תעודת הצטיינות לתלמיד להדפסה: ארבעה סוגים, 24 נוסחים, ולמה לא מודיעים עליה מראש

תעודת הצטיינות לתלמיד להדפסה, לכיתות א׳ עד ו׳: בעמוד הזה יש ארבע תבניות מוכנות (מאמץ, התקדמות, חברות ועזרה לאחר, ומילוי תפקיד), 24 נוסחים לשורה שבה כותבים על מה הילד מקבל את התעודה, ורשימת כיתה למעקב. הכלל החשוב ביותר הוא לא להודיע על התעודה מראש. נותנים אותה אחרי שמשהו קרה, וכותבים בה בדיוק מה הילד עשה. מטה-אנליזה גדולה מצאה שפרס שהודיעו עליו מראש פגע במוטיבציה הפנימית, ופרס שהגיע בהפתעה לא השפיע עליה.

לארבע התעודות, לדף הנוסחים ולרשימת הכיתה להדפסה

תעודת הצטיינות לתלמיד להדפסה: ארבעה סוגים, ועל מה נותנים כל אחד

כל אחת מארבע התעודות נותנת הכרה לסוג אחר של מעשה. אף אחת מהן אינה על ציון ואף אחת אינה על השוואה לילדים אחרים.

תעודת מילוי התפקיד נשענת על תוכנית מפתח הל״ב של משרד החינוך. בעמוד ערך מעורבות חברתית כיתה ו במרחב הפדגוגי, במעגל החיים הכיתתי, ההצעה היא: ״מעריכים את בעלי התפקיד ומעניקים תעודת הצטיינות״. בכיתה ד׳ ההצעה המקבילה היא מדליה, ובכיתה ה׳ גביע, על פעילות למען האחר והסביבה. אלה הצעות למהלך בכיתה ולא חובה. את הטבלה של כל השכבות ואת כרטיס ההערכה לבעלי תפקידים, לפי ארבעת ההיבטים של המשרד, הבאנו בעמוד מפתח הלב חשוון. התעודה כאן היא הצעד שבא אחרי הכרטיס.

24 נוסחים לתעודה: מעשה, לא תכונה

בעמוד מתן משוב מילולי לחיזוק התנהגות חברתית רצויה בפורטל הפדגוגי כתוב: ״משוב ספציפי וחיובי, הניתן בגין התנהגויות רצויות בתחום הבין-אישי, עשוי לחזק התנהגויות אלו״. באותו עמוד מוסבר שאם המורה הייתה מסתפקת בכל הכבוד, לא התלמידה ולא חבריה היו יודעים על איזו התנהגות ניתנה ההכרה. והדוגמה שהמשרד מביא בנויה בדיוק כמו שורה בתעודה: ״כל הכבוד שהצבעת! אני מעריכה מאוד את זה שחיכית בסבלנות עד שקיבלת את רשות הדיבור!״

תעודה היא אותו משוב, רק בכתב. לכן בכל תבנית יש שורה אחת שמתחילה במילים ״על ש…״, ובה מעשה אחד שאפשר היה לראות. הנוסחים כתובים בעבר ובגוף שני (עזרת, ניסית, חזרת), ולכן אותו נוסח מתאים לבן ולבת. החליפו את הפרטים במה שקרה באמת בכיתה שלכם: נוסח כללי שמועתק לכל הילדים חוזר להיות כל הכבוד.

תעודה על מאמץ: שישה נוסחים

1. על שחזרת על תרגילי החילוק שוב ושוב עד שהצלחת, גם כשהיה קשה.
2. על שכתבת את החיבור מחדש אחרי ההערות, והוספת לו פסקה שלמה.
3. על שהמשכת לקרוא בקול מול הקבוצה גם אחרי שהתבלבלת במילה.
4. על שביקשת עזרה כשלא הבנת, וניסית שוב אחרי ההסבר.
5. על שהשלמת את משימות הקריאה של השבוע, גם בימים העמוסים.
6. על שהתאמנת בבית על לוח הכפל, והגעת לכיתה עם שאלות.

תעודה על התקדמות: שישה נוסחים

1. על שבתחילת החודש קראת עמוד אחד ברצף, והיום קראת שלושה.
2. על שפתרת לבד את שאלות המילים, שבפעם הקודמת דילגת עליהן.
3. על שהכתב במחברת שלך נעשה מסודר וברור יותר מדף לדף.
4. על שלמדת לחכות לתורך בשיחה בכיתה, והקשבת עד שהדובר סיים.
5. על שעברת מספירה על האצבעות לפתרון בעל פה של תרגילי החיבור עד 20.
6. על שהצגת השבוע את העבודה שלך מול הכיתה עד הסוף, בפעם הראשונה השנה.

תעודה על חברות ועזרה לאחר: שישה נוסחים

1. על שהזמנת לשחק בהפסקה מישהו שעמד לבד.
2. על שעזרת לילד החדש בכיתה להכיר את בית הספר בשבוע הראשון שלו.
3. על שהסברת לחבר לקבוצה את התרגיל בסבלנות, בלי לפתור במקומו.
4. על שעצרת צחוק על חשבון ילד אחר בהפסקה, ואמרת שזה לא בסדר.
5. על שהתקשרת לשאול מה שלום חבר שהיה חולה, והבאת לו את שיעורי הבית.
6. על ששיתפת את הקבוצה ברעיון שלך, והקשבת גם לרעיונות של האחרים.

תעודה על מילוי תפקיד: שישה נוסחים

1. על שבשבוע התורנות שלך השארת את הכיתה מסודרת בסוף כל יום.
2. על שדאגת שהספרים בפינת הקריאה יחזרו למקום, ורשמת מי שאל איזה ספר.
3. על שכתבת על הלוח את המשימות של השבוע, כל בוקר, בלי שביקשו ממך.
4. על שהבאת רעיון לוועדת הקישוט, ועזרת לבצע אותו עד הסוף.
5. על שהשקית את העציצים בכיתה לאורך כל החודש, גם כשלא ראו.
6. על שהעברת את התפקיד בסוף התקופה עם הסבר מסודר: מה עושים, ואיפה הכול נמצא.

תעודות הצטיינות לתלמידים להדפסה: ארבע תבניות, דף נוסחים ורשימת כיתה

כל תעודת הצטיינות להדפסה בדף הזה יוצאת בעמוד נפרד, ריקה, וממלאים אותה ביד. אחרי ארבע התעודות מודפסים דף הנוסחים למחנכת ורשימת הכיתה. מדפיסים הכול פעם אחת, ומצלמים כמה עותקים שצריך מכל סוג.

למה לא מודיעים על התעודה מראש: מה המחקר מצא, ומה הוא לא אומר

במחקר סקירה מטה-אנליטית של ניסויים שבדקו את השפעת הפרסים החיצוניים על המוטיבציה הפנימית (דסי, קסטנר ורייאן, 1999) נבדקו יחד 128 מחקרים. לפי הטקסט המלא של המאמר, פרסים סמליים כמו תעודות של שחקן טוב נספרו שם כפרס מוחשי, כלומר תעודה היא בדיוק סוג הפרס שנבדק. לפי התקציר, פרסים שהמשתתפים ידעו עליהם מראש פגעו במוטיבציה הפנימית, כפי שנמדדה לפי הבחירה החופשית לחזור לפעילות כשאף אחד לא ביקש. בתשעה מחקרים על פרס מוחשי שהגיע בהפתעה, אחרי הפעילות, גודל ההשפעה הממוצע היה 0.01, כלומר בלי השפעה. משוב חיובי במילים חיזק את המוטיבציה בממוצע, אבל אצל ילדים ההשפעה שלו נטתה להיות חלשה יותר מאשר אצל סטודנטים, ופרסים מוחשיים נטו לפגוע בילדים יותר מאשר בסטודנטים.

הניסוי הקלאסי בתחום, של לפר, גרין וניסבט משנת 1973, נערך בגן ילדים עם פעילות ציור ותעודה של שחקן טוב. ילדים שהתבקשו לצייר כדי לקבל את התעודה הושוו לילדים שקיבלו אותה תעודה בהפתעה, אחרי שסיימו. את המאמר המקורי לא קראנו, ולכן אנחנו לא מביאים ממנו מספרים. הוא מתואר במאמר של דסי ועמיתיו ובמאמר שבפסקה הבאה.

זו גם מחלוקת מחקרית ולא קונצנזוס: ברשומה של המאמר במאגר המחקרים, בקישור שלמעלה, מופיעות שתי תגובות ביקורתיות שהתפרסמו באותו גיליון, ותשובה של המחברים. לכן הניסוח הנכון הוא שמטה-אנליזה גדולה מצאה, ולא שהמחקר הוכיח.

ומה קורה בכיתה, ולא בניסוי של יום אחד? במחקר הצדקת יתר בכלכלת אסימונים (גרין, סטרנברג ולפר, 1976) השתתפו 44 תלמידי כיתות ד׳ ו-ה׳, בבית ספר שבו תוכנית החשבון נשענה על טקסי פרסים קבועים של תעודות וגביעים. אחרי שהפרסים על משחקי החשבון שנבדקו הופסקו, בשתיים משלוש הקבוצות התלמידים הקדישו למשחקים האלה פחות זמן מקבוצת הביקורת. זו שיטת ניקוד מתמשכת בבית ספר אחד, ולא תעודה בודדת. מה שאפשר ללמוד ממנה הוא שגם בכיתה, פרס שהילד עובד בשבילו יכול להפוך למטרה במקום הפעילות עצמה.

ועוד ממצא אחד, שעליו נשענות תעודות המאמץ וההתקדמות: במחקר שבח על אינטליגנציה עלול לפגוע במוטיבציה ובביצועים של ילדים (מולר ודואק, 1998) נמצא בשישה מחקרים, עם תלמידי כיתה ה׳, שלשבח על אינטליגנציה היו השלכות שליליות יותר על המוטיבציה של התלמידים מאשר לשבח על מאמץ. לכן אין בתבניות תעודה על הילד החכם.

מה לקחת מכל זה: לא שתעודות פוגעות, אלא שתעודה שמודיעים עליה מראש, ושהילד עובד כדי לקבל אותה, הופכת למטרה. תעודה שמגיעה אחרי המעשה, בלי הודעה, ומתארת מה קרה, היא משוב בכתב.

איך נותנים את התעודה: חמישה כללים

1. אחרי המעשה, בלי הודעה מראש. לא ״מי שיסיים את החוברת יקבל תעודה״. הילד מגלה שראו אותו רק כשהוא מקבל אותה.
2. מעשה אחד, במילים של מה שקרה. בסקירה ההשפעה של שבח על המוטיבציה הפנימית של ילדים: סקירה וסינתזה (הנדרלונג ולפר, 2002) כתוב שבתנאי ששבח נתפס ככן, הוא מועיל במיוחד כשהוא מייחס את ההצלחה לדברים שבשליטת הילד, וששבח כללי מדי או נלהב מדי עלול להיתפס כלא כן.
3. בלי השוואה. בלי המצטיין של הכיתה, בלי תלמיד החודש ובלי המילה הכי. לפי אותה סקירה, שבח עוזר כשהוא מחזק תחושת יכולת בלי להישען יותר מדי על השוואה לאחרים.
4. בכיתות ה׳–ו׳: בשקט, או לכל הכיתה. בסקירה של הנדרלונג ולפר מובא מחקר אחר, שלפיו רוב המתבגרים מעדיפים שבח בשקט, או בכלל לא, על פני שבח בפומבי. כיתות ה׳–ו׳ הן עוד לא גיל ההתבגרות המלא, ולכן זו המלצה זהירה: תעודה בסוף שיעור, ביד, או סבב שבו כל הכיתה מקבלת באותו שבוע תעודה, כל ילד על משהו אחר.
5. לא כפרס בטבלת התנהגות. אם יש בכיתה טבלת התנהגות, אל תחברו אליה את התעודה כפרס למי שמגיע למספר כוכבים. זה בדיוק הפרס שמודיעים עליו מראש ושתלוי בביצוע.

רשימת הכיתה שבדף ההדפסה עוזרת לראות מי עוד לא קיבל תעודה, ועל מה כל ילד כבר קיבל. המטרה היא שעד סוף המחצית כל ילד יקבל לפחות תעודה אחת, על משהו שהוא עשה באמת. תעודה כזאת היא רגע של חיבור אנושי בין המחנכת לבין הילד: מישהו ראה מה עשיתי. מניסיון העבודה בכיתות, ילדים ששומרים תעודה כזאת זוכרים בדרך כלל את המשפט שנכתב בה יותר מאשר את הקישוט.

התאמות לפי שכבה

תעודת הצטיינות לילדים בכיתה א׳ לא צריכה להיות ארוכה. משפט אחד שהמחנכת אומרת בקול, ואחר כך נותנת ביד, מספיק. בכיתה ו׳ כדאי לחבר את תעודת מילוי התפקיד להחלפת התפקידים, כמו במערך שבעמוד מפתח הלב חשוון.

תעודת הערכה לתלמיד, פתק להורים או מחמאה בעל פה: מה ההבדל

תעודת הערכה לתלמיד היא אותה תעודה בשם אחר, והכללים שלמעלה חלים עליה. היא לא מחליפה את הכלים האחרים, היא עוד כלי לצידם:

שילוב אפשרי: תעודה לילד, ובאותו יום פתק נחת להורים על אותו מעשה. הילד שומע את זה פעמיים, פעם מהמחנכת ופעם מהבית.

כשתעודה אחת לא מספיקה

אם אותו ילד נשאר בחוץ שוב ושוב, או שהכיתה מתקשה לעבוד יחד, תעודה לא תפתור את זה לבד. זה הזמן לבדוק איך הכיתה מתנהלת כקבוצה. בשביל זה בנינו את פעילות הגיבוש לכיתה, בתחנות. עוד דפים וכלים להדפסה יש במרכז החומרים למורים. רוצים לבדוק מה מתאים לכיתה או לשכבה שלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.

שאלות נפוצות על תעודת הצטיינות לתלמיד

מה כותבים בתעודת הצטיינות לתלמיד?

שם, כיתה, תאריך, חתימה, ושורה אחת שמתחילה במילים ״על ש…״ ובה מעשה אחד שקרה באמת, למשל: על שהזמנת לשחק בהפסקה מישהו שעמד לבד. לא תכונה כמו ילד טוב, ולא השוואה כמו הכי חכם. בעמוד הזה יש 24 נוסחים כאלה, שישה לכל סוג תעודה.

האם תעודת הצטיינות פוגעת במוטיבציה?

לא התעודה עצמה, אלא ההודעה עליה מראש. מטה-אנליזה של 128 מחקרים (דסי, קסטנר ורייאן, 1999) מצאה שפרס שהמשתתפים ידעו עליו מראש פגע במוטיבציה הפנימית, ופרס מוחשי שהגיע בהפתעה לא השפיע עליה. תעודות נספרו שם כפרס מוחשי. זו מחלוקת מחקרית, ולכן הכלל הזהיר הוא לתת את התעודה אחרי המעשה, בלי הודעה מראש, ולתאר בה מה קרה.

האם לתת את התעודה מול כל הכיתה?

בכיתות א׳–ד׳ אפשר מול הכיתה, כל עוד אין דירוג ואין מצטיין של הכיתה. בכיתות ה׳–ו׳ עדיף בשקט, או בסבב שבו כל הכיתה מקבלת באותו שבוע תעודה, כל ילד על משהו אחר. בסקירה של הנדרלונג ולפר (2002) מובא מחקר שלפיו רוב המתבגרים מעדיפים שבח בשקט, או בכלל לא, על פני שבח בפומבי.

כמה תעודות לתת בכיתה?

אין מספר נכון. מה שחשוב הוא שעד סוף המחצית כל ילד יקבל לפחות תעודה אחת, על משהו שהוא עשה באמת. רשימת הכיתה שבדף ההדפסה עוזרת לראות מי עוד לא קיבל.

מה ההבדל בין התעודות כאן לבין תעודת הצטיינות חברתית?

התעודות בעמוד הזה הן לכיתות א׳ עד ו׳, ואין להן קשר לתעודת הבגרות. לגבי הבגרות, לפי עמוד עידוד אישי למעורבות חברתית במרחב הפדגוגי, התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית ״משמשת תנאי סף לקבלת תעודת בגרות״. שאלות על התעודה הזאת כדאי להפנות לבית הספר העל-יסודי עצמו.

אפשר לערוך את התעודה במחשב לפני ההדפסה?

התבניות בעמוד הזה מודפסות ריקות, וממלאים אותן ביד. זה מכוון: שורה בכתב היד של המחנכת היא חלק מהמסר. אם בכל זאת רוצים גרסה מוקלדת, אפשר להעתיק אחד מהנוסחים למעבד תמלילים ולהדפיס.

מי עומד מאחורי החומר הזה

התבניות, 24 הנוסחים ורשימת הכיתה נכתבו לחומר הזה, על בסיס הפעילויות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. הממצאים נבדקו מול המאמרים עצמם ומול עמודי המרחב הפדגוגי שמקושרים בגוף, והמקור של עמוד המעורבות החברתית הוא עידוד אישי למעורבות חברתית.

רוצים לחשוב איתנו על פעילות לכיתה שלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר