הקשבה פעילה היא הקשבה שבה התלמיד לא קוטע, שואל כדי להבין, חוזר על המשמעות ומשקף את הרגש של הדובר. זו ההגדרה של משרד החינוך, ועליה בנוי מערך שיעור של 45 דקות בארבעה צעדים, כל אחד בזוגות. בעמוד הזה יש את המערך לפי דקות, כרטיסי שיחה לזוגות, דף תצפית להדפסה והתאמות לשכבות, כדי שהכיתה תתרגל חיבור אנושי ולא רק תשמע הוראה.
| מבט מהיר | |
|---|---|
| למי | מחנכות ומחנכים בכיתות א׳ עד ו׳, עם התאמה לחטיבה |
| משך | 45 דקות: פתיחה, ארבעה צעדים של 8 דקות, וסיכום |
| מה צריך | כרטיסי שיחה ודף תצפית מודפסים, שעון, זוגות קבועים לאורך השיעור |
| כלל אחד לזכור | מתרגלים צעד אחד בכל פעם, ולא מבקשים מהכיתה את כל ארבעת הצעדים ביחד מהדקה הראשונה |
הקשבה פעילה: מה זה לפי משרד החינוך
בעמוד להפגין אמפתיה במרחב הפדגוגי של פורטל עובדי ההוראה, המשרד מגדיר הקשבה פעילה כהקשבה ״לזולת באופן מתעניין ומכבד״. ההמשך בהגדרה: ״להקשיב לדברי האחר מבלי לקטוע אותם ולהתרכז בהם, לשאול שאלות כדי להבין, לחזור על המשמעות של המסר ולשקף את הרגשות העולים ממנו״.
מההגדרה הזו יוצאים ארבעה רכיבים, ואנחנו הופכים כל אחד מהם לצעד בשיעור:
| צעד | רכיב בהגדרה | מה התלמיד עושה | משפט פתיחה לדוגמה |
|---|---|---|---|
| 1 | להקשיב בלי לקטוע ולהתרכז | שותק עד שהדובר מסיים, ופונה אליו | ״אני מקשיב. תגיד כמה שתרצה.״ |
| 2 | לשאול כדי להבין | שואל שאלה אחת על מה שנשמע | ״ספר לי עוד על…״ · ״מה קרה אחרי זה?״ |
| 3 | לחזור על המשמעות | אומר במילים שלו את מה ששמע | ״אם הבנתי נכון, אמרת ש…״ |
| 4 | לשקף את הרגש | נותן שם לרגש שהוא שמע | ״נשמע שהתרגשת.״ · ״נשמע שזה היה מתסכל.״ |
ההגדרה בעמוד של המשרד אינה משויכת לשכבת גיל. לכן החלוקה לארבעה צעדים של 8 דקות, משפטי הפתיחה וההתאמות לשכבות הם העיצוב שלנו, ולא הנחיה של המשרד.
מערך שיעור הקשבה פעילה: 45 דקות לפי סדר
הלוח הזה הוא מבנה מוצע לשעת חינוך אחת. אפשר לקצר את הסיכום או לפצל את המערך לשני שיעורים (צעדים 1 ו-2 בשיעור הראשון, צעדים 3 ו-4 בשני).
| דקות | שלב | מי עושה מה |
|---|---|---|
| 0 עד 5 | פתיחה והדגמה | המחנכת מדגימה הקשבה גרועה והקשבה טובה |
| 5 עד 13 | צעד 1: להקשיב בלי לקטוע | זוגות, כל תלמיד מספר ומקשיב בתורו |
| 13 עד 21 | צעד 2: לשאול כדי להבין | זוגות, מוסיפים שאלה אחת |
| 21 עד 29 | צעד 3: לחזור על המשמעות | זוגות, מוסיפים חזרה במילים שלך |
| 29 עד 37 | צעד 4: לשקף את הרגש | זוגות, מוסיפים שם לרגש |
| 37 עד 45 | סיכום ודף תצפית | מעגל כיתתי קצר ומילוי הדף |
פתיחה והדגמה (5 דקות)
המחנכת מזמינה מתנדב או מתנדבת בוגרים (מורה אחרת או יועצת, ואפשר גם תלמיד שהוכן מראש ויודע שזה תרגיל) ומבקשת מהם לספר על דבר קטן שקרה להם השבוע. בסבב הראשון המחנכת מגלמת מקשיבה גרועה: מביטה בשעון, קוטעת, ועוברת לנושא אחר. בסבב השני היא מקשיבה כמו שהכיתה תתרגל. אחר כך שואלים את הדובר: איך הרגשת בכל סבב? התפקיד של המקשיבה הגרועה שייך למחנכת בלבד, ולא לתלמיד.
צעד 1: להקשיב בלי לקטוע (8 דקות)
מחלקים את הכיתה לזוגות ומחלקים כרטיסי שיחה. תלמיד א׳ מספר דקה וחצי, תלמיד ב׳ רק מקשיב: לא קוטע, לא מוסיף סיפור משלו ולא מסיים משפטים. אחר כך מחליפים. המשרד מציין בין האסטרטגיות ״שאלות הבהרה, קשר עין, הנהון״. קשר עין אינו חובה: תלמיד שקשה לו להסתכל על הדובר יכול לפנות אליו בגוף או להנהן. בסוף הצעד שואלים: מה היה הקשה ביותר בלהקשיב בשתיקה?
צעד 2: לשאול כדי להבין (8 דקות)
אותם זוגות, כרטיס חדש. הפעם המקשיב שואל שאלה אחת בלבד, אחרי שהדובר סיים, והשאלה חייבת להתחיל בעניין ולא בשיפוט: ״ספר לי עוד על…״, ״מה היה החלק הכי…״. שאלה שמתחילה ב״למה לא…״ נשמעת כביקורת, ולכן מדגימים על הלוח שאלה כזו ושאלה מחליפה. מחליפים תפקידים ומסכמים.
צעד 3: לחזור על המשמעות (8 דקות)
אחרי שהדובר מסיים, המקשיב אומר במילים שלו מה הבין, בלי להוסיף דעה: ״אם הבנתי נכון, אמרת ש…״. הדובר עונה אם זה נכון, ואם לא, מתקן. זה הצעד שבו מתברר שלפעמים שמעתי משהו אחר ממה שנאמר, וזו נקודה טובה לדיון קצר. מחליפים תפקידים ומסכמים.
צעד 4: לשקף את הרגש (8 דקות)
מוסיפים את הצעד האחרון בהגדרה, ומחלקים רשימת מילים לרגשות: שמחה, התרגשות, גאווה, התאכזבות, לחץ, עצבים, בושה, סקרנות. המקשיב אומר איזה רגש הוא שמע: ״נשמע שהתרגשת״. הכרטיסים בצעד הזה נשארים קלילים בכוונה. הכיתה מתרגלת טכניקה, ואין צורך לפתוח נושאים כבדים כדי לתרגל אותה.
סיכום ודף תצפית (8 דקות)
המחנכת מחלקת את דף התצפית, וכל תלמיד ממלא אותו על בן או בת הזוג שהקשיבו לו בצעד האחרון. אחר כך מעגל כיתתי קצר עם שלוש שאלות: איזה צעד היה הקל ביותר, איזה היה הקשה ביותר, ובאיזה מצב ביום-יום ננסה אותו השבוע. בוחרים צעד אחד לתרגל, ולא ארבעה.
כרטיסי שיחה לזוגות להדפסה
כל כרטיס הוא שאלה קלילה שאפשר לענות עליה בדקה וחצי. מדפיסים את הטבלה, גוזרים לפי השורות ומחלקים לכל זוג כרטיס חדש בכל צעד. התרגילים האלה הם תרגילי הקשבה פעילה בזוגות, והם מתאימים לכל הצעדים.
| מס׳ | הכרטיס |
|---|---|
| 1 | מה הדבר הכי טוב שקרה לך השבוע? |
| 2 | איזה אוכל היית מוכן לאכול כל יום, ולמה? |
| 3 | אם היית יכול לבקר יום אחד בכל מקום בעולם, לאן היית נוסע? |
| 4 | ספר על משחק שאתה אוהב ואיך משחקים בו. |
| 5 | איזה בעל חיים היית רוצה להיות ליום אחד? |
| 6 | מה הדבר שהכי קשה לך לחכות לו? |
| 7 | ספר על יום כיף שהיה לך בחופשה האחרונה. |
| 8 | איזה כישרון קטן יש לך שלא כולם יודעים עליו? |
דף תצפית: מה ראיתי אצל המקשיב
דף קצר להדפסה. כל תלמיד מסמן בעט או בעיפרון, ומשאיר את הדף אצל בן או בת הזוג. הדף אינו ציון וגם לא נאסף לבדיקה.
| מה ראיתי | כן | חלקית | עוד לא |
|---|---|---|---|
| לא קטע אותי | |||
| פנה אליי והתרכז במה שאמרתי | |||
| שאל שאלה כדי להבין | |||
| חזר על מה שאמרתי במילים שלו | |||
| אמר איזה רגש שמע אצלי |
בתחתית הדף שתי שאלות לכתיבה: האם הרגשת שהקשיבו לך? ומה עזר לך להרגיש כך?
התאמות לשכבות (המלצה שלנו)
המשרד לא משייך את רכיבי ההגדרה לשכבות, ולכן ההתאמות כאן הן החלטה של המחנכת. הן נועדו להקל על התכנון, ולא להגביל אותו.
| שכבה | איך מתאימים |
|---|---|
| א׳ עד ב׳ | מתרגלים צעדים 1 ו-2 בלבד, ושאר הצעדים בשיעור נפרד. משפטי הפתיחה מוצגים על הלוח בתמונות או במילים קצרות |
| ג׳ עד ד׳ | ארבעת הצעדים באותו שיעור, עם משפטי פתיחה על הלוח ורשימת הרגשות לעיני כולם |
| ה׳ עד ו׳ | ארבעת הצעדים, והתלמידים כותבים בעצמם את דף התצפית ואת שתי השאלות שבתחתיתו |
| חטיבה | מתרגלים בשיחה על נושא שלא אישי במיוחד, למשל דעה על כלל בכיתה, ומוסיפים צעד חמישי: כל תלמיד מסכם בשתי שורות את מה ששמע מבן הזוג |
מה לא עושים בשיעור על הקשבה
| במקום זה | עושים כך |
|---|---|
| לבחור תלמיד כדוגמה למי שלא מקשיב | המחנכת היא שמגלמת את המקשיבה הגרועה בהדגמה |
| לתת ציון או נקודות על הקשבה | דף התצפית נשאר אצל התלמיד, בלי איסוף |
| לדרוש קשר עין מכולם | מאפשרים לפנות לדובר בגוף או בהנהון |
| לבחור כרטיסי שאלה אישיים או כבדים | נשארים בשאלות קלילות של טעם, משחק ותחביב |
| להפוך את השיעור לנאום על ילדים שלא מקשיבים | מתחילים בהדגמה ובתרגול בין חברים, ולא בתלונה |
מערך הקשבה בין חברים מתרגל מיומנות חברתית. הוא לא פותר בעיית משמעת או קשב, ולהן יש כלים אחרים.
מה אחרי המערך
אחרי שהכיתה עברה את ארבעת הצעדים, אפשר להמשיך בפעילות בנושא הקשבה קצרה יותר: במשחק ההקשבה לכיתה בלי ציוד: משחק ההד (20 דקות) מתרגלים הקשבה כמשחק. הקשבה פעילה היא גם אחד הכלים של אמפתיה, ובעמוד מערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך יש שיעור שמרחיב אותה. גם המערך על ניהול קונפליקטים לשעת חינוך מתרגל הקשבה פעילה כאחד מיעדי השיעור, לצד מסרי ״אני״ ופשרה.
שאלות נפוצות על הקשבה פעילה
מה זה הקשבה פעילה?
לפי הגדרת משרד החינוך, הקשבה פעילה היא ״להקשיב לדברי האחר מבלי לקטוע אותם ולהתרכז בהם, לשאול שאלות כדי להבין, לחזור על המשמעות של המסר ולשקף את הרגשות העולים ממנו״. במערך הזה כל רכיב הוא צעד של 8 דקות בזוגות.
איך מלמדים הקשבה פעילה לילדים בכיתה?
מתרגלים בזוגות, צעד אחד בכל פעם: להקשיב בלי לקטוע, לשאול כדי להבין, לחזור על המשמעות ולשקף את הרגש. כל צעד מתחיל מכרטיס שיחה קליל, והמחנכת פותחת בהדגמה. בסוף כל תלמיד ממלא דף תצפית על בן או בת הזוג.
כמה זמן לוקח שיעור על הקשבה פעילה?
המערך כאן הוא 45 דקות: 5 דקות פתיחה והדגמה, ארבעה צעדים של 8 דקות כל אחד, ו-8 דקות סיכום. אפשר לפצל לשני שיעורים, צעדים 1 ו-2 בראשון וצעדים 3 ו-4 בשני.
האם חייבים קשר עין בהקשבה פעילה?
בעמוד של המשרד מופיעות האסטרטגיות ״שאלות הבהרה, קשר עין, הנהון״. במערך שלנו קשר עין אינו חובה, ותלמיד שקשה לו להסתכל על הדובר יכול לפנות אליו בגוף או להנהן.
מה ההבדל בין הקשבה פעילה להקשבה אמפתית?
במקורות שבדקנו אין הגדרה נפרדת של הקשבה אמפתית לתלמידים. ההגדרה הרשמית של הקשבה פעילה מופיעה בעמוד של המשרד שעוסק באמפתיה, והיא כוללת שיקוף של רגשות. לכן במערך הזה הצעד הרביעי הוא החלק האמפתי.
מה עושים עם תלמיד שלא רוצה לדבר בזוג?
לא מכריחים. אפשר להציע לו להתחיל בתפקיד המקשיב, לתת לו כרטיס שאלה קל, או לשבץ אותו בזוג עם תלמיד שהוא מרגיש איתו בנוח. את הדף שמולא עליו לא אוספים.
הצעד הבא
בחרו בכיתה שלכם כרטיס אחד, תנו לזוג אחד לנסות את צעד 1 למשך דקה וחצי, ובדקו מה קרה בשיחה. אם אתם צוות שרוצה לבנות רצף של שיעורי מיומנויות חברתיות לשכבה, או רכזת חברתית שמחפשת ליווי לצוות החינוכי, השאירו פנייה בטופס ונחזור אליכם.
עוד חומרים להדפסה לכיתה ולצוות נמצאים במרכז החומרים למורים, ובדף עבודה חוזקות לתלמידים אפשר להמשיך לשיחה על מה שכל ילד מביא לקבוצה.


