מערך שיעור על חברות לשעת חינוך: מה הופך מישהו לחבר טוב (45 דקות)

דניאל חסיד מחבק תלמיד בסיום פעילות ODT – חיבור רגשי ותמיכה בתקופה של חוסר ודאות

מערך שיעור על חברות לשעת חינוך הוא 45 דקות שבהן הכיתה מפרקת את המילה ״חבר״ למשהו מדיד: מה חבר טוב עושה בפועל, מה הוא לא עושה, ואיזה צעד קטן אחד כל תלמיד לוקח על עצמו השבוע. המערך שלמטה בנוי לחמישה שלבים עם זמנים, שלוש טבלאות להקרנה או להדפסה, והתאמות לכיתות א עד ט. אין צורך בציוד מעבר ללוח ולדף אחד לכל תלמיד.

מערך שיעור על חברות במבט מהיר: מטרות, ציוד וזמנים

סעיף פירוט
אורך 45 דקות, שעת חינוך אחת
קהל כיתות א עד ט, עם התאמות לפי שכבה בהמשך הדף
ציוד לוח וטוש. אופציונלי: דף אחד לכל תלמיד לשלב הרביעי
הכנה מראש 5 דקות. להעתיק ללוח את 12 המשפטים מטבלת המיון, או להקרין אותם מהעמוד הזה
מטרה 1 לתרגם את המילה ״חברות״ להתנהגויות שאפשר לראות בהפסקה
מטרה 2 להבחין בין חבר שנעים איתו לבין חבר שאפשר לסמוך עליו
מטרה 3 שכל תלמיד יצא עם מחויבות אישית אחת, קטנה ומדידה, לשבוע הקרוב
תוצר רשימה כיתתית של חמישה כללי חברות שנתלית על הקיר

מהלך השיעור: 45 דקות, שלב אחר שלב

דקות שלב מה המחנכת עושה
0-7 פתיחה: שלוש שאלות כותבת שלוש שאלות על הלוח ואוספת תשובות קצרות בעל פה, בלי דיון
7-20 מיון: חבר טוב הוא מי ש… מקריאה 12 משפטים, הכיתה ממיינת כל משפט לשלוש עמודות
20-33 שלושה מצבים בקבוצות מחלקת לקבוצות של ארבעה, כל קבוצה מקבלת מצב אחד ומציגה תשובה בדקה
33-42 הצעד האישי כל תלמיד כותב לעצמו משפט אחד שמתחיל ב״השבוע אני״
42-45 סיכום ותלייה על הקיר מנסחת עם הכיתה חמישה כללים ותולה אותם

שלב 1 (0-7 דקות): שלוש שאלות על הלוח

כותבים על הלוח שלוש שאלות ומבקשים תשובה של מילה או שתיים, בלי הרמת יד ארוכה ובלי ויכוח. המטרה היא לפתוח את הראש, לא להסכים.

  • מה ההבדל בין מישהו שאני מכיר לבין מישהו שהוא חבר שלי?
  • למי בכיתה הייתי מספר משהו שקרה לי, ולמה דווקא לו?
  • מה הדבר האחרון שמישהו בכיתה עשה בשבילי בלי שביקשתי?

השאלה השלישית היא החשובה. היא מעבירה את השיחה ממילים גדולות למעשים קטנים, ומשם ממשיך כל השיעור.

שלב 2 (7-20 דקות): מיון 12 המשפטים

מקריאים משפט אחר משפט. אחרי כל משפט הכיתה מצביעה לאחת משלוש העמודות: ״זה חבר טוב״, ״זה נעים אבל זה לא חברות״, ״זה נראה כמו חברות ובעצם פוגע״. רושמים על הלוח את התוצאה ועוברים הלאה. אין ויכוח על משפט יותר מ-40 שניות.

# חבר טוב הוא מי ש… למה זה עולה לדיון
1 שומר לי מקום בשורה טובה קטנה שעולה לו מעט. חברות מתחילה שם, אבל היא לא נגמרת שם
2 מצחיק את כל הכיתה על חשבון מישהו אחר נראה כמו פופולריות. התלמידים צריכים לשמוע בקול רם שזו אינה חברות
3 אומר לי שטעיתי, גם כשזה לא נעים לי הסעיף שהכי קשה להם להסכים איתו, וזה בדיוק הדיון
4 נותן לי להעתיק בשיעור מבחן טוב להבדל בין להיטיב איתי לבין לעזור לי
5 שם לב כשאני שקט יותר מהרגיל ושואל מה קרה הגדרה מעשית של תשומת לב, וזה מה שרוב הילדים באמת מחפשים
6 לא מספר לאף אחד מה סיפרתי לו מוביל לשאלת המשך: מתי דווקא כן נכון לספר למבוגר
7 משחק איתי רק כשאין לו עם מי אחר מזהה את החברות התורנית, שכואבת בשקט
8 מזמין אותי גם כשהחברים שלו לא רוצים הסעיף שהכי קרוב לשאלת ההדרה בכיתה
9 מוציא אותי מקבוצת וואטסאפ אחרי ריב מחבר את השיעור למה שקורה בפועל אחרי הצלצול
10 אומר לי סליחה בלי שביקשתי מוביל ישר להתנצלות כמעשה ולא כמילה
11 עומד לידי כשצוחקים עליי, גם בלי להגיד כלום נוכחות פיזית היא צעד ראשון אפשרי גם לילד ביישן
12 מבקש ממני להפסיק לדבר עם מישהו אחר הסעיף הקריטי. חברות שדורשת בלעדיות היא הצעד הראשון בדרך להדרה

שלב 3 (20-33 דקות): שלושה מצבים לדיון בקבוצות

מחלקים לקבוצות של שלושה עד ארבעה תלמידים. כל קבוצה מקבלת מצב אחד ושתי דקות לחשוב, ואז מציגה בדקה אחת: מה עושים ומה לא עושים. אין תשובה אחת נכונה, ויש תשובות שגויות שכדאי לומר בקול.

מצב מה שואלים את הקבוצה לאן לכוון בסיכום
החבר החדש תלמיד חדש עומד לבד בהפסקה ביום השני שלו. אתם באמצע משחק. מה עושים? הזמנה קונקרטית עדיפה על ״בוא תשחק מתישהו״. מי מזמין, מתי, ולאיזה משחק
הריב שני חברים שלכם רבו ושניהם מבקשים שתבחרו צד. מה אומרים? אפשר לסרב לבחור צד בלי לסרב להיות חבר. מנסחים יחד משפט אחד לומר
ההודעה בקבוצה בקבוצת הוואטסאפ מישהו העלה תמונה מביכה של תלמיד מהכיתה. מה עושים בדקה הראשונה? לא להגיב בסמיילי, לכתוב למצולם בפרטי, ולספר למבוגר. שלושה צעדים בסדר הזה

אם נשאר זמן, שואלים את הכיתה שאלה אחת: מה הכי קשה בכל התשובות האלה כשזה קורה באמת ולא בשיעור.

שלב 4 (33-42 דקות): הצעד האישי לשבוע

כל תלמיד מקבל דף או רבע דף וכותב לעצמו משפט אחד שמתחיל ב״השבוע אני״. המשפט חייב להיות משהו שאפשר לראות שקרה, ולא הצהרת כוונות. אוספים לתיבה או מבקשים מהם לשמור בקלמר, לפי מה שנוח.

משפט שעובד משפט שלא עובד
השבוע אני אשב פעם אחת ליד מישהו שאני לא יושב לידו בדרך כלל השבוע אני אהיה חבר יותר טוב
השבוע אני אשאל תלמיד אחד מהכיתה איך היה לו בסוף השבוע השבוע אני לא אריב עם אף אחד
השבוע אני אזמין למשחק בהפסקה מישהו שלא שיחק איתנו החודש השבוע אני אתנהג יפה לכולם

שלושת המשפטים בעמודה השנייה הם דוגמאות למה שלא נמדד. אם תלמיד מתעקש על משפט כללי, שואלים אותו שאלה אחת: ביום חמישי, איך נדע אם זה קרה?

שלב 5 (42-45 דקות): חמישה כללים על הקיר

מסתכלים על הלוח ובוחרים יחד חמישה משפטים מתוך המיון שהכיתה מסכימה עליהם. כותבים אותם על בריסטול ותולים. זה התוצר הפיזי של השיעור, והוא מה שמאפשר לחזור לשיחה בעוד שבועיים בלי לפתוח הכול מחדש. אם הכיתה כבר בנתה אמנה כיתתית, מוסיפים את חמשת הכללים כנספח לאמנה במקום לתלות דף נפרד.

התאמות לפי שכבת גיל

שכבה מה משנים כמה משפטים במיון
א-ב מוותרים על שלב 3 ומאריכים את המיון. ממחיזים שלושה משפטים במקום להקריא אותם 6 משפטים (1, 2, 5, 7, 8, 11)
ג-ד המערך כמו שהוא. בשלב 3 נותנים מצב אחד לכל הכיתה במקום עבודה בקבוצות 9 משפטים (1 עד 9)
ה-ו המערך המלא. מוסיפים שאלה: איך נראה משפט 12 כשהוא קורה בכיתה שלנו 12 משפטים
ז-ט פותחים בשלב 2 ישר, בלי שלוש השאלות. מרחיבים את מצב הוואטסאפ לשני תרחישים 12 משפטים, בדגש על 3, 6, 9, 12

מה לא לעשות בשיעור על חברות

  • לא לבקש מהתלמידים לבחור חבר, לדרג חברים או לכתוב שמות. זה יוצר רשימה גלויה של מי לא נבחר, והנזק גדול מכל תובנה שתצא מזה.
  • לא להפנות שאלה בגוף שני לתלמיד שידוע כמודר. שאלה כמו ״ואיך אתה מרגיש בהפסקות״ מול כל הכיתה חושפת אותו במקום לעזור לו.
  • לא לסיים בהטפה. אם הכיתה יוצאת עם המשפט ״צריך להיות חברים טובים״, השיעור לא הוסיף כלום למה שהם כבר יודעים.
  • לא להציג את השיעור כפתרון לריב קיים. שיעור אחד הוא פתיחה של שיחה, לא טיפול באירוע.
  • לא לדלג על שלב 4. בלי מחויבות אישית אחת, כל השיעור נשאר ברמת הדיבור.

מה עושים עם התלמיד שאף אחד לא בוחר

בשיעור על חברות יש כמעט תמיד תלמיד אחד שהשיחה נוגעת בו ישירות. שלושה כללים מעשיים: לשבץ אותו מראש לקבוצה בשלב 3 ולא לתת לקבוצות להתארגן לבד, לא להשתמש בו כדוגמה חיה בשום שלב, ולקבוע איתו שיחה אישית קצרה בהמשך השבוע ולא באותו יום. אם המצב חוזר על עצמו כבר שבועות, השיעור הזה אינו הכלי הנכון בפני עצמו, ואפשר להיעזר בתרחיש לטיפול בילד דחוי חברתית או במיפוי חברתי של הכיתה כדי לראות תמונה מלאה לפני שמתערבים.

מה עושים אחרי השיעור: שלוש נקודות מעקב

מתי מה עושים כמה זמן
יומיים אחרי עוברים בהפסקה אחת עם דף תצפית הפסקה ובודקים אם משהו זז בפועל 15 דקות
שבוע אחרי חמש דקות בפתיחת שעת חינוך: מי רוצה לספר שהצליח לקיים את המשפט שלו 5 דקות
חודש אחרי חוזרים לחמשת הכללים על הקיר ושואלים איזה כלל הכי קשה לנו לקיים 10 דקות

אם בדרך מתברר שמדובר בהתארגנות מתואמת נגד תלמיד ולא בחוסר חברות, זה כבר לא נושא לשיעור אלא לפרוטוקול. במקרה כזה עוברים לפרוטוקול הטיפול בחרם בכיתה.

מי עומד מאחורי החומר

אנחנו מעבירים בבתי ספר סדנאות ופעילויות שמתרגמות את נושא החברות לחוויה קבוצתית ולא רק לשיחה. פעילות גיבוש ODT לכיתה מופיעה בסל גפ״ן במספר 11854 (מסלול ירוק), וסדנת מניעת חרמות מופיעה במספר 56427 (מסלול ירוק). חומרים נוספים לשעת חינוך נמצאים במרכז החומרים למורים.

שאלות נפוצות על מערך שיעור על חברות

לכמה זמן בנוי מערך שיעור על חברות?
המערך בנוי ל-45 דקות בדיוק, בחלוקה של חמישה שלבים עם זמנים. אם יש לכם 30 דקות בלבד, מוותרים על שלב 3 ומשאירים את המיון, הצעד האישי והסיכום.

מאיזה גיל אפשר להעביר את השיעור?
מכיתה א ועד כיתה ט, עם ההתאמות שבטבלת שכבות הגיל. בכיתות א-ב ממחיזים שישה משפטים במקום להקריא שנים עשר, ומוותרים על העבודה בקבוצות.

איזה ציוד צריך לשיעור?
לוח וטוש בלבד, ודף אחד לכל תלמיד לשלב הרביעי. אפשר להקרין את הטבלאות ישירות מהעמוד הזה במקום להעתיק אותן ללוח.

מה עושים אם השיעור מתפוצץ לריב בין תלמידים?
עוצרים את הדיון, מחזירים את הכיתה למשפט הבא במיון, וקובעים שיחה נפרדת עם המעורבים אחרי השיעור. שיעור כיתתי אינו המקום לברר אירוע ספציפי מול כל הכיתה.

האם שיעור אחד מספיק כדי לשנות את האקלים בכיתה?
לא. שיעור אחד פותח שפה משותפת ומייצר מחויבות אישית קטנה, ושלוש נקודות המעקב שבדף הן מה שהופך אותו למהלך. שינוי אקלים דורש רצף לאורך שבועות.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר

תפריט נגישות