משחק שיתוף פעולה לכיתה שאפשר להעביר מחר בבוקר בלי שום ציוד: "הספירה המשותפת". הכיתה צריכה לספור בקול מאחת עד עשרים, כשכל מספר נאמר על ידי תלמיד אחר, בלי לתאם סדר מראש. אם שני תלמידים מדברים יחד, מתחילים מהתחלה. המשחק אורך 25 דקות, מתקיים בתוך הכיתה ליד השולחנות, ומלמד דבר אחד שקשה ללמד בהרצאה: מתי לדבר ומתי לתת מקום.
מה משחק שיתוף פעולה לכיתה אמור לעשות
רוב הפעילויות השיתופיות נגמרות בקבוצה אחת שעושה את העבודה ובשאר הכיתה שמסתכלת. במשחק הזה אי אפשר להסתתר ואי אפשר להשתלט: מי שמדבר יותר מדי הורס את הספירה בדיוק כמו מי שלא מדבר בכלל. זה הופך משימה משותפת לתרגול אמיתי בעבודת צוות, ולא רק להצהרה עליה.
- מטרה 1: לתת לכיתה חוויה אחת של הצלחה משותפת שדורשת ויתור אישי.
- מטרה 2: לתרגל הקשבה לקבוצה בלי מילים – לזהות מתי חבר עומד לדבר.
- מטרה 3: לתת למחנך תמונה שקטה של מי תופס מקום בכיתה ומי לא נשמע אף פעם.
ציוד והכנה
- ציוד: אין. לא צריך לוח, לא דפים ולא כלום.
- הכנה: 2 דקות. קראו את הכללים שלמטה פעם אחת, והחליטו מראש מה מספר היעד לפי הגיל (ראו התאמות).
- מרחב: הכיתה כמו שהיא. התלמידים יכולים לשבת במקומות. אם קל להזיז שולחנות למעגל, זה משפר את המשחק אבל לא הכרחי.
- מתי: שעת חינוך. עובד מצוין בשבועות הראשונים של השנה, וגם באמצע השנה כשהכיתה מתחילה להתפצל לקבוצות.
מהלך המשחק: 25 דקות
0:00 עד 0:03 – הסבר וארבעת הכללים
אמרו לכיתה בערך כך: "יש לנו משימה אחת משותפת. או שכולנו מצליחים או שכולנו מתחילים מהתחלה. אין קבוצה מנצחת ואין מפסידים."
הציגו את הכללים על קצה הלשון, בלי הרחבות:
- סופרים בקול מאחת עד היעד. כל מספר נאמר על ידי תלמיד אחד.
- אסור לתאם מראש מי אומר מה, ואסור לספור לפי סדר הישיבה.
- אסור לסמן, להצביע, לקרוא בשם או לתת סימנים ביד.
- אם שניים אומרים מספר יחד, הספירה חוזרת לאחת.
הכלל החמישי, והוא שלכם: כשהספירה נופלת, לא אומרים מי גרם לזה. גם לא בצחוק. הכריזו על זה מראש: "אני לא רוצה לשמוע שם של אף אחד כשמתחילים מהתחלה. נופלים ביחד, מתחילים ביחד."
0:03 עד 0:09 – סבב ראשון
התחילו. ברוב הכיתות הסבב הראשון נופל שוב ושוב סביב המספרים 4 עד 8, וזה בסדר גמור וזה חלק מהמשחק. תפקידכם כאן הוא רק אחד: לומר "מתחילים מאחת" בקול נייטרלי, בלי הערה ובלי הומור על חשבון מישהו.
אם המתח בכיתה עולה, עצרו לרגע ואמרו: "שימו לב מה קורה – כל אחד מנסה להצליח לבד. זה בדיוק מה שלא עובד כאן."
בזמן הזה, סמנו לעצמכם בשקט בראש שני דברים: מי אמר מספר בכל סבב, ומי עדיין לא הוציא מילה. אל תרשמו את זה מול הכיתה.
0:09 עד 0:13 – עצירת אסטרטגיה
עצרו את המשחק ותנו לכיתה שלוש דקות לדבר: "תחשבו ביחד איך מצליחים. מותר לכם לסכם על שיטה, אבל אסור לחלק מספרים לאנשים מראש."
זה הרגע החינוכי שבגללו שווה להעביר פעילות שיתופית בכלל. הכיתה תגיע לרוב לאחת משתי מסקנות: לחכות שנייה לפני שמדברים, או לתת קודם לאלה שעוד לא דיברו. שתיהן נכונות. אל תגידו להם את התשובה, גם אם לוקח להם זמן להגיע אליה.
אם הכיתה תקועה לגמרי, זרקו שאלה אחת: "מה יקרה אם כל אחד יחכה שנייה לפני שהוא פותח את הפה?"
0:13 עד 0:19 – סבב שני
הריצו שוב, אחרי האסטרטגיה. ברוב הכיתות ההבדל מורגש מיד. אם הגיעו ליעד, תנו לרגע הזה לנחות: מחיאות כפיים, שלוש שניות של שמחה, בלי נאום.
גרסה מתקדמת (רק אם הצליחו והזמן מאפשר): מריצים סבב נוסף כשכולם מסתכלים על השולחן, בלי קשר עין. הקושי עולה, וההקשבה נעשית הרבה יותר מדויקת.
0:19 עד 0:25 – דיבריף
זה החלק שהופך משחק קבוצתי לשיעור. שבו או עמדו במעגל ושאלו שלוש עד ארבע שאלות מהבנק שבנספח. כלל אחד: לא נותנים לתלמידים לענות בשמות של חברים. אם מישהו אומר "כי דניאל לא הפסיק לדבר", החזירו את זה מיד: "בלי שמות. תגיד לי מה קרה בכיתה, לא מי."
סגרו במשפט אחד שלכם, למשל: "מה שהצליח פה בעשרים ספירות הוא בדיוק מה שצריך להצליח פה בשנה שלמה – לשים לב מתי חבר צריך מקום."
נספח: בנק שאלות לדיבריף
בחרו שלוש עד ארבע. אין צורך בכולן.
- מה השתנה בין הסבב הראשון לסבב השני?
- מה היה קשה יותר, לדבר או לחכות?
- מי מכם רצה לומר מספר ולא אמר? מה עצר אתכם?
- איך ידעתם שמישהו אחר עומד לדבר?
- מה הרגשתם כשהספירה נפלה בפעם החמישית?
- היה רגע שמישהו ויתר על התור שלו? מה זה עשה לקבוצה?
- איפה עוד בכיתה שלנו צריך לחכות שנייה לפני שמדברים?
- מה היה קורה אם היינו יודעים מראש מי אומר כל מספר? זה היה משחק שיתוף פעולה?
- מה הכלל שהכי עזר לנו להצליח?
- מה אנחנו לוקחים מכאן לשיעור הבא?
מה לא לעשות
- לא לומר מי הפיל את הספירה. ברגע שיש שם, המשחק הופך לזירת האשמות ותלמיד אחד יוצא ממנו פגוע. זה הכלל היחיד שאסור להתפשר עליו.
- לא לחלק את הכיתה לקבוצות מתחרות. "בואו נראה איזה חצי מגיע רחוק יותר" הורס את כל הרעיון.
- לא לעצור אחרי כישלון אחד. הנפילות בסבב הראשון הן החומר שממנו עובד הדיבריף.
- לא לוותר על הדיבריף. בלי שש הדקות האחרונות זה נשאר משחק נחמד ולא נשאר ממנו כלום.
- לא להכריח אף אחד לדבר. תלמיד שלא אמר אף מספר עדיין השתתף בכך ששתק במקום הנכון. אם זה חוזר בכל פעילות, זה סימן שכדאי לשים לב אליו בנפרד.
התאמות לפי גיל וגודל כיתה
- כיתות ג-ד: יעד 10 במקום 20, וסבבים קצרים יותר. מותר לספור בעמידה, זה עוזר לריכוז.
- כיתות ה-ו: יעד 20, בדיוק כמו שמתואר למעלה. אפשר להוסיף את הגרסה בלי קשר עין בסבב השלישי.
- חטיבה ותיכון: יעד 25 עד 30, וכלל נוסף שמעלה מדרגה – כל תלמיד רשאי לומר מספר אחד בלבד בכל סבב. זה מכריח את הכיתה לשים לב מי עוד לא דיבר.
- כיתה גדולה (32 ומעלה): חלקו לשני חצאים שמשחקים בזה אחר זה, כשכל חצי צופה בשני ומדווח בדיבריף מה ראה מבחוץ. שימו לב שזו תצפית ולא תחרות.
- גרסת 10 דקות: סבב אחד, עצירת אסטרטגיה של דקה, סבב שני, ושתי שאלות דיבריף. פחות מזה כבר לא שווה את הזמן.
שאלות נפוצות
מה עושים אם הכיתה לא מצליחה להגיע ליעד בכלל?
זה תרחיש לגיטימי, והוא לא כישלון של הפעילות. עצרו בזמן, ועשו את הדיבריף על מה שמנע מכם להצליח. הרבה פעמים השיחה הזו חזקה יותר מהשיחה אחרי הצלחה. אפשר להריץ שוב שבוע אחר כך ולראות את ההבדל.
איך מונעים שזה יהפוך להאשמות?
בהכרזה מראש ובאכיפה עקבית של כלל "בלי שמות", כולל בדיבריף. אם כבר נאמר שם, אל תתעלמו: עצרו, אמרו "בלי שמות", והמשיכו. שתי החזרות כאלה מספיקות בדרך כלל.
עובד בכיתה רועשת?
כן, ודווקא טוב. המשחק בנוי כך שרעש מפיל את הספירה, ולכן הכיתה מווסתת את עצמה תוך שני סבבים בלי שתצטרכו להשתיק אף אחד.
מה ההבדל בין זה לפעילות גיבוש רגילה?
פעילות גיבוש מייצרת היכרות אישית בין תלמידים. המשימה המשותפת כאן מייצרת משהו אחר: תרגול של ויסות עצמי לטובת הקבוצה. שתיהן נחוצות, ורצוי להעביר אותן בשבועות סמוכים.
אפשר להעביר את זה כמורה מקצועי ולא כמחנך?
כן. המשחק לא דורש היכרות מוקדמת עם המערכת החברתית של הכיתה, והוא עובד גם כפתיחה של שיעור רגיל בגרסת 10 הדקות.
חומרים נוספים באותו נושא
- משחק לשעת חינוך: המכנה המשותף – משחק שמייצר היכרות, משלים את הפעילות השיתופית שכאן.
- משחק היכרות לכיתה חדשה: שרשרת השמות – לשיעור הראשון של השנה.
- פעילות גיבוש לכיתה ז בלי ציוד ופעילות גיבוש לכיתה ה – פעילויות מתוזמנות לפי שכבה.
- ערכה לבניית אמנה כיתתית – הצעד הטבעי אחרי דיבריף על כללי הקבוצה.
- פעילויות ODT לגיבוש כיתה – כשרוצים לקחת את עבודת הצוות אל מחוץ לכיתה. תוכנית 11854 במסלול הירוק, כלומר ניתן לממן אותה מתקציב גפ"ן.
- מרכז החומרים למורים – כל מערכי השיעור, המשחקים ודפי העבודה במקום אחד.
החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר – רוצים שנעביר את זה אצלכם? דברו איתנו על סדנה לכיתה או שלחו לנו הודעה בוואטסאפ