משחק על ערבות הדדית לשעת חינוך: שלושה משחקים שבהם אף אחד לא נשאר מאחור (45 דקות)

משחק על ערבות הדדית עובד כשהקבוצה מצליחה רק אם כל אחד בה מצליח, כשעזרה לחבר שווה יותר מהצלחה לבד, וכשאף ילד לא יוצא מהמשחק. שלושת המשחקים שלמטה בנויים בדיוק כך: הרצף שכולם יודעים, אף אחד לא נתקע, וכל אחד מחזיק חלק, עם חידות רמזים מוכנות. בלי ציוד, בשעת חינוך אחת של 45 דקות.

לחידות הרמזים להדפסה

משחק על ערבות הדדית: מטרות השיעור

• לתת לכיתה חוויה של ערבות הדדית: אני מצליח רק כשגם החבר שלי מצליח.
• להפוך בקשת עזרה ונתינת עזרה לדבר שמרוויחים עליו, ולא לדבר שמתביישים בו.
• לחבר תלמידים שלא עובדים יחד, ברביעיות ובמעגלים שהמחנכת קובעת.
• לתת למחנכת תמונת מצב: מי מלמד את האחרים, מי מבקש עזרה, ומי אף פעם לא מקבל אותה.

למה משחק על ערבות הדדית ולא עוד שיחה

ערבות הדדית קשה להסביר ונוח להרגיש. ילד שמצליח לבד לא צריך אף אחד, עד הרגע שבו ההצלחה שלו נספרת רק אם גם החבר יודע. מניסיון העבודה בכיתות, זה הרגע שבו ילדים שבדרך כלל רצים קדימה עוצרים ומתחילים ללמד. ערב, בשפה של ילדים, הוא מי שאחראי שגם לחבר יהיה בסדר, ולא רק לו.

לכן שלושה כללים חוזרים בכל המשחקים:

• ההצלחה נספרת רק כשכולם יודעים. המחנכת בוחרת מי עונה בשם הקבוצה, והקבוצה לא יודעת מראש מי.
• עזרה שווה יותר. מילה שנאמרה בעזרת חבר שווה שתי נקודות, ומילה שנאמרה לבד שווה אחת.
• אין ילד שיוצא. מי שטעה מקבל עוד סבב עם הקבוצה, לא יציאה מהמשחק.

אין כאן ניקוד בין קבוצות. הכיתה כולה מתחרה רק בתוצאה של עצמה מהסבב הקודם. אלה משחקי שיתוף פעולה בקבוצה, אבל עם דרישה אחת נוספת: לא מספיק שכולם משתתפים, צריך שכולם ידעו.

ציוד והכנה

• ציוד: אין. לוח וטוש לרישום התוצאה של הכיתה.
• אופציונלי: דף החידות מנספח ג, מודפס וגזור לפסים, סט אחד לכל רביעייה. אפשר גם בלי, ראו בשאלות הנפוצות.
• מקום: הכיתה עצמה. במשחק 2 שתי רביעיות מתיישבות במעגל אחד, על כיסאות או על השולחנות.
• הכנה: רשימת רביעיות שהמחנכת קובעת, ולכל ילד מספר מ-1 עד 4. אותן רביעיות ואותם מספרים לאורך כל השיעור. כל שתי רביעיות הן מעגל אחד במשחק 2. איך מרכיבים, בנספח ה.
• על הלוח לפני השיעור: טבלה קטנה בשם ״התוצאה של הכיתה״ עם שלוש שורות: רצף, מילים, חידות.

מהלך השיעור לפי דקות

משחק 1: הרצף שכולם יודעים (12 דקות)

משחק תנועה בלי מגע, שבנוי על מבנה מוכר מלמידה שיתופית: הקבוצה לומדת יחד, והמחנכת בוחרת מי עונה. מי שכבר יודע את הרצף לא מרוויח כלום, עד שכל הרביעייה יודעת.

1. החלוקה, דקה: מקריאים את הרביעיות. כל ילד יודע את המספר שלו, מ-1 עד 4.
2. ההדגמה, דקה: מראים את שמונה התנועות מנספח א, ואומרים את השם של כל אחת. הכיתה רק מסתכלת.
3. סבב 1, רצף של ארבע תנועות: מבצעים את הרצף פעמיים, לאט, ואומרים את השמות. אחר כך ״זמן ערבות״: לרביעיות יש שישים שניות לוודא שכל אחד יודע לבצע לבד. ״המטרה היא לא שאתם תדעו. המטרה היא שכולם ידעו.״
4. הבחירה: קוראים מספר, למשל ״מספר 3!״. כל מי שהוא מספר 3 בכל הרביעיות קם, ומבצע את הרצף יחד עם האחרים, בקצב שהמחנכת סופרת בקול. כולם מבצעים בבת אחת, ואף ילד לא עומד לבד מול הכיתה.
5. עוד סבב ערבות: מי שהתבלבל חוזר לרביעייה, הרביעייה מקבלת עשרים שניות נוספות, וכל מי שצריך מבצע שוב. ההצלחה השנייה שווה בדיוק כמו הראשונה.
6. התוצאה: רושמים על הלוח כמה ביצעו את הרצף עד הסוף. זו נקודה לכיתה, לא לרביעייה.
7. סבבים 2 עד 4: רצפים של חמש, שש ושבע תנועות מנספח א, ובכל סבב מספר אחר. בסבב 4 לא קוראים מספר, אלא ״כולם!״, וכל הכיתה מבצעת יחד.

מה המחנכת מסתכלת עליו: מי מלמד בזמן הערבות ומי רק מתרגל לבד, ואיזו רביעייה ממשיכה לתרגל עם הילד שהתקשה גם כשהזמן נגמר. רשמו לעצמכם אחרי השיעור, ואל תאמרו בקול.

משחק 2: אף אחד לא נתקע (12 דקות)

משחק קטגוריות מוכר, עם כלל אחד חדש: מי שנתקע לא יוצא, הוא מבקש עזרה. מילה שנאמרה בעזרת חבר שווה כפול, ולכן הכיתה לומדת מהר שבקשת עזרה היא לא חולשה. זו פעילות עזרה לזולת שבה העזרה היא חלק מהניקוד ולא תוספת.

1. המעגלים: כל שתי רביעיות מתיישבות במעגל אחד, לפי השיבוץ שהכנתם. לכל מעגל יש סופר, ובכל סבב הסופר מתחלף.
2. הכלל: המחנכת אומרת קטגוריה מנספח ב, למשל ״דברים שיש בתיק של תלמיד״. בכל מעגל, לפי הסדר, כל ילד אומר מילה אחת מהקטגוריה. אסור לחזור על מילה שכבר נאמרה במעגל.
3. ״ערב!״: מי שנתקע אומר ״ערב!״. ילדים במעגל שיש להם מילה מרימים יד, מי שנתקע בוחר אחד מהם, והוא לוחש לו מילה. מי שנתקע אומר אותה בקול. מילה לבד שווה נקודה אחת, מילה עם ערב שווה שתיים.
4. שני כללי הגנה: כל ילד יכול לקרוא ״ערב!״ פעם אחת בכל סבב. ומי שצועק מילה לפני שנבחר לעזור, המילה לא נספרת.
5. סבב 1, שלוש דקות: קטגוריה קלה. בסוף כל סופר אומר את הנקודות של המעגל, והמחנכת מחברת על הלוח לתוצאה אחת של הכיתה.
6. שאלה, דקה: ״מה היה קשה יותר, לבקש עזרה או לחכות שיבחרו בכם לעזור?״ שמעו שתיים או שלוש תשובות.
7. סבבים 2 ו-3, שלוש דקות כל אחד: קטגוריות קשות יותר. המטרה של הכיתה היא לעבור את התוצאה של עצמה מהסבב הקודם.

בדרך כלל כבר בסבב השני רואים ילדים שאומרים ״ערב!״ גם כשהם כמעט יודעים, כי זה שווה יותר. זה לא רמאות, זה בדיוק השיעור: בכיתה הזאת לבקש עזרה זה חכם. כלל ״פעם אחת בכל סבב״ שומר שזה לא יהפוך לתרגיל.

משחק 3: כל אחד מחזיק חלק (13 דקות)

חידת היגיון שבה לכל ילד ברביעייה יש רמז אחד, ואף אחד לא יכול לפתור לבד. זה הלב של השיעור: בלי החלק של כל אחד, אין פתרון. בדקנו כל אחת משלוש החידות: עם ארבעת הרמזים יש לה פתרון אחד בלבד, ובלי כל אחד מהם יש יותר מפתרון אחד.

1. הכללים, דקה: ״לכל אחד יש רמז אחד. מותר להגיד אותו בקול כמה פעמים שרוצים. אסור להראות את הפתק, להעביר אותו או לכתוב אותו בשביל אחרים. הפתרון נחשב רק כשכל הרביעייה מסכימה.״
2. חלוקת הרמזים: כל ילד מקבל את הרמז לפי המספר שלו, מהפסים הגזורים. בלי הדפסה, קוראים לכל מי שהוא מספר 1 ולוחשים להם את רמז 1, וכך הלאה. את השאלה של החידה כותבים על הלוח.
3. חידה 1, ארבע דקות: ארבע חיות בארבעה בתים. רביעייה שפתרה מרימה ארבע ידיים ומחכה.
4. מי מסביר: המחנכת ניגשת לרביעייה שפתרה ובוחרת מספר. הילד הזה מסביר צעד אחד בפתרון. אם הוא לא יודע, הרביעייה מקבלת עוד דקה להסביר לו. כמו במשחק 1, ההסבר השני שווה כמו הראשון.
5. חידה 2, חמש דקות: ארבעה ספרים על מדף. רביעייה שסיימה מקבלת את חידה 3, חידת האתגר.
6. שיחה קצרה, שתי דקות: ״מה היה קורה אם אחד מכם היה חסר היום?״ ואחריה: ״מי ברביעייה שלכם דיבר הכי מעט, והרמז שלו היה הכי חשוב?״

כלל אחד אתם אוכפים לאורך כל המשחק: הרמז שייך למי שמחזיק אותו. אם ילד חוטף פתק, או אומר ״תן לי, אני אפתור״, עוצרים את הרביעייה ומחזירים את הרמז לבעליו.

נספח א: שמונה תנועות ורצפים מוכנים

ילד שלא יכול לקום או להסתובב מבצע את הרצף בישיבה, וסיבוב הופך אצלו לסיבוב של היד. זו הצלחה מלאה לכל דבר.

נספח ב: שתים עשרה קטגוריות מהקלה לקשה

הקטגוריה ״דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לחבר״ היא לא מקרית. אם יש זמן, רשמו על הלוח חמש מהתשובות שעלו. זו רשימה טובה לתלות בכיתה.

נספח ג: שלוש חידות רמזים להדפסה

הפתרונות, למחנכת בלבד: חידה 1: בבית 1 החתול, בבית 2 הארנב, בבית 3 התוכי, בבית 4 הכלב. חידה 2: במקום 1 האדום, במקום 2 הירוק, במקום 3 הכחול, במקום 4 הצהוב. חידה 3: בקופסה 1 הענבים, בקופסה 2 הבננה, בקופסה 3 האגס, בקופסה 4 התפוח.

ברביעייה של חמישה, הילד החמישי הוא ״הבודק״: אין לו רמז, והוא זה שמסביר למחנכת את הפתרון. בשלישייה, ילד אחד מחזיק שני רמזים, ומי שמחזיק שניים לא מדבר ראשון.

נספח ד: משפטים מוכנים למחנכת

נספח ה: איך מרכיבים רביעיות ומעגלים

1. בכל רביעייה ילדים משתי קבוצות חברים שונות לפחות. לא יותר משני חברים קרובים באותה רביעייה.
2. ילד אחד שלומד מהר וילד אחד שמתקשה בכל רביעייה, כדי שזמן הערבות יהיה אמיתי.
3. ילד שהרבה פעמים לבד: שבצו אותו עם ילד שאתם יודעים שהוא סבלני. אל תתנו לו את מספר 1, כי המספר הראשון שאתם קוראים מרגיש כמו מבחן.
4. במשחק 2 חברו כל שתי רביעיות למעגל של שמונה, כך שבכל מעגל יהיו ילדים שלא יושבים יחד בכיתה.
5. אל תשבצו יחד ילדים שהיה ביניהם עימות בשבועות האחרונים, ואל תשבצו ילד עם מי שמציק לו.
6. שמרו את הרשימה. הרביעיות האלה טובות גם לעבודה בקבוצות בשיעורים הבאים.

מה עושים אם

התאמות לפי גיל

לשכבות ספציפיות יש באתר גם משחקי גיבוש לכיתה ה ומשחקי גיבוש לכיתה ז, ואפשר לשלב מהם משחק אחד בשבוע שאחרי.

מה לא לעשות

• לא לכתוב על הלוח איזו רביעייה הצליחה. יש רק תוצאה אחת, של הכיתה.
• לא לבחור מראש את הילד ״החלש״ כדי לבדוק את הרביעייה. המספר נבחר באמת, וכך כל ילד יכול להיבחר.
• לא להוציא ילד שטעה. מחזירים אותו לרביעייה לעוד סבב ערבות.
• לא לתת לילדים לבחור עם מי לשחק. בחירה חופשית מחזירה כל ילד לחברים שלו, וערבות הדדית נבנית דווקא בין מי שלא בחרו זה בזה.
• לא להפוך את השיחה בסוף להרצאה על ערבות הדדית. שאלה אחת, שתיים או שלוש תשובות, ומשפט אחד שלכם.

מה עושים עם זה בשבועות הבאים

• ״ערב!״ כשפה של הכיתה: מהיום, ילד שנתקע בשיעור יכול להגיד ״ערב!״, וחבר עוזר לו. זה עובד בשיעורים, בהפסקה ובטיול.
• הרצף כפתיחה קבועה: פעם בשבוע, שלוש דקות בתחילת שעת חינוך, רצף חדש עם רביעיות חדשות.
• השיחה שאחרי המשחק: מערך השיעור על ערבות הדדית נותן לכיתה את המילים: זר, מכר, חבר ושותף, ואת המקורות של הביטוי. משחקים לפני השיעור או אחריו, לפי מה שנוח.
• אחריות אישית: כדי לדבר גם על מה בידיים של כל אחד, יש מערך שיעור על אחריות.
• תפקיד לכל ילד בכיתה, עם משחק חלוקת התפקידים בכיתה.

מתי משחק בכיתה כבר לא מספיק

משחקים מראים לילדים שהם צריכים זה את זה, אבל לא עוצרים הדרה. אם יש בכיתה ילד שאף אחד לא בוחר לעזור לו, או שצוחקים עליו כשהוא טועה, אתם כבר לא בשלב הגיבוש. התחילו ממה עושים כשצוחקים על ילד בכיתה ומפרוטוקול ההתערבות בחרם בכיתה.

כשהבעיה רחבה מכיתה אחת, סדנת מניעת חרמות לבית ספר רשומה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים, ולכן בית ספר יסודי מוזמן לבדוק איתנו את האפשרויות לפני ההזמנה. וכשהכיתה צריכה חוויה משותפת שבה כל ילד חשוב להצלחה של כולם, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה לזה.

מחר בבוקר: עשר דקות הכנה

1. הכינו רשימת רביעיות לפי נספח ה, עם מספר מ-1 עד 4 לכל ילד. זה הצעד היחיד שאסור לדלג עליו.
2. סמנו אילו שתי רביעיות יושבות יחד במעגל במשחק 2.
3. הדפיסו את החידות מנספח ג וגזרו, או פתחו אותן בטלפון.
4. תרגלו פעם אחת מול המראה את ארבעת הרצפים מנספח א.
5. ציירו על הלוח את הטבלה ״התוצאה של הכיתה״.

שלושת המשחקים עובדים גם כפעילות ערבות הדדית ביום שיא של השכבה, כשכל כיתה משחקת בחדר שלה. הם מתאימים גם לצהרון ולתנועת נוער, כי אין בהם ציוד. עוד משחקים של ערבות הדדית ושל שיתוף פעולה יש במרכז החומרים למורים, ובהם הספירה המשותפת, שבה כל הכיתה סופרת יחד, ומשימת ״פלונטר״. כשמלמדים ערבות הדדית לילדים צעירים, עדיף להתחיל מהן ולהגיע לחידות אחר כך.

שאלות נפוצות: משחק על ערבות הדדית

איזה משחק על ערבות הדדית מתאים לשעת חינוך אחת?

שלושת המשחקים כאן ממלאים יחד שעת חינוך של 45 דקות: הרצף שכולם יודעים בשתים עשרה דקות, אף אחד לא נתקע בשתים עשרה דקות, וכל אחד מחזיק חלק בשלוש עשרה דקות. כל משחק עומד גם לבד. אם יש רק עשרים דקות, משחקים את כל אחד מחזיק חלק ומסיימים בשאלת הסיום.

מה ההבדל בין משחק ערבות הדדית לבין משחק שיתוף פעולה רגיל?

במשחק שיתוף פעולה רגיל הקבוצה צריכה שכולם ישתתפו. כאן הקבוצה מצליחה רק כשכל אחד בה יודע לבד, ולכן מי שכבר יודע מרוויח רק אם הוא מלמד את מי שעוד לא. בנוסף, עזרה שווה יותר נקודות מהצלחה לבד. זה ההבדל בין לעבוד יחד לבין להיות אחראי גם להצלחה של החבר.

מה עושים כשילד מרגיש שהוא הפיל את הקבוצה?

בשלושת המשחקים אין כישלון, יש עוד סבב. ילד שטעה ברצף מקבל עם הקבוצה עשרים שניות נוספות ומבצע שוב, וההצלחה השנייה שווה בדיוק כמו הראשונה. אם מישהו אומר ״בגללך״, עוצרים ואומרים את המשפט מנספח ד: ״בקבוצה הזאת אין בגללך. יש עוד סבב ערבות.״

מאיזה גיל מתאימים המשחקים?

המשחקים בנויים לכיתות ג עד ח. בכיתות א-ב משחקים עם רצפים של שלוש תנועות, בקטגוריות הקלות ורק את חידה 1, שהמחנכת אומרת בעל פה. בכיתות ט-י מוסיפים רצפים ארוכים, קטגוריות קשות ואת שלוש החידות, וכל רמז נאמר פעם אחת בלבד. הפירוט בטבלת ההתאמות לפי גיל.

אפשר לשחק את כל אחד מחזיק חלק בלי להדפיס?

כן. קוראים לכל מי שקיבל את מספר 1 בקבוצות, ואומרים להם בשקט את רמז 1 מהטלפון. אחר כך את מספר 2, וכן הלאה. זה לוקח כדקה וחצי לחידה, וגם מוסיף מתח. ההדפסה רק חוסכת את הדקה הזאת.

מי עומד מאחורי החומר הזה

הרצף שכולם יודעים בנוי על מבנה מוכר מלמידה שיתופית, שבו הקבוצה לומדת יחד והמורה בוחרת מי עונה. משחק הקטגוריות מוכר בגרסאות רבות, וכלל ״ערב!״ והניקוד הכפול לעזרה נוספו כאן. שלוש החידות נכתבו לחומר הזה, וכל אחת מהן נבדקה: יש לה פתרון אחד, וכל רמז נחוץ. ההתאמות, הנספחים והמשפטים למחנכת נכתבו על בסיס הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. אין מחקר מאחורי המשחקים האלה, והם לא כלי אבחון.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר