משחק בנושא נתינה לשעת חינוך: לראות, לתת ולקבל, שלושה משחקים בלי ציוד (45 דקות)

משחק בנושא נתינה עובד כשהילדים לא שומעים שיחה על כמה חשוב לעזור, אלא נותנים ומקבלים בפועל, בתוך השיעור. כאן יש שלושה משחקים קצרים לשעת חינוך של 45 דקות, בלי ציוד: פנטומימה שמלמדת לראות מי צריך עזרה, מעגל כפול שבו כל תלמיד נותן ומקבל ארבע פעמים, ומשחק קצר על איך מקבלים עזרה ואיך אומרים ״לא תודה״. בעמוד תמצאו מהלך לפי דקות, 12 כרטיסי מצב, משפטים מוכנים למחנכת, התאמות לפי גיל ופתקי יציאה להדפסה. אין נקודות ואין מנצחים.

לכרטיסי המצב, לדף הסבבים ולפתקי היציאה להדפסה

משחק בנושא נתינה: מבט מהיר

למה נתינה צריכה משחק ולא עוד שיחה

כשמדברים עם ילדים על נתינה, כולם מסכימים שצריך לעזור. בהפסקה שאחרי, אותו ילד עדיין עומד בצד המגרש. הפער הוא לא ברצון, אלא בשלושה דברים קטנים: לשים לב שמישהו צריך משהו, לדעת מה אפשר לתת בלי כסף ובלי מבוכה, ולדעת מה עושים כשהשני אומר ״לא צריך״.

מניסיון העבודה בכיתות, את שלושת הדברים האלה אפשר לתרגל, וכל אחד מהם קיבל כאן משחק משלו. זה ההבדל בין משחקי נתינה שנגמרים בתחושה טובה לבין שעה שהילדים לוקחים ממנה משהו להפסקה של מחר.

מטרות

• התלמידים מזהים סימנים קטנים לכך שמישהו צריך עזרה, לפני שהוא מבקש.
• כל תלמיד נותן וכל תלמיד מקבל, ארבע פעמים לפחות, דברים שלא עולים כסף.
• התלמידים מתרגלים לקבל עזרה, וגם לסרב לה בנימוס, בלי שמישהו ייעלב.
• כל תלמיד יוצא עם דבר אחד שהוא יכול לתת בכיתה השבוע.

ארבעת כללי המשחק (להעתיק ללוח)

1. נותנים רק משהו שלא עולה כסף, ושהשני ישמח לקבל.
2. אין נקודות ואין מנצחים. לא סופרים מי נתן יותר.
3. כל אחד נותן וכל אחד מקבל, לפי הסדר של המשחק ולא לפי מי שבוחרים.
4. ״תודה, לא צריך״ היא תשובה טובה, ומי שנתן אומר ״בסדר״.

המהלך לפי דקות

פתיחה (0 עד 3 דקות)

המחנכת אומרת: ״היום נשחק שלושה משחקים על נתינה. לפני שמתחילים, תגידו לי מה אפשר לתת למישהו בלי לקנות שום דבר.״ כותבים על הלוח חמש תשובות ראשונות, למשל: עזרה, הקשבה, מקום לידי, הסבר, הזמנה למשחק. הרשימה נשארת על הלוח עד סוף השיעור, כי במשחקים הבאים חוזרים אליה.

אחר כך מקריאים את ארבעת הכללים. על הכלל הרביעי עוצרים רגע: ״מי שנתן ושמע ׳לא צריך׳ לא נכשל. הוא נתן לשני לבחור, וגם זו נתינה.״

משחק 1 (3 עד 15 דקות): רואים מי צריך

הכיתה מתחלקת לקבוצות של ארבעה או חמישה לפי רשימה שהמחנכת הכינה מראש. כל קבוצה מקבלת ארבעה כרטיסי מצב הפוכים. בכל סבב תלמיד אחד לוקח כרטיס, קורא אותו בשקט ומציג את המצב בפנטומימה, בלי מילים, במשך חצי דקה. הוא מציג רק את מי שצריך עזרה, ולא את מי שעוזר.

שלושת האחרים עונים יחד על שלוש שאלות: מה קורה כאן? מה הסימן שראינו? מה אפשר לתת לו בלי כסף? אחרי דקה וחצי עוברים לכרטיס הבא, ותלמיד אחר מציג. ארבעה סבבים, ארבעה כרטיסים, וכל תלמיד בקבוצה מציג פעם אחת. בקבוצה של חמישה, התלמיד החמישי הוא השואל: הוא לא מציג, אלא שואל את שלוש השאלות ורושם את הסימנים.

• הסבר (דקה): הכללים של הפנטומימה ושלוש השאלות על הלוח.
• ארבעה סבבים (שמונה דקות): חצי דקה פנטומימה ודקה וחצי לשלוש השאלות.
• שיתוף (שלוש דקות): כל קבוצה אומרת סימן אחד שלא היה קל לראות, והמחנכת מוסיפה לרשימה שעל הלוח מה שעוד אפשר לתת.

הכלל היחיד שהמחנכת אומרת בקול לפני הפנטומימה: ״מציגים מצב, לא ילד. אסור לחקות מישהו מהכיתה או מבית הספר.״

נספח א: 12 כרטיסי מצב

בהדפסה מופיע לתלמיד רק המצב. שני הטורים האחרים הם בשביל המחנכת, לשיתוף בסוף המשחק. כיתה של 30 היא שש קבוצות של חמישה, ולכן מדפיסים שני עותקים: קבוצות 1 עד 3 מקבלות את כרטיסים 1 עד 4, 5 עד 8 ו-9 עד 12, וקבוצות 4 עד 6 מקבלות את אותם כרטיסים מהעותק השני.

משחק 2 (15 עד 28 דקות): המעגל הכפול

חצי כיתה עומדת במעגל פנימי עם הפנים החוצה, והחצי השני במעגל חיצוני מולם, כך שלכל אחד יש בן זוג. המחנכת מכריזה על הסבב, ובמשך דקה מי שבמעגל הפנימי נותן. אחרי דקה מחליפים: מי שבמעגל החיצוני נותן. בסוף הסבב המעגל החיצוני זז צעד אחד ימינה, ולכל אחד יש בן זוג חדש.

• סידור (שתי דקות): שני מעגלים, כל אחד מול בן זוג.
• ארבעה סבבים (עשר דקות): דקה לכל צד, וחצי דקה לזוז ולשמוע את הסבב הבא.
• סגירה (דקה): ״מה קיבלתם שלא ציפיתם לו?״, שתיים או שלוש תשובות בלבד.

הזוגות נקבעים לפי המקום במעגל, ולא לפי בחירה, ולכן אף ילד לא מחכה שמישהו יבחר בו. בסוף ארבעת הסבבים כל תלמיד נתן ארבע פעמים, קיבל ארבע פעמים ודיבר עם ארבעה ילדים שונים.

נספח ב: ארבעת הסבבים

בסבב ״ראיתי אותך״ המחנכת מזכירה שמתנה היא משהו שהשני רוצה לקבל. משפט על איך מישהו נראה, גם אם הוא נשמע טוב, לא נכנס לסבב הזה. הרעיון קרוב לרשימת המחמאות לילדים, שבה כל מחמאה היא על מעשה.

משחק 3 (28 עד 38 דקות): מקבלים יפה

נתינה היא גם לקבל. יש ילדים שקשה להם לקבל עזרה, ויש ילדים שנעלבים כשמסרבים להם. המשחק הזה מתרגל את שני הצדדים. הזוגות האחרונים מהמעגל הכפול נשארים יחד. המחנכת מקריאה מצב, תלמיד אחד מציע את העזרה, והשני עונה באחת משלוש התשובות שעל הלוח:

• ״תודה, זה עוזר לי״
• ״תודה, אני רוצה לנסות לבד״
• ״תודה, מה שיעזור לי זה…״

מי שהציע עונה בכל מקרה: ״בסדר, אני פה אם תצטרך״. אחרי כל מצב מחליפים תפקידים.

• הסבר (דקה): שלוש התשובות ומשפט התשובה של מי שהציע.
• שישה מצבים (שש דקות): דקה לכל מצב, כולל החלפת תפקידים.
• שיחה (שלוש דקות): מה היה יותר קשה, להציע או לקבל? ומתי ״אני רוצה לנסות לבד״ היא בעצם בקשה?

נספח ג: 12 מצבים למשחק ״מקבלים יפה״

בשיעור מקריאים שישה מצבים. את השאר שומרים לבוקר אחר, או לכיתה שגמרה מהר.

סיכום ופתק יציאה (38 עד 45 דקות)

ארבע דקות לשיחה, בכל הכיתה, על שלוש שאלות:

1. איזה סימן היה הכי קשה לראות במשחק הראשון?
2. מה קיבלתם היום שלא עלה כסף?
3. מה היה לכם יותר קשה, לתת או לקבל?

בשלוש הדקות האחרונות כל תלמיד ממלא פתק יציאה בלי שם. רק המחנכת קוראת:

• משהו שקיבלתי היום במשחק:
• משהו אחד שאני יכול לתת בכיתה השבוע, בלי כסף:
• מה היה לי יותר קשה היום, לתת או לקבל, ולמה:

על מה המחנכת מסתכלת בזמן המשחק

• ילד שאף אחד לא פונה אליו, גם כשהמשחק קובע את הזוגות.
• צחוק או מבטים לכיוון ילד מסוים כשמוצג כרטיס מצב.
• ילד שעונה ״לא צריך״ על כל הצעה, גם כשברור שהוא צריך.
• ״מתנה״ שנשמעת כמו עקיצה, גם אם היא נאמרת בחיוך.

כל אחד מהסימנים האלה הוא לא סיבה לעצור את המשחק. הוא סיבה לרשום לעצמך ולבדוק שוב בשבוע שאחרי.

משפטים מוכנים למחנכת

משחק בנושא נתינה לפי גיל

מה לא עושים

מה עושים אם

כרטיסי המצב, דף הסבבים ופתקי היציאה להדפסה

בשבועות שאחרי

• פעם בשבוע, בדקה הראשונה של שעת חינוך, שואלים: ״מה מישהו נתן לכם השבוע בלי כסף?״ שתיים או שלוש תשובות, בלי שמות של מי שלא נתן.
• אחרי שבועיים קוראים שוב את פתקי היציאה ובודקים אם מה שהילדים כתבו שהם ייתנו קרה.
• אם הכיתה מוכנה לשבוע שלם, גמד וענק בכיתה ממשיך את אותו כלל: נתינה בלי כסף, הפעם בסוד.
• אם הכיתה רוצה לתת גם מחוץ לכיתה, מערך השיעור על התנדבות מוביל אותה למיזם קטן, ומתחיל בשאלה מה באמת צריך.
• כדי לסגור את המעגל של ״מה קיבלתי״, מערך השיעור על הכרת תודה מלמד להגיד תודה מדויקת.

מתי משחק כבר לא מספיק

משחק בנושא נתינה עוזר כשהילדים פשוט לא שמים לב, או לא יודעים מה אפשר לתת. הוא לא עוזר כשהכיתה כן רואה את הילד שעומד בצד, ובוחרת לא להתקרב. אם בכרטיס ״אוכל לבד על ספסל״ כולם הסתכלו על אותו ילד, או שאף אחד לא פנה אליו גם במעגל, זו כבר לא שאלה של נתינה, אלא של הדרה.

מה עושים במקום: כשילד אחד נשאר לבד, התרחיש של תלמיד לבד בהפסקה והתרחיש של ילד דחוי חברתית. כשנראה שמשהו שקט קורה סביב ילד מסוים, מבחן הזיהוי של חרם שקט ופרוטוקול ההתערבות בחרם כיתתי. ובכל מקרה כזה מדברים עם היועצת באותו שבוע.

כשהבעיה היא כבר האווירה בכיתה ולא שיעור אחד, סדנת מניעת חרמות לבית ספר רשומה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, ולכן בית ספר יסודי מוזמן לבדוק איתנו את האפשרויות לפני ההזמנה. וכשהכיתה צריכה לתרגל עזרה הדדית בגוף ולא רק במילים, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה.

איך המשחק מתחבר לחומרים אחרים

• אם צריך פעילות על נתינה לילדים בעשר דקות בלבד, מעגל הפרגון הוא משחק מחמאות קצר שעובד בפתיחת שבוע.
• כל אחד משלושת המשחקים עובד גם לבד, כמשחק עזרה לזולת לפני טיול או יום ספורט. את המעגל הכפול אפשר להעביר גם בחצר.
• כדי להעמיק בשאלה איך מרגיש מי שצריך עזרה, מערך השיעור על אמפתיה ממשיך מהמשחק הראשון.
• כשהכיתה צריכה לא רק לתת אלא לעבוד יחד, המשחק על ערבות הדדית ומערך השיעור על שיתוף פעולה בנויים לזה.

כך נראית פעילות בנושא נתינה לחודש שלם: המשחק הזה בשבוע הראשון, גמד וענק בשבוע השני, והמיזם הכיתתי בהמשך. משחק על נתינה הוא רק נקודת הפתיחה. כל שאר החומרים נמצאים במרכז החומרים למורים.

מחר בבוקר: חמישה צעדים

1. הדפיסו את כרטיסי המצב, שני עותקים לכיתה של 30, וגזרו אותם לאורך השורות.
2. הכינו רשימת קבוצות של ארבעה או חמישה, ובדקו ששני ילדים בסכסוך פתוח לא באותה קבוצה.
3. כתבו על הלוח את ארבעת הכללים ואת שלוש התשובות של ״מקבלים יפה״.
4. בחרו מראש את ששת המצבים שתקריאו במשחק השלישי, ובדקו שאף אחד מהם לא מתאר ילד מסוים בכיתה.
5. שמרו לעצמכם זמן באותו יום לקריאת פתקי היציאה.

שאלות נפוצות על משחק בנושא נתינה

איזה משחק בנושא נתינה מתאים לשעת חינוך אחת?

המהלך בעמוד הזה בנוי ל-45 דקות: שלוש דקות פתיחה, שתים עשרה דקות לפנטומימה ״רואים מי צריך״, שלוש עשרה דקות למעגל הכפול, עשר דקות ל״מקבלים יפה״ ושבע דקות לסיכום ולפתק יציאה. אם יש רק 30 דקות: שתי דקות פתיחה, שמונה דקות לפנטומימה, עשר דקות למעגל הכפול, שש דקות ל״מקבלים יפה״ וארבע דקות לפתק יציאה, והשיחה המסכמת עוברת לבוקר שאחרי.

למה המשחק בלי נקודות ובלי פרסים?

כי נתינה שמקבלים עליה נקודה הופכת לעסקה, והילדים מתחילים לספור מי נתן יותר. לכן הכלל השני על הלוח הוא שאין נקודות ואין מנצחים, ובסיכום שואלים ״מה קיבלתם?״ ולא ״מי נתן הכי הרבה?״.

מה עושים כשילד אומר שאין לו מה לתת?

מפנים אותו לרשימה שהכיתה כתבה על הלוח בפתיחה, ואומרים לו שמותר לתת את אותה עצה שהוא קיבל בסבב הקודם. ברוב המקרים הוא לא חסר רעיון, אלא מפחד שמה שיש לו קטן מדי, ולכן המשפט למחנכת הוא: ״דקה של הקשבה היא מתנה. תתחיל משם.״

במה המשחק שונה מגמד וענק וממערך השיעור על התנדבות?

גמד וענק הוא משחק של שבוע שלם עם נתינה בסוד, ומערך השיעור על התנדבות מוביל את הכיתה למיזם. כאן הכול קורה בשעה אחת ופנים מול פנים: מתרגלים לראות מי צריך, לתת דבר קטן שלא עולה כסף ולקבל עזרה או לסרב לה בנימוס. אפשר להתחיל מכאן ולהמשיך לאחד מהם.

מאיזה גיל המשחק מתאים?

המהלך המלא מתאים לכיתות ג עד ט. בכיתות א-ב המחנכת עושה את הפנטומימה והכיתה כולה מנחשת, במעגל הכפול יש רק שני סבבים, ובמשחק השלישי יש רק שתי תשובות. בתיכון מוסיפים לסיכום את השאלה ״מתי קשה לכם לבקש עזרה?״.

מי עומד מאחורי החומר הזה

שלושת המשחקים, ארבעת הכללים, כרטיסי המצב והמשפטים למחנכת נכתבו מניסיון העבודה בכיתות ועל בסיס הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר, ואין מחקר מאחורי השלבים או הזמנים. פנטומימה ומעגל כפול הם מבנים ותיקים בהדרכה, ולא המצאנו אותם. מה שכתוב כאן הוא הגרסה שמתאימה לשעת חינוך של 45 דקות. הנוהל של בית הספר, היועצת וההנהלה קודמים לכל מה שכתוב כאן.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר