מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין לשעת חינוך בנוי ל-45 דקות, והמועד בשנת תשפ״ז הוא יום חמישי, 22 באוקטובר 2026. הסיבה כתובה בחוק עצמו: יום הזיכרון חל בי״ב בחשוון, אבל כאשר התאריך הזה נופל ביום שישי או בשבת מקדימים אותו ליום חמישי שלפניו, ובתשפ״ז י״ב בחשוון הוא יום שישי. המערך שלמטה מתרגם את החוק לשעת חינוך אחת: לא הרצאה היסטורית ולא טקס, אלא תרגול מעשי של מחלוקת בתוך הכיתה הזו, כלומר איך חולקים על חבר בלי להוציא אותו מהקבוצה. כל מה שצריך הוא לוח, טוש ודף אחד לכל תלמיד.
מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין: מתי חל היום בתשפ״ז, ולמה דווקא ביום חמישי
נוסח חוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ״ז–1997 קובע שני דברים שנוגעים ישירות ללוח השנה הבית ספרי: את התאריך העברי, ואת כלל ההקדמה. הראשון: ״י״ב בחשון, יום הירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, יהיה יום זיכרון ממלכתי; יום זה יצוין במוסדות המדינה, במחנות צה״ל ובבתי הספר.״ השני: ״חל י״ב בחשון ביום ששי או בשבת, יקוים יום הזיכרון ביום חמישי שלפניו.״
| תאריך עברי | תאריך לועזי | יום בשבוע | המשמעות לבית הספר |
|---|---|---|---|
| י״א בחשוון תשפ״ז | 22 באוקטובר 2026 | יום חמישי | היום שבו מצוין יום הזיכרון בבתי הספר, לפי כלל ההקדמה שבחוק |
| י״ב בחשוון תשפ״ז | 23 באוקטובר 2026 | יום שישי | מועד יום הזיכרון עצמו לפי החוק, ולכן הוא מוקדם ליום שלפניו |
הטבלה היא קריאה של נוסח החוק יחד עם לוח השנה העברי, ולא הודעה רשמית של משרד החינוך לשנת תשפ״ז. לא אותר חוזר מנכ״ל לתשפ״ז שנוקב בתאריך, ולכן כדאי להצליב את המועד מול לוח האירועים הבית ספרי לפני שקובעים את השיעור ביומן. נוסח החוק המלא נמצא בעמוד חוק יום הזיכרון ליצחק רבין, והתאריכים העבריים בטבלה הוצלבו מול ממיר תאריכים עברי-לועזי ומול חישוב יום בשבוע עצמאי.
מה החוק מחייב שיקרה בבית הספר ביום הזה
החוק אינו מסתפק בציון המועד, אלא מגדיר שני סוגי פעולות: ״בבתי הספר יצוין יום הזיכרון –״ ״בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין;״ ״בפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה.״ כל פעילות ליום הזיכרון ליצחק רבין בבית הספר נדרשת לענות על אחד משני הסעיפים האלה. רוב החומרים הזמינים ברשת עונים על הסעיף הראשון, כלומר ביוגרפיה, נאומים ומצגת טקס. המערך הזה עונה על השני, בגובה העיניים של הכיתה.
המסגור החינוכי מופיע גם בדף החינוך החברתי של המרחב הפדגוגי במשרד החינוך: ״יום זיכרון זה הוא זמן לחשבון נפש והזדמנות לשיח על יכולתה של החברה הישראלית להתמודד עם משברים ואתגרים המאיימים לשסע אותה, על הצורך לזהות הזדמנויות הגלומות במשברים כדרך לצמוח מתוך הקושי, על מקומו של האזרח בעיצוב ההוויה שבתוכה הוא חי.״ המקור המלא: יום הזיכרון ליצחק רבין בשעת חינוך.
למה זה מגיע דווקא לשעת חינוך ולא רק לשיעור היסטוריה: בסקר התלמידים הארצי של ראמ״ה לשנת הלימודים תשפ״ד ״השתתפו 213,487 תלמידים בכיתות ה'-י״א״, ובממצאיו ״18%** מהתלמידים מדווחים כי חוו לפחות אחד מסוגי האלימות (פיזית, מילולית או מקוונת) לעיתים קרובות״. הנתון חל על כיתות ה' עד י״א בלבד, ואי אפשר להשוות אותו לשנה שקדמה לה: באותו דף מצוין כי ״ראמ״ה שינתה את אופן חישוב האלימות בין תשפ״ג לתשפ״ד״ וכי ״לאור שינוי מהותי בהיגדים ובסולם התשובות, לא ניתן להשוות את נתוני תשפ״ד לתשפ״ג״. המקור: מה חושבים התלמידים? תוצאות סקר התלמידים לשנה״ל תשפ״ד.
המערך במבט מהיר: 45 דקות בשעת חינוך אחת
| סעיף | פירוט |
|---|---|
| אורך | 45 דקות, שעת חינוך אחת |
| מועד | יום חמישי, 22 באוקטובר 2026 (י״א בחשוון תשפ״ז) |
| קהל | כיתות ג עד י״ב, עם התאמות לפי שכבה בהמשך הדף |
| ציוד | לוח וטוש, ודף אחד לכל תלמיד לשלב החמישי |
| הכנה מראש | 10 דקות: להעתיק ללוח את שני ציטוטי החוק ואת שש האמירות למיון, או להקרין אותם מהעמוד הזה |
| מטרה 1 | שכל תלמיד יידע מה החוק מחייב שיקרה בבית הספר ביום הזה, ולמה |
| מטרה 2 | להבחין בין מחלוקת על רעיון לבין פגיעה באדם שמחזיק בו |
| מטרה 3 | שהכיתה תצא עם שלושה כללי מחלוקת שניסחה בעצמה ותולה על הקיר |
| תוצר | שלושה כללי מחלוקת כיתתיים ומשפט אישי אחד לכל תלמיד |
מהלך השיעור: 45 דקות, שלב אחר שלב
| דקות | שלב | מה המחנכת עושה |
|---|---|---|
| 0-6 | פתיחה: מה החוק אומר | מקריאה את שני הציטוטים מהחוק ומסבירה את התאריך, בלי דיון פתוח |
| 6-16 | מיון שש אמירות | מקריאה שש אמירות, והכיתה ממיינת כל אחת לשלוש עמודות על הלוח |
| 16-28 | שלושה מצבים בקבוצות | מחלקת לקבוצות של ארבעה, כל קבוצה מקבלת מצב אחד ומציגה תשובה בדקה |
| 28-38 | ניסוח שלושה כללי מחלוקת | אוספת הצעות ומנסחת עם הכיתה שלושה כללים שנכתבים על בריסטול |
| 38-45 | המשפט האישי וסיכום | כל תלמיד כותב לעצמו משפט אחד, והכללים נתלים על הקיר |
שלב 1 (0-6 דקות): פותחים בחוק, לא בביוגרפיה
מקריאים לכיתה את שני המשפטים מהחוק כלשונם: זה שקובע שהיום מצוין בבתי הספר, וזה שמגדיר פעולות ״לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה״. מסבירים בשתי שורות את התאריך: היום מצוין השנה ביום חמישי, 22 באוקטובר, כי התאריך העברי נופל ביום שישי. אוספים שתיים-שלוש תשובות קצרות בעל פה לשאלות הבאות, בלי דיון:
- למה לדעתכם המחוקק כתב ״פעולות״ ולא ״טקס״?
- מה ההבדל בין יום שמספרים בו על אדם לבין יום שמתאמנים בו על משהו?
גבול שחשוב לשמור עליו לאורך כל השיעור: השיעור אינו עוסק בשאלה מי אשם, אינו עוסק בעמדות פוליטיות של תלמידים או של המחנכת, ואינו עוסק בהערכת מדיניות. העוגן היחיד הוא נוסח החוק, והנושא הוא ההתנהגות בכיתה הזו.
שלב 2 (6-16 דקות): מיון שש האמירות
מציירים על הלוח שלוש עמודות: ״מחלוקת לגיטימית״, ״על גבול הפגיעה״, ״פגיעה באדם״. מקריאים אמירה אחת בכל פעם, והכיתה מצביעה לאיזו עמודה היא שייכת. רושמים את התוצאה ועוברים הלאה, בלי ויכוח ארוך על אמירה בודדת.
| מספר | האמירה שמקריאים | מה היא בודקת |
|---|---|---|
| 1 | ״אני חושב בדיוק הפוך ממך, ואני רוצה להסביר למה״ | מחלוקת ישירה ומנומקת |
| 2 | ״מי שחושב ככה פשוט לא מבין כלום״ | מעבר מהרעיון אל האדם |
| 3 | ״בואו לא נדבר איתו עד שהוא יבין לבד״ | הוצאה מהקבוצה כעונש על דעה |
| 4 | ״אני לא מסכים, אבל אני רוצה לשמוע אותך עד הסוף״ | הקשבה בתוך מחלוקת |
| 5 | ״צחקנו עליו בקבוצה, הוא בכלל לא היה שם״ | פגיעה שלא נאמרת בפנים |
| 6 | ״נצביע מי בעד ומי נגד, ומי שהפסיד שיסתדר״ | רוב שמשמש ככוח ולא כהכרעה |
האמירות 3 ו-5 הן הלב של השיעור. שתיהן מתארות הוצאה של אדם מהקבוצה בגלל מה שהוא חושב, וזה בדיוק המקום שבו מחלוקת בכיתה הופכת לחרם. אם המיון חושף שזה כבר קורה בכיתה בפועל, אפשר להמשיך עם מניעת חרמות בכיתה.
שלב 3 (16-28 דקות): שלושה מצבים בקבוצות
מחלקים לקבוצות של ארבעה. כל קבוצה מקבלת מצב אחד, מקבלת שש דקות לדון, ומציגה תשובה של דקה לשאלה ״מה הייתם עושים, ולמה״. לא מבקשים תשובה נכונה, אלא צעד ראשון שאפשר לבצע.
- מצב א: בכיתה יש ויכוח על משהו שקרה בטיול. שלושה תלמידים מחליטים לא לדבר עם מי שחושב אחרת. מה הצעד הראשון שלכם?
- מצב ב: בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית מישהו כותב משפט שפוגע בתלמיד שאינו בקבוצה. אתם רואים את זה. מה אתם עושים בחמש הדקות הבאות?
- מצב ג: תלמיד מביע בשיעור דעה שרוב הכיתה לא מסכימה איתה, והכיתה מתחילה לצחוק. מה אפשר לומר כדי לעצור את זה בלי להתעמת?
מצב ב מתחבר ישירות לכללי ההתנהלות שהכיתה כבר קבעה לעצמה. אם עוד לא נקבעו כללים כאלה, זה השלב להציג את ערכת האמנה הכיתתית ולחבר בין שני הדברים.
שלב 4 (28-38 דקות): שלושה כללי מחלוקת שהכיתה מנסחת בעצמה
אוספים מהכיתה הצעות, ומנסחים יחד שלושה כללים בלבד. שלושה, לא עשרה: כלל שאי אפשר לזכור אינו כלל. הכללים נכתבים על בריסטול ונתלים במקום קבוע. כדי שהניסוח יהיה מעשי, מבקשים שכל כלל יתחיל במילה ״אצלנו״ ויתאר התנהגות שאפשר לראות.
| ניסוח שעובד | ניסוח שלא עובד | למה |
|---|---|---|
| ״אצלנו חולקים על מה שנאמר, לא על מי שאמר״ | ״אצלנו מכבדים אחד את השני״ | הראשון מתאר מעשה, השני מתאר רגש שאי אפשר לבדוק |
| ״אצלנו אף אחד לא נשאר מחוץ לקבוצה בגלל דעה״ | ״אצלנו אסור לעשות חרם״ | הראשון מגדיר את המצב שממנו נמנעים, השני הוא איסור כללי |
| ״אצלנו מי שלא הסכים עדיין יושב לידנו בהפסקה״ | ״אצלנו כולם חברים״ | הראשון נבדק כבר בהפסקה הקרובה, השני הוא הצהרה |
שלב 5 (38-45 דקות): המשפט האישי והסיכום
כל תלמיד מקבל דף וכותב לעצמו משפט אחד שמתחיל ב״בפעם הבאה שאני לא מסכים עם מישהו בכיתה, אני״. הדף נשאר אצל התלמיד, אינו נאסף ואינו מוקרא בקול: מה שנכתב לעצמי מחייב יותר ממה שנאמר לכיתה. מסיימים בתליית שלושת הכללים על הקיר ובמשפט אחד שסוגר את המעגל: החוק ביקש פעולות שעוסקות בסכנת האלימות, והכיתה עשתה בדיוק את זה בקנה המידה שלה. כך נראה יום הזיכרון לרבין בבית הספר כשהוא מתורגם להתנהגות בכיתה ולא לטקס. אותו מבנה של משפט אישי בכתב מופיע גם בדף המכתב לעצמי.
התאמות לפי שכבת גיל
אותה שעת חינוך ליום הזיכרון עובדת בכיתה ג ובכיתה י״ב, בתנאי שמתאימים שלושה דברים: מספר האמירות למיון, אופן הקראת ציטוטי החוק ואורך העבודה בקבוצות.
| שכבה | מה משנים | מה משאירים |
|---|---|---|
| כיתות ג-ד | ממיינים ארבע אמירות במקום שש, ומוותרים על מצב ג. את ציטוטי החוק מספרים במילים פשוטות במקום להקריא | שלוש העמודות, ניסוח שלושת הכללים והמשפט האישי |
| כיתות ה-ו | מקריאים את החוק כלשונו ומסבירים מילה במילה. הקבוצות מקבלות שתי דקות נוספות | כל חמשת השלבים כפי שהם |
| כיתות ז-ט | מוסיפים לשלב 2 דיון של שלוש דקות על ההבדל בין רוב לבין הכרעה שמכבדת מיעוט | המיון, המצבים וניסוח הכללים |
| כיתות י-י״ב | שלב 3 עובר לדיון כיתתי פתוח על מצב אחד בלבד, לעומק, במקום שלוש קבוצות | פתיחה בחוק, שלושת הכללים והמשפט האישי |
שלושה גבולות שכדאי לסמן לפני שנכנסים לכיתה
- אין עמדה פוליטית בשיעור. לא של המחנכת ולא של התלמידים. אם תלמיד פונה לשאלה מפלגתית או לשאלת ״מי אשם״, מחזירים אותו לשאלה ״מה זה אומר עלינו בכיתה הזו״. זהו הגבול היחיד שאין בו גמישות.
- אירוע ספציפי בכיתה אינו נושא לשיעור כיתתי. אם עולה מקרה אמיתי עם שמות, עוצרים, ממשיכים במבנה המערך, וקובעים שיחה נפרדת עם המעורבים אחרי השיעור.
- שיעור אחד אינו מהלך שלם. הוא פותח שפה משותפת ומייצר מחויבות קטנה אחת. מה שנותן לו סיכוי אמיתי להחזיק הוא המעקב שבטבלה הבאה.
מה עושים אחרי השיעור
| מתי | מה עושים | כמה זמן |
|---|---|---|
| יומיים אחרי | חמש דקות בפתיחת שעת חינוך: מי הצליח לקיים את המשפט האישי שכתב | 5 דקות |
| שבועיים אחרי | חוזרים לשלושת הכללים על הקיר ושואלים איזה כלל הכי קשה לנו לקיים בפועל | 10 דקות |
| חודש אחרי | בודקים אם יש תלמיד שנשאר מחוץ לקבוצה, ואם כן עוברים לטיפול פרטני ולא לשיעור נוסף | 15 דקות |
אם מתברר שמדובר בהתארגנות מתואמת נגד תלמיד ולא במחלוקת, זה כבר לא נושא לשעת חינוך אלא לפרוטוקול הטיפול בחרם בכיתה.
מערכים נוספים מאותה סדרה
הסדרה בנויה כך שכל מערך שיעור לשעת חינוך עומד בפני עצמו ל-45 דקות ומתחבר לשאר. המערך הזה עוסק במחלוקת סביב מועד בלוח השנה; האחרים מתרגלים את אותה מיומנות מזוויות אחרות.
- מערך שיעור על סליחה לשעת חינוך — מה עושים אחרי שכבר נפגעו
- מערך שיעור על קבלת השונה — כשההבדל אינו דעה אלא זהות
- מערך שיעור על לחץ חברתי — איך נשארים עם דעה שאינה של הרוב
- מערך שיעור על רכילות בכיתה — מה שנאמר כשהאדם אינו נמצא
- מרכז החומרים למורים — כל הדפים להדפסה במקום אחד
שאלות נפוצות על מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין
מתי חל יום הזיכרון ליצחק רבין בשנת תשפ״ז?
לפי נוסח החוק ולוח השנה העברי, יום הזיכרון יצוין בבתי הספר ביום חמישי, 22 באוקטובר 2026, שהוא י״א בחשוון תשפ״ז. הסיבה היא שהחוק קובע את המועד בי״ב בחשוון, שחל השנה ביום שישי, ומורה לקיים את יום הזיכרון ביום חמישי שלפניו. זו קריאה של החוק ולא הודעה רשמית של משרד החינוך לתשפ״ז, ולכן כדאי להצליב מול לוח האירועים הבית ספרי.
לכמה זמן בנוי מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין?
המערך בנוי ל-45 דקות בדיוק, בחמישה שלבים עם זמנים. אם עומדות לרשותכם 30 דקות בלבד, מוותרים על שלב 3 בקבוצות ומשאירים את הפתיחה בחוק, מיון האמירות, ניסוח שלושת הכללים והמשפט האישי.
מאיזה גיל אפשר להעביר את השיעור?
מכיתה ג ועד כיתה י״ב, לפי טבלת ההתאמות שבדף. בכיתות ג-ד ממיינים ארבע אמירות במקום שש, ואת ציטוטי החוק מספרים במילים פשוטות במקום להקריא אותם כלשונם.
מה החוק מחייב שיקרה בבית הספר ביום הזיכרון?
נוסח החוק מגדיר שני סוגי פעולות בבתי הספר: פעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין, ופעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה. המערך הזה עונה על הסוג השני, ומתרגם אותו להתנהגות בתוך הכיתה.
איך שומרים על השיעור מחוץ לוויכוח פוליטי?
קובעים מראש שהעוגן היחיד הוא נוסח החוק, ושהנושא הוא ההתנהגות בכיתה הזו ולא עמדות. כשתלמיד פונה לשאלה פוליטית או לשאלת מי אשם, מחזירים אותו בשאלה מה זה אומר עלינו בכיתה. המחנכת אינה מביעה עמדה משלה בשום שלב.
מה עושים אם מתברר בשיעור שיש חרם בכיתה?
ממשיכים את השיעור לפי המבנה, בלי לברר את המקרה מול כל הכיתה, ופותחים טיפול נפרד מיד אחריו. שיעור כיתתי אינו הכלי לטיפול בהתארגנות מתואמת נגד תלמיד, ולשם כך קיים פרוטוקול נפרד.
מי עומד מאחורי החומר
אנחנו מעבירים בבתי ספר פעילויות וסדנאות שמתרגמות שיח כיתתי לחוויה קבוצתית ולא רק לשיחה סביב השולחן, והחומר הזה נכתב מתוך העבודה בכיתות. רוצים שנעביר את זה אצלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר ונחזור אליכם עם התאמה לשכבות ולגודל הקבוצות.
