מערך שיעור על מנהיגות לשעת חינוך: 45 דקות על השאלה מי ראוי להוביל אותנו

מערך שיעור על מנהיגות לשעת חינוך בנוי ל-45 דקות ולארבעה שלבים: שאלון אישי על השאלה מי ראוי להוביל אותנו, ויכוח קצר אם נולדים מנהיגים או לומדים להיות כאלה, ההבדל בין הילד הכי מקובל בכיתה לבין מי שהיה מייצג אותה טוב, ומשפט אחד שהכיתה כותבת לנציג שלה. מנהיגות היא הנושא שמשרד החינוך שייך לחודש אוקטובר בתוכנית הלימודים החברתית לשעת חינוך, וזה גם הזמן שבו כיתות בוחרות נציגים למועצת התלמידים. השיעור עוסק במנהיגות בכיתה ובבית הספר בלבד: אין בו מפלגות, אין בו פוליטיקאים, ואף תלמיד לא מתבקש לדרג חבר לפי שם. צריך לוח, טוש, שאלון מודפס לכל תלמיד ופתקים.

מערך שיעור על מנהיגות: למה דווקא באוקטובר?

בעמוד חינוך חברתי לחטיבת ביניים במרחב הפדגוגי, הלוח החודשי של שעת חינוך משייך את חודש אוקטובר (תשרי) לנושא מנהיגות, וכך גם הדף המקביל לחטיבה העליונה. הרציונל מופיע בדף מנהיגות של שעת חינוך בחטיבת הביניים: ״הכיתה כקבוצה מצמיחה תלמידים המשמשים מנהיגים בלתי-פורמליים.״ ובהמשך: ״הזדמנויות לנטילת תפקידי מנהיגות על-ידי רבים מהתלמידים מאפשרות להם להתנסות ביכולת ההשפעה על חבריהם ולפתח תחושת אחריות אישית למשימות קבוצתיות (דרום, 1989)״.

יש לזה גם סיבה מעשית. בחוזר המנכ״ל מועצת התלמידים בבית הספר כתוב ש״מועצת התלמידים היא אתגר חינוכי לטיפוח מנהיגות נוער ייצוגית המקדמת ערכים דמוקרטיים בבית הספר ובקהילה.״ לפי סעיף 6.4 באותו חוזר, הבחירות למועצת התלמידים ״יתקיימו בתחילת כל שנת לימודים ולא יאוחר משבוע לאחר חופשת סוכות.״ כלומר, השיעור נופל בשבועות שבהם הכיתה בוחרת נציג, או בדיוק אחרי שבחרה. אם הבחירות כבר היו, השיעור לא מאבד את הערך שלו: הוא הופך לשיחה על מה הכיתה מצפה מהנציג שהיא בחרה. את הצד הארגוני של הבחירות מפרט המדריך בחירות למועצת תלמידים: המועד והתהליך.

המערך במבט מהיר: 45 דקות בשעת חינוך אחת

זו שעת חינוך על מנהיגות לכיתות ו׳ עד ט׳, עם התאמות לשכבות אחרות בהמשך הדף.

מהלך השיעור: ארבעה שלבים

הזמנים הם מסגרת. אפשר לקצר שלב אחד כדי לתת יותר זמן לשלב שהכיתה נכנסה אליו.

שלב 1 (0-10 דקות): מי ראוי להוביל אותנו?

השלד לקוח מפעילות של משרד החינוך, תהליכי בחירה ומינוי של מנהיגים, שבה כל משתתף עונה לבד על השאלון ״מי ראוי להיות מנהיג ציבור?״ ומדרג שיקולים כמו ״איש מפורסם וידוע״, ״אדם הגון וישר״ ו״אדם המקובל על הציבור״. הפעילות המקורית נכתבה לכיתות ט׳ עד י״א ועוסקת במנהיג ציבור. כאן התאמנו את השאלה לכיתה: מי ראוי לייצג אותנו?

כל תלמיד ממלא לבד את השאלון שבהמשך הדף, בלי לדבר עם השכנים. אחר כך המחנכת קוראת את השיקולים אחד אחד, והתלמידים מרימים יד על ״חשוב מאוד״. רושמים על הלוח את שלושת השיקולים שקיבלו הכי הרבה ידיים ואת השיקול שקיבל הכי מעט. לא שופטים ולא מתקנים. זו נקודת הפתיחה של הכיתה.

שלב 2 (10-20 דקות): נולדים מנהיגים או לומדים להיות כאלה?

בערכת הקלפים של המשרד, מנהיגות – ערכת קלפים, מופיעה שאלת דיון שמתאימה בדיוק לשלב הזה: ״האם כל אדם הוא מנהיג פוטנציאלי או שיכולת הנהגה היא תכונה מולדת?״ מסמנים קו דמיוני בכיתה. בצד אחד עומדים מי שחושבים שנולדים מנהיגים, בצד השני מי שחושבים שלומדים להיות מנהיגים, ומי שמתלבט עומד באמצע. שניים או שלושה תלמידים מכל צד מסבירים למה הם עומדים שם.

אחרי הוויכוח מביאים לכיתה שני ממצאים, עם הסייגים שלהם. מחקר תאומים שפורסם ב-2007, גורמים התפתחותיים וגנטיים באיוש תפקידי הנהגה בקרב נשים, מצא שכשליש מההבדלים באיוש תפקידי הנהגה בעבודה קשור לתורשה. מטא-אנליזה שפורסמה ב-2017, תכנון, העברה והטמעה של הכשרות מנהיגות: מטא-אנליזה, ריכזה 335 מדגמים ומצאה שהכשרות מנהיגות יעילות הרבה יותר ממה שחשבו קודם. שני המחקרים נעשו במבוגרים ובמקומות עבודה, לא בתלמידים. מה שאפשר לקחת מהם לכיתה הוא תשובה כנה: יש במנהיגות רכיב מולד, והוא לא כל הסיפור.

שלב 3 (20-35 דקות): מקובל מול מייצג

זה לב השיעור. המחנכת מחלקת את הלוח לשתי עמודות: ״מי שכולם מכירים״ ו״מי שהייתי רוצה שידבר בשמי״. בקבוצות של ארבעה, התלמידים עוברים על עשרת השיקולים מהשאלון ומחליטים לאיזו עמודה כל שיקול שייך. חלק מהשיקולים יכולים להיכנס לשתיהן.

כשהקבוצות מציגות, כדאי לעצור על שאלה אחת: האם הילד הכי מקובל בכיתה הוא תמיד מי שהיה מייצג אותנו הכי טוב? יש לשאלה הזו בסיס במחקר. במחקר אורך שעקב אחרי 905 ילדים בני 10 עד 14 בארצות הברית, מגינוי לחיזוק: שינויים התפתחותיים בקשר בין תוקפנות למעמד חברתי, החוקרים הבחינו בין ילד שנתפס כפופולרי לבין ילד שחבריו באמת אוהבים. ככל שהילדים גדלו, תוקפנות חברתית, כלומר פגיעה דרך היחסים, ניבאה יותר ויותר מעמד בולט ופחות ופחות חיבה מצד החברים. המחקר לא אומר שכל ילד מקובל פוגע באחרים. הוא אומר שבולט ואהוב הם שני דברים שונים, ולכן גם מקובל ומנהיג הם שתי מילים שונות.

כל קבוצה מסיימת בשלוש או ארבע תכונות שהיא רוצה בנציג הכיתה, בלי שמות של תלמידים מהכיתה. המחנכת מאחדת את התכונות על הלוח לרשימה אחת.

שלב 4 (35-45 דקות): משפט אחד לנציג

מתוך הרשימה שעל הלוח, הכיתה מנסחת משפט אחד שמתחיל במילים ״הנציג או הנציגה שלנו צריכים…״. כל קבוצה מציעה נוסח, והכיתה מצביעה על אחד. אם הבחירות למועצה עוד לא היו, המשפט מוקרא לפני שהמועמדים מציגים את עצמם. אם הן כבר היו, הנציג או הנציגה מקבלים את המשפט בכתב, והוא נתלה בכיתה. מה עושים עם הנציגים מהיום שאחרי הבחירות מפורט במדריך מועצת תלמידים בתחילת שנה: היום שאחרי.

מסיימים בשאלה אחת לכל התלמידים, על פתק ובלי שם: באיזה מקום בכיתה אתה יכול להוביל משהו השנה, גם בלי להיבחר לשום תפקיד?

שאלון להדפסה: מי ראוי לייצג אותנו?

אפשר להעתיק את הטבלה למסמך ולהדפיס עותק לכל תלמיד. הנוסח מבוסס על השאלון של משרד החינוך ומותאם לבחירת נציג כיתה.

התאמה לפי שכבה

מי שמחפש פעילות חברתית בנושא מנהיגות שאינה שיעור שלם יכול להשתמש רק בשלב 3, כ-15 דקות, בפתיחה של שעת חינוך אחרת. זו גם פעילות מנהיגות לתלמידים שמתאימה לפגישה הראשונה של נציגי הכיתות.

אפשר להעביר שיעור על מנהיגות בשבועות שלפני בחירות לכנסת?

כן, כל עוד הוא עוסק בשיקולים ולא במפלגות. בחוזר המנכ״ל השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת (הוראת קבע 0012, בתוקף מ-11.12.2016), סעיף 1.2 קובע: ״יש להבחין בין חינוך לתודעה ולמעורבות פוליטית-חברתית ואזרחית, שהוא מותר ואף רצוי, ובין הטפה לתפיסה פוליטית-מפלגתית מסוימת, שהוא פסול ואסור על-פי החוק״. שיעור שבו הכיתה שואלת מה הופך מישהו לראוי להוביל נמצא בצד המותר של הקו הזה.

הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ל-27 באוקטובר 2026, ט״ז בחשוון תשפ״ז. לפי מכתב המשרד ריענון הנחיות בנושא פעילות פוליטית של עובדי הוראה מ-3 באוגוסט 2026, יום הבחירות הוא יום שבתון גם במערכת החינוך. אותו חוזר 0012 קובע בסעיף 3.2.4: ״בשנת בחירות, בסמוך למועד הבחירות, האפשרות להזמנת נבחרי ציבור ומועמדים לבתי הספר מותרת עד 21 יום לפני הבחירות.״ לפי סעיף 3.2.5, גם תוצאות של בחירות דמה בבית הספר מתפרסמות לכל המאוחר 21 יום לפני הבחירות. לפי החישוב שלנו, 21 יום לפני 27 באוקטובר הם 6 באוקטובר 2026, כך שבשבועות האלה כבר לא מזמינים מועמדים ולא מפרסמים תוצאות של בחירות דמה.

ההנחיות שלנו למחנכת בשבועות האלה:

• לא מזכירים בשיעור פוליטיקאים עכשוויים. בפעילות של המשרד מנהיגות ומעורבות הציבור כתוב: ״נדגיש שאנו מבקשים לא להזכיר מנהיגים פוליטיים מהזמן האחרון״.
• לא שואלים את מי הייתם בוחרים, ולא מבקשים מתלמיד לחשוף מה ההורים שלו חושבים.
• תלמיד שמעלה שם של פוליטיקאי מקבל תשובה עניינית: היום אנחנו מדברים על השיקולים, לא על אנשים מסוימים. ואז חוזרים לשאלון.

למנהלים: מה השיעור הזה נותן לבית הספר?

מועצת תלמידים מתחילה בכיתה שיודעת למה היא בוחרת. השיעור הזה נותן לכל מחנכת דרך אחידה לפתוח את השיחה על נציגות לפני ההצבעה או מיד אחריה, באותו שבוע בכל השכבה, ובגבולות החוזר. הוא גם מתחבר לעבודה על האקלים החברתי: כיתה שמבחינה בין מקובל לבין מנהיג מבינה טוב יותר למה ילד בולט יכול להוביל גם פגיעה. מי שרוצה להמשיך מכאן לעבודה על פגיעה חברתית יכול להעביר בהמשך את מערך שיעור על בריונות לשעת חינוך.

שיעור אחד פותח שיחה, והתנסות בהובלה קורית כשהכיתה עושה משהו יחד. פעילות גיבוש ODT לכיתה בנויה מאתגרים קבוצתיים בשטח, ואחד הדגשים שלה הוא מנהיגות צעירה: תלמידים שלא נבחרו לשום תפקיד מקבלים הזדמנות להוביל משימה מול הכיתה שלהם.

איך ממשיכים אחרי השיעור?

מערכים נוספים מאותה סדרה

כל מערך בסדרה עומד בפני עצמו לשעת חינוך אחת. מערך שיעור מנהיגות כמו זה משתלב איתם בשנה של שיח כיתתי על ערכים ועל יחסים.

• מערך שיעור על דוד בן גוריון לשעת חינוך: מנהיג אחד ודוגמה אישית, לקראת 16.11
• מערך שיעור על לחץ חברתי לשעת חינוך
• מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין
• מערך שיעור על חרם חברתי לשעת חינוך

שאלות נפוצות על מערך שיעור על מנהיגות

מה זה מנהיגות, ואיך מסבירים את זה לתלמידים?

מנהיגות היא היכולת להשפיע על קבוצה ולקחת אחריות על משימה משותפת. בכיתה זה לא רק נציג המועצה: משרד החינוך מתאר את הכיתה כקבוצה שמצמיחה מנהיגים בלתי-פורמליים, ומדגיש את ההזדמנות של תלמידים רבים להתנסות בהשפעה על חבריהם ובאחריות למשימות קבוצתיות.

מהן התכונות של מנהיג טוב?

אין רשימה אחת נכונה, ולכן השיעור נותן לכיתה לבנות אותה בעצמה. בשאלון של משרד החינוך התלמידים מדרגים שיקולים כמו מפורסם וידוע, הגון וישר, בעל כושר ביטוי ושכנוע, ומקובל על הציבור. בשלב 3 של המערך כל קבוצה בוחרת שלוש עד ארבע תכונות שהיא רוצה בנציג הכיתה.

האם נולדים מנהיגים או שאפשר ללמוד מנהיגות?

גם וגם. מחקר תאומים על נשים בוגרות מצא שכשליש מההבדלים באיוש תפקידי הנהגה בעבודה קשור לתורשה, ומטא-אנליזה של 335 מדגמים מצאה שהכשרות מנהיגות יעילות הרבה יותר ממה שחשבו קודם. שני המחקרים נעשו במבוגרים ולא בתלמידים, ולכן בכיתה מציגים אותם כנקודה לדיון, לא כהוכחה.

מה ההבדל בין תלמיד מקובל לבין מנהיג?

מקובל הוא מי שכולם מכירים, ומנהיג הוא מי שהקבוצה סומכת עליו שיוביל אותה. במחקר אורך על 905 ילדים בני 10 עד 14 בארצות הברית, ככל שהילדים גדלו, תוקפנות חברתית ניבאה יותר מעמד בולט ופחות חיבה מצד החברים. כלומר, בולט ואהוב הם שני דברים שונים.

אפשר להעביר את השיעור לפני הבחירות לכנסת?

כן, כל עוד הוא עוסק בשיקולים ולא במפלגות. חוזר המנכ״ל 0012 מבחין בין חינוך לתודעה ולמעורבות פוליטית-חברתית ואזרחית, שהוא מותר ואף רצוי, לבין הטפה מפלגתית, שהיא אסורה. בשיעור לא מזכירים פוליטיקאים עכשוויים ולא שואלים את מי הייתם בוחרים.

לאיזה גיל מתאים המערך?

המערך בנוי לכיתות ו׳ עד ט׳. בכיתות ד׳ עד ה׳ מעבירים שלושה שלבים בכ-30 דקות עם שאלון קצר, ובכיתות י׳ עד י״ב עובדים עם השאלון המקורי של משרד החינוך על מנהיג ציבור.

מה עושים אם הכיתה כבר בחרה נציג למועצה?

מעבירים את השיעור כמו שהוא, ומשנים רק את הסוף: במקום להקריא את המשפט לפני ההצבעה, הכיתה נותנת אותו לנציג או לנציגה שנבחרו, והוא נתלה בכיתה כתזכורת למה שהכיתה מצפה מהם.

הצעד הבא

מנהיגות בכיתה לא מתחילה בבחירות. היא מתחילה בחיבור אנושי: כיתה שיודעת מה היא מבקשת מהנציג שלה, תלמידים שמקבלים הזדמנות להוביל, ומחנכת שרואה גם את מי שלא נבחר. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית לשכבה או לבית הספר כולו, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.