מד רגשות להדפסה לכיתה: בדיקת בוקר של דקה שמראה למחנכת מי צריך שיחה

תלמידים בפעילות גיבוש ODT — תחנת שיווי משקל: נערה הולכת על מוטות עץ שהקבוצה מחזיקה יחד, בהנחיית דניאל חסיד

מד רגשות להדפסה לכיתה הוא סולם פשוט של חמש דרגות, שבו כל תלמיד מסמן בדקה הראשונה של השיעור איך הוא מגיע היום, על דף שרק המחנכת רואה. בהפסקה אחרי השיעור המחנכת עוברת על הדפים בשלוש דקות ויודעת עם מי כדאי להחליף מילה עוד באותו יום. בעמוד הזה יש את המד עצמו להדפסה, דף מעקב שבועי לתלמיד, דף קריאה למחנכת ומהלך השקה של 15 דקות.

מבט מהיר  
למי מחנכות ומחנכים מכיתה א עד כיתה יב, עם התאמות לפי גיל בהמשך העמוד
משך 15 דקות להשקה בפעם הראשונה, ואחר כך דקה אחת לתלמידים ושלוש דקות למחנכת בכל שיעור שלכם עם הכיתה
ציוד דף אחד מודפס לכל תלמיד לשבוע (נספח ב), ותיקייה או קופסה אחת על השולחן שלכם
הכנה להדפיס את נספח ב לפי מספר התלמידים ולהחליט באילו שיעורים בשבוע משתמשים במד
מתי זה מתאים בכל שלב בשנה. במיוחד בשבוע הראשון אחרי חופשה, ובכיתה שבה אתם חוששים שמשהו חברתי קורה מתחת לפני השטח

מד רגשות להדפסה: למה דווקא סולם ולא שאלה בעל פה

כשמחנכת שואלת בתחילת שיעור ״מה שלומכם?״, עונים שלושה תלמידים, ובדרך כלל אלה שממילא בסדר. התלמיד שעבר בוקר קשה לא יגיד את זה מול שלושים חברים. סולם על דף עושה שני דברים ששאלה בעל פה לא עושה: כל תלמיד עונה, והתשובה שלו נשארת פרטית.

מד רגשות להדפסה גם לא דורש מהתלמיד למצוא מילים. מספר אחד מספיק. מניסיון העבודה בכיתות, תלמידים שלא יכתבו אף פעם משפט על מה שעובר עליהם מסמנים בלי היסוס 2 כשקשה להם, ואחרי כמה שבועות הדף הופך לערוץ שקט בינם לבין המחנכת.

ההבדל מדף העבודה על רגשות לשעת חינוך: הדף ההוא הוא שיעור חד פעמי של 30 דקות שמלמד לזהות ולקרוא בשם לרגשות. מד הרגשות הוא שגרה של דקה שחוזרת כל שבוע. אפשר להתחיל בשיעור ההוא ולהמשיך במד.

מטרות

  • לתת לכל תלמיד דרך לומר ״קשה לי היום״ בלי לדבר מול הכיתה.
  • לאפשר למחנכת לזהות מוקדם תלמיד שמשהו משתנה אצלו, לפני שזה מגיע להתפרצות, להיעדרויות או לשיחה עם הורים.
  • לזהות דפוסים חברתיים: תלמיד שיורד תמיד אחרי הפסקה ארוכה, או כמה תלמידים מאותה קבוצה שיורדים יחד אחרי אירוע.
  • לבנות אמון: התלמידים לומדים שמה שהם כותבים נקרא, ושמגיעה תגובה שקטה ולא חקירה.

ציוד והכנה

  • הדפסה: נספח ב, דף אחד לכל תלמיד לשבוע. אם אין מדפסת, מעתיקים את הסולם מנספח א ללוח, והתלמידים כותבים על פתק קטן את השם, התאריך והמספר.
  • תיקייה או קופסה על שולחן המחנכת. לשם נכנסים הדפים המקופלים.
  • החלטה אחת מראש: באילו שיעורים משתמשים במד. עדיף שניים או שלושה שיעורים קבועים בשבוע שבאמת תספיקו לקרוא אחריהם, מאשר כל יום בלי לקרוא.

שיעור ההשקה: 15 דקות לפי דקות

דקות מה קורה מה אומרים
0 עד 3 הסבר למה ״מהיום, בתחילת חלק מהשיעורים שלי, כל אחד יסמן מספר אחד: איך הוא מגיע היום. זה לא מבחן ואין תשובה נכונה. אני רוצה לדעת איך אתם, ולא רק מי שמרים יד.״
3 עד 6 מציגים את הסולם מנספח א על הלוח ״5 זה יום מצוין. 3 זה יום רגיל, וזה בסדר גמור להיות ב-3. 1 זה יום ממש קשה. ויש גם משבצת נפרדת: אני רוצה לדבר עם המחנכת היום. אפשר לסמן אותה עם כל מספר.״
6 עד 9 סימון ראשון, בשקט ״תסמנו עכשיו איך אתם ברגע זה. בלי להסתכל על הדף של השכן. מי שרוצה יכול להוסיף מילה אחת, זה לא חובה.״
9 עד 12 ארבעה כללים, כתובים על הלוח ״אחת: רק אני רואה את הדף. שתיים: אף אחד לא ישאל אתכם מול הכיתה למה סימנתם משהו. שלוש: מותר לדלג, יש משבצת בשביל זה. ארבע: אם סימנתם שאתם רוצים לדבר, אגיע אליכם עד סוף היום.״
12 עד 15 איסוף והסבר על השגרה ״מקפלים את הדף לשניים ומכניסים לקופסה בדרך החוצה. מחר מוציאים את אותו דף מהקופסה בתחילת השיעור, מסמנים ומחזירים.״

על הכלל הרביעי: אמרו רק מה שתוכלו לעמוד בו. אם אתם לא בבית הספר כל יום, אמרו ״עד השיעור הבא שלי״ וכתבו על הלוח מתי הוא. הבטחה אחת שלא קוימה מלמדת את הכיתה שהמשבצת הזאת לא אמיתית.

השגרה הקבועה: דקה לתלמידים, שלוש דקות למחנכת

  1. דקה ראשונה של השיעור: תלמיד תורן מחלק את הדפים מהקופסה. כל אחד מסמן מספר, ומי שרוצה מוסיף מילה. מקפלים ומחזירים.
  2. בהפסקה שאחרי השיעור: פותחים את הקופסה ומחפשים רק שלושה דברים: המשבצת ״רוצה לדבר״, הסימון 1, וירידה חדה לעומת הימים הקודמים באותו דף. כל השאר יחכה לסוף השבוע.
  3. באותו יום: לכל מי שסימן ״רוצה לדבר״ או 1, מגיעה פנייה קצרה ושקטה לפי המשפטים בנספח ג.
  4. פעם בשבוע: עוברים על כל הדפים ברצף של חמש דקות ומסמנים בנספח ג מי צריך תשומת לב בשבוע הבא. אחר כך מחלקים דפים חדשים.
  5. פעם בשבוע, מול הכיתה: משפט כללי אחד בלי שמות. למשל: ״השבוע הרבה מכם היו ב-3, שבוע רגיל. תודה שאתם ממלאים.״ המשפט הזה הוא מה ששומר על השגרה חיה.

נספח א: מד רגשות להדפסה, הסולם עצמו

את הטבלה הזאת מעתיקים ללוח בשיעור ההשקה, או מדפיסים ותולים בכיתה בלי שמות. מד הרגשות להדפסה נשאר על הקיר, והסימונים נשארים בדפים הפרטיים.

מספר צבע מה זה אומר
5 ירוק כהה יום מצוין. יש לי כוח ומצב רוח טוב.
4 ירוק טוב. הכול בסדר.
3 צהוב יום רגיל. ככה ככה, וזה בסדר.
2 כתום קשה לי היום. משהו מעיק עליי.
1 אדום יום ממש קשה.
דילוג אפור לא רוצה לסמן היום.

ובנפרד מהמספר, משבצת אחת: אני רוצה לדבר עם המחנכת היום. היא נפרדת בכוונה. תלמיד ב-3 יכול לרצות לדבר, ותלמיד ב-1 יכול לא לרצות.

נספח ב: דף מעקב שבועי לתלמיד

דף אחד לכל תלמיד לשבוע. בראש הדף: שם, ותאריך תחילת השבוע.

יום המספר שלי היום (1 עד 5, או דילוג) מילה אחת, אם בא לי רוצה לדבר עם המחנכת היום
ראשון     ▢
שני     ▢
שלישי     ▢
רביעי     ▢
חמישי     ▢
שישי     ▢

בתחתית הדף, שורה אחת שממלאים רק בסוף השבוע: מה היה הרגע הכי טוב שלי השבוע? השורה הזאת סוגרת את השבוע בנקודה חיובית, ונותנת למחנכת עוד פיסת מידע על התלמיד.

נספח ג: דף קריאה למחנכת, מה עושים עם כל סימון

מה ראיתם בדף מה עושים מתי
סימון ״רוצה לדבר״ פנייה אישית שקטה, לא מול הכיתה. גם שיחה של שתי דקות במסדרון נחשבת. באותו יום, או מתי שהבטחתם
1 פעם אחת מבט ומשפט קצר: ״ראיתי מה סימנת. אני פה בהפסקה אם תרצה.״ בלי לשאול למה. באותו יום
1 או 2 שלוש פעמים ברצף שיחה אישית קצרה, ובדיקה שקטה עם מורה נוסף שמלמד את הכיתה אם שם רואים משהו. השבוע
ירידה חדה, למשל מ-5 ל-2 שאלה עדינה: ״נראה שהיום שונה מאתמול. הכול בסדר?״ באותו יום
דילוג בכל יום לא מבקשים הסבר. מחליפים עם התלמיד מילה על משהו אחר לגמרי, ומסתכלים איך הוא בהפסקה. במהלך השבוע
ירידה שחוזרת תמיד באותו יום או אחרי אותו שיעור שואלים את עצמכם מה קורה בזמן הזה: הפסקה ארוכה, שיעור ספורט, הדרך הביתה. זה סימן שקט שכדאי לבדוק בעיניים. השבוע
כמה תלמידים מאותה קבוצה ירדו יחד לבדוק מה קרה בכיתה או בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית. בלי לחקור את התלמידים אחד אחד מול אחרים. באותו שבוע
מילה או משפט שמעידים על פגיעה עצמית, אלימות בבית או סכנה פונים ליועצת בית הספר מיד ופועלים לפי הנוהל הבית ספרי. זה לא מקרה לשיחה בארבע עיניים בלבד. מיד, באותו יום

משפטים מוכנים למחנכת

  • לתלמיד שסימן 1: ״ראיתי את הדף שלך. לא צריך להסביר. אני בחדר המורים בהפסקה הגדולה אם תרצה לבוא.״
  • לתלמיד שסימן ״רוצה לדבר״: ״סימנת שאתה רוצה לדבר. עכשיו מתאים לך, או שנקבע להפסקה?״
  • לתלמיד שמסמן נמוך כבר שבוע: ״שמתי לב שהשבוע קשה לך. אני לא צריכה לדעת הכול. רק תגיד לי אם יש משהו שאני יכולה לעשות בכיתה.״
  • לכיתה, כשהשגרה מתחילה להתפוגג: ״אני קוראת כל דף. גם אם אני לא מגיבה לכל מספר, ראיתי אותו.״

התאמות לפי גיל

שכבה מה משנים
א עד ב במקום מספרים, חמישה עיגולים בצבעי הסולם. בשיעור ההשקה כל ילד מצייר בעצמו פרצוף בכל עיגול, ומאז מסמן את העיגול שלו. את המשבצת ״רוצה לדבר״ מחליף ציור של יד מורמת.
ג עד ו הסולם כמו שהוא. בכיתות ה ו, מוסיפים את השורה של סוף השבוע.
ז עד ט מוותרים על הצבעים ומשאירים רק מספר, כדי שהדף לא ייראה ילדותי. מקפלים פעמיים לפני שמכניסים לקופסה. אם בית הספר עובד עם טופס דיגיטלי, אפשר להעביר אליו את אותן שלוש עמודות.
י עד יב פעם או פעמיים בשבוע במקום בכל שיעור, ובמקום ״מילה אחת״ שורה אחת: ״מה יעזור לי השבוע?״. תלמידים בגיל הזה משתפים יותר כשהשאלה מופנית קדימה.

חמישה דברים שלא לעשות עם מד רגשות בכיתה

  1. לא לתלות מד עם שמות או אטבים אישיים על הלוח. מד פומבי מלמד ילדים לסמן את מה שנראה טוב, ולא את מה שהם מרגישים.
  2. לא לשאול מול הכיתה למה מישהו סימן משהו. שאלה אחת כזאת והמד מת.
  3. לא להעניש על סימון בצחוק. תלמיד שמסמן 1 כדי לבדוק אתכם בודק בדיוק את מה שאתם רוצים שיבדוק: האם מישהו שם לב.
  4. לא להעביר את מה שכתוב להורים או למורים אחרים בלי לומר לתלמיד, למעט מצב של סכנה, שבו פונים ליועצת מיד.
  5. לא להתחיל אם לא תספיקו לקרוא. דף שממלאים ואף אחד לא קורא מלמד שהמבוגרים לא באמת רוצים לדעת.

מה עושים אם

המצב מה עושים
חצי כיתה מסמנת 1 בצחוק ביום הראשון לא מגיבים בכעס. בשיעור הבא משפט אחד: ״קראתי את כל הדפים ואני לוקחת כל מספר ברצינות.״ ממשיכים כרגיל. הבדיחה נגמרת כשהיא לא מקבלת תגובה.
תלמיד מסמן תמיד 5 זה לא בהכרח הסתרה. בודקים מה רואים בהפסקות ובשיעורים. אם יש פער בין הדף למה שאתם רואים, פונים אליו על מה שראיתם ולא על הדף.
תלמיד סימן 1 ומסרב לדבר מכבדים את הסירוב, מזכירים שהדלת פתוחה, ומסתכלים עליו בימים הבאים. אם זה נמשך יותר משבוע, משתפים את היועצת.
תלמיד כתב שם של תלמיד אחר ליד מספר נמוך זה מידע חברתי, לא הלשנה. שיחה אישית עם הכותב, ואחר כך מסתכלים על הקשר בין השניים בהפסקות.
הורה שואל מה זה מסבירים שזו שגרה כיתתית שעוזרת לכם לדעת מי צריך תשומת לב, ושלא משתפים דפים של תלמידים אחרים.

מתי מד הרגשות כבר לא מספיק

המד מראה לכם שמשהו קורה. הוא לא מטפל בזה. אם הדפים מראים תלמיד אחד שיורד שבוע אחרי שבוע, ובהפסקה אתם רואים שהוא נשאר לבד, עברו לשיחה עם תלמיד מוחרם ולמה עושים כשתלמיד יושב לבד בהפסקה. אם מדובר בחרם של ממש, הפרוטוקול לטיפול בחרם כיתתי מסדר את הצעדים, וסדנת מניעת חרמות לבית ספר (מספר תוכנית 56427 לחטיבות ביניים) מופיעה במאגר גפ״ן במסלול הירוק, כלומר בית הספר יכול לממן אותה מתקציב גפ״ן.

וכשהדפים מראים כיתה שלמה שיורדת יחד, בלי תלמיד אחד במרכז, לפעמים מה שחסר הוא חוויה משותפת. פעילות ODT לגיבוש קבוצה בנויה בדיוק לזה, ומספר התוכנית שלה במאגר גפ״ן הוא 11854, גם הוא במסלול הירוק.

מחר בבוקר: חמישה צעדים

  1. הדפיסו את נספח ב, דף לכל תלמיד.
  2. הביאו קופסה או תיקייה אחת לשולחן.
  3. בחרו שיעור אחד שלכם השבוע ל-15 דקות ההשקה, ושניים או שלושה שיעורים קבועים לשגרה.
  4. כתבו לעצמכם את ארבעת הכללים ואת מה שתאמרו לתלמידים על ״רוצה לדבר״.
  5. שריינו את ההפסקה שאחרי השיעור לשלוש דקות קריאה.

מד הרגשות עובד טוב יחד עם כלים שנותנים תמונה רחבה יותר: מיפוי חברתי בשבועות הראשונים, דף עבודה על חוזקות ודף היכרות לתלמיד. אם זה השבוע הראשון אחרי החופשה, אפשר לפתוח בהשיעור הראשון אחרי החגים ולהשיק את המד בשיעור שאחריו. חומרים נוספים מרוכזים במרכז החומרים למורים.

שאלות נפוצות על מד רגשות להדפסה

מה זה מד רגשות להדפסה ואיך משתמשים בו בכיתה?

זה סולם של חמש דרגות, מ-5 ליום מצוין ועד 1 ליום ממש קשה, ולצדו משבצת נפרדת לתלמיד שרוצה לדבר עם המחנכת. בדקה הראשונה של השיעור כל תלמיד מסמן מספר על דף מעקב שבועי, מקפל אותו ומכניס לקופסה. בהפסקה המחנכת קוראת את הדפים בשלוש דקות.

כמה פעמים בשבוע כדאי להשתמש במד רגשות?

בשניים או שלושה שיעורים קבועים שלכם עם הכיתה. תדירות נמוכה שבה אתם באמת קוראים כל דף טובה יותר ממילוי יומי שאף אחד לא קורא. בתיכון מספיקים פעם או פעמיים בשבוע.

למה לא לתלות מד רגשות עם שמות על הלוח?

כי במד פומבי תלמידים מסמנים את מה שנראה טוב מול החברים, ולא את מה שהם מרגישים. הסולם עצמו יכול להיות תלוי על הקיר, אבל הסימון של כל תלמיד נשאר על דף שרק המחנכת רואה.

מה עושים כשתלמיד מסמן 1?

באותו יום פונים אליו בשקט, לא מול הכיתה, ואומרים שראיתם ושאתם זמינים אם ירצה לדבר, בלי לשאול למה. אם זה חוזר שלוש פעמים ברצף, מקיימים שיחה אישית קצרה. אם כתוב משהו שמעיד על סכנה, פונים ליועצת בית הספר מיד.

מאיזה גיל אפשר להשתמש במד רגשות?

מכיתה א. בכיתות א ו-ב משתמשים בחמישה עיגולים צבעוניים שהילדים מציירים בהם פרצופים בעצמם. מכיתה ג עוברים למספרים, ובחטיבת הביניים מוותרים על הצבעים כדי שהדף לא ייראה ילדותי.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות, בסדנאות גיבוש כיתתי בגישת ODT ובסדנאות מניעת חרמות. הוא נשען על ניסיון מעשי בכיתות ולא על מחקר מסוים, ונועד להיות כלי עבודה יומיומי למחנכת, לא כלי אבחון או טיפול.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר בהקדם

תפריט נגישות