיה רחבה מכיתה אחת, סדנת מניעת חרמות לבית ספר רשומה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, ולכן בית ספר יסודי מוזמן לבדוק איתנו את האפשרויות לפני ההזמנה. עוד דפי עבודה מוכנים להדפסה נמצאים במרכז החומרים למורים.

מחר בבוקר: עשר דקות הכנה

1. הדפיסו דף מטרות לכל תלמיד, ועוד חמישה עותקים לדפים שייהרסו.
2. מלאו דף לעצמכם, לפי הדוגמה בנספח א.
3. העתיקו ללוח את ארבע המטרות העמומות מנספח ג, בלי העמודה השנייה.
4. הדפיסו או פתחו בטלפון את בנק המטרות (נספח ב), למי שנתקע.
5. רשמו ביומן את שני תאריכי הבדיקה: בעוד שבועיים ובעוד ארבעה שבועות.

שאלות נפוצות על דף מטרות לתלמיד

מה כותבים בדף מטרות לתלמיד?

שש שורות: מטרה אחת לארבעה שבועות, למה היא חשובה, המכשול שהכי עלול לעצור, תוכנית במשפט של ״אם… אז…״, הצעד הראשון למחר, ומי יכול לעזור. בתחתית הדף יש שתי שורות בדיקה, אחרי שבועיים ואחרי ארבעה שבועות.

איך עוזרים לתלמיד שלא יודע מה המטרה שלו?

מראים לו את בנק המטרות ושואלים איזו מהן הכי קרובה למשהו שהוא רוצה, ואז הוא משנה אותה כך שתתאים לו. אם גם זה לא עוזר, יושבים איתו חמש דקות לבד, הוא מכתיב ואתם כותבים. מטרה קטנה מאוד היא מטרה טובה.

האם המחנכת קוראת את הדפים?

כן, אבל לא מתקנת ולא נותנת ציון. קוראים כדי למצוא ארבעה סימנים: מטרה חברתית שמעידה על בדידות, מטרה פוגעת כלפי עצמו, דף ריק ומטרה גדולה מדי. בגרסה לחטיבה ולתיכון תלמיד יכול לכתוב ״פרטי״ במקום המטרה ולמלא רק את התוכנית.

מה ההבדל בין הדף הזה לבין הצבת מטרות SMART?

שיטת SMART עוסקת בעיקר בניסוח המטרה: שתהיה ברורה, מדידה, ברת השגה, רלוונטית ותחומה בזמן. הדף הזה משתמש ברעיון הזה בשאלה 1, אבל מוסיף את מה שתלמידים צריכים יותר מכול: לזהות מראש את המכשול ולתכנן מה עושים כשהוא מגיע.

מה עושים בבדיקה כשתלמיד לא הגיע למטרה?

לא נוזפים. שואלים מה עצר אותו, ומשנים יחד את התוכנית או מקטינים את המטרה. תלמיד שלמד לשנות תוכנית באמצע למד משהו חשוב לא פחות מתלמיד שהגיע למטרה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

מבנה הדף (משאלה, תוצאה, מכשול ותוכנית) נשען על שיטה בשם WOOP, שהציגה הפסיכולוגית גבריאלה אטינגן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת המבורג, בספרה Rethinking Positive Thinking. שלב התוכנית בשיטה הוא משפט ״אם… אז…״, שבספרות המקצועית נקרא כוונת יישום, מושג שמזוהה עם החוקר פטר גולוויצר. ההתאמה לכיתה, השאלות, הדוגמאות ומהלך השיעור נכתבו מניסיון העבודה בכיתות ועל בסיס הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר, והם לא נבדקו במחקר. הנוהל של בית הספר, היועצת וההנהלה קודמים לכל מה שכתוב כאן.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר