חרם שנמשך משנה שעברה הוא לא חרם חדש, ולכן הוא לא מטופל כמו חרם חדש. הכיתה חוזרת בספטמבר עם תפקידים חברתיים שכבר הוכרעו, והשבועיים הראשונים הם החלון היחיד שבו אפשר לערער עליהם לפני שהם נסגרים לשנה נוספת. הפרוטוקול שלמטה נותן למחנכת סדר פעולות לשבועיים הראשונים: מה בודקים ביום הראשון, מה עושים בשבוע הראשון, ומה קורה בשבוע השני.
למה חרם שנמשך משנה שעברה דורש פרוטוקול נפרד
בחרם שמתחיל השנה יש רגע התחלה, יש תקרית, ויש בדרך כלל תלמידים שעדיין מתלבטים. אפשר לעצור אותו בזמן. בחרם שנגרר משנה קודמת אין תקרית, כי הכול כבר הוסכם: מי יושב עם מי, מי לא מוזמן, למי לא עונים בקבוצה. התלמידים לא חושבים שהם מחרימים, הם חושבים שככה זה. גם התלמיד המודר לרוב הפסיק לנסות, ולכן הוא נראה שקט ולא בבעיה.
מכאן נגזרות שלוש טעויות נפוצות בפתיחת שנה. הראשונה היא להניח שהקיץ עשה את העבודה. השנייה היא להתחיל מפעילות גיבוש כללית, שבכיתה כזאת רק מחזירה את אותם הרכבים בדיוק. השלישית היא לחכות לאירוע חדש כדי להיכנס לתמונה, כשהאירוע הזה יגיע רק בנובמבר. הפרוטוקול הזה בנוי כדי לעקוף את שלושתן.
אם החרם דווקא כן התחיל השנה, השתמשו בפרוטוקול צעד-אחר-צעד לחרם בכיתה. אם הכיתה נקייה ואתם בשלב המניעה, המדריך המתאים הוא מניעת חרם בכיתה בפתיחת שנה.
מטרות הפרוטוקול
- לוודא בתוך שלושה ימים אם הדפוס מהשנה שעברה אכן חזר, במקום להסתמך על תחושה.
- לפרק את ההרכבים הקבועים לפני שהם הופכים לברירת מחדל של השנה החדשה.
- לתת לתלמיד המודר לפחות שתי נקודות שייכות אמיתיות בתוך שבועיים.
- לשנות את מה שהכיתה מרשה לעצמה, לא רק את מה שהיא מרגישה.
- לייצר תיעוד מסודר, כדי שהשיחה עם ההורים ועם הרכזת תישען על עובדות.
ציוד והכנה
ציוד: אין. הכנה: כעשרים דקות לפני היום הראשון: לעבור על מה שידוע לכם מהשנה שעברה, לרשום שלושה שמות שאתם רוצים לעקוב אחריהם, ולסמן ביומן שלושה חלונות של חמש דקות תצפית בשבוע. הפרוטוקול כולו מתנהל בתוך שעות הלימוד הרגילות ואינו דורש שעת חינוך נוספת, מלבד שלב 5.
הפרוטוקול: שישה שלבים לשבועיים הראשונים
| שלב | מתי | מה עושים | משפט לפתוח בו |
|---|---|---|---|
| 1. תצפית שקטה | ימים 1 עד 3, שלוש הפסקות | לא מתערבים, רק מסתכלים. מי נכנס לכיתה עם מי, מי אוכל לבד, מי לא נבחר בעבודה בזוגות, למי לא עונים כשהוא מדבר. רושמים אחרי ההפסקה, לא מולה. | אין. השלב הזה מתנהל בלי מילה לכיתה. |
| 2. שיחת ארבע דקות עם התלמיד המודר | יום 3 או 4, בסוף יום | שיחה קצרה ופרטית, בלי לומר את המילה חרם ובלי להבטיח דבר. שואלים על השנה שעברה בלשון עבר, ומקשיבים בלי לתקן. | ״רציתי לשמוע ממך איך נראתה השנה שעברה מבחינתך, בלי קשר לאף אחד אחר.״ |
| 3. שינוי מבני, בלי הסבר | סוף שבוע ראשון | משנים ישיבה, מכתיבים הרכבים לעבודות ומחליפים תפקידים כיתתיים. לא מסבירים למה, לא מקשרים לאף תלמיד. ההרכבים נקבעים על ידכם ולא בבחירה חופשית. | ״השנה אני מחלקת את הקבוצות. זה יתחלף כל שבועיים.״ |
| 4. שיחת בירור עם המובילים | ימים 6 עד 8 | שיחה אישית ונפרדת עם אחד או שניים שמחזיקים את הדפוס. לא האשמה, לא עימות מול הכיתה. מדברים על מה שהם עושים, לא על מי שהם. | ״שמתי לב שכשאתה מחליט משהו, הכיתה הולכת אחריך. אני רוצה לדבר על מה זה עושה השנה.״ |
| 5. שעת חינוך על כללי הכיתה החדשה | שבוע שני | שיעור שבו הכיתה מנסחת בעצמה שלושה כללים שמחייבים את כולם. בלי לדון באירועים מהשנה שעברה ובלי שמות. המיקוד הוא בהתנהגות מכאן והלאה. | ״לא נדבר על השנה שעברה. נחליט מה מותר ומה אסור אצלנו השנה.״ |
| 6. סיכום ותיעוד | סוף שבוע שני | משווים את מה שרשמתם בשלב 1 למה שאתם רואים עכשיו, ומעדכנים את הרכזת החברתית או היועצת בכתב, גם אם יש שיפור. | ״זה מה שראיתי בתחילת השנה, זה מה שעשיתי, וזה המצב עכשיו.״ |
שלב 1 אינו בזבוז זמן. בכיתה שממשיכה דפוס משנה שעברה, ההבדל בין תחושה לבין עובדה הוא בדיוק מה שיקבע אם השיחה עם ההורים תחזיק. להעמקת התצפית ראו מיפוי חברתי בכיתה בשבועות הראשונים.
נספח א: טבלת התצפית לשלושת הימים הראשונים
רשמו לעצמכם ארבע שורות בלבד, פעם ביום, מיד אחרי ההפסקה. שלושה ימים מספיקים כדי לראות דפוס.
- מי היה לבד: שם אחד או שניים, לא רשימה.
- מי לא נבחר: כשהיה צריך להתחלק לזוגות או לקבוצות.
- למי לא ענו: תלמיד שאמר משהו בקול והכיתה המשיכה כאילו לא נאמר.
- מי קבע: מי הכריע בפועל את ההרכבים בהפסקה.
אם אותו שם חוזר בשלוש מתוך ארבע השורות, בשניים מתוך שלושה ימים, אתם מסתכלים על דפוס ולא על יום גרוע אחד.
נספח ב: ארבעה משפטים לשיחה עם התלמיד המודר
- ״אני לא מבקשת ממך לספר לי הכול היום. אני רק רוצה שתדע שאני שמה לב.״
- ״מה היה החלק הכי לא נעים בשנה שעברה, אם היית צריך לבחור אחד?״
- ״יש מישהו בכיתה שאיתו דווקא כן היה בסדר?״: התשובה כאן היא נקודת הפתיחה לשלב 3.
- ״אני עומדת לשנות כמה דברים בכיתה השנה. זה לא יהיה בגללך ולא ידברו על זה.״
מה לא לומר: ״אל תיקח ללב״, ״גם לי היה ככה בגילך״, ״תנסה להתחבר אליהם״. שלושת המשפטים האלה מעבירים את האחריות לתלמיד שכבר נשא אותה שנה שלמה.
מה עושים אם
- התלמיד המודר עבר בית ספר בקיץ: הפרוטוקול עדיין רלוונטי. הדפוס בכיתה נשאר גם כשהמטרה שלו איננה, והוא עלול למצוא מטרה חדשה תוך שבועות.
- התלמיד אומר שהכול בסדר: קבלו את התשובה בלי לחקור, והמשיכו לשלב 3. שינוי מבני עובד גם בלי הודאה מצדו.
- ההורים פונים אליכם ביום הראשון: אל תדחו אותם לשבועיים. קבעו שיחה, ואמרו במפורש מה תעשו ומתי תחזרו אליהם. תסריט מוכן יש בשיחה עם הורים על חרם בכיתה.
- הכיתה מתפצלת לקבוצות סגורות: שלב 3 הוא הכלי המרכזי, ואפשר להוסיף פעילות גיבוש לכיתה עם קליקות.
- ההדרה עברה לקבוצת הוואטסאפ: טפלו בה בנפרד לפי הפרוטוקול להוצאה מקבוצת הכיתה, ובנו כללים מראש עם מערך השיעור על קבוצת הוואטסאפ הכיתתית.
- יש מוביל ברור אחד: עברו לשלב 4 מוקדם יותר, לפי שיחת בירור עם תלמיד שמוביל חרם.
מה לא לעשות בשבועיים האלה
- לא לפתוח את השנה בשיחה כיתתית על מה שקרה בשנה שעברה. זה מחזיר את התפקידים לחדר במקום להחליף אותם.
- לא לומר בכיתה את שם התלמיד המודר בהקשר של החרם, גם לא לטובה.
- לא לתת לתלמידים לבחור לבד קבוצות בשבועיים הראשונים.
- לא לבנות על פעילות גיבוש חד פעמית כפתרון. פעילות אחת לא מפרקת דפוס שנבנה שנה שלמה.
- לא להסתפק בשיפור שנראה בשבוע השני בלי לתעד. דפוס נגרר נוטה לחזור אחרי החגים.
התאמות לפי גיל
כיתות ג עד ו: שלב 3 הוא העיקר. בגיל הזה שינוי ישיבה והרכבים מכתיב מחדש חלק גדול מהמפה החברתית תוך שבועיים. שלב 4 מתקצר לשתי דקות ומתמקד בהתנהגות אחת ספציפית.
חטיבת ביניים: שלב 1 חשוב במיוחד, כי חלק ניכר מההדרה מתרחש מחוץ לשעות הלימוד וברשת. שלב 5 עובד טוב יותר כשהכללים מנוסחים על ידי התלמידים ונתלים בכיתה.
חטיבה עליונה: ותרו על נימה חינוכית. השיחות בשלבים 2 ו-4 מתנהלות כשיחה בין מבוגרים, ושלב 5 מנוסח כהסכמה על גבולות ולא ככללים.
ההמשך: מה קורה אחרי השבועיים
שבועיים מספיקים כדי לשנות מבנה, לא כדי לשנות מעמד חברתי. שמרו על החלפת הרכבים כל שבועיים עד סוף אוקטובר, חזרו על התצפית של נספח א פעם בחודש, ושבצו את הנושא בתוך התוכנית החברתית השנתית במקום לטפל בו כאירוע. אם החרם דעך אבל התלמיד עדיין מבודד, ההמשך הנכון הוא פרוטוקול 30 יום אחרי שחרם נגמר. אם הדפוס מקיף את הכיתה כולה ולא ילד אחד, ראו התערבות מערכתית בחרם חברתי בכיתה.
חשוב לומר במפורש: פרוטוקול אינו ערובה. חרם שנגרר שנה שלמה נשען לרוב על יותר מגורם אחד, ולעתים נדרשת מעורבות של היועצת, של ההנהלה ושל גורם חיצוני. הפרוטוקול נועד להבטיח שהשבועיים הראשונים לא יעברו בהמתנה.
שאלות ותשובות
אני מחנכת חדשה לכיתה הזאת. איך אני יודעת מה היה בשנה שעברה?
אל תסתמכו רק על מה שסופר לכם בחדר המורים. עשו את שלב 1 בעצמכם, ואז בקשו מהמחנכת הקודמת או מהיועצת את התמונה שלהן. חומרים נוספים לשבוע הראשון יש במרכז החומרים למורים.
כמה זמן ביום זה לוקח?
שלב 1 הוא שלוש הפסקות של חמש דקות. שלבים 2 ו-4 הם שיחות של ארבע עד שמונה דקות. שלב 5 הוא שעת חינוך אחת. סך הכול פחות משעתיים על פני שבועיים.
אפשר לדלג על שלב 1 אם אני בטוחה במה שקורה?
עדיף שלא. בלי התיעוד הזה אין לכם בסיס להשוואה בסוף השבועיים, ואין לכם מה להציג להורים או להנהלה מלבד התרשמות.
מה אם ההנהלה מבקשת לא לפתוח את זה מחדש?
הציגו את שלב 1 כבדיקה ולא כטיפול, ואת שלב 3 כניהול שגרתי של ישיבה והרכבים. שני השלבים האלה אינם דורשים אישור ואינם מייצרים אירוע.
האם סדנה חיצונית יכולה להחליף את הפרוטוקול?
לא, והכיוון הפוך. סדנה עובדת טוב יותר על כיתה שכבר עברה שינוי מבני ותצפית מסודרת. סדנת מניעת חרמות לבית ספר בנויה כתהליך מלווה, והיא מופיעה בקטלוג גפ״ן במספר 56427 במסלול הירוק, כלומר ניתן לממן אותה מגפ״ן.
מה לעשות מחר בבוקר
- רשמו שלושה שמות שאתם רוצים לעקוב אחריהם, לפני הצלצול הראשון.
- סמנו ביומן שלוש הפסקות בשלושת הימים הקרובים לתצפית של חמש דקות.
- הכינו את ארבע השורות של נספח א בדף אחד.
- קבעו לעצמכם מתי בדיוק תתקיים שיחת ארבע הדקות, ביום 3 או 4.
- החליטו כבר עכשיו שבשבועיים הראשונים אתם מחלקים את הקבוצות, לא התלמידים.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר