חרם בכיתה א: פרוטוקול התערבות למחנכת לעשרה ימי לימוד

חרם בכיתה א מטופל אחרת מחרם בכיתות הגדולות: בגיל שש ושבע כמעט תמיד אין ארגון מכוון אלא הרגל שנוצר בהפסקה ומתקבע תוך שבוע, ולכן ההתערבות היעילה היא שינוי של מבנה המשחק והישיבה ולא שיחה על ערכים. הפרוטוקול שלמטה הוא עשרה ימי לימוד, בין חמש לחמש עשרה דקות ביום, בלי ציוד ובלי הכנה מראש, והוא מתחיל בשלוש הפסקות של תצפית לפני שמגדירים בכלל שמדובר בחרם.

מה מיוחד בחרם בכיתה א ולמה הכלים של הכיתות הגדולות לא עובדים כאן

בכיתה ד ומעלה החרם הוא בדרך כלל מהלך חברתי עם מוביל, עם נאמנויות ועם מחיר על מי שמפר אותו. בכיתה א התמונה שונה: ילדה אחת אומרת ״את לא משחקת איתנו״ בגלל ריב על תור, שתי חברות מצטרפות כי ככה נשארים בפנים, ותוך שלושה ימים כל הבנות בשכבה יודעות שלא משחקים איתה בלי שאף אחת זוכרת למה. שלושה הבדלים מעשיים למחנכת:

• הסיבה נשכחת מהר. בגיל הזה הריב המקורי מת תוך יומיים וההרגל נשאר. חקירה של מי התחיל תיקח לכם הפסקה שלמה ולא תשנה כלום.
• המילים לא מדויקות. ילד בן שש אומר ״כולם שונאים אותי״ גם כשילד אחד אמר לו משפט אחד, ואומר ״הכול בסדר״ גם כשהוא אוכל לבד שלושה ימים. לכן מתחילים בתצפית ולא בשאלה.
• ההורים נכנסים לתמונה מוקדם. בכיתה א ההורים מתאמים משחקים אחרי הצהריים, ומה שקורה בהפסקה ממשיך בקבוצות ובחוגים. התערבות שלא כוללת מסר להורים נשארת בתוך שעות הלימודים בלבד.

אם אתם מחפשים את הפרוטוקול הכללי, זה שמתאים לכל הגילאים, הוא נמצא בעמוד פרוטוקול טיפול בחרם בכיתה. העמוד הזה הוא הגרסה הצעירה שלו.

שלב ראשון: שלוש הפסקות של תצפית לפני שמגדירים חרם

לפני שאתם קוראים לזה חרם ולפני שאתם מדברים עם מישהו, יוצאים לשלוש הפסקות ומסמנים ארבעה דברים. זה לוקח שלוש הפסקות ולא יותר, ואפשר לעשות את זה תוך כדי תורנות חצר רגילה.

שלוש הפסקות שבהן שלושת הסימנים הראשונים חוזרים, זה מספיק כדי להתחיל את הפרוטוקול. אם יש רק סימן אחד ורק פעם אחת, ממשיכים לצפות עוד שבוע. לטבלת תצפית מלאה להדפסה יש דף תצפית הפסקה למיפוי חברתי.

הפרוטוקול: עשרה ימי לימוד, מה עושים כל יום

הטבלה כתובה כך שאפשר לעבוד ממנה ישירות. הזמן בעמודה האחרונה הוא הזמן שזה באמת לוקח, וכולו נמצא בתוך יום הלימודים הרגיל.

השיחה עם הילד המודר בגיל שש: קצרה, ובלי חקירה

הטעות הנפוצה היא לשאול מה קרה, מי לא משחק איתך ולמה. ילד בן שש בשיחה כזאת מרגיש שהוא נבחן, ובדרך כלל עונה מה שנראה לו שרוצים לשמוע. השיחה שעובדת היא הפוכה: המחנכת מדברת רוב הזמן, מתארת מה היא ראתה בעצמה, ומסיימת בפעולה אחת קונקרטית שהיא מבצעת מחר.

מקום: בכיתה אחרי שכולם יצאו, או במסדרון בזמן שיעור, אף פעם לא בהפסקה מול העיניים של כולם. משך: חמש דקות. גובה העיניים: יושבים, לא עומדים מעליו. הנוסח המלא נמצא בנספח א, ואם הילד כבר גדול יותר יש עמוד נפרד על שיחה עם תלמיד מוחרם.

השיחה עם הילדים שמובילים: קבוצתית, שלוש דקות, בלי האשמה

בכיתה א שיחה אישית עם ילדה בת שש על מה שעשתה לחברה שלה מייצרת בכי, הכחשה, ולעיתים קרובות נקמה בהפסקה שאחרי. במקום זה מדברים עם שניים או שלושה יחד, שלוש דקות, ומנסחים משימה ולא נזיפה: ״מחר בהפסקה אני רוצה שתשחקו במשחק שאפשר להצטרף אליו באמצע. אני אבוא לראות״. אם הכיתה גדולה יותר והמהלך מאורגן, הכלים נמצאים בעמוד שיחה עם מוביל החרם.

שלושה שינויים מבניים שאפשר לעשות כבר מחר

• סידור ישיבה. מושב ליד שני ילדים ניטרליים, לא ליד הילד הכי חברותי בכיתה ולא ליד מי שהתצפית סימנה כמתרחק. שיקולים מלאים בעמוד סידור ישיבה בכיתה.
• חלוקה לזוגות שהמחנכת קובעת. בכיתה א המשפט ״תתחלקו לזוגות״ הוא הרגע שבו הילד המודר נשאר לבד מול כל הכיתה. הטבלה המוכנה נמצאת בעמוד חלוקה לקבוצות בכיתה, ויש גם פרוטוקול לרגע שתלמיד מסרב לשבת ליד תלמיד אחר.
• משחק מובנה בהפסקה. כשיש משחק אחד שמישהו אחראי עליו, קל יותר להצטרף אליו מאשר לקבוצה קיימת. רעיונות מוכנים יש בעמוד הפסקה פעילה בבית הספר.

מה אומרים להורים

שתי שיחות שונות לחלוטין. להורי הילד המודר: מתקשרים ביום 5, מתארים מה ראיתם בעצמכם, מפרטים את שני הצעדים שכבר עשיתם, וקובעים מתי תעדכנו שוב. לא מבקשים מההורים לפתור, ולא אומרים שגם הוא קצת מתנהג בעייתי. להורי הכיתה: מסר כללי בלי שם, בלי מקרה ובלי רמז שאפשר לפענח. אם ההורים כבר פנו אליכם בטענה, התסריט המלא נמצא בעמוד שיחה עם הורים על חרם בכיתה, ולהורים עצמם יש מדריך להורה של ילד מוחרם.

מה לא לעשות

• לא לשאול את הכיתה מי לא משחק עם מי. זה מסמן את הילד מול כולם ומקבע את המעמד שלו.
• לא לבקש מילדה מסוימת לשחק איתו בהפסקה. זה הופך את הקשר למשימה, והילד המודר מבין את זה בתוך יום.
• לא להעניש את הכיתה כולה. בגיל הזה עונש קבוצתי מתורגם לאמירה שזה קרה בגללו.
• לא לספר את המקרה בקבוצת ההורים, גם לא בלי שמות. בכיתה א מפענחים את זה בשתי הודעות.
• לא להמתין לאסיפת ההורים הקרובה. עשרה ימים בגיל שש מספיקים כדי שההרגל יהפוך לכלל.
• לא להגדיר חרם על סמך הפסקה אחת, וגם לא להגיד את המילה חרם באוזני הילדים.

מה עושים אם

• אם הילד מכחיש שיש בעיה: ממשיכים בפרוטוקול בלי השיחה. השינויים המבניים עובדים גם בלי הסכמה מפורשת שלו.
• אם ההורים דורשים להעביר את הילד לכיתה אחרת: מבקשים עשרה ימים ומראים את דף המעקב ביום 10. תסריט מלא יש בעמוד הורים שמבקשים להעביר את הילד לכיתה אחרת.
• אם זה קרה כבר בגן והמשיך לכיתה א: מיידעים את היועצת ביום 1 ולא ביום 10, ומבקשים את המידע מהגן. מקרה של כיתה שהורכבה מכמה גנים מטופל בעמוד קליטת כיתה א שמגיעה מכמה גנים.
• אם יש אלימות פיזית ולא רק הדרה: יוצאים מהפרוטוקול הזה ומדווחים לפי נוהלי בית הספר באותו יום.
• אם הילד המודר הוא גם זה שמכה או מקלל: מטפלים בשני הדברים במקביל ולא בזה אחר זה, ולא מתנים את הפסקת ההדרה בשינוי ההתנהגות שלו.

נספח א: המשפטים המוכנים

לשיחה עם הילד המודר (ארבעה משפטים, לפי הסדר):

1. ״ראיתי בשלוש הפסקות שאתה משחק לבד, ולא אהבתי את מה שראיתי.״
2. ״זאת לא אשמה שלך, ואני לא מבקשת ממך לעשות משהו אחרת.״
3. ״מחר אני משנה דברים בכיתה: איפה שאתה יושב, ומי אחראי על המשחק בהפסקה.״
4. ״בעוד שבוע אנחנו נשב שוב חמש דקות ותגיד לי אם משהו השתנה.״

לשיחה עם שניים או שלושה מובילים:

1. ״קראתי לכם כי אתם הילדים שמחליטים במה משחקים בהפסקה.״
2. ״מחר תשחקו במשחק שאפשר להצטרף אליו גם באמצע.״
3. ״אני אצא לראות. נדבר על זה שוב ביום חמישי.״

לכיתה, בלי שמות: ״בכיתה שלנו יש כלל אחד להפסקה: מי שמבקש להצטרף, מצטרף. זה הכלל, גם כשכבר התחלתם לשחק.״

להורים של הילד המודר, בפתיחת השיחה: ״התקשרתי כי אני עוקבת אחרי משהו בהפסקות ואני רוצה שתדעו מה אני עושה. עוד שבוע אני מעדכנת אתכם שוב.״

נספח ב: דף מעקב לעשרה ימים

אפשר להעתיק את הטבלה לדף אחד ולשמור בתיק הכיתה. ארבע שורות למילוי ביום 1, ביום 9 ובהשוואה ביניהם.

שורת סיכום למילוי ביום 10: תאריך התחלה, מה נעשה (ישיבה, תפקיד, זוגות הפסקה, הורים), מה השתנה, והאם הועבר ליועצת.

התאמות לפי מצב

איך יודעים ביום 10 שזה עובד

לא לפי מה שהילד אומר ולא לפי תחושה כללית, אלא לפי ארבעת הסימנים של נספח ב. שיפור אמיתי נראה כך: הילד נמצא עם מישהו לפחות בשתיים משלוש הבדיקות, אף אחד לא זז כשהוא מתקרב, ובעבודה בזוגות מישהו בחר בו בלי הכוונה. אם שלושת הסימנים הראשונים השתפרו והרביעי לא, ממשיכים שבועיים נוספים של זוגות מתחלפים בלבד. מעקב ארוך יותר אחרי שההדרה נפסקה נמצא בעמוד מה עושים אחרי שחרם נגמר, ואם המצב נמשך משנה קודמת יש עמוד על חרם שנמשך משנה שעברה.

שאלות שמחנכות שואלות

ממתי מותר לקרוא לזה חרם בכיתה א

מבחינה מעשית, כשלפחות שלושה סימנים חוזרים בשלוש הפסקות שונות. לפני זה מדובר בריב או בהרגל מקרי, ופתיחת מהלך כיתתי סביבו מייצרת יותר נזק מתועלת. חשוב מכך: המילה עצמה לא נאמרת באוזני הילדים בשום שלב.

כמה זמן לוקח עד שרואים שינוי

בכיתה א, כשמתחילים תוך שבועיים מתחילת ההדרה, בדרך כלל רואים תזוזה בסימנים בתוך עשרה ימי לימוד. ככל שההדרה ותיקה יותר, כך נדרשים יותר שינויים מבניים ולא יותר שיחות. אין כאן נוסחה, יש מדידה: הטבלה של נספח ב היא שאומרת אם זז משהו.

האם להגיד לכיתה שמישהו נפגע

לא בכיתה א. אמירה כזאת מסמנת את הילד גם כשלא נאמר שמו, כי הילדים יודעים בדיוק במי מדובר. במקום זה נותנים כלל התנהגות אחד להפסקה, בלי סיפור ובלי הסבר.

מה עושים כשהמחנכת שומעת על זה רק דרך ההורים

מתחילים בכל זאת מהתצפית, גם אם היא לוקחת יומיים בלבד, כי השיחה עם ההורים חייבת להישען על משהו שראיתם בעצמכם. מעדכנים אותם שאתם בודקים ומתי תחזרו אליהם, ולא מתחייבים לתוצאה בשיחה הראשונה.

מה עושים אם זה חוזר אחרי חודש

חזרה אחרי חודש היא סימן שהשינוי המבני הופסק מוקדם מדי. מחזירים את זוגות ההפסקה ואת התפקיד לשבועיים, ובמקביל מיידעים את היועצת, כי דפוס שחוזר בכיתה צעירה נוגע בדרך כלל לכמה ילדים ולא לאחד.

מחר בבוקר: חמישה צעדים

1. בהפסקה הראשונה, שלוש בדיקות עיניים בהפרש דקות. מסמנים על פתק.
2. מכינים רשימת זוגות הפסקה לשבוע הקרוב, בלי לספר לכיתה שזה קשור למשהו.
3. מחליפים מושב אחד בכיתה.
4. מוצאים חמש דקות שקטות לשיחה עם הילד, לא בהפסקה.
5. כותבים בתיק הכיתה תאריך התחלה, כדי שיום 10 יהיה תאריך ולא הרגשה.

אם התמונה בכיתה רחבה יותר מילד אחד, כדאי להסתכל גם על סדנת מניעת חרמות לבית ספר (תוכנית 56427 בגפ״ן, במסלול הירוק) או על פעילות ODT לגיבוש כיתה. חומרים נוספים למחנכות מרוכזים בעמוד חומרים למורים, ולהמשך עבודה עם הכיתה יש פעילות גיבוש לכיתה א ודף עבודה על העומד מהצד.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר