התשובה הקצרה: שאלון היכרות להורים הוא דף אחד, שמונה שאלות פתוחות קצרות, שהמחנך שולח להורי הכיתה בשבוע שלפני אסיפת ההורים הראשונה. ההורים ממלאים אותו בבית בכעשר דקות, מחזירים אותו בתיק או בטופס מקוון, והתשובות משמשות את המחנך לשלושה דברים: לסדר את השיחות האישיות הראשונות, להשלים את המיפוי החברתי של הכיתה, ולבנות את סדר היום של האסיפה מהשאלות שההורים עצמם שאלו. הדף המלא להדפסה נמצא בהמשך העמוד, ואחריו מה לא שואלים, מה אומרים להורים על סודיות ומה עושים עם הדפים כשהם חוזרים.
שאלון היכרות להורים: למה דווקא לפני האסיפה הראשונה?
כי זה הרגע היחיד בשנה שבו כל ההורים פנויים להיכרות, ועדיין אין שום בעיה על השולחן. משרד החינוך מנסח את זה במדויק בפרקטיקה ״יצירת קשר חיובי מורים-הורים״: ״נקיים שיחות מבוא עם כל ההורים בתחילת השנה (לפני שעולות בעיות), ונכתוב נקודות חשובות מכל שיחה.״ אותה פרקטיקה מוסיפה את מה שכל מחנך מרגיש בעצמו: ״ההורים רוצים להיות מעורבים ולעיתים אינם יודעים איך.״ השאלון נותן להם את ה״איך״ בצורה הפשוטה ביותר: דף אחד, שאלות ברורות, ותחושה שמישהו בבית הספר באמת רוצה לשמוע מה הם יודעים על הילד שלהם.
הפרקטיקה השנייה של המשרד, ״אספת הורים כללית״, כבר ממליצה על הכלי עצמו: ״בשבוע שלפני אספת ההורים נעביר שאלון קצר בין הורי הכיתה (אפשר ליצור טופס ב-Google Forms)״. מה שהמשרד לא נותן הוא הדף. זה מה שיש כאן. הוא מחבר בין שני דברים שבדרך כלל נשארים נפרדים: ״ספרו לי על הילד״ ו״מה אתם רוצים שהאסיפה תכסה״. בעמוד מה אומרים להורים באסיפה הראשונה מוסבר מה המחנך אומר מול ההורים. השאלון הזה הוא מה שהוא שואל אותם לפני כן.
הדף להדפסה: שאלון היכרות להורים לתחילת שנה
דף היכרות להורים בנוי משלושה חלקים. חלק א׳ הוא הילד מהזווית של הבית, חלק ב׳ הוא האסיפה, וחלק ג׳ הוא דרכי הקשר ושורת הסודיות. מדפיסים בעמוד אחד, או מעתיקים לטופס מקוון שאלה-שאלה. את הפתיח משאירים בלשון של המחנך, בגובה העיניים, בלי ניסוח מנהלי.
פתיח להורים (אפשר לערוך):
הורים יקרים, לפני אסיפת ההורים הראשונה אשמח להכיר את הילד או הילדה שלכם דרך העיניים שלכם. אין תשובות נכונות או ארוכות מדי, משפט או שניים לכל שאלה מספיקים. אפשר לדלג על שאלה שלא נוח לכם לענות עליה. תודה על עשר הדקות.
חלק א׳: ספרו לי על הילד או הילדה
| # | השאלה | למה שואלים |
|---|---|---|
| 1 | מה הילד/ה הכי אוהב/ת לעשות כשאף אחד לא מבקש ממנו/ה? | חוזקות ותחומי עניין שלא רואים בכיתה |
| 2 | מה עוזר לו/ה כשקשה, ומה בדרך כלל לא עוזר? | איך להגיב ברגע של תסכול, בלי לנחש |
| 3 | עם מי הוא/היא מתחבר/ת בקלות, ובאילו מצבים חברתיים קשה לו/ה יותר? | נקודת פתיחה למיפוי החברתי |
| 4 | מה הכי הצליח לו/ה בשנה שעברה, מבחינתכם? | להתחיל את השנה ממה שעובד |
| 5 | מה הכי מדאיג אתכם השנה? | לזהות מוקדם מה ההורים רואים מהבית |
| 6 | האם יש משהו שחשוב לכם שאדע כבר עכשיו? | שאלה פתוחה, במילים של משרד החינוך, לכל מה שלא נכנס למעלה |
חלק ב׳: האסיפה שלכם
שתי השאלות הבאות לקוחות כלשונן מהפרקטיקה ״אספת הורים כללית״ של משרד החינוך:
| # | השאלה | למה שואלים |
|---|---|---|
| 7 | מה הם הנושאים שחשוב לכם להתעדכן לגביהם באספה? | סדר היום נבנה ממה שההורים מבקשים, לא ממה שנוח להציג |
| 8 | על אילו שאלות תרצו לקבל מענה? | שאלה שחוזרת אצל כמה הורים נענית במליאה; שאלה אישית נענית בשיחה |
חלק ג׳: דרכי קשר וסודיות
איך נוח לכם שאפנה אליכם בשוטף? (סמנו): הודעה כתובה / שיחה / פגישה קצרה בבית הספר. השעות שנוחות לכם: ____________
שורת הסודיות (חובה בדף): המידע שתכתבו כאן נשמר אצל המחנך/ת ומשמש להיכרות עם הילד/ה ולתכנון העבודה החינוכית. מידע על תלמיד הוא חסוי על פי חוק זכויות התלמיד. נושאים אישיים או רגישים אפשר תמיד להעלות בשיחה ישירה איתי ולא בדף.
שדות המחנך בתחתית הדף נשארים ריקים בתבנית: שם המחנך/ת, הכיתה, ותאריך האסיפה. הדף אינו אנונימי, ואין להציג אותו כאנונימי: ההורים חותמים בשם הילד, וזה בדיוק מה שהופך אותו לשימושי.
מתי ואיך שולחים את השאלון להורים?
בשבוע שלפני האסיפה, במילים של משרד החינוך. שולחים אותו יחד עם ההודעה על מועד האסיפה וסדר היום המתוכנן, כך שההורים מבינים למה השאלה על ״הנושאים שחשוב לכם״ קשורה למשהו קונקרטי. משרד החינוך ממליץ בקובץ ״טיפים למורות לקראת אסיפת הורים ראשונה״ לשלוח את סדר היום מראש, והשאלון הוא הדרך לתת להורים חלק בבניית סדר היום הזה.
שלוש דרכי שליחה של שאלון הורים, לפי הכיתה:
- דף מודפס בתיק: הכי פשוט ביסודי הנמוך, וההורים שלא נוח להם עם טפסים בטלפון מחזירים אותו. חוזר בתוך שלושה ימים, ומי שלא החזיר מקבל תזכורת קצרה בהודעה הכיתתית.
- טופס מקוון: נוח לריכוז התשובות של כל הכיתה בטבלה אחת. הקישור נשלח בערוץ הכיתתי הרשמי, לפי הכללים של קבוצת הוואטסאפ הכיתתית, כהודעה אחת ובלי דיון בקבוצה על התשובות.
- שילוב: קישור בהודעה ודף מודפס למי שמבקש. זו הדרך שמביאה בדרך כלל את שיעור ההחזרה הגבוה ביותר, כי אף הורה לא נתקע על הפורמט.
אפשרות נוספת שהמשרד מציע היא ה״אספה ההפוכה״: ״ב׳אספה ההפוכה׳ נשלח להורים מבעוד מועד מצגת קצרה או סיכום תמציתי של עיקרי האספה.״ אם בוחרים בה, השאלון נשלח יחד עם הסיכום, והאסיפה עצמה מוקדשת לשאלות שההורים כתבו בחלק ב׳.
מה לא שואלים בשאלון להורים?
דף כיתתי שחוזר בתיק, נקרא על ידי המחנך, ולעיתים גם על ידי אח או סבתא בדרך, אינו המקום למידע רגיש. הכלל פשוט: אם התשובה דורשת חיסיון מיוחד או טיפול מקצועי, היא לא שייכת לדף. הטבלה הבאה מסבירה מה מוציאים מהשאלון ולאן זה כן הולך.
| לא שואלים בדף | למה | איפה זה כן נאסף |
|---|---|---|
| מצב בריאותי, תרופות, אלרגיות | מידע רפואי נאסף בטופס ייעודי של בית הספר ולא בדף היכרות כללי | מזכירות בית הספר, בטפסי הקליטה הרשמיים |
| אבחונים, לקויות למידה, התאמות | מידע שדורש מסמכים וטיפול מקצועי, לא שורה פתוחה בטבלה | יועצת בית הספר, בשיחה עם ההורים ובתיק התלמיד |
| מצב משפחתי רגיש (פרידה, הליכים משפטיים, משמורת) | ההורים יחליטו בעצמם אם ומתי לשתף, ובאיזה ערוץ | שיחה ישירה עם המחנך או היועצת, ביוזמת ההורים |
| מצב כלכלי | לא רלוונטי להיכרות עם הילד ופוגע באמון כבר בדף הראשון | הנהלת בית הספר, במסלול הסיוע הרשמי בלבד |
| שאלות על ילדים אחרים בכיתה | הדף עוסק בילד של ההורים, לא בשכנים שלו | המיפוי החברתי שהמחנך עורך בעצמו בשבועות הראשונים |
השאלה ״עם מי הוא מתחבר בקלות״ בחלק א׳ נשארת, כי היא על הילד עצמו והתשובה שלה משרתת את המיפוי החברתי. שאלה על ילד אחר בשמו, לעומת זאת, לא נכנסת.
מה אומרים להורים על סודיות?
את האמת, במשפט אחד, בלי להבטיח מה שאי אפשר לקיים. הדף אינו אנונימי, ומי שממלא אותו יודע שהמחנך יקרא אותו בשם. מה שכן אפשר לומר להורים הוא הבסיס החוקי: לפי עמוד כל-זכות על חיסיון מידע שנאסף אודות תלמיד, ״מידע שהגיע לבית ספר בנוגע לתלמיד הוא חסוי, ואין להעבירו לגורמים חיצוניים״, ו״כל מי שפועל במסגרת חוק זכויות התלמיד והגיע אליו מידע על תלמיד עקב מילוי תפקידו, מחויב לשמור על המידע בסוד״, בהפניה לסעיף 14 לחוק זכויות התלמיד. זה המשפט שעומד מאחורי שורת הסודיות בדף, ואפשר לצטט אותו להורים ששואלים.
שלושה כללי עבודה שמשלימים את המשפט החוקי: הדפים נשמרים אצל המחנך ולא בקלסר פתוח בחדר המורים; התשובות לא מוקראות במליאת האסיפה, גם לא בעילום שם, כי בכיתה של 30 כולם מזהים; ומה שהורה כתב על הילד שלו לא מגיע להורה אחר, גם לא בשיחה ידידותית ליד השער.
מה עושים עם 30 הדפים שחזרו?
זה החלק שרוב הכיתות מדלגות עליו, ובלעדיו השאלון הוא טקס ולא כלי. משרד החינוך מנסח את העיקרון בפרקטיקה שלו: ״ונכתוב נקודות חשובות מכל שיחה״. הדפים הם השיחה הראשונה, ולכן קוראים אותם עם עט ביד ומוציאים מהם שלושה תוצרים.
- סדר השיחות האישיות. מסמנים בעמודה צדדית את חמשת הדפים שבהם ההורים כתבו דאגה ברורה (שאלה 5) או ביקשו במפורש שיחה (שאלה 6). אלה חמש השיחות האישיות הראשונות עם התלמידים, לפני כולם. שאר הכיתה נכנסת לסבב הרגיל.
- נקודות למיפוי החברתי. תשובות 3 (עם מי מתחבר, מתי קשה) נכנסות כשכבה של ״מה הבית רואה״ במיפוי החברתי של השבועות הראשונים. הן לא מחליפות את התצפית של המחנך, הן נותנות לה כיוון: ילד שההורים כתבו עליו ״קשה לו בהפסקות״ נצפה בהפסקה קודם.
- סדר היום של האסיפה. תשובות 7 ו-8 נספרות. נושא שחזר אצל חמישה הורים ומעלה נכנס לסדר היום; שאלה אישית שחזרה פעם אחת נענית בשיחה או בהודעה אישית, לא במליאה. כך האסיפה עונה למה שההורים שאלו, ולא למה שהיה נוח להכין.
תוצר רביעי, פחות פורמלי: משפט אחד לכל ילד, ״מה הבית רואה״, שנכנס לתוכנית החברתית של הכיתה. בתוכנית החברתית השנתית זה מקבל את המקום שלו כבר בחודש הראשון. וכשעולה בהמשך השנה שאלה של ועד ההורים הכיתתי, המחנך כבר יודע איזה הורה ביקש להיות מעורב ואיך.
הסיבה שהכלי הזה עובד לא נמצאת בדף עצמו, אלא במה שהוא מייצר: הורה שנשאל ונענה בשבוע הראשון מתחיל את השנה כשותף, ולא כמי שמתקשר רק כשיש בעיה. זה החיבור האנושי שכל השאר נבנה עליו.
התאמות לפי גיל
- כיתות א׳-ב׳: ההורים כותבים הרבה, כי הילד עצמו עדיין לא מנסח. אפשר להוסיף שאלה אחת על מעברים: ״איך הילד/ה מגיב/ה למסגרת חדשה?״ ולהשאיר את שאר הדף כמו שהוא.
- כיתות ג׳-ו׳: הדף כפי שהוא. זה הגיל שבו הפער בין דף ההיכרות שהתלמיד ממלא לבין מה שההורים כותבים הוא המעניין ביותר, ושווה להניח את שני הדפים זה לצד זה לפני השיחה האישית.
- חטיבת ביניים: מוסיפים שאלה אחת על העולם הדיגיטלי: ״מה הכללים בבית לגבי הטלפון והרשתות, ומה אתם רוצים שאדע על זה?״ זו השאלה שההורים בגיל הזה הכי רוצים שישאלו אותם, והכי פחות יודעים למי לומר.
- תיכון: התלמיד שותף לדף. ההורים ממלאים את חלק א׳, התלמיד קורא ומוסיף שורה ״מה אני הייתי מוסיף״, ושניהם חותמים. בגיל הזה שאלון שמדבר על התלמיד מאחורי גבו פוגע באמון במקום לבנות אותו.
שאלות נפוצות על שאלון היכרות להורים
האם שאלון היכרות להורים הוא חובה?
לא. אף מקור רשמי לא קובע חובה למלא שאלון כזה. משרד החינוך ממליץ בפרקטיקה ״אספת הורים כללית״ להעביר שאלון קצר להורים בשבוע שלפני האסיפה, וזו המלצת פרקטיקה ולא הוראה. הורה שלא ממלא לא מפסיד דבר, והמחנך משלים את הפער בשיחת היכרות קצרה.
עדיף לשלוח את השאלון להורים בנייר או בטופס מקוון?
שניהם עובדים, וההבדל הוא בקהל. טופס מקוון נוח לריכוז התשובות של כל הורי הכיתה בטבלה אחת, ומשרד החינוך מזכיר אותו במפורש בפרקטיקה שלו. דף מודפס שחוזר בתיק מתאים לכיתות הנמוכות ולהורים שלא נוח להם עם טפסים בטלפון. אפשר לשלב: קישור בהודעה הכיתתית ודף מודפס למי שמבקש.
מה עושים אם הורה כותב בשאלון משהו שמחייב דיווח?
לא ממשיכים לבד. אם עולה מהתשובות מידע על פגיעה, סיכון או מצוקה, המחנך מעביר אותו ליועצת בית הספר ולמנהל באותו יום, לפי נוהלי בית הספר. השאלון הוא כלי להיכרות, לא ערוץ דיווח, ולכן הדף עצמו מפנה הורים לשיחה ישירה בנושאים רגישים.
כמה זמן לוקח להורים למלא את שאלון ההיכרות?
כעשר דקות. הדף מכיל שמונה שאלות פתוחות קצרות ושדה אחד של דרכי קשר, והשאלות מנוסחות כך שאפשר לענות עליהן במשפט או שניים. שאלון ארוך יותר מוריד את שיעור ההחזרה, ולכן עדיף להשאיר שאלות נוספות לשיחה האישית.
מה ההבדל בין שאלון היכרות להורים לדף היכרות לתלמיד?
שני כלים שונים לשני קהלים. את דף ההיכרות לתלמיד ממלא הילד עצמו בכיתה, והוא משקף איך הוא רואה את עצמו. את שאלון ההיכרות להורים ממלאים ההורים בבית, והוא משקף את הילד מהזווית של המשפחה. כשמניחים את שני הדפים זה לצד זה, הפערים ביניהם הם נקודת הפתיחה הטובה ביותר לשיחה האישית.
הצעד הבא
השאלון הוא הצעד הראשון ביחסים עם ההורים, והמיפוי החברתי והשיחות האישיות הם מה שבא אחריו. אם אתם רוצים לבנות מזה תוכנית חברתית מסודרת לכיתה או לשכבה, השאירו פנייה בטופס ונחזור אליכם: https://dhpe.co.il/contact/
