מערך שיעור על אמון לכיתות ה׳ עד ז׳ מלמד שאמון בכיתה לא נבנה בהכרזה אלא בפעולות קטנות שחוזרות: מי שעושה מה שאמר, שומר על מה שסיפרו לו ולא צוחק כשמישהו טועה. המערך כאן הוא שיעור של 45 דקות בחמישה שלבים, בלי ציוד מיוחד ובלי משחק נפילה בעיניים עצומות, עם דף התחייבות להדפסה. הוא בנוי סביב חיבור אנושי פשוט: כל תלמיד בוחר פעולה קטנה אחת שהוא יכול לעשות השבוע.
| מבט מהיר | |
|---|---|
| למי | מחנכות ומחנכים בכיתות ה׳ עד ז׳, בשעת חינוך |
| משך | 45 דקות: פתיחה, מיון לשלוש התנהגויות, תרגול מצבים, התחייבות אישית וסיכום |
| מה צריך | פתקים קטנים, עט לכל תלמיד, לוח, שעון ודף התחייבות אחד לכל תלמיד |
| מה לא צריך | ציוד, חדר מיוחד, משחק פיזי או שיתוף בסיפורים אישיים |
מערך שיעור על אמון: מה זה אמון בכיתה ולמה לא עושים משחק נפילה?
אמון בכיתה הוא הידיעה של תלמיד שאפשר לסמוך על מי שלידו: שיעשה מה שהבטיח, ישמור על מה שסופר לו ולא יצחק עליו כשהוא טועה. זו הגדרה שאנחנו בחרנו לצורך השיעור, ולא הגדרה רשמית של גוף כלשהו. היא נבחרה כי אפשר לראות אותה בהתנהגות של ילד ולא רק לדבר עליה.
מניסיון העבודה בכיתות, פעילויות על אמון נשענות לא פעם על משחק נפילה לאחור בעיניים עצומות. בשיעור הזה אנחנו לא משתמשים בו: יש בו סיכון פיזי, והוא עלול לחשוף מול כולם ילד שמתקשה לסמוך. אנחנו מעדיפים שיעור על אמון בכיתה שבנוי על דברים קטנים ויומיומיים שכל ילד מכיר: הבטחה לא מקויימת, סוד שהתגלגל הלאה, צחוק אחרי טעות.
מה אומר המחקר על אמון בבתי ספר, ומה הוא לא אומר
בדף של מרכז המחקר באוניברסיטת שיקגו, אמון בבתי ספר: משאב ליבה לשיפור, מתואר מחקר של ברייק ושניידר, שנמשך שלוש שנים ועקב אחרי רפורמה ב-12 בתי ספר יסודיים בשיקגו. החוקרים מגדירים מושג שהם מכנים אמון יחסי: קשרים טובים בין אנשים בקהילת בית הספר. בדף נכתב שבבתי ספר עם אמון יחסי גבוה, אנשי החינוך נטו יותר להתנסות בדרכי עבודה חדשות.
חשוב להיות מדויקים: המחקר עוסק ביחסים בין מבוגרים בקהילת בית הספר, ולא בשיעור כמו זה. המערך שלנו אינו מבוסס עליו. אנחנו מזכירים אותו רק כדי להראות שאמון בבית הספר הוא נושא שחוקרים מתייחסים אליו ברצינות, ולא רק עניין של אווירה.
שלוש ההתנהגויות שבונות אמון בכיתה
הבחירה בשלוש התנהגויות היא החלטה שלנו לצורך המערך. הן נבחרו כי כל תלמיד בכיתות ה׳ עד ז׳ יכול לזהות אותן אצל חבר, וגם לעשות אותן בעצמו כבר מחר.
| התנהגות | איך היא נראית בכיתה | משפט לדוגמה |
|---|---|---|
| עומד במילה | מי שאמר שיחזיר ספר, ישמור מקום או יצטרף לקבוצה, עושה את זה | ״אמרתי שאביא לך את הדף, והנה הוא״ |
| שומר על מה שסיפרתי | דבר שנאמר בשיחה אישית לא עובר הלאה בלי רשות | ״זה נשאר בינינו, אלא אם תגיד לי שאפשר״ |
| לא צוחק כשאני טועה | טעות בתשובה, במשחק או בקריאה זוכה לתגובה רגועה | ״גם לי זה קרה, בוא ננסה שוב״ |
מערך שיעור על אמון: 45 דקות לפי סדר
הלוח הוא מבנה מוצע לשעת חינוך אחת. אפשר לפצל לשני שיעורים: שלבים 1 ו-2 בראשון, ושלבים 3 עד 5 בשני.
| דקות | שלב | מי עושה מה |
|---|---|---|
| 0 עד 7 | 1. מה גורם לי לסמוך | כל תלמיד כותב על פתק משפט אחד, והמחנכת אוספת |
| 7 עד 17 | 2. מיון לשלוש התנהגויות | הכיתה ממיינת את הפתקים לשלוש עמודות על הלוח |
| 17 עד 27 | 3. תרגול מצבים | זוגות מקבלים מצב ומחליטים מה הפעולה הקטנה |
| 27 עד 37 | 4. התחייבות אישית | כל תלמיד ממלא דף התחייבות אחד לשבוע |
| 37 עד 45 | 5. סיכום וקביעת מעקב | מעגל קצר, ותאריך לבדיקה בשבוע הבא |
שלב 1: מה גורם לי לסמוך על מישהו בכיתה (7 דקות)
המחנכת אומרת: ״נחשוב על מישהו בכיתה או בחיים שאתם סומכים עליו. מה הוא עושה שגורם לכם לסמוך?״ כל תלמיד כותב על פתק משפט אחד שמתחיל במילים ״אני סומך על מישהו כשהוא…״. הפתקים אנונימיים ולא קוראים בקול את שם הכותב. המחנכת אוספת אותם בקופסה או בערימה.
שלב 2: מיון לשלוש התנהגויות (10 דקות)
המחנכת כותבת על הלוח שלוש כותרות: עומד במילה, שומר על מה שסיפרתי, לא צוחק כשאני טועה. היא קוראת פתק אחד אחרי השני, והכיתה מחליטה לאיזו עמודה הוא שייך. פתק שלא מתאים לאף עמודה נשאר בצד, ושואלים: מה הפעולה הקטנה שמסתתרת מאחוריו? אם הכיתה מוצאת התנהגות רביעית שחשובה לה, מוסיפים עמודה. זה הרגע שבו התלמידים מגלים שהאמון שהם מחפשים בנוי מדברים שאפשר לעשות.
שלב 3: תרגול מצבים (10 דקות)
זוגות מקבלים כרטיס מצב אחד ועונים בשני משפטים: מה הפעולה הקטנה שבונה אמון כאן, ומה הפעולה שפוגעת בו. אחר כך שני זוגות מציגים לכיתה.
| מצב | פעולה שבונה אמון | פעולה שפוגעת |
|---|---|---|
| חבר ביקש ממך לשמור לו מקום בחדר האוכל | שומרים את המקום ומגיעים בזמן | שוכחים, או נותנים את המקום למישהו אחר בלי להגיד |
| חברה סיפרה לך שהיא לחוצה לפני מבחן | מקשיבים, ולא מספרים לאחרים | מספרים בהפסקה ״רק לאחת״ |
| תלמיד נתקע באמצע הקראה בקול | מחכים בשקט או מחייכים בעידוד | צוחקים, או משלימים לו בקול |
| הבטחת לעזור לחבר בשיעורי בית | קובעים שעה ומגיעים | מחליפים תוכניות בלי להודיע |
| מישהו הגיב לא יפה למה שקרה לחבר שלך | אומרים בנימוס שזה לא נעים לך לשמוע | מצטרפים כדי לא להיות לבד |
אחרי הסבב שואלים: מה משותף לכל הפעולות הבונות? מניסיון העבודה בכיתות, תלמידים מגיעים בעצמם למסקנה שהפעולות הבונות קטנות, קצרות וחוזרות.
שלב 4: התחייבות אישית אחת לשבוע (10 דקות)
כל תלמיד מקבל דף התחייבות ובוחר פעולה קטנה אחת מהעמודות על הלוח. הוא כותב אותה במשפט שלו, מציין לאיזה יום הוא יבדוק את עצמו, ומחליט אם הוא רוצה לשתף חבר אחד בהתחייבות. שיתוף הוא בחירה ולא חובה. לא קוראים התחייבויות בקול בלי הסכמה.
| דף התחייבות להדפסה | |
|---|---|
| הפעולה הקטנה שאני בוחר לעשות השבוע | |
| מתי אני עושה אותה (יום ושעה) | |
| איך אדע שעשיתי אותה | |
| מה אעשה אם שכחתי | |
| אפשר לספר על זה לחבר אחד: כן / לא |
שלב 5: סיכום וקביעת מעקב (8 דקות)
המחנכת מסכמת במשפט אחד: אמון נבנה כשעושים דברים קטנים שוב ושוב, לא כשמדברים עליו. היא קובעת עם הכיתה תאריך, בדרך כלל שבוע קדימה, שבו מקדישים שלוש דקות לשאלה אחת: מי ניסה לקיים את ההתחייבות, ומה עזר לו? אין בודקים מי הצליח ומי לא, ולא מחלקים ציונים. בסוף השיעור הדפים נשארים אצל התלמידים.
איך ממשיכים אחרי השיעור: פעולות קטנות בשבוע שלמחרת
שיעור אחד אינו משנה כיתה, אבל הוא יכול לתת שפה משותפת. מחנכת שרוצה להמשיך פעילות על אמון בכיתה יכולה לבחור פעולה אחת ביום ולהשתמש בה בשיחות רגילות, למשל לומר בקול כשתלמיד עמד במילה: ״ראיתי שהבאת את מה שהבטחת, זה עוזר לנו לסמוך זה על זה״. אם בכיתה כבר קיימת אמנה, אפשר לחבר אליה את שלוש ההתנהגויות. ערכת אמנה כיתתית להורדה היא תבנית מוכנה לכללי הכיתה, והמערך כאן עוסק באמון ולא באמנה.
שני מערכים נוספים מתאימים להמשך: הקשבה פעילה: מערך שיעור של 45 דקות ומערך שיעור על ערבות הדדית. אם אתם מחפשים דף עבודה על חוזקות לאחר השיעור, יש דף עבודה חוזקות לתלמידים.
שאלות נפוצות על שיעור על אמון בכיתה
איך בונים אמון בין תלמידים בכיתה?
בונים אמון דרך פעולות קטנות שחוזרות: לעמוד במילה, לשמור על מה שסיפרו ולא לצחוק על טעויות. בשיעור הזה התלמידים ממיינים בעצמם את ההתנהגויות האלה, מתרגלים אותן במצבים מהחיים ובוחרים התחייבות אחת לשבוע.
איך מלמדים ילדים מה זה אמון בלי להטיף?
מתחילים מהחוויה שלהם ולא מהגדרה: כל תלמיד כותב מה גורם לו לסמוך על מישהו, והכיתה ממיינת את התשובות. המחנכת שואלת ופחות מסבירה, ופעילות על אמון לילדים נשארת קצרה ומעשית ולא הופכת לנאום.
מה עושים כשהכיתה לא סומכת אחד על השני?
לא מנסים לתקן הכול בשיעור אחד. בוחרים התנהגות אחת, למשל לעמוד במילה, ומתרגלים אותה שבוע שלם עם תזכורת קצרה בכל יום. אם נראה שילד מסוים נשאר מחוץ לקבוצה או שיש פגיעה חוזרת, מדברים איתו בנפרד ופונים ליועצת בית הספר.
כמה זמן לוקח מערך שיעור על אמון?
45 דקות: 7 דקות פתיחה, 10 דקות מיון, 10 דקות תרגול מצבים, 10 דקות התחייבות אישית ו-8 דקות סיכום. אפשר לפצל לשני שיעורים: שלבים 1 ו-2 בראשון, ושלבים 3 עד 5 בשני.
לאילו כיתות מתאים השיעור על אמון?
המערך כתוב לכיתות ה׳ עד ז׳. בכיתה ה׳ כדאי להישאר עם מצבים מוכרים מהכיתה, ובכיתה ז׳ אפשר להוסיף מצבים מרשתות חברתיות ומקבוצות הצ׳אט של הכיתה.
מה עושים עם תלמיד שלא רוצה לכתוב או לשתף?
לא מכריחים. אפשר להציע לו לכתוב על פתק בלי שם, לצייר, או רק להקשיב. מערך אמון לשעת חינוך בנוי כך שהשיתוף הוא בחירה, והדף האישי נשאר אצל התלמיד.
הצעד הבא
כדי לנסות שיעור חינוך על אמון בקטן, בחרו התנהגות אחת מהשלוש, כתבו אותה על הלוח בתחילת השבוע וחזרו אליה בסוף השבוע בשלוש דקות של שיחה. אם אתם צוות שרוצה לבנות רצף של שיעורי מיומנויות חברתיות לשכבה, או רכזת חברתית שמחפשת ליווי לצוות החינוכי, השאירו פנייה בטופס ונחזור אליכם.
עוד חומרים להדפסה לכיתה ולצוות נמצאים במרכז החומרים למורים.


