חרם על ילדה בת 13: פרוטוקול למחנכת כשהחרם עובר לרשתות

חרם על ילדה בת 13 קורה בשני מקומות בבת אחת: בכיתה הוא נראה כמו נימוס קר, וברשת הוא גלוי הרבה יותר, בקבוצה שנפתחה בלעדיה, בסטורי שכולן מתויגות בו חוץ ממנה. לכן המחנכת לא יכולה לטפל בו לבד מתוך השעות שלה בכיתה. התגובה הנכונה היא פרוטוקול של עשרה ימי לימוד: איסוף תצפיות מהמורים המקצועיים, שיחה שבה הילדה מחליטה על חלק מהצעדים, שיחות אישיות עם הבנות סביבה, שעת חינוך בלי שמות ושינוי בהרכבים בכל השיעורים. כל השלבים, עם המשפטים לשיחות, ההודעה לצוות ודף התצפית, מוכנים כאן לשימוש מחר בבוקר.

איך נראה חרם על ילדה בת 13, בכיתה וברשת

מניסיון העבודה בכיתות, חרם בין בנות בגיל הזה כמעט אף פעם לא נראה כמו ריב. בכיתה הכול מנומס מדי, וכל מה שחסר קורה במקום שהמחנכת לא רואה. אלה הסימנים שכדאי לחפש:

מה שונה בגיל 13, ולמה הפרוטוקול של כיתה ו לא מספיק

חרם בחטיבת הביניים נראה אחרת מחרם בכיתה ו, מארבע סיבות מעשיות:

• המחנכת רואה את הכיתה מעט שעות בשבוע. את רוב היום הבנות עם מורים מקצועיים, ולכן בלי העיניים שלהם התמונה חלקית.
• חרם ברשת לא נגמר בצלצול. הוא ממשיך בערב, בסוף השבוע ובחופשות, בלי אף מבוגר בסביבה.
• ילדה מוחרמת בגיל 13 מפחדת להיראות כמי שהלשינה. היא עלולה להכחיש, או לבקש במפורש שלא תתערבו. לכן בשיחה איתה היא מקבלת בחירות אמיתיות.
• למובילה יש מעמד להפסיד. עימות מול אחרות יגרום לה להגן על המעמד, ולכן כל שיחה איתה היא שיחה אישית.

אם הכיתה צעירה יותר, או שהחרם עדיין שקט ובלי שכבה דיגיטלית, מתאים יותר הפרוטוקול לחרם על ילדה בת 11.

הפרוטוקול: עשרה ימי לימוד, צעד ביום

שיחות ההיכרות עם בנות שאינן קשורות הן לא קישוט. בזכותן אף אחת לא יכולה לנחש מי סיפרה ומי ״נקראה״.

שיחה א: עם הילדה המוחרמת (יום 3)

המטרה היא שהיא תדע שמבוגר רואה, ושהיא לא תאבד שליטה על מה שקורה לה. יושבים לצידה, במקום שבנות אחרות לא עוברות בו. עוד משפטים לשיחה כזו יש בפרוטוקול השיחה עם תלמיד מוחרם.

שלוש בחירות שהיא מקבלת:

1. איך ההורים שומעים. ההורים יעודכנו, זה לא נתון לבחירה. היא בוחרת אם היא מספרת להם קודם, אם אתם מתקשרים בנוכחותה, או אם אתם מתקשרים לבד.
2. מי יושבת לידה. היא אומרת עם מי נעים לה, גם אם זו ילדה מחוץ לחבורה. את ההרכבים אתם בונים לפי זה.
3. לאן הולכים כשקשה. מסכמים מקום אחד בהפסקה ומבוגר אחד שהיא יכולה לגשת אליו בלי להסביר למה.

מה לא נתון לבחירה: אם יש איום, תמונה שהופצה או סימן שהיא פוגעת בעצמה, מספרים לה שאתם חייבים לערב את היועצת, ועושים את זה באותו יום.

יום 4: עדכון להורים שלה, אחרי שהיא יודעת

אם ההורים פונים אליכם כבר כועסים, יש תסריט מלא בשיחה עם הורים על חרם בכיתה.

שיחה ב: עם בנות מהשוליים של הקבוצה (יום 5)

בכל חבורה יש בנות שלא נוח להן עם מה שקורה, והן גם הכי מפחדות להיות הבאות בתור. לא מבקשים מהן להתעמת עם המובילה. מבקשים פעולה אחת קטנה.

״איך את מרגישה עם מה שקורה בשכבה בזמן האחרון?״

״אני לא מבקשת שתצאי נגד אף אחת. אני שואלת מה את מוכנה לעשות, כדי שהיא לא תהיה לבד לגמרי.״

״מה יקרה לך אם תגיבי לה בקבוצה, או תשבי לידה בשיעור אחד?״ (מקשיבים. התשובה מספרת איך הקבוצה עובדת.)

״נסכם על דבר אחד לשבוע הזה, ואני אשאל אותך בסוף השבוע איך הלך.״

שיחה ג: עם המובילה (יום 6)

לא פותחים בהאשמה ולא בצילום מסך. נערה בת 13 שמרגישה מואשמת תכחיש, ובערב תכתוב בקבוצה שהמחנכת ״נגדה״. מדברים על מה שראיתם בעצמכם. הדרכה מלאה לשיחה כזו יש בשיחת הבירור עם תלמיד שמוביל חרם.

״יש לך השפעה גדולה בשכבה. בנות מסתכלות מה את עושה לפני שהן מחליטות.״

״ראיתי בשבוע האחרון ש[שם] לבד כמעט בכל הפסקה, ושאומרים לי את זה גם מורים אחרים.״

״אני לא שואלת מי התחילה. אני אומרת מה אני רואה, ושזה לא יימשך בכיתה שלי.״

״מה את יכולה לעשות השבוע כדי שזה ישתנה? דבר אחד.״

אם היא אומרת ״זה לא בבית הספר, זה באינסטגרם״, עונים: ״מה שקורה בערב מגיע איתה לכיתה בבוקר, ולכן זה גם עניין שלי.״ ואם היא אומרת ״היא עשתה לנו משהו״, מקשיבים, רושמים ואומרים: ״אם יש בעיה ביניכן, אעזור לפתור אותה. אבל הפתרון לא יהיה שהיא לבד.״

מה עושים עם מה שקורה ברשת

• לא מבקשים ממנה ״להביא הוכחות״. אם היא בוחרת להראות, מסתכלים, רושמים במחברת מה ראיתם ומתי, ולא מעבירים את זה הלאה לאף אחד מחוץ לצוות.
• לא מקרינים ולא מקריאים בכיתה שום הודעה, סטורי או צילום מסך, גם לא בלי שמות.
• קבוצה שנפתחה כדי להוציא אותה מטפלים בה לפי פרוטוקול ההדרה מקבוצת הוואטסאפ.
• תמונה או סרטון שלה שהופצו, חשבון מזויף, כינוי מיני או איום הם לא חלק מהפרוטוקול הזה. מעבירים עוד באותו יום ליועצת ולהנהלה.

שעת החינוך של יום 7: הדרה בכיתה וברשת, בלי שמות

שעת חינוך שנבנית סביב המקרה, עם רמזים שכולן מבינות, מסמנת את הילדה עוד יותר. בוחרים מערך כללי: מערך שיעור על חרם חברתי, שעוסק ברגעים קטנים של הדרה, או מערך שיעור על קבוצת וואטסאפ כיתתית כשרוב החרם קורה בטלפון. באותה שעה לא מסתכלים על הילדה ולא מבקשים ממנה לשתף.

ימים 7-10: שינוי בהרכבים, בכל השיעורים

• זוגות וקבוצות לפי משימה, לא לפי בחירה. מבקשים משניים או שלושה מורים מקצועיים שמלמדים את הכיתה הרבה שעות לקבוע גם הם את ההרכבים בשבוע הזה. אין צורך לנמק להם מעבר למה שכתוב בנספח א.
• לא מושיבים אותה ליד המובילה וגם לא ליד מי ששומרת איתה על הכלל. מושיבים אותה ליד מי שהיא בחרה בשיחה.
• תפקיד בהפסקה: עזרה בספרייה, אחריות על ציוד או על לוח השכבה, יחד עם עוד תלמידה שאתם בוחרים. תפקיד נותן לה סיבה להיות עם מישהי בלי לבקש.
• פעילות אחת לכל הכיתה שמערבבת את החבורות, כמו משחקי הגיבוש לכיתה ח או הפעילות לכיתה עם קליקות.

חוזרים מחופשת סוכות? מה בודקים ביום הראשון

בחופשה ארוכה החלק שברשת ממשיך בלי שום מבוגר בסביבה, ולפעמים הילדה חוזרת לכיתה שבה המצב כבר התקבע. ביום הראשון אחרי החזרה מסתכלים על שלושה רגעים: מי נכנסת איתה לכיתה, עם מי היא בהפסקה הראשונה, ואם יש בשכבה קבוצה חדשה שנפתחה בחופשה. זה יום 1 של התצפית. את הפרוטוקול סופרים בימי לימוד, כך שימים עמוסים בטקסים ובאירועים לא מקצרים אותו.

חמישה דברים שלא לעשות כשיש חרם על ילדה בת 13

• לא לכנס את כל הבנות לשיחה משותפת. המובילה תספר את הגרסה שלה, והשאר יסכימו.
• לא לכפות התנצלות. מקבלים משפט מנומס בחדר, והמשך בקבוצה בערב.
• לא לדרוש ממנה לצאת מהרשתות או מהקבוצות. זה מבודד אותה עוד יותר, והיא מפסיקה לספר.
• לא לחשוף בכיתה מה ראיתם בטלפון, גם לא כדוגמה אנונימית.
• לא לחכות שזה יעבור. חרם שלא פוגש מבוגר בשבועות הראשונים נעשה המצב הרגיל של השכבה.

מתי מערבים יועצת והנהלה

• עוד באותו יום: איום, אלימות, הפצת תמונה או סרטון, חשבון מזויף, תוכן מיני, או סימן שהילדה פוגעת בעצמה.
• כבר בשבוע הראשון: כשהיא מפסיקה להגיע לבית הספר, או כשהורים של כמה בנות נכנסים לסכסוך.
• ביום 10: כשהמורים והתצפית לא מראים שינוי. כשהמצב משתנה, ממשיכים לפי פרוטוקול 30 הימים שאחרי חרם.

מחר בבוקר: חמישה צעדים

1. שולחים למורים המקצועיים את ההודעה מנספח א.
2. מעתיקים את דף התצפית (נספח ב) למחברת, וממלאים את העמודה של יום 1.
3. מעדכנים את היועצת בשם הילדה ובמה שראיתם עד עכשיו.
4. קובעים ביומן שיחה איתה ליום 3, ועוד שתי שיחות היכרות עם בנות אחרות באותו שבוע.
5. בוחרים את מערך שעת החינוך ליום 7.

נספח א: הודעה למורים המקצועיים

ההודעה לא נוקבת בשם של אף תלמידה. כך מורים לא מתחילים להסתכל על ילדה אחת בצורה שהכיתה קולטת, והתשובות שלהם מראות לכם אם אותה ילדה עולה גם אצלם בלי שביקשתם.

ביום 10 שולחים את אותה הודעה שוב. ההשוואה בין שני הסבבים היא הבדיקה הטובה ביותר שיש לכם לשינוי.

נספח ב: דף תצפית משולב

מעתיקים למחברת. כותבים ״תלמידה 1״ ולא שם, כך שגם אם המחברת נשארת על השולחן, אף אחת לא יודעת במי מדובר.

איך קוראים את הדף: אם אותה ילדה עולה אצל שני מורים או יותר, והבנות שסביבה חוזרות בכל הימים, זה חרם עם מובילה ולא אי הסתדרות בשיעור אחד. אם המורים לא הזכירו אותה אבל ברשת יש סימנים, החרם עבר בעיקר לטלפון, ושעת החינוך של יום 7 צריכה לעסוק בו.

ומה אם זה בן, או כל הכיתה?

אצל בנים בגיל הזה החרם נראה לא פעם גלוי יותר, סביב משחק בהפסקה וקבוצה בוואטסאפ, ולשם כך יש פרוטוקול לחרם על ילד בן 12. כשהחרם נוגע לכיתה שלמה ולא לתלמידה אחת, מתחילים מהפרוטוקול הכללי לחרם על ילד בכיתה.

שאלות נפוצות על חרם על ילדה בת 13

איך יודעים שזה חרם ולא סתם ריב בין חברות?

ריב בין חברות הוא בין שתיים או שלוש, הוא גלוי, ואחרי כמה ימים הוא נגמר או מתחלף. חרם הוא כלל לא כתוב שכמה בנות שומרות עליו יחד: לא עונים לה, לא מצרפות אותה, לא מתייגות אותה. אם בדף התצפית אותה ילדה נשארת בחוץ שלושה ימים ברציפות, ושני מורים או יותר מזכירים אותה, מתייחסים לזה כחרם.

מה עושים כשהילדה מבקשת שלא אתערב?

זו בקשה שחוזרת הרבה בגיל 13, כי היא מפחדת שהמצב יחמיר אם יידעו שסיפרה. לא מבטיחים לה סודיות מלאה. אומרים לה שאף ילדה לא תשמע מכם שהיא סיפרה, שנותנים לה לבחור איך ההורים שומעים ומי יושבת לידה, ושמתחילים מצעדים שלא מסמנים אותה: תצפית, הודעה כללית למורים והרכבים חדשים.

האם המחנכת אחראית גם על מה שקורה באינסטגרם ובוואטסאפ?

את מה שקורה ברשת המחנכת לא יכולה לנהל, אבל היא יכולה לדעת עליו ולטפל בהשפעה שלו על הכיתה. מבקשים מהילדה לספר בלי לדרוש צילומי מסך, מעדכנים את ההורים, ועובדים על מה שבשליטתכם: ההרכבים בשיעורים, ההפסקה ושעת החינוך. הפצה של תמונה, חשבון מזויף או איום מעבירים באותו יום ליועצת ולהנהלה.

למה לערב את המורים המקצועיים ולא רק את היועצת?

כי בחטיבה המחנכת נמצאת עם הכיתה מעט שעות בשבוע, ורוב היום התלמידות עם מורים אחרים. הודעה כללית, בלי שם, מראה לכם אם אותה ילדה עולה בכמה שיעורים, ומאפשרת לשנות הרכבים בכל המקצועות ולא רק בשעת חינוך. היועצת מעודכנת בשם כבר ביום הראשון.

מה עושים אם אחרי עשרה ימים אין שינוי?

מעבירים את הטיפול ליועצת עם דף התצפית ושני סבבי התשובות מהמורים, ולא מתחילים את הפרוטוקול מההתחלה. אם החרם רחב מכיתה אחת או חוזר בשכבה, זה הזמן לתהליך בית ספרי מסודר, ולא לעוד שיחה של המחנכת.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב מתוך העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות, בסדנאות מניעת חרמות ובגיבוש כיתות. הוא נשען על ניסיון מעשי ולא על מחקר מסוים, והמשפטים לשיחות נכתבו לצורך הפרוטוקול ואינם לקוחים מכיתה מסוימת. ברמת בית הספר יש שתי תוכניות שרשומות במסלול הירוק של גפ״ן, כלומר ניתן לממן אותן מתקציב גפ״ן: סדנת מניעת חרמות לבית ספר (מספר תוכנית 56427, לחטיבות ביניים), שבנויה כתהליך מלווה עם הכיתה, ופעילות גיבוש ODT לכיתה (מספר תוכנית 11854, גם היא במסלול הירוק), שמתאימה כשהמטרה היא לבנות את הכיתה כקבוצה אחרי שהמצב נרגע. עוד חומרים מוכנים לשעת חינוך נמצאים במרכז החומרים למורים.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר