פעילות גיבוש לכיתה ח עובדת כשהיא נותנת לתלמידים סיבה לדבר עם מי שהם כמעט לא מדברים איתו, בלי שזה ייראה כמו גיבוש. בסקר של הכיתה כל קבוצה מעורבת מקבלת שאלה אחת על הכיתה, מנחשת מה הכיתה תענה, ואז כל אחד מחברי הקבוצה שואל שבעה או שמונה תלמידים לפי רשימה קבועה ומסמן את התשובות. בסוף כל קבוצה מציגה ממצא אחד במספרים, בלי שמות. 30 דקות, בלי ציוד, עם דף סקר ופתקי יציאה להדפסה.
פעילות גיבוש לכיתה ח בלי ציוד: מבט מהיר
| מה | פרטים |
|---|---|
| למי | מחנכות ומחנכים של כיתה ח. יש התאמות לכיתות ז ו-ט ולמצבי כיתה בהמשך העמוד |
| משך | 30 דקות. נכנס בשיעור חינוך כיתה ח רגיל ומשאיר רבע שעה לעניינים השוטפים |
| ציוד | אין. דף וכלי כתיבה לכל קבוצה, או דף הסקר המודפס מסוף העמוד |
| הכנה | עשר דקות: רשימת קבוצות מעורבות של ארבעה, שאלה אחת לכל קבוצה מבנק השאלות, וחלוקה של רשימת הכיתה לארבע רשימות לפי מספרי היומן |
| מה יוצא בסוף | לוח של ״הכיתה במספרים״, וכל תלמיד דיבר באופן אישי עם שבעה או שמונה תלמידים, ורובם לא מהחבורה שלו |
| מתי | מהחודש השני של השנה ואילך, כשהחבורות כבר נסגרו. אפשר לחזור עליה עם שאלות חדשות |
למה דווקא סקר בכיתה ח
בכיתה ח רוב התלמידים כבר יחד שנה שלמה. החבורות התקבעו, כל אחד יודע ליד מי הוא יושב, ומשחק היכרות נשמע להם ילדותי. הרבה רעיונות של פעילות גיבוש לנוער מבקשים מהתלמידים לספר על עצמם מול כולם, ובגיל הזה זה בדיוק מה שהם הכי פחות רוצים לעשות.
מניסיון העבודה בכיתות, פעילות חברתית לכיתה ח מצליחה כשיש לה משימה שאינה ״להתחבר״. בסקר התלמיד הוא החוקר: הוא לא צריך לספר על עצמו, הוא צריך לאסוף תשובות. הרשימה של מי שואלים קבועה מראש, ולכן הוא מדבר גם עם מי שהוא לא היה ניגש אליו, ואף אחד לא צריך להחליט את מי לשתף. ובסוף מתגלה משהו שתלמידים בכיתה ח בטוחים שהם כבר יודעים: מה ״כולם״ חושבים.
זו לא פעולת גיבוש כיתה ח בסגנון של תנועת נוער, עם משחקי מרחב ותחרות. זה שיעור שקט יחסית, שמתאים לכיתה רגילה עם שולחנות. אם אתם מחפשים משחקי תנועה, יש משחקי גיבוש לכיתה ח עם שלושה משחקים שמערבבים את הקבוצות.
מטרות הפעילות
- כל תלמיד מדבר באופן אישי, גם אם רק לחצי דקה, עם שבעה או שמונה תלמידים מהכיתה.
- הכיתה מגלה דברים משותפים שחוצים את החבורות, במספרים ולא בהצהרות.
- כל תלמיד שותף בקבוצה למשימה עם מי שהמחנכת בחרה, ולא עם מי שהוא בחר.
- המחנכת רואה מי מדלג על מי, מי לא עונה לאף אחד, ומי נשאר בצד, בלי לשאול על זה ישירות.
ציוד והכנה
- ציוד: אין. כל קבוצה צריכה דף וכלי כתיבה. אם יש מדפסת, דף הסקר ופתקי היציאה מוכנים בסוף העמוד.
- קבוצות: ארבעה תלמידים בכל קבוצה, מחבורות שונות. איך מרכיבים אותן, בנספח ב.
- שאלות: שאלה אחת לכל קבוצה מבנק השאלות בנספח א. בכיתה של 30 יש שבע או שמונה קבוצות, ולכן שבע או שמונה שאלות.
- ארבע רשימות: מחלקים את רשימת הכיתה לפי מספרי היומן לארבע רשימות שוות, למשל 1 עד 8, 9 עד 16, 17 עד 24 ו-25 עד 32, וכותבים אותן על הלוח כרשימה א, ב, ג ו-ד. בכל קבוצה כל אחד מקבל אות אחרת, ושואל את כל מי שברשימה שלו, כולל את עצמו אם הוא בה.
- למה זה עובד: כך כל תלמיד בכיתה נשאל כל שאלה פעם אחת בדיוק, והתוצאה של כל קבוצה היא של הכיתה כולה.
המהלך לפי דקות
| דקות | שלב | מה קורה |
|---|---|---|
| 0 עד 3 | פתיחה | המחנכת מציגה את המשימה ואת חמשת הכללים |
| 3 עד 6 | ניחוש בקבוצות | כל קבוצה קוראת את השאלה שלה, כותבת ניחוש ומחלקת את הרשימות |
| 6 עד 14 | איסוף | כולם קמים ושואלים את מי שברשימה שלהם |
| 14 עד 19 | ספירה | הקבוצה סופרת, משווה לניחוש וכותבת ממצא אחד |
| 19 עד 27 | הכיתה במספרים | כל קבוצה מציגה דקה, והמחנכת כותבת את הממצאים על הלוח |
| 27 עד 30 | פתק יציאה | כל תלמיד כותב פתק קצר שרק המחנכת קוראת |
שלב 1 (0 עד 3 דקות): פתיחה
משפט פתיחה מוכן: ״היום אתם הסוקרים. כל קבוצה מקבלת שאלה אחת על הכיתה, ובעוד רבע שעה נדע עליה משהו שאף אחד פה לא יודע עכשיו. לפני שאוספים, מנחשים.״ אחר כך מקריאים את חמשת הכללים מהלוח, ומדגישים את השלישי: ״מעדיף/ה לא לענות״ היא תשובה, והיא נרשמת כמו כל תשובה אחרת.
שלב 2 (3 עד 6 דקות): ניחוש בקבוצות
הקבוצות יושבות לפי הרשימה שעל הלוח. כל קבוצה קוראת את השאלה, כותבת את הניחוש שלה בדף (״כמה מתוך הכיתה יענו…״), ומחלקת בין ארבעת החברים את הרשימות א, ב, ג ו-ד. הניחוש נכתב לפני האיסוף ולא משתנה אחריו, כי ההשוואה בין הניחוש לתוצאה היא מה שמעניין את הכיתה בסוף.
שלב 3 (6 עד 14 דקות): איסוף
כולם קמים בבת אחת. כל תלמיד ניגש למי שברשימה שלו, שואל את השאלה בדיוק כמו שהיא כתובה, ומסמן קו בטור של התשובה. אין צורך לרשום שמות. כדי לא להתבלבל, אפשר לסמן בצד הדף את מספרי היומן של מי שכבר נשאל. בדקה 12 המחנכת אומרת ״שתי דקות״, ובדקה 14 כולם חוזרים לקבוצות. בזמן הזה כל תלמיד גם נשאל, כי סוקרים מכל הקבוצות ניגשים אליו.
שלב 4 (14 עד 19 דקות): ספירה
הקבוצה מחברת את ארבע הרשימות לטור אחד, משווה לניחוש, וכותבת משפט אחד שמתחיל ב״גילינו ש…״ ומשפט אחד על מה שהפתיע אותה. כל סוקר רושם גם ״שאלתי ___ מתוך ___״. המחנכת עוברת בין הקבוצות ובודקת את השורה הזאת: אם חסר מישהו ברשימה, היא מבקשת בשקט להשלים עכשיו.
שלב 5 (19 עד 27 דקות): הכיתה במספרים
כל קבוצה מקבלת דקה: השאלה, הניחוש, התוצאה והמשפט ״גילינו ש…״. המחנכת כותבת על הלוח שורה לכל קבוצה, בצורה של ״כמה מתוך כמה״, למשל ״17 מתוך 30״, תחת הכותרת ״הכיתה במספרים״. אחרי הקבוצה האחרונה היא שואלת שאלה אחת את כל הכיתה: ״איזה ממצא הכי הפתיע אתכם?״, ושומעת שתיים או שלוש תשובות. לא מסכמים במוסר השכל.
שלב 6 (27 עד 30 דקות): פתק יציאה
כל תלמיד ממלא פתק יציאה עם שלוש שורות: בעניין מה גילה שהוא דומה למישהו בכיתה, עם מי (לא חובה לכתוב שם), ושאלה שהיה רוצה שהכיתה תשאל בסקר הבא. הפתקים נאספים ביד, רק המחנכת קוראת אותם, והם לא מוקראים בכיתה.
חמשת כללי הסקר (להעתיק ללוח)
- שואלים רק את מי שברשימה שלכם, ואת כולם.
- שואלים את השאלה בדיוק כמו שהיא כתובה.
- ״מעדיף/ה לא לענות״ היא תשובה, והיא נרשמת.
- לא מתווכחים עם תשובה ולא מגיבים עליה.
- בממצא אין שמות, רק מספרים.
נספח א: בנק שאלות לסקר
כל השאלות כאן הן העדפות, בלי תשובה נכונה, בלי כסף, בלי גוף ובלי משפחה. בחרו שאלה אחת לכל קבוצה, וכתבו אותה על הדף כמו שהיא.
| השאלה | אפשרויות התשובה |
|---|---|
| מתי יש לך יותר כוח: בבוקר או בערב? | בבוקר / בערב / אותו דבר |
| הפסקה: בחוץ או בפנים? | בחוץ / בפנים / תלוי במזג האוויר |
| שיעורי בית: עם מוזיקה או בשקט? | עם מוזיקה / בשקט / תלוי במקצוע |
| מה עדיף לך: לעבוד לבד או בקבוצה? | לבד / בקבוצה / תלוי במשימה |
| טיול: ים או צפון? | ים / צפון / מדבר |
| בטיול שנתי: לישון באוהל או בחדר? | באוהל / בחדר / לא משנה לי |
| אם היה אפשר לבטל שיעור אחד ביום: הראשון או האחרון? | הראשון / האחרון / אף אחד |
| איזה כוח על היית בוחר/ת? | לעוף / להיות בלתי נראה / לקרוא מחשבות |
| כלב או חתול? | כלב / חתול / אף אחד מהם |
| אם היה מקצוע חדש בבית הספר, מה היית בוחר/ת? | בישול / תכנות / משחק ותיאטרון |
| יודע/ת לשרוק? | כן / לא / בערך |
| סרט: מצחיק או מפחיד? | מצחיק / מפחיד / מותח |
| ניסית פעם לבשל משהו לבד, מההתחלה ועד הסוף? | כן / לא / עם עזרה |
| מה מרגיע אותך אחרי יום ארוך? | מוזיקה / לשכב בשקט / לצאת החוצה |
| מה עדיף: לקרוא ספר או לראות סדרה? | ספר / סדרה / שניהם |
| אם היית מתכנן/ת יום כיף לכיתה, מה היה בו? | ספורט / אוכל / טיול |
שאלות שלא נכנסות לסקר
כשהכיתה מציעה שאלות לסבב הבא, אלה הנושאים שנשארים בחוץ. גם שאלה מצחיקה על אחד מהם לא עוברת.
| לא שואלים על | למה |
|---|---|
| ציונים ומבחנים שהיו | התשובה חושפת מי נכשל, גם בלי שמות |
| גוף, משקל, גובה ומראה | שאלה כזאת פוגעת גם כשהיא נאמרת בצחוק |
| כסף, טלפון, חופשות ומותגים | זה מסמן מי יכול להרשות לעצמו ומי לא |
| משפחה ועבודה של ההורים | לא כל תלמיד רוצה שהכיתה תדע מה קורה בבית |
| דת, פוליטיקה ומוצא | זה מפצל את הכיתה במקום לחבר אותה |
| ״מי החבר הכי טוב שלך בכיתה״ או ״ליד מי לא היית יושב/ת״ | זו שאלה על דירוג חברתי, והיא מסמנת מי נשאר בחוץ |
נספח ב: איך מרכיבים קבוצות בכיתה ח
- ארבעה בכל קבוצה, כי יש ארבע רשימות. אם הכיתה לא מתחלקת בארבע, קבוצה של חמישה מחלקת את אחת הרשימות לשניים.
- בכל קבוצה תלמידים מחבורות שונות. לא שני חברים קרובים באותה קבוצה.
- תלמיד שנמצא בשולי הכיתה יושב עם תלמיד אחד לפחות שמתייחס אליו בנעימות.
- לא שני תלמידים דומיננטיים באותה קבוצה, ולא קבוצה שכולה שקטים.
- המחנכת קובעת את הקבוצות, והן נכתבות על הלוח לפני תחילת השיעור. אם צריך עזרה בחלוקה, יש טבלה לחלוקה לקבוצות בלי שתלמיד יישאר אחרון.
נספח ג: משפטים מוכנים למחנכת
| מצב | מה אומרים |
|---|---|
| ״זה ילדותי״ | ״יכול להיות. אז תוכיחו לי שאני טועה בניחוש שלי על הכיתה.״ |
| קבוצה מנחשת במקום לשאול | ״ניחוש כבר יש לכם. עכשיו צריך את התשובות האמיתיות.״ |
| מישהו מתווכח עם תשובה | ״רושמים, לא מתווכחים. זה סקר, לא ויכוח.״ |
| בממצא מופיע שם | ״בממצא יש רק מספרים. מחקו את השם וכתבו כמה.״ |
| סוקר שאל רק חלק מהרשימה | ״חסרים לך שניים מהרשימה. יש לך דקה להשלים.״ |
| סיום | ״הכיתה הזאת דומה יותר ממה שחשבתם. בשבוע הבא תשאלו את השאלות שלכם.״ |
דף הסקר ופתקי היציאה להדפסה
דף סקר לקבוצה, פתקי יציאה וטבלת מעקב להדפסה
ההדפסה יוצאת בשלושה חלקים, וכל חלק מתחיל בעמוד חדש: דף סקר אחד לכל קבוצה, דף עם שלושה פתקי יציאה (לגזור ולצלם כשליש ממספר התלמידים), וטבלת מעקב למחנכת בלבד.
| הסקר של הכיתה: דף הקבוצה | |
|---|---|
| השאלה שלנו | |
| אפשרויות התשובה | |
| הניחוש שלנו (לפני האיסוף): כמה יענו | |
| תשובה | רשימה א | רשימה ב | רשימה ג | רשימה ד | ביחד |
|---|---|---|---|---|---|
| אפשרות 1 | |||||
| אפשרות 2 | |||||
| אפשרות 3 | |||||
| מעדיף/ה לא לענות | |||||
| שאלתי ___ מתוך ___ |
| הממצא שלנו (בלי שמות, רק מספרים) | |
|---|---|
| גילינו ש… | |
| מה הכי הפתיע אותנו | |
| פתק יציאה: הסקר של הכיתה | |
|---|---|
| גיליתי שאני דומה למישהו בכיתה בעניין | |
| עם מי (לא חובה לכתוב שם) | |
| שאלה שהייתי רוצה שהכיתה תשאל בסקר הבא | |
| פתק יציאה: הסקר של הכיתה | |
|---|---|
| גיליתי שאני דומה למישהו בכיתה בעניין | |
| עם מי (לא חובה לכתוב שם) | |
| שאלה שהייתי רוצה שהכיתה תשאל בסקר הבא | |
| פתק יציאה: הסקר של הכיתה | |
|---|---|
| גיליתי שאני דומה למישהו בכיתה בעניין | |
| עם מי (לא חובה לכתוב שם) | |
| שאלה שהייתי רוצה שהכיתה תשאל בסקר הבא | |
| מס׳ | תלמיד/ה | השלים/ה את הרשימה | ענה/תה לרוב השאלות | בפתק: דומה למישהו | הערה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | |||||
| 2 | |||||
| 3 | |||||
| 4 | |||||
| 5 | |||||
| 6 | |||||
| 7 | |||||
| 8 | |||||
| 9 | |||||
| 10 | |||||
| 11 | |||||
| 12 | |||||
| 13 | |||||
| 14 | |||||
| 15 | |||||
| 16 | |||||
| 17 | |||||
| 18 | |||||
| 19 | |||||
| 20 | |||||
| 21 | |||||
| 22 | |||||
| 23 | |||||
| 24 | |||||
| 25 | |||||
| 26 | |||||
| 27 | |||||
| 28 | |||||
| 29 | |||||
| 30 | |||||
| 31 | |||||
| 32 |
על מה המחנכת מסתכלת בזמן הסקר
- סוקר שמדלג: שורת ״שאלתי ___ מתוך ___״ מראה מי לא השלים. אם אותו תלמיד חסר אצל כמה סוקרים, זה סימן ששווה לבדוק.
- תלמיד שעונה ״מעדיף/ה לא לענות״ לכולם: לא מתערבים בשיעור. בודקים בשקט באותו שבוע אם משהו קורה.
- תלמיד שעומד בצד: מי שלא קם לאסוף או מחכה שיבואו אליו. ניגשים אליו ואומרים ״בוא/י נתחיל יחד מהראשון ברשימה שלך״.
- תגובות על תשובות: צחוק, גלגול עיניים או ״באמת?״ כלפי תלמיד מסוים. עוצרים בשקט עם הכלל הרביעי.
מה לא לעשות
| לא עושים | למה |
|---|---|
| לא נותנים לתלמידים לבחור קבוצות | הם יבחרו את החבורה שלהם, והמטרה הולכת לאיבוד |
| לא נותנים לבחור את מי שואלים | הרשימה הקבועה היא מה שמביא שיחה עם מי שלא היו ניגשים אליו |
| לא מכריזים על הקבוצה שניחשה הכי טוב | זה הופך את הסקר לתחרות, והשיחות מתקצרות |
| לא מקריאים פתקי יציאה בכיתה | השורה ״עם מי״ היא אישית, ומי שלא נכתב עליו ירגיש את זה |
| לא תולים את דפי הסקר | על הלוח נשארים רק הממצאים במספרים |
| לא מוסיפים שאלה מהרגע | שאלה שלא נבדקה מראש עלולה ליפול על אחד הנושאים שלא שואלים עליהם |
פעילות גיבוש לכיתה ח: התאמות לפי שכבה ולפי מצב הכיתה
| מצב | מה משנים |
|---|---|
| כיתה ז | מתאים מהחודש השני. בוחרים שאלות קלילות בלבד, והמחנכת מדגימה שאלה אחת מול הכיתה לפני האיסוף |
| כיתה ט | מתאים כמו שזה. אפשר לתת לכל קבוצה לנסח את השאלה בעצמה, והמחנכת מאשרת אותה לפני האיסוף |
| כיתה גדולה (36 ומעלה) | תשע קבוצות של ארבעה, ושמונה דקות לאיסוף מספיקות. בהצגה כל קבוצה אומרת רק את המשפט ״גילינו ש…״ |
| כיתה קטנה (עד 20) | חמש קבוצות, וההצגה מתקצרת לחמש דקות. בשלוש הדקות שמתפנות הכיתה מציעה שאלות לסבב הבא, והמחנכת רושמת אותן בלי להתחייב |
| כיתה עם מתח גלוי בין חבורות | שאלות קלילות בלבד, והמחנכת מצטרפת לקבוצה הרגישה כחמישית בשלב הספירה |
| גרסה של 20 דקות | שתי דקות פתיחה, שתי דקות ניחוש, שבע דקות איסוף, שלוש דקות ספירה ושש דקות הצגה. פתק היציאה עובר לבוקר שלמחרת |
מה עושים אם
| אם | מה עושים |
|---|---|
| תלמיד מסרב לקום ולאסוף | נותנים לו להיות הסופר של הקבוצה, ומישהו אחר לוקח את הרשימה שלו. לא מתווכחים מול הכיתה |
| תלמיד נעדר | הוא נשאר ברשימה, והסוקר מסמן ״לא היה״. אפשר לשאול אותו למחרת |
| הרעש בכיתה עולה | זה צפוי בשלב האיסוף. עוצרים רק אם אי אפשר לשמוע את השאלה מקרוב |
| קבוצה מסיימת מוקדם | היא מנחשת את התוצאה של קבוצה אחרת, ובודקת בהצגה |
| תשובה מעליבה או בדיחה על תלמיד | עוצרים בשקט, מזכירים את הכלל הרביעי, ומדברים עם התלמיד אחרי השיעור |
| הממצא מבייש קבוצה קטנה בכיתה | כותבים על הלוח רק את התשובה הנפוצה, ולא את המספר הקטן |
מה עושים בשבועיים הבאים
- הלוח ״הכיתה במספרים״ נשאר שבוע. אם אין מקום, מצלמים אותו ומקרינים בשיעור הבא.
- המחנכת קוראת את פתקי היציאה באותו יום, ומסמנת בטבלת המעקב מי לא כתב אף דמיון לאף אחד.
- בשבוע הבא סבב שני של עשר דקות: השאלות מהפתקים (אחרי בדיקה מול הטבלה של מה לא שואלים), קבוצות חדשות ורשימות מוחלפות.
- תלמיד שחסר אצל כמה סוקרים, או שלא כתב דמיון לאף אחד, מקבל שיחה קצרה ולא מאיימת עד סוף השבוע. אפשר להיעזר בדף התצפית בהפסקה כדי לראות מה קורה מחוץ לשיעור.
מתי זה כבר לא נושא לפעילות גיבוש
אם בזמן האיסוף כמה סוקרים מדלגים על אותו תלמיד, אם יש צחוק כל פעם שהוא עונה, או אם קבוצה מסרבת לשבת איתו, זה כבר לא ביישנות. זה יכול להיות סימן להדרה, ופעילות גיבוש לא פותרת אותה. מה שעושים במקום: מבחן הזיהוי של חרם שקט, פרוטוקול ההתערבות בחרם כיתתי, וכשמדובר בתלמידה אחת שהחרם עליה עבר לקבוצות ברשת, הפרוטוקול לחרם על ילדה בת 13. כשמדובר בתלמיד אחד שנשאר בחוץ, יש התרחיש של ילד דחוי חברתית. בכל המקרים האלה מדברים עם היועצת באותו יום.
כשהשאלה היא כבר על האווירה בשכבה ולא על תלמיד אחד, סדנת מניעת חרמות לבית ספר רשומה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, ולכן בית ספר יסודי מוזמן לבדוק איתנו את האפשרויות לפני ההזמנה. וכשהכיתה צריכה חוויה משותפת מחוץ לחדר, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה.
מחר בבוקר: חמישה צעדים
- הדפיסו דף סקר לכל קבוצה ופתקי יציאה, או הכינו דף ריק לכל קבוצה.
- בנו את רשימת הקבוצות לפי נספח ב, וחלקו את רשימת הכיתה לארבע רשימות לפי מספרי היומן.
- בחרו שאלה לכל קבוצה מנספח א.
- כתבו על הלוח את חמשת הכללים, את ארבע הרשימות ואת הכותרת ״הכיתה במספרים״.
- קבעו לעצמכם תזכורת לשבוע הבא: סבב שני של עשר דקות עם השאלות מהפתקים.
עוד פעילות לכיתה ח ולשכבות הסמוכות: פעילות הגיבוש לכיתה ז, משחקי הגיבוש לכיתה ז, פעילות הגיבוש לכיתה ט ורשימת שאלות ההיכרות לילדים. כל החומרים נמצאים במרכז החומרים למורים.
שאלות נפוצות על פעילות גיבוש לכיתה ח
כמה זמן לוקחת פעילות גיבוש לכיתה ח, ואפשר לקצר אותה?
הפעילות בנויה ל-30 דקות: שלוש דקות פתיחה, שלוש דקות ניחוש בקבוצות, שמונה דקות איסוף, חמש דקות ספירה, שמונה דקות הצגה ושלוש דקות לפתק יציאה. אם יש רק 20 דקות: שתי דקות פתיחה, שתי דקות ניחוש, שבע דקות איסוף, שלוש דקות ספירה ושש דקות הצגה, ופתק היציאה עובר לבוקר שלמחרת. על הניחוש לא מוותרים, כי ההשוואה בינו לבין התוצאה היא מה שמעניין את הכיתה.
מה עושים עם תלמיד שלא רוצה לענות על השאלות?
״מעדיף/ה לא לענות״ היא תשובה, והיא נרשמת כמו כל תשובה אחרת. לא משכנעים ולא שואלים למה. אם תלמיד עונה כך לכל הסוקרים, לא מתערבים בשיעור, ובודקים בשקט באותו שבוע אם משהו קורה.
איך מונעים מצב שבו תלמידים מדלגים על מי שהם לא רוצים לשאול?
הרשימות נקבעות לפי מספרי היומן ולא לפי בחירה, וכל סוקר רושם ״שאלתי ___ מתוך ___״. בשלב הספירה המחנכת בודקת את השורה הזאת, ואם חסר מישהו היא מבקשת בשקט להשלים עכשיו. אם אותו תלמיד חסר אצל כמה סוקרים, זה כבר סימן להדרה ולא עניין לפעילות, ומדברים עם היועצת באותו יום.
במה הסקר שונה ממשחקי גיבוש לכיתה ח?
משחקי הגיבוש בנויים על תנועה ועל החלטות במקום, והכיתה פועלת יחד באותו רגע. בסקר כל תלמיד מדבר באופן אישי עם שבעה או שמונה תלמידים לפי רשימה קבועה, והתוצאה נשארת על הלוח כ״הכיתה במספרים״. אפשר להתחיל במשחקים בשבועות הראשונים ולעבור לסקר כשהחבורות כבר נסגרו.
אפשר להעביר את הסקר בכיתה ז או בכיתה ט?
כן. בכיתה ז הסקר מתאים מהחודש השני, עם שאלות קלילות בלבד, והמחנכת מדגימה שאלה אחת מול הכיתה לפני האיסוף. בכיתה ט הוא מתאים כמו שהוא, ואפשר לתת לכל קבוצה לנסח את השאלה בעצמה, והמחנכת מאשרת אותה לפני האיסוף.
מי עומד מאחורי החומר הזה
הסקר של הכיתה, חמשת הכללים, בנק השאלות ודף הסקר נכתבו מניסיון העבודה בכיתות ועל בסיס הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר, ואין מחקר מאחורי השלבים או הזמנים. סקר בין תלמידים הוא רעיון ותיק, ולא המצאנו אותו. מה שכתוב כאן הוא הגרסה שמתאימה לשעת חינוך של 30 דקות בכיתה ח. הנוהל של בית הספר, היועצת וההנהלה קודמים לכל מה שכתוב כאן.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר



