מערך שיעור דילמות מוסריות לשעת חינוך: איך מנהלים דיון כששני הצדדים טובים? (45 דקות)

מערך שיעור דילמות מוסריות לשעת חינוך עובד כשהכיתה מתלבטת בין שני דברים טובים, ולא בין טוב לרע. מנהלים את הדיון בחמישה צעדים, לפי ההצעה של משרד החינוך: מקריאים את הדילמה ומבררים אילו ערכים מתנגשים בה, כל תלמיד כותב עמדה ושני נימוקים, קבוצות קטנות של תלמידים עם אותה עמדה מסכימות על שני נימוקים עיקריים, המליאה דנה בעזרת שאלות הבהרה, ובסוף כל אחד בודק אם שמע נימוק שלא חשב עליו. המערך שלמטה מכניס את חמשת הצעדים ל-45 דקות לכיתות ה עד ט, ומוסיף לפניהם שלב קצר אחד: ״דילמה או לא דילמה?״. כשמישהו נפגע או נמצא בסכנה, אין על מה להתלבט, ומספרים למבוגר. בסוף העמוד יש שישה כרטיסי דילמה מחיי בית הספר, שלושה ליסודי ושלושה לחטיבת הביניים, ודף עמדה אישי להדפסה.

לכרטיסים להדפסה

מערך שיעור דילמות מוסריות: מה זה בכלל דילמה מוסרית?

במרחב הפדגוגי של משרד החינוך, בפרקטיקת ההוראה דיון דילמה, ההגדרה היא: ״דילמה היא מונח המתייחס למצב שבו קיימים שני פתרונות או יותר לבעיה בעלת השלכות מוסריות, כאשר לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות אבל חייבים לבחור אחד מהם.״ החוברת של מינהל חברה ונוער, דיוני דילמה לקידום החשיבה המוסרית והרגישות המוסרית: מתווה פדגוגי דידקטי, מקצרת: ״דילמה מוסרית היא סיטואציה שבה ערכים מתנגשים ומתבקשת הכרעה״. ומיד אחר כך היא מוסיפה משפט שכדאי לתלות בחדר המורים: ״אין זה מצב של ברירה בין עמדה ערכית לבין עמדה שאינה ערכית.״

המשפט הזה הוא הבסיס לשלב הפתיחה של השיעור. כשמישהו נפגע, הבחירה היא בין לעזור לבין לא לעזור, וזו לא התלבטות בין שני ערכים טובים. בעמוד של המשרד הדוגמאות לדילמות הן ״הלשנה מול חברות, אמירת אמת מול נאמנות, שימור מול פיתוח ועוד.״ בשיעור הזה מוציאים מהמשחק כל מצב שבו ילד נפגע או בסכנה. זה הקו שכבר עובר בשני חומרים אחרים באתר: במערך שיעור על אחריות לשעת חינוך מסבירים לתלמידים שלספר כדי לעזור למישהו זה לא הלשנה, ובדף עבודה על כבוד האדם מי שמספר כדי שיפסיקו לפגוע בחבר שומר על הכבוד שלו. לכן אף אחד מששת הכרטיסים בעמוד הזה לא עוסק בשאלה אם לספר על פגיעה בילד.

מה משרד החינוך מצפה בכל שכבה

במרחב הפדגוגי, המיומנות לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט היא חלק מחשיבה ביקורתית, ויש לה יעד לכל שכבה. היעדים מועתקים כאן מילה במילה, והשורות המודגשות הן השכבות שהמערך בנוי להן.

שימו לב להבדל: בכיתות ג עד ו מדברים על ההשלכות המיידיות, ובכיתות ז עד ט גם על ההשלכות ארוכות הטווח, וגם על הצדקת תהליך ההכרעה עצמו. לכן בחטיבת הביניים שלב המליאה ארוך ושואל ״ומה יקרה בעוד חודש?״. ליסודי יש עוד שני יעדים של המשרד שהשיעור נוגע בהם. ברכיב לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים, היעד לכיתות ג-ו הוא ״לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים, בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב״. וברכיב להכיר ולהבין את נקודת המבט של האחרת ואת התנהגותה, היעד לאותה שכבה הוא ״לזהות את קווי הדמיון והשוני במצב נתון בין נקודות המבט של אנשים שונים״.

מטרות השיעור

מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות

בחוברת של מינהל חברה ונוער הזמנים לחמשת הצעדים הם 2-3, 5, 10-15, 15-20 ו-5 דקות. המערך כאן נשאר בתוך הטווחים של החוברת בכל צעד, ומשאיר חמש דקות לשלב הפתיחה.

שלב 0 (0-5 דקות): דילמה או לא דילמה?

פעילות דילמות טובה מתחילה בבדיקה שזו בכלל דילמה. כתבו על הלוח ארבעה מצבים, והקריאו אותם. הכיתה מצביעה על כל מצב: דילמה, או לא דילמה. המצבים והניסוח שלהם הם שלנו:

המשפט לסיום השלב, על הלוח, עד סוף השיעור: בדילמה, שני הצדדים טובים. כשמישהו נפגע, זו לא דילמה.

שלב 1 (5-8 דקות): קוראים ומבררים

חלקו לכל תלמיד את כרטיס הדילמה שבחרתם, והקריאו אותו בקול. בעמוד של המשרד שאלות הבירור הן ״מי הן הנפשות הפועלות בסיפור?״ ו״מהי ההתרחשות? מהו הקונפליקט? מהם הערכים המתנגשים בדילמה?״. כתבו על הלוח את שני הערכים שהכיתה מצאה, אחד מול השני. בשלב הזה עוד לא מתווכחים מה הדמות צריכה לעשות, רק מבינים מה קרה. לפי החוברת, מנחים רבים נוטים לדלג על הבירור כי הדילמה נראית ברורה, ואז נאלצים לחזור לתוכן הדילמה מאוחר יותר.

שלב 2 (8-13 דקות): עמדה אישית בכתב

כל תלמיד כותב בדף העמדה מה הדמות צריכה לעשות, ומוסיף שני נימוקים. בזמן שהם כותבים, עברו בין השולחנות וראו איך מתחלקות הדעות. אחר כך הצבעה ביד: מי בעד, ומי נגד. החוברת ממליצה על סדר מסוים, כדי למנוע לחץ קבוצתי על דעת המיעוט: ״מומלץ שהמנחה יתחיל את ההצבעה מדעת המיעוט״. אם רואים שרוב הכיתה בצד אחד, מזמינים להצביע קודם את הצד הקטן.

שלב 3 (13-25 דקות): קבוצות של אותה עמדה

חלקו את הכיתה לקבוצות של ארבעה או חמישה תלמידים, וכל קבוצה מורכבת מתלמידים שהצביעו אותו דבר. זה ההבדל החשוב מדיבייט: לפי החוברת, קבוצה שחבריה באותה עמדה משתחררת מלהט הוויכוח ומתמקדת בנימוקים. הקבוצה מסכימה על שני נימוקים עיקריים, וכותבת גם את דעת המיעוט אם היא קיימת בקבוצה. כל קבוצה בוחרת מישהו שמנהל את התור ומישהו שכותב. ששת הכרטיסים בעמוד בנויים כדילמות לדיון קבוצתי: לכל כרטיס שורה של ״הערכים שמתנגשים כאן״, כדי שהקבוצה תדע על מה היא מתלבטת.

שלב 4 (25-40 דקות): מליאה ושאלות הבהרה

כל קבוצה מציגה את שני הנימוקים שלה. אחר כך המחנכת שואלת שאלות שפותחות את הדיון. בחוברת יש שבעה סוגים של שאלות הבהרה. ארבעה מהם מתאימים במיוחד לשעת חינוך, והדוגמאות בטבלה הן שלנו, על כרטיס התפקיד בהצגה:

בכיתות ז עד ט הוסיפו שאלה אחת על הטווח הארוך, לפי יעד המשרד לשכבה: מה יקרה לחברות שלהן בעוד חודש, בכל אחת מההכרעות?

שלב 5 (40-45 דקות): מה השתנה אצלי

חמש הדקות האחרונות הן לרפלקציה. השאלות הרפלקטיביות בעמוד של המשרד הן ״האם שמעתם נימוק חדש שלא חשבתם עליו? כיצד הרגשתם במהלך הפעילות?״. כל תלמיד כותב בדף העמדה נימוק אחד ששמע ולא חשב עליו, גם אם הוא לא מסכים איתו. מי שרוצה מספר אם שינה את דעתו. החוברת מציעה להבחין כאן בין מחשבה לרגש: כשתלמיד עונה ״חשבתי ש…״ על שאלת ההרגשה, מבקשים ממנו לנסות שוב, ״הרגשתי…״.

קופסה למחנכת: איפה נגמר ״כל הדעות לגיטימיות״

החוברת מבקשת מהמנחה להדגיש שאין תשובות נכונות ולא נכונות. זה נכון לגבי הנימוקים בדילמה. אבל באותה פסקה החוברת מוסיפה: ״יש לעודד תרבות של דיון המאפשרת הסכמה עם הדעות המובעות או התנגדות להן, אך אינה מקבלת יחס של זלזול ושל ביטול כלפי דעות של אחרים.״ ובעמוד של המשרד יש טיפ נוסף: ״להרחיק את הדילמה מהמקרה הספציפי ולהקפיד לא לדון במשתתפים עצמם״. מה זה אומר בפועל, בניסוח שלנו:

מי שרוצה לעבוד עם הכיתה על הכלל הזה בנפרד, ימצא בדף עבודה על כבוד האדם שיעור שלם על ״לא חייבים להסכים, חייבים לכבד״. דיון שבו מקשיבים באמת לנימוק של הצד השני הוא חיבור אנושי, גם כשאף אחד לא שינה את דעתו.

מה המחקר אומר על דיוני דילמה, ומה לא

במאמר משנת 1985 סקרו שלפלי, רסט ותומא 55 מחקרים על תוכניות חינוכיות שנועדו לקדם שיפוט מוסרי. שם המאמר: האם חינוך מוסרי משפר שיפוט מוסרי? מטה-אנליזה של מחקרי התערבות שהשתמשו במבחן הגדרת הסוגיות. לפי התקציר, לדיונים בדילמות מוסריות הייתה השפעה צנועה, ותוכניות של 3 עד 12 שבועות בערך היו האופטימליות. במחקרים שנסקרו השתתפו תלמידי חטיבת ביניים ותיכון, סטודנטים ומבוגרים, ולא תלמידי יסודי. ליסודי נשענים על היעדים של משרד החינוך, לא על המחקר הזה.

והחוברת של מינהל חברה ונוער עצמה מספרת שלדיונים בדילמות המוסריות הייתה השפעה על החשיבה המוסרית של המשתתפים, אבל מנקודת המבט של אנשי החינוך בשדה לא הייתה לכך השפעה על ההתנהגות היומיומית בבית הספר. בעקבות זה פותחה גישת הקהילה ההוגנת, שבה התלמידים דנים בסוגיות מחיי היום יום בבית הספר ושותפים בקבלת ההחלטות. המסקנה למחנכת ולמנהל: שיעור אחד מתרגל נימוק, הקשבה ושינוי עמדה. הוא לא אמור לשנות התנהגות, והמחקר תומך יותר בסדרה מאשר בשיעור בודד.

התאמות לפי שכבה

מה עושים בשבועות שאחרי

שיעור חינוך על דילמות מוסריות עובד טוב יותר כסדרה. ההמלצה שלנו: דילמה אחת בכל שבועיים או שלושה, ארבע עד שש דילמות במחצית, תמיד באותו מבנה, כדי שהכיתה תכיר את הצעדים ותתפנה לנימוקים.

השיעור הזה שונה ממערך שיעור על לחץ חברתי לשעת חינוך: שם לומדים להגיד לא לקבוצה כשהיא דוחפת למשהו לא נכון, וכאן שוקלים שני דברים נכונים. דילמות מוסריות לדיון על מועצת התלמידים, כמו כרטיס 6, מתחברות למערך שיעור על מנהיגות לשעת חינוך, וכשהוויכוח בכיתה הופך לריב אמיתי, הכלים נמצאים במערך שיעור על ניהול קונפליקטים לשעת חינוך. עוד מערכים לשעת חינוך מרוכזים במרכז החומרים למורים.

כרטיסים להדפסה

דף העמדה נשאר אצל התלמיד. אפשר לאסוף אותו כדי לראות איזה נימוקים עלו, בלי לציין שמות ובלי להקריא עמדה של תלמיד מסוים בקול.

כשהכיתה צריכה להכריע יחד

בדיון דילמה כל תלמיד מכריע לבד, והקבוצה רק מחדדת את הנימוקים. בחיים של כיתה יש גם רגעים שבהם הקבוצה צריכה להחליט יחד, כשלכל אחד יש סיבה טובה ללכת לכיוון אחר. אלה הרגעים שעולים במשימות קבוצתיות שאי אפשר לפתור לבד, ופעילות גיבוש ODT לכיתה בנויה סביב משימות כאלה, עם עיבוד בסוף שמחבר את מה שקרה למה שקורה בכיתה כל יום.

שאלות נפוצות על מערך שיעור דילמות מוסריות

מה זה דילמה מוסרית?

לפי משרד החינוך, דילמה היא מצב שבו יש שני פתרונות או יותר לבעיה בעלת השלכות מוסריות, לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות, וחייבים לבחור אחד מהם. בחוברת של מינהל חברה ונוער ההגדרה הקצרה היא מצב שבו ערכים מתנגשים ומתבקשת הכרעה. כלומר, שני הצדדים טובים, ולא מדובר בבחירה בין טוב לרע.

האם ״לספר או לא לספר״ זו דילמה?

תלוי מה קרה. אם מישהו נפגע או נמצא בסכנה, זו לא דילמה, ומספרים למבוגר. לספר כדי לעזור למישהו זה לא הלשנה. דילמה אמיתית היא מצב שבו אף אחד לא נפגע, ושתי האפשרויות טובות, כמו לבחור בין יום הולדת של חבר לבין הופעה של הלהקה.

איך מנהלים דיון דילמה בכיתה?

בחמישה צעדים, לפי ההצעה של משרד החינוך: מקריאים את הדילמה ומבררים אילו ערכים מתנגשים, כל תלמיד כותב עמדה ושני נימוקים, קבוצות קטנות של תלמידים עם אותה עמדה מסכימות על שני נימוקים עיקריים, המליאה דנה בעזרת שאלות הבהרה, ובסוף כל אחד בודק אם שמע נימוק שלא חשב עליו. את ההצבעה מתחילים מדעת המיעוט.

מאיזה גיל אפשר לדון בדילמות מוסריות?

לפי משרד החינוך, כבר מגיל 5 עד כיתה ב היעד הוא ״להכריע בין שתי חלופות לפתרון סוגיה או דילמה פשוטה ולהסביר את ההכרעה בהקשרים נתונים ומוגדרים היטב״. בכיתות ג עד ו שוקלים כמה חלופות ואת ההשלכות המיידיות שלהן, ובכיתות ז עד ט גם את ההשלכות ארוכות הטווח.

אילו דילמות מוסריות לילדים מתאימות לשעת חינוך?

דילמות מחיי בית הספר והבית, שבהן שני הצדדים טובים ואף אחד לא נפגע: אמת מול רגשות של סבתא, יושר מול מחויבות לקבוצה, הוגנות מול שייכות לכיתה. דילמות של חיים ומוות, מלחמה או סכנה לא מתאימות לשעת חינוך ביסודי, וגם לא מצב שבו ילד נפגע ומתלבטים אם לספר.

האם שיעור על דילמות משנה את ההתנהגות של התלמידים?

שיעור אחד לא אמור לשנות התנהגות. בסקירה של 55 מחקרים מ-1985 נמצאה לדיונים בדילמות השפעה צנועה על שיפוט מוסרי, ותוכניות של 3 עד 12 שבועות בערך היו האופטימליות. החוברת של מינהל חברה ונוער כותבת שלפי אנשי החינוך בשדה, לדיונים הייתה השפעה על החשיבה המוסרית אבל לא על ההתנהגות היומיומית בבית הספר. לכן עדיף סדרה של כמה דילמות לאורך מחצית.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות לגיבוש כיתתי. המסגרת נשענת על פרקטיקת ״דיון דילמה״ ועל תוכנית המיומנויות של משרד החינוך, ועל המקורות המקושרים בגוף העמוד. שלבי השיעור, המצבים, הכרטיסים והדוגמאות בטבלאות נכתבו לצורך השיעור ואינם לקוחים מכיתה מסוימת.

רוצים לבדוק מה מתאים לכיתה שלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר, ונחזור אליכם.