מערך שיעור על הכרת תודה לשעת חינוך: תודה מדויקת ב-45 דקות

מערך שיעור על הכרת תודה לשעת חינוך: מערך מלא ל-45 דקות, מוכן להדפסה. השיעור לא מבקש מהתלמידים להגיד תודה יותר. הוא מלמד אותם להגיד תודה מדויקת, בעזרת שלוש שאלות על כל מעשה טוב שנעשה בשבילם: האם עשו את זה בשבילי בכוונה, מה זה עלה למי שעשה, ואיך זה עזר לי. הפתיחה היא סיפור קצר מהתלמוד על אורח טוב ואורח רע, והסיום הוא מעשה אמיתי: כל זוג כותב פתק תודה מדויק לאחד מאנשי הצוות שבדרך כלל לא רואים, כמו השומר, המזכירה או אב הבית. הציוד: לוח, טוש, פתקים וכרטיס אחד להדפסה לכל תלמיד, שאינו חובה.

לכרטיס ״שלוש שאלות לתודה מדויקת״ להדפסה

מערך שיעור על הכרת תודה: מה ההבדל בין ״תודה״ לתודה מדויקת

תלמידים יודעים להגיד תודה. מה שקשה יותר הוא לראות מה עומד מאחורי המעשה: שמישהו בחר לעשות משהו בשבילם, ששילם על זה בזמן או במאמץ, ושזה באמת עזר. ״תודה על הכול״ היא תודה מנומסת. ״תודה שחיכית לי בשער אחרי הצלצול, למרות שאיחרת בגללי לשיעור, כי לא רציתי להיכנס לבד״ היא תודה מדויקת. את המעבר מהמשפט הראשון לשני מתרגלים בשיעור הזה.

השיעור שונה משני עמודים קרובים באתר. במשחק מחמאות לכיתה בלי ציוד: מעגל הפרגון התלמידים מפרגנים זה לזה על מעשה טוב שראו. כאן התלמיד מודה על מעשה שנעשה בשבילו, ומכיר במה שהוא עלה לנותן. ובפעילות ליום המורה, שלוש תחנות הוקרה לחדר המורים, מבוגרים מוקירים מבוגרים. כאן התלמידים הם אלה שכותבים, והפתקים יוצאים מהכיתה אל אנשי הצוות.

מה זה הכרת תודה, ומאיפה באות שלוש השאלות?

הכרת תודה היא היכולת לשים לב שמישהו עשה בשבילך משהו טוב, להבין מה זה עלה לו, ולהגיד לו את זה. המילה ״הכרה״ חשובה כאן: לפני שאומרים תודה, צריך להכיר במה שקרה.

שלוש השאלות של השיעור נשענות על תוכנית לימודים שפיתחו חוקרים בארצות הברית לילדים בני 8 עד 11. לפי התיאור באתר חדשות חינוך אמריקאי, בכתבה שיעורי הכרת תודה עשויים לעזור לתלמידים בקשיים חברתיים ולימודיים, כך לפי מחקר, בניסוי הראשון לימדו שלוש כיתות ד׳ חמישה שיעורים של 30 דקות, והשיעורים התמקדו בשלושה דברים: הכוונה של מי שעוזר, המחיר שהוא משלם כשהוא נותן, והתועלת שמקבל מי שקיבל. מכאן השאלות: בכוונה, במחיר, ולתועלת.

מטרות השיעור

ציוד והכנה

כתבו על הלוח, משמאל ומימין, שתי כותרות: ״אורח טוב״ ו״אורח רע״. הכינו שלושה תרחישים כתובים, אחד לכל שולחן או מוקרנים על הלוח (הם מופיעים בשלב 3). הכינו פתקים או דפים חתוכים, ואם אתם מדפיסים את הכרטיס (בהמשך העמוד, עם כפתור הדפסה), עותק לכל תלמיד.

הדבר החשוב ביותר בהכנה הוא התיאום. דברו מראש עם המזכירות ועם אב הבית, וקבלו רשימה של אנשי צוות שאפשר לכתוב אליהם: השומר בשער, המזכירות, אב הבית, עובדות הניקיון, הספרנית, הלבורנטית. כך אף זוג לא כותב לאדם שלא ישמח לקבל פתק, ואף איש צוות לא מקבל ערימת פתקים בזמן שאחר לא מקבל אף אחד. הכיתה יושבת בזוגות.

מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות

שלב 1 (0-7 דקות): אורח טוב ואורח רע

ספרו לכיתה שבתלמוד, במסכת ברכות נ״ח א, מתוארים שני אורחים שאכלו אצל אותו מארח. הקריאו את מה שאומר הראשון: ״אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי״. הסבירו שגלוסקאות הן לחמניות משובחות.

ואז הקריאו את השני: ״אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי״. ספרו שהאורח הרע מוסיף שכל מה שהמארח טרח, הוא לא טרח בשבילו אלא בשביל בני ביתו. שאלו את הכיתה: ״הם אכלו בדיוק אותה ארוחה. אז למה הם רואים אותה כל כך אחרת?״ רשמו שתיים או שלוש תשובות מתחת לכותרות שעל הלוח.

שלב 2 (7-15 דקות): שלוש השאלות

חזרו לדברי האורח הטוב, ובקשו מהכיתה למצוא בהם שלושה דברים. ״בשבילי״ היא הכוונה: הוא מבין שהמארח עשה את זה בשבילו. ״כמה טרחות טרח״ הוא המחיר: הוא רואה את המאמץ. והבשר, היין והגלוסקאות הם התועלת: מה הוא קיבל בפועל. כתבו את שלוש השאלות על הלוח: האם עשו את זה בשבילי, בכוונה? מה זה עלה למי שעשה? איך זה עזר לי?

עכשיו הראו שהאורח הרע עונה ״לא״ על כל אחת מהן. הוא אומר שהמארח לא טרח בשבילו, שזה לא עלה לו כלום, ושהוא קיבל רק פת אחת. ההבנה שכדאי לכתוב בגדול: אותו מעשה יכול להיראות גדול או קטן. ההבדל הוא בשאלות שאנחנו שואלים עליו.

שלב 3 (15-25 דקות): שלושה תרחישים בזוגות

כל זוג מקבל את שלושת התרחישים, ועונה על שלוש השאלות לכל אחד מהם. בסוף כל תרחיש הזוג כותב משפט תודה אחד בתבנית: ״תודה ש… למרות ש… זה עזר לי…״. שבע דקות לעבודה, ושלוש דקות לשמוע במליאה משפט אחד לכל תרחיש.

התרחיש השני הוא החשוב ביותר בשיעור, כי הוא מכין את השלב הבא. תנו לכיתה להתווכח עליו דקה. אין תשובה אחת נכונה, אבל אפשר לשאול: גם כשמשהו הוא התפקיד של מישהו, האם הוא יכול לעשות אותו ברצון או בלי רצון, מהר או לאט?

שלב 4 (25-38 דקות): תודה לשקופים

ספרו לכיתה שיש בבית הספר אנשים שעושים בשבילם דברים כל יום, ושכמעט אף אחד לא רואה אותם. ב-2016 מערכת החינוך הקדישה את יום הלימודים האחרון לפני חופשת פסח לתודה לעובדי המנהלה, כמו שמתואר בכתבה יום תודה: מודים ל״שקופים״ במערכת החינוך. לפי הכתבה, ״כל מוסד חינוכי בהתאם לדרכו ולתפיסת עולמו״ בחר איך להודות, למשל ב״חלוקת פרח, ציור או מכתב תודה מרגש״. השלב הזה הוא גרסה כיתתית של אותו רעיון.

כל זוג בוחר איש צוות מהרשימה שהכנתם, ועונה עליו על שלוש השאלות: מה הוא עושה בשבילנו, מה זה עולה לו, ואיך זה עוזר לנו. אחר כך הזוג כותב פתק בתבנית מהכרטיס, וחותם בשם הכיתה. בסוף השלב שני תלמידים מתנדבים מעבירים את הפתקים יחד עם המחנכת, עוד באותו יום. פתק שנמסר ביד שווה יותר מפתק שנשאר בתיק.

שלב 5 (38-45 דקות): סיכום ופתק יציאה

סיימו בשאלה שמט״ח מציע לסיום. במסמך הנחיות להוראת המצגת- הכרת תודה המחנכת מתבקשת לשאול את הילדים ״כיצד הם מרגישים כאשר הם אומרים תודה למישהו אחר, וכיצד הם מרגישים כאשר אומרים להם תודה.״ שמעו כמה תשובות, בלי לבקש מכל אחד לענות.

פתק היציאה: כל תלמיד כותב איזו מבין שלוש השאלות הייתה הכי קשה לו לענות עליה, ולמה. את הפתקים אוספים בלי שמות. הם עוזרים למחנכת לדעת על מה לחזור בפעם הבאה.

הרחבה לשבוע: שלושה דברים טובים

מי שרוצה להמשיך יכול להציע לכיתה, בהתנדבות ובלי ציון, לכתוב במשך שבוע שלושה דברים טובים שקרו להם בכל יום, ולשאול על אחד מהם את שלוש השאלות. זה מבוסס על ניסוי שבו ספירת דברים טובים נבדקה ב-11 כיתות של מתבגרים צעירים (פרטים בפסקה למנהלים). את היומן לא קוראים בכיתה ולא בודקים. מי שלא רוצה, לא כותב.

כרטיס ״שלוש שאלות לתודה מדויקת״ להדפסה

את הכרטיס אפשר להשאיר בכיתה ולחזור אליו לפני חופשה, בסוף מחצית או כשהכיתה מסיימת פרויקט שמישהו עזר בו.

מה עונים כשתלמיד אומר

כללי רגישות לשיעור

התאמות לפי שכבה

מי שמחפש הכרת תודה מערך שיעור לכיתות הצעירות ביותר יכול להיעזר גם במצגת של מט״ח שהמסמך שלמעלה מלווה. המסמך עצמו מציין ״קהל היעד: כיתות א-ב״, ובו הצעה לכתוב פתק לפי הדגם ״תודה על…״.

שעת חינוך על הכרת תודה בבית ספר ממלכתי-דתי

בבית ספר ממלכתי-דתי אפשר להעביר את אותו מבנה כמערך שיעור על הכרת הטוב, ולהרחיב את שלב 1 במקורות. סיפור האורח הטוב והאורח הרע כבר מקור כזה, ואפשר להוסיף לו מקורות נוספים על הכרת הטוב לפי שיקול המחנכת. בבית ספר ממלכתי המקור התלמודי הוא סיפור פתיחה, ואינו חובה: אפשר לפתוח במקומו בסיפור על שני תלמידים שקיבלו אותה מתנה.

למנהלים: מה המחקר אומר על שיעורי הכרת תודה, ומה הוא לא אומר

יש ניסויים שמצאו אפקט. בניסוי שתואר במאמר לספור ברכות אצל מתבגרים צעירים: מחקר ניסויי על הכרת תודה ורווחה סובייקטיבית השתתפו 221 מתבגרים צעירים, ו-11 כיתות חולקו באקראי לשלוש קבוצות. הממצא הבולט היה קשר בין הכרת תודה לשביעות רצון מבית הספר, גם מיד אחרי הניסוי וגם במעקב אחרי שלושה שבועות. ובמאמר חשיבה יפה! התערבות חינוכית שמלמדת ילדים לחשוב בהכרת תודה, על ילדים בני 8 עד 11, הילדים בגרסה היומית של התוכנית כתבו 80% יותר כרטיסי תודה לוועד ההורים, ובגרסה השבועית נמדדה הכרת תודה עד חמישה חודשים אחרי.

אבל התמונה הכללית זהירה הרבה יותר. הסקירה מה טובה של הכרת תודה בקרב צעירים ובבתי ספר? סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מתאמים ותוצאות התערבות ריכזה 20 מאמרים שפורסמו עד ספטמבר 2014, ומצאה שההתערבויות לטיפוח הכרת תודה בצעירים, כקבוצה, אינן יעילות בדרך כלל, ושצריך עוד מחקר. וגם בניסוי על ילדים בני 8 עד 11, התוכנית כללה כמה שיעורים, בגרסה יומית או בגרסה שבועית, ולא שיעור אחד.

לכן השיעור הזה הוא תרגול של מיומנות ולא טיפול, ואין לצפות ממנו לשינוי באקלים הכיתה. מה שהוא כן נותן הוא שפה משותפת, שלוש שאלות שהמחנכת יכולה לחזור אליהן לאורך השנה, ומעשה אחד אמיתי כלפי הצוות. בית ספר שרוצה יותר מזה יכול לקבוע יום תודה לצוות המנהלה, כמו שעשתה מערכת החינוך ב-2016, ולתת לכל כיתה לבחור איך להשתתף.

כשהתודה צריכה להגיע גם לצוות ההוראה

שיעור כזה מזכיר לפעמים להנהלה שגם הצוות עצמו צריך רגע שבו רואים אותו. גיבוש לצוותי הוראה הוא פעילות חווייתית לחדר המורים, שבה אנשי הצוות עובדים יחד ולא רק יושבים יחד בישיבה. המלצות של לקוחות, כולל המלצה בווידאו של מנהל בית ספר, נמצאות בעמוד המלצות לקוחות על דניאל חסיד בחינוך.

מערכים נוספים מאותה סדרה

כל מערך בסדרה עומד בפני עצמו לשעת חינוך אחת, ושלושה מהם ממשיכים טוב את השיעור הזה. במערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך התלמידים מתרגלים לראות את הצד של השני, וזה הבסיס לשאלת המחיר. במערך שיעור על חברות לשעת חינוך הם בודקים מה הופך מישהו לחבר טוב. ובמערך שיעור על ערבות הדדית לשעת חינוך הם עוברים ממה שאחרים עושים בשבילם למה שהם חייבים זה לזה. מערך שיעור בנושא הכרת תודה הוא חלק מסדרה, ומערכים נוספים מרוכזים במרכז החומרים למורים.

שאלות נפוצות על מערך שיעור על הכרת תודה

מה זה הכרת תודה?

הכרת תודה היא היכולת לשים לב שמישהו עשה בשבילך משהו טוב, להבין מה זה עלה לו, ולהגיד לו את זה. בשיעור הזה היא נבנית משלוש שאלות: האם עשו את זה בשבילי בכוונה, מה זה עלה למי שעשה, ואיך זה עזר לי. תודה שעונה על שלוש השאלות היא תודה מדויקת, ולא רק מנומסת.

מה ההבדל בין פרגון לתודה?

בפרגון מי שראה מעשה טוב מציין אותו, גם אם המעשה לא נעשה בשבילו. בתודה מי שקיבל משהו מכיר במה שזה עלה לנותן ובמה שזה נתן לו. לכן במעגל הפרגון התלמידים כותבים זה לזה, ובשיעור על הכרת תודה הפתקים יוצאים מהכיתה אל אנשי הצוות בבית הספר.

מה המחקרים אומרים על הכרת תודה אצל ילדים?

יש ניסויים בבתי ספר שמצאו שתלמידים שתרגלו הכרת תודה היו מרוצים יותר מבית הספר, ושילדים שלמדו לחשוב על כוונה, מחיר ותועלת כתבו יותר כרטיסי תודה. אבל סקירה של 20 מאמרים מצאה שההתערבויות האלה בצעירים, כקבוצה, אינן יעילות בדרך כלל, ושצריך עוד מחקר. לכן השיעור הוא תרגול של מיומנות, ולא טיפול.

מה אומרים המקורות היהודיים על הכרת הטוב?

במסכת ברכות בתלמוד מתוארים אורח טוב ואורח רע שאכלו אותה ארוחה. האורח הטוב מונה כמה טרח המארח, מה הביא לפניו, ושכל זה נעשה בשבילו. האורח הרע מקטין את מה שקיבל, ואומר שהמארח לא טרח בשבילו. הסיפור מכיל את שלוש השאלות של השיעור, ולכן הוא פותח אותו.

איזו פעילות הכרת תודה לכיתה אפשר לעשות בלי שיעור שלם?

בכרבע שעה אפשר לכתוב על הלוח את שלוש השאלות, לענות עליהן במליאה על תרחיש אחד, ואז לתת לכל זוג לכתוב פתק תודה מדויק לאיש צוות בבית הספר. את הפתקים מוסרים עוד באותו יום. ההבנה של ההבדל בין תודה מנומסת לתודה מדויקת מגיעה בעיקר מסיפור האורח, ולכן כדאי להעביר את השיעור המלא כשיש זמן.

לאיזו שכבה מתאים מערך שיעור על הכרת תודה?

המערך בנוי לכיתות ה׳ עד ט׳ ועובד בהן כמו שהוא, ובכיתות ז׳ עד ט׳ אפשר להוסיף את הרחבת ״שלושה דברים טובים״ לשבוע. בכיתות א׳ עד ב׳ עובדים עם תרחיש אחד ושאלה אחת, והפתק הוא ציור. בכיתות ג׳ עד ד׳ הזוגות עובדים על שני תרחישים, ואת הפתק כותבים במליאה. בכיתות י׳ עד י״ב מוסיפים דיון על ההבדל בין תודה לחובה, ומציגים לכיתה את ממצאי המחקר. הפירוט נמצא בטבלת ההתאמות לפי שכבה.

מה זה יומן הכרת תודה, והאם כדאי לבקש אותו מהתלמידים?

יומן הכרת תודה הוא רשימה קצרה של דברים טובים שקרו, שכותבים כל יום. במערך הזה הוא הרחבה לשבוע, בהתנדבות ובלי ציון: שלושה דברים טובים ביום, ושלוש השאלות על אחד מהם. את היומן לא קוראים בכיתה ולא בודקים, ולא מחייבים תלמיד שעובר תקופה קשה לכתוב אותו.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות לגיבוש כיתתי. סיפור האורח לקוח מהתלמוד, שלוש השאלות מבוססות על תיאור של תוכנית לימודים שנבדקה בניסוי, ושאלת הסיום לקוחה מחומר של מט״ח, כמקושר בגוף העמוד. החלוקה לדקות, התרחישים, התשובות למחנכת וההתאמות לשכבות נכתבו לצורך השיעור, ואינן לקוחות מכיתה מסוימת.

הצעד הבא

תודה מדויקת מתחילה בשאלה פשוטה: מה מישהו עשה בשבילי, ומה זה עלה לו? זה הלב של חיבור אנושי בבית הספר, לראות את האנשים שעושים בשבילנו דברים גם כשאף אחד לא שם לב. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית לשכבה או לבית הספר כולו, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.