השיעור הראשון אחרי החגים הוא לא המשך של ספטמבר אלא פתיחה שנייה. הכיתה חוזרת אחרי הפסקה ארוכה שבה כל תלמיד חי חיים חברתיים אחרים לגמרי, ומי שהיה בפנים לפני החגים לא בהכרח בפנים אחריהם. הערכה שלפניכם היא מהלך אחד של 45 דקות עם דף מודפס לכל תלמיד, שנועד לשיעור חינוך אחרי החגים — שיעור החינוך הראשון שאחרי החזרה. הציוד הוא הדף ועט, וההכנה היא הדפסה וקריאה אחת של המדריך.
למה שיעור חינוך אחרי החגים אינו המשך של ספטמבר
בשבועות הראשונים של השנה הכיתה בונה סדר חברתי: מי יושב עם מי, מי מדבר בשיעור, מי נשאר לבד בהפסקה. הפסקת החגים עוצרת את התהליך הזה באמצע ומחזירה אותו אחרת. מניסיון העבודה בכיתות, שלושה דברים משתנים בהפסקה: קבוצות ווטסאפ ממשיכות לפעול בלי המחנך, חלק מהתלמידים נפגשו בחופש וחלק לא, ותלמידים שהיו בשולי הכיתה חוזרים כשהם כבר יודעים שהם בשוליים.
המחנך שנכנס אחרי החגים ומתחיל ישר בחומר מפספס את החלון. השיעור הזה מנצל את החלון בלי לוותר על יום לימודים: הוא נמשך שיעור אחד, מייצר מידע חברתי ממשי, ומחזיר לכל תלמיד עוגן אישי לפני שהכיתה מסמנת לו מחדש את מקומו.
מטרות השיעור
- שכל תלמיד יאמר לעצמו, בכתב, איפה הוא נמצא כרגע ביחס לכיתה — בלי לומר זאת בקול מול כולם.
- לתת למחנך מפה מעודכנת: מי חזר לכיתה אחרת מזו שעזב, ומי לא נפגש עם אף אחד בחופש.
- לחדש את ההסכמות הכיתתיות במקום להניח שהן שרדו את ההפסקה.
- לאפשר לכל תלמיד לשמוע דבר אחד חיובי עליו מפי חבר, בכתב, בשבוע הראשון של החזרה.
ציוד והכנה
ציוד: דף מודפס לכל תלמיד (נספח א) ועט. אין צורך בדבר נוסף. אם אין מדפסת, מעתיקים את ארבע הכותרות ללוח והתלמידים כותבים על דף חלק.
הכנה: כעשר דקות. מלאו את הדף על עצמכם לפני השיעור — בחלק 4 אתם מקריאים אותו, וזה מה שפותח את הכיתה. בנוסף, קבעו מראש את הזוגות של חלק 3 ואל תשאירו זאת לבחירה חופשית. זוג שנוצר בבחירה חופשית אחרי הפסקה ארוכה חושף בדיוק את מי שאתם רוצים להגן עליו.
מהלך השיעור: מערך שיעור אחרי החגים, 45 דקות לפי דקות
| זמן | מה עושים | משפט למחנך |
|---|---|---|
| 0-4 דק׳ | פתיחה. אומרים במפורש שזו פתיחה שנייה ולא המשך, ושהשיעור הזה עוסק בכיתה ולא בחומר. | ״הייתם בחוץ הרבה זמן. אני לא מניחה שחזרתם לאותה כיתה שעזבתם, ולכן אנחנו מתחילים מהתחלה ולא מאמצע.״ |
| 4-8 דק׳ | הדגמה. המחנך מקריא את התשובות שלו לחלקים 1 ו-2 מהדף שמילא. תשובה אחת לפחות צריכה להיות לא מושלמת. | ״בחופש לא דיברתי עם חלק מהאנשים שחשבתי שאדבר איתם, וזה הרגיש מוזר לחזור. אני מספרת לכם את זה כי זה קורה גם למבוגרים.״ |
| 8-9 דק׳ | מחלקים את הדף ומקריאים יחד את ארבעת החלקים בקול, כדי שאיש לא יתקע על ההוראות. | ״קראו איתי. מי שלא בטוח מה שואלים בחלק מסוים — שואל עכשיו, לא בעוד עשר דקות.״ |
| 9-20 דק׳ | עבודה אישית בשקט: חלקים 1, 2 ו-3. המחנך מסתובב ומתעכב ליד מי שלא כתב דבר. | ״מי שתקוע בחלק 2: תכתוב משהו קטן שקרה, לא משהו גדול. יום אחד מספיק.״ |
| 20-30 דק׳ | חלק 4 בזוגות שנקבעו מראש. כל תלמיד כותב על הדף של בן הזוג דבר אחד שהוא זוכר לטובה ממנו מהשנה, ורגע שבו זה קרה. מחליפים דפים בחזרה. | ״אתם כותבים על הדף של מישהו אחר, אז זה נשאר אצלו. תכתבו משהו שראיתם, לא מחמאה כללית.״ |
| 30-38 דק׳ | סבב קצר במעגל, רשות בלבד: מי שרוצה מקריא את מה שחבר כתב לו. לא מקריאים את חלק 2. | ״מי שלא רוצה להקריא אומר ׳עובר׳, ואין עם זה שום בעיה. הדף הוא שלכם.״ |
| 38-45 דק׳ | חידוש ההסכמות. בוחרים יחד שני כללים שהכיתה רוצה להחזיר לעצמה אחרי החגים, וכותבים אותם על הלוח. אוספים את הדפים לצילום ומחזירים בשיעור הבא. | ״לא כותבים עשרה כללים. שניים שנזכור. את השאר נוסיף כשנצטרך אותם.״ |
נספח א: הדף ״איפה אני חוזר״ (להדפסה)
מדפיסים את הטבלה שלמטה בעמוד אחד, בגופן גדול, עם מקום לכתיבה. חלק 4 נשאר ריק — אותו ממלא בן הזוג.
| חלק | מה כותבים |
|---|---|
| שם: ____________ כיתה: ______ | |
| 1. שלושה דברים שעשיתי בחופש (לא חייב להיות מרשים — גם ״ישנתי הרבה״ זו תשובה) | א. ______________ ב. ______________ ג. ______________ |
| 2. עם מי מהכיתה דיברתי או נפגשתי בחופש? ואם עם אף אחד — מה הרגשתי כשחזרתי היום? | __________________________________________ __________________________________________ |
| 3. דבר אחד שאני רוצה שיהיה שונה בכיתה מהחודש שעבר, וצעד אחד קטן שאני יכול לעשות בשבילו | מה שונה: __________________________________ הצעד שלי: _________________________________ |
| 4. דבר שאני זוכר לטובה ממך מהשנה (ממלא בן הזוג: מה + רגע שבו זה קרה) | אני זוכר ממך: ______________ זה היה כש: ________________________________ שם הכותב: ______________ |
נספח ב: איך קוראים את הדפים אחרי השיעור
הצילום של הדפים הוא מפה חברתית מעודכנת של הכיתה אחרי ההפסקה. עוברים עליהם עם ארבע שאלות, כרבע שעה בחדר המורים:
| מה שואלים את הדפים | מה עושים עם התשובה |
|---|---|
| מי כתב בחלק 2 שלא נפגש עם אף אחד? | זו הרשימה הראשונה שלכם לשבוע הקרוב. לא שיחה על הדף, אלא תשומת לב יומיומית קטנה: פנייה בשם, תפקיד בשיעור, שיבוץ בקבוצה עובדת. |
| מי לא קיבל שורה מחבר בחלק 4, או קיבל שורה גנרית? | ״נחמד״ בלי רגע לצידו אומר שבן הזוג לא ידע מה לכתוב. מסמנים את השם, ובשיעור הבא משבצים את התלמיד בזוג אחר. זה סימן על מקומו של התלמיד בכיתה, לא על התלמיד עצמו. |
| מי כתב בחלק 3 משהו שנוגע ליחס בין תלמידים? | תלמיד שכותב ״שיפסיקו לצחוק על אנשים״ נותן לכם מידע ישיר. אם יותר משניים כתבו כך, זו כבר תמונה כיתתית ולא תחושה של אחד — ומעלים אותה בישיבת הצוות, לא רק בשעת החינוך. |
| מה חוזר על עצמו? | אם עשרה תלמידים כתבו בחלק 3 את אותו דבר, יש לכם את נושא שעת החינוך הבאה, והפעם התלמידים בחרו אותו בעצמם. כותבים את הנושא על הלוח בפתיחת השיעור הבא, כדי שיראו שהדף נקרא. |
התאמות לפי גיל
| שכבה | מה משנים |
|---|---|
| כיתות ב-ג | מוותרים על חלק 3. חלק 1 הופך לציור אחד במקום שלוש שורות. חלק 4 נעשה בעל פה: החבר אומר, המחנכת כותבת. 30 דקות. |
| כיתות ד-ו | הדף כמו שהוא. בחלק 2 עוזרים עם שתי אפשרויות כתובות על הלוח: ״נפגשתי עם…״ / ״לא נפגשתי, והרגשתי…״. |
| חטיבת ביניים | הדף כמו שהוא, אבל הסבב במעגל הופך לרשות מוחלטת. בחטיבה תלמידים רבים יעדיפו להקריא את מה שהחבר כתב ולא את מה שהם כתבו, וזה בסדר. |
| תיכון | מוסיפים לחלק 3 שורה: ״מה מתוך זה תלוי בי ומה לא״. מחליפים את הסבב בשיחה בזוגות של חמש דקות על חלק 3 בלבד. |
| כיתה עם תלמיד משולב | מוודאים מראש שבן הזוג שלו בחלק 4 הוא תלמיד שרואה אותו, ומכינים אותו במשפט אחד לפני השיעור. הדף נקרא בקול לאט, ובמידת הצורך הסייעת כותבת. |
מה עושים אם
- תלמיד כותב בחלק 2 ״לא נפגשתי עם אף אחד״ ומראה את זה לכיתה. לא הופכים את זה לרגע כיתתי ולא מנחמים מול כולם. אומרים משפט קצר וענייני — ״זה קורה להרבה אנשים, גם למבוגרים״ — וממשיכים. את השיחה האישית עם התלמיד עושים בארבע עיניים בהמשך השבוע.
- בן זוג כותב בחלק 4 משהו לגלגני. עוצרים בשקט, לוקחים את הדף, ונותנים לתלמיד שנפגע דף חדש שבו אתם ממלאים את חלק 4. עם הכותב מדברים אחרי השיעור, לא מולו. אם זה קורה סביב תלמיד שכבר מודר, זה סימן להתחיל את פרוטוקול הטיפול בחרם ולא להמשיך בפעילויות גיבוש כאילו כלום.
- הכיתה אומרת ״כבר עשינו דף כזה בתחילת השנה״. נכון, וזו הנקודה. אומרים בפירוש: ״עשינו לפני החגים, וזה היה חודש אחר. אני רוצה לראות מה השתנה.״
- נשארו רק 30 דקות במקום 45. מוותרים על הסבב במעגל (38-30) ומשאירים את חלק 4 בזוגות. הסבב הוא החלק היחיד שאפשר לוותר עליו בלי לשבור את המהלך.
- תלמיד מסרב למלא בכלל. לא מתעקשים מול הכיתה. מבקשים ממנו רק את חלק 1, ומצרפים אותו לזוג בחלק 4 כך שיקבל שורה גם אם לא כתב.
איך זה מתחבר לשאר השנה
הדף הזה הוא נקודת הבדיקה השנייה של השנה. הראשונה היא המיפוי החברתי של השבועות הראשונים, שנעשה לפני החגים. ההשוואה בין השניים היא המידע הכי שווה שיש לכם: תלמיד שהופיע במפה הראשונה כמחובר וחוזר עכשיו בלי אף שם בחלק 2 הוא תלמיד שמשהו קרה לו בהפסקה.
מי שרוצה להמשיך מכאן לכלי אישי יותר, דף החוזקות ״מפת החוזקות שלי״ ממשיך את חלק 4 ומרחיב אותו לשיעור שלם. לחידוש ההסכמות של הדקות האחרונות, ערכת האמנה הכיתתית נותנת מבנה מסודר במקום שני כללים על הלוח. ומי שמתכנן את התמונה הרחבה של השנה אחרי שספטמבר נחתך, ימצא את השיקולים בגיבוש כיתתי בפתיחת שנה תשפ״ז.
כיתה שבה הדפים מחזירים תמונה של קבוצות סגורות, או שבה כמה תלמידים לא קיבלו שורה מחבר, מבקשת התנסות משותפת ולא עוד שיחה. פעילות ODT לכיתה בנויה בדיוק סביב זה: משימות שבהן ההרכב החברתי נבדק בשטח ולא על דף.
שאלות ותשובות
מתי מעבירים את השיעור הראשון אחרי החגים?
בשיעור החינוך הראשון שאחרי החזרה, ולא יאוחר מהשבוע הראשון. ככל שעובר זמן, הכיתה כבר מסדרת את עצמה מחדש והדף מאבד את הערך שלו כתמונת מצב.
כמה זמן לוקח השיעור הראשון אחרי החגים?
45 דקות, שיעור אחד. אפשר לצמצם ל-30 דקות בוויתור על הסבב במעגל, ולהאריך לשני שיעורים אם רוצים לעבד את חלק 3 בכיתה.
האם צריך ציוד מיוחד?
לא. דף מודפס לכל תלמיד ועט. בלי מדפסת אפשר להעתיק את ארבע הכותרות ללוח והתלמידים כותבים על דף חלק.
מה עושים עם תלמיד שלא נפגש עם אף אחד מהכיתה בחופש?
לא הופכים את זה לרגע כיתתי. רושמים אותו לעצמכם, ובשבוע הקרוב נותנים לו תשומת לב יומיומית קטנה — פנייה בשם, תפקיד בשיעור, שיבוץ בקבוצה עובדת — ומקיימים שיחה קצרה בארבע עיניים.
האם הדף מתאים גם לכיתה שכבר יש בה חרם?
הדף אינו כלי לטיפול בחרם. בכיתה שבה כבר יש הדרה מתמשכת מתחילים בפרוטוקול הטיפול בחרם, ומחזירים את הדף רק אחרי שהמצב מטופל. שימוש בכלי גיבוש בזמן חרם פעיל מעמיק את הפער במקום לסגור אותו.
רוצים ליווי מקצועי לכיתה או לשכבה?
אם התמונה שעולה מהדפים דורשת יותר משיעור אחד, אפשר לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר ולבנות יחד מענה לכיתה, לשכבה או לצוות ההוראה.
