פעילות גיבוש לכיתה מאתגרת: מה המדריך עושה אחרת, ומה המחנכת עושה בשבוע שאחרי

פעילות גיבוש לכיתה מאתגרת לא נבדלת מפעילות רגילה במשחקים, אלא במבנה: קבוצות של עד 15 תלמידים, מעברים מהירים בלי רגע שבו מחכים, משימות שבהן כל תלמיד פעיל, ושיחה קצרה אחרי כל משימה על מה שקרה בקבוצה. זה גם הכיוון של משרד החינוך בפרקטיקה לניהול שיעור ולמניעת הפרעות, שהמטרה שלה היא ״מניעת הפרעות מראש ולא רק תגובה אליהן.״ ודבר חשוב לא פחות: פעילות אחת היא התחלה, לא טיפול. מה שהמחנכת עושה בשבוע שאחרי הוא מה שנותן ליום הזה סיכוי להמשיך לחיות בכיתה.

פעילות גיבוש לכיתה מאתגרת: על איזו כיתה מדובר

כיתה מאתגרת היא תיאור של מצב, לא של ילדים. זו הכיתה שבה קשה להתחיל שיעור, שבה הקבוצות לא מצליחות לעבוד יחד, ושבה גם המורים המקצועיים מרגישים שהם נכנסים לשיעור קשה. בפרקטיקה של המשרד יש הבחנה שכדאי להחזיק בראש לפני שמזמינים משהו: רעש שונה מהפרעה, ולפעמים רעש הוא ביטוי חיובי ללמידה, למעורבות ולעניין.

וחשוב להבדיל בין כיתה לבין תלמיד אחד. אם יש בכיתה תלמיד שמפריע לאורך השיעור, כתבנו תרחיש למחנכת עם תלמיד מפריע בכיתה. אם יש ילד אלים, יש תרחיש למחנכת עם ילד אלים בבית הספר. ואם תלמיד מסרב לצאת ליום הגיבוש עצמו, יש תרחיש למחנך עם תלמיד שמסרב לצאת לטיול או ליום גיבוש. העמוד הזה הוא על הכיתה כולה, כשהקושי הוא של האווירה ולא של ילד אחד.

חמישה דברים שמדריך עושה אחרת בכיתה מאתגרת

פעילות גיבוש לכיתה עם בעיות משמעת לא צריכה משחקים אחרים. היא צריכה מבנה אחר. חמשת העקרונות האלה הם המבנה של היום, ולא סוג מסוים של משחק. כשמנהלת שואלת מה יהיה אחרת אצלה בכיתה, אלה הדברים שכדאי לשאול עליהם כל מדריך, גם אם הוא לא אנחנו.

1. קבוצות קטנות: עד 15 תלמידים בכל פעילות

מניסיון העבודה בבתי ספר, בקבוצה של 30 תלמידים קשה לתת לכל אחד תפקיד במשימה. לכן אצלנו פעילות היא עד 15 תלמידים, וכיתה רגילה של 30 עד 35 תלמידים מתחלקת לרוב לשתי פעילויות שרצות במקביל. גם משרד החינוך, בעמוד לקבל החלטות ולבצע משימות באופן שיתופי, מגדיר עבודה בקבוצה כמיומנות שמלמדים, ואחד היעדים שם הוא ״לשתף פעולה (בקבוצה קטנה) במשימות ובמשחקים, כדי להשיג מטרות קצרות טווח״.

2. אין רגע מת: מעבר מהיר וסימן מוסכם

מניסיון העבודה בבתי ספר, הרגעים הקשים בכיתה מאתגרת הם בדרך כלל רגעי ההמתנה: להסבר, לציוד או לקבוצה אחרת שתסיים. בעמוד פרקטיקות לניהול שיעור תקין ומניעת הפרעות של משרד החינוך ההצעה ברורה: ״ניזום מעברים חלקים ומהירים מדיון לעבודה עצמית, לעבודה בזוגות או בקבוצות. אפשר לקבוע סימן מוסכם למעבר בין מתודות.״ ובאותו עמוד: ״ככל שהתלמידים יהיו פעילים יותר במהלך השיעור, כך הם יהיו עסוקים בלמידה.״

בפעילות גיבוש זה אומר שהמשימה הבאה מוכנה לפני שהנוכחית נגמרת, ההסבר קצר, ויש סימן אחד שכולם מכירים לחזרה למעגל.

3. כל תלמיד פעיל, לא רק מי שמצביע ראשון

באותה פרקטיקה המשרד מבקש מתודות שמזמנות השתתפות של כלל התלמידים, ולא רק של מי שממהר להצביע ראשון. בפעילות גיבוש זה מתורגם למשימות שאי אפשר לפתור בלי כל חברי הקבוצה: לכל אחד יש חלק מהמידע, תפקיד או נקודת אחיזה. בעמוד עבודת הצוות של המשרד מופיע גם היעד ״להתנסות בתפקידים שונים בקבוצה״. מניסיון העבודה בבתי ספר, לפעמים דווקא התלמיד שקשה לו לשבת בשיעור הוא זה שמוביל את הקבוצה במשימה בחצר.

4. שיחה קצרה אחרי כל משימה

משימה בלי שיחה אחריה נשארת משחק. בעמוד רפלקציה קבוצתית המשרד מגדיר את המטרה כך: ״לפתח בקרב התלמידים מיומנויות למתן משוב וקבלתו, כחלק מתהליך קבוצתי של שיתוף, היוועצות ותמיכה.״ גם בארגז הכלים של קרן ההקדש לחינוך בבריטניה, בפרק למידת הרפתקה בחוץ, אחד הדברים שמומלץ לכלול הוא הזדמנות ללמידה משותפת, לפתרון בעיות ולשיחה מפורשת על מה שחשבו ומה שהרגישו.

שלוש שאלות שמספיקות לשיחה כזאת:

• מה עזר לקבוצה להצליח?
• מתי היה קשה, ומה עשינו אז?
• מה מזה אפשר לקחת לשיעור מחר?

5. ההמשך בכיתה הוא של המחנכת

המדריך יוצא מבית הספר באותו יום, והמחנכת נשארת. באותו פרק של קרן ההקדש לחינוך, אחד הדברים שמומלץ לכלול הוא לבנות על הקשר בין המבוגר לתלמידים כשכולם חוזרים לבית הספר. לכן לפני הפעילות כדאי שהמדריך והמחנכת יסכמו מטרה אחת ליום, ואחריה שהמחנכת תדע מה קרה בכל קבוצה. איך מכינים את הכיתה ואת עצמכם, פירטנו במדריך למחנך: איך מכינים ומעבירים פעילות גיבוש לכיתה.

מה המחנכת עושה בשבוע שאחרי הפעילות

גיבוש כיתתי לכיתה מאתגרת לא נגמר כשהמדריך יוצא. ארבעה צעדים קטנים, שכולם נשענים על אותה פרקטיקה של משרד החינוך:

1. מחזירים את הסימן המוסכם לשיעור. הסימן שעבד בחצר, כיבוי אור, מחיאת כף או ספירה לאחור, הופך לסימן של הכיתה גם בשיעור.
2. מזכירים רגע של הצלחה. במשרד כותבים: ״יצירת תחושת גאווה כיתתית היא בעלת השפעה רבה.״ בשעת החינוך הראשונה אחרי הפעילות, ספרו לכיתה מה ראיתם: קבוצה שלא ויתרה, תלמיד שעזר לאחר.
3. מעדכנים את המורים המקצועיים. ״כדאי לעדכן מורים נוספים הנכנסים לכיתה בשינויים ובהסכמות עם התלמידים.״ הסכמה שנוצרה בפעילות צריכה לעבור גם לשיעור מתמטיקה.
4. שואלים את התלמידים. ובמשרד מוסיפים: ״אולי יש לתלמידים עצמם רעיונות משלהם לניהול שיעור ללא הפרעות?״ אחרי יום שבו הם עבדו יחד, זה הזמן לשאול.

וכשרוצים לבדוק אם משהו זז, יש לנו ארבעה מדדים שמנהל בודק אחרי יום גיבוש. ואם רוצים להתחיל לבד, לפני שמזמינים: אתגר משותף לכיתה מסוכסכת, פעילות גיבוש לכיתה עם קליקות, ולשיעור עצמו טבלת התנהגות בכיתה.

מה פעילות גיבוש אחת לא עושה

כדאי לומר את זה בפשטות: לא מצאנו מחקר שמראה שפעילות גיבוש אחת מעלימה בעיות משמעת, ומה שכן נמצא זהיר יותר.

בארגז הכלים של קרן ההקדש לחינוך, בפרק למידת הרפתקה בחוץ, ההשפעה מדורגת כלא ברורה, בעלות בינונית, על בסיס ראיות לא מספיקות. רק שישה מחקרים עמדו בתנאי הסף, ואף אחד מהם לא הוערך באופן בלתי תלוי. הקרן מדגישה שזו לא ראיה לכך שאין השפעה, אלא היעדר ראיות מבוססות להשפעה על הישגים לימודיים. לצד זה היא מציינת בסיס ראיות רחב יותר לכך שלמידה כזאת עשויה להשפיע לטובה על מסוגלות עצמית, מוטיבציה ועבודת צוות.

מטה-אנליזה של 96 מחקרים על תוכניות הרפתקה (האטי, מרש, ניל וריצ׳רדס, 1997), במאמר חינוך הרפתקני ואאוטוורד באונד: חוויות מחוץ לכיתה שמשאירות שינוי מתמשך, בדקה מדדים כמו תפיסה עצמית, מקום שליטה ומנהיגות. היא מצאה השפעה ממוצעת של 0.34 בסוף התוכניות, ועלייה נוספת בין סוף התוכנית למדידת המעקב. אבל ההשפעה השתנתה מאוד בין תוכנית לתוכנית, והיא גדלה ככל שהתוכנית ארוכה יותר וככל שהמשתתפים מבוגרים יותר. המחקר בדק תוכניות הרפתקה, ולא יום גיבוש בבית ספר, והחוקרים עצמם כותבים שידוע מעט מדי על הסיבות לכך שתוכניות כאלה עובדות.

ומה עם ניהול כיתה לאורך זמן? מטה-אנליזה של 54 מחקרים על תוכניות לניהול כיתה ביסודי (קורפרסהוק ועמיתים, 2016), במאמר מטה-אנליזה של השפעות האסטרטגיות והתוכניות לניהול כיתה על התוצאות הלימודיות, ההתנהגותיות, הרגשיות והמוטיבציוניות של תלמידים, מצאה השפעה קטנה אך מובהקת, ואת התרומה הגדולה ביותר נתנה התמקדות בהתפתחות החברתית-רגשית של התלמידים. בעדכון שלה, עדכון למטה-אנליזה של השפעות ההתערבויות לניהול כיתה על התוצאות הלימודיות, ההתנהגותיות, החברתיות-רגשיות והמוטיבציוניות של תלמידים (קורפרסהוק, דה בור ומאו, 2025), שכבר כולל 76 מחקרים, ההשפעה עדיין קטנה. התערבויות שכיסו בבת אחת את כל ארבעת סוגי האסטרטגיות לניהול כיתה הראו השפעה נמוכה יותר, והחוקרים מציינים בזהירות שמיקוד רחב מדי נראה פחות יעיל מהתערבות ממוקדת.

אלה תוכניות שהמורה מפעילה לאורך זמן, ולא פעילות חיצונית, אבל הלקח עובר גם לפעילות לשיפור אקלים כיתתי: מטרה אחת, ולא הכול ביחד. פעילות אחת יכולה לתת לכיתה חוויה משותפת של הצלחה, ולמחנכת נקודת פתיחה. כשהכיתה צריכה יותר מזה, תהליך של כמה מפגשים מתאים יותר. את ההבדל פירטנו במדריך ההחלטה למנהל: פעילות גיבוש אחת או סדנה של ארבעה מפגשים.

לפני שמזמינים: ספרו לנו על הכיתה

פעילות חברתית לכיתה מאתגרת נבנית סביב הכיתה הזאת, ולא מתוכנית קבועה. שלוש שורות שעוזרות לנו לבנות את היום עוד לפני שמדברים על תאריך:

• שכבה, ומספר התלמידים בכיתה
• מה קורה בכיתה, ומתי הכי קשה: בשיעור, במעברים או בהפסקה
• מה כבר נוסה, ומי המחנכת שתמשיך אחרי

לפי עמוד פעילות הגיבוש לכיתה שלנו, אנחנו מגיעים לבית הספר עם כל הציוד, ואפשר לקיים את הפעילות בחצר, באולם הספורט או בפארק קרוב. מחנכת כיתה ד׳ כתבה על הפעילות: ״מדריכים סבלנים ומנוסים״. עוד המלצות של מנהלים ומחנכים יש בעמוד ההמלצות.

המטרה של היום היא לא שקט, אלא חיבור אנושי: רגע שבו הכיתה מגלה שהיא מסוגלת לעשות משהו יחד.

ספרו לנו על הכיתה, נגיד לכם איך בונים לה את היום. השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.

שאלות נפוצות על פעילות גיבוש לכיתה מאתגרת

האם פעילות גיבוש עוזרת לכיתה עם בעיות משמעת?

היא יכולה לתת התחלה, לא פתרון. משרד החינוך מציע להתמודד עם בעיות משמעת בכיתה דרך מניעה מראש: למידה פעילה, מעברים מהירים והשתתפות של כל התלמידים, וזה גם המבנה של פעילות גיבוש טובה. מטה-אנליזה של תוכניות הרפתקה (האטי ועמיתיו, 1997) מצאה שההשפעה גדלה ככל שהתוכנית ארוכה יותר, ולכן מה שהמחנכת עושה בשבוע שאחרי חשוב לא פחות מהפעילות עצמה.

איך משתלטים על כיתה מאתגרת בפעילות גיבוש?

לא משתלטים, בונים פעילות שאין בה רגע שבו מחכים: קבוצות של עד 15 תלמידים, משימה שמוכנה לפני שהקודמת נגמרת, סימן מוסכם אחד לחזרה למעגל, ומשימות שאי אפשר לפתור בלי כל חברי הקבוצה. זה מה שמשרד החינוך מציע גם לשיעור רגיל: מעברים חלקים ומהירים, וסימן מוסכם למעבר בין מתודות.

מה ההבדל בין יום גיבוש לכיתה מאתגרת לבין יום גיבוש רגיל?

המשחקים יכולים להיות דומים. מה שמשתנה הוא המבנה: קבוצות קטנות, בלי זמן המתנה, תפקיד לכל תלמיד, שיחה קצרה אחרי כל משימה, ותיאום מראש עם המחנכת על מטרה אחת. ביום גיבוש לכיתה מאתגרת המדריך בונה את היום סביב הכיתה הזאת, ולא מביא תוכנית קבועה.

מה המחנכת צריכה לעשות אחרי הפעילות?

ארבעה דברים בשבוע שאחרי: להחזיר לשיעור את הסימן המוסכם מהפעילות, להזכיר בשעת חינוך רגע של הצלחה, לעדכן את המורים המקצועיים בהסכמות שנוצרו, ולשאול את התלמידים אילו רעיונות יש להם לשיעור בלי הפרעות. כל הארבעה נשענים על הפרקטיקה של משרד החינוך לניהול שיעור ולמניעת הפרעות.

האם פעילות אחת מספיקה לשיפור אקלים כיתתי?

פעילות אחת היא נקודת פתיחה לשיפור אקלים כיתתי, לא תהליך. מטה-אנליזות על תוכניות לניהול כיתה ביסודי (קורפרסהוק ועמיתים, 2016 ו-2025) מצאו השפעה ממוצעת קטנה, ובמחקר של 2016 את התרומה הגדולה ביותר נתנה התמקדות בהתפתחות החברתית-רגשית של התלמידים. כשהכיתה צריכה יותר מיום אחד, כדאי לשקול תהליך של כמה מפגשים.

כמה תלמידים משתתפים בכל פעילות?

פעילות היא עד 15 תלמידים. כיתה רגילה של 30 עד 35 תלמידים מתחלקת לרוב לשתי פעילויות שרצות במקביל.

האם פעילות גיבוש משפרת הישגים לימודיים?

אין לכך ראיות מבוססות. בארגז הכלים של קרן ההקדש לחינוך בבריטניה, ההשפעה של למידת הרפתקה בחוץ מדורגת כלא ברורה, כי רק שישה מחקרים עמדו בתנאי הסף. הקרן מציינת בסיס ראיות רחב יותר לכך שלמידה כזאת עשויה להשפיע לטובה על מסוגלות עצמית, מוטיבציה ועבודת צוות. לכן כדאי להזמין פעילות גיבוש בשביל הקשר בכיתה, ולא בשביל הציונים.

מי עומד מאחורי החומר הזה

את העקרונות כתבנו מתוך הפעילויות שאנחנו מעבירים בבתי ספר, ובדקנו אותם מול עמודי משרד החינוך ומול המחקרים שמקושרים בגוף. כל ציטוט במרכאות הועתק מהעמוד שאליו הוא מיוחס.

רוצים לבנות יחד יום לכיתה שלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר