מערך שיעור על אחדות לכיתות ה׳ עד ז׳ מלמד שכיתה מאוחדת היא כיתה שבה ילדים שונים עובדים יחד, ולא כיתה שבה כולם דומים זה לזה. המערך כאן הוא שיעור של 45 דקות בחמישה שלבים: שני סבבי ציור משותף שמראים את ההבדל בין אחדות לאחידות, שיחה קצרה בלי נאומים ודף אישי להדפסה. הוא בנוי סביב חיבור אנושי פשוט: כל ילד מביא משהו אחר, והתוצאה המשותפת טובה יותר בזכות זה.
| מבט מהיר | |
|---|---|
| למי | מחנכות ומחנכים בכיתות ה׳ עד ז׳, בשעת חינוך |
| משך | 45 דקות: הבחנה, ״מה אני מביא״, שני סבבי ציור משותף, שיחה וסיכום |
| מה צריך | דף גדול לכל קבוצה, עפרונות צבעוניים או טושים, פתקים קטנים או ריבועי נייר, שעון, דף אישי לכל תלמיד |
| כלל אחד לזכור | בסבב השני כל חלק בציור חייב להיות שונה משאר החלקים, וכל חלק נחוץ |
מערך שיעור על אחדות: מה ההבדל בין אחדות לאחידות?
אחדות ואחידות נשמעות כמעט אותו דבר, ובכיתה הן שני דברים הפוכים. אחידות היא מצב שבו כולם עושים אותו דבר ונראים אותו דבר. אחדות היא מצב שבו כל אחד מביא משהו אחר למטרה משותפת. מניסיון העבודה בכיתות, בגילאי ה׳ עד ז׳ ילדים מנסים להיראות כמו כולם, ולכן כדאי להגיד את ההבחנה הזו במפורש כבר בפתיחת השיעור על אחדות בכיתה.
כל פעילות על אחדות לילדים צריכה הגדרה ברורה לפני שמתחילים. ההגדרות בטבלה הן החלטה שלנו לצורך השיעור, ולא הגדרה רשמית של גוף כלשהו:
| אחידות | אחדות | |
|---|---|---|
| מה כולם עושים | אותו דבר, באותה צורה | דברים שונים שמשלימים זה את זה |
| מה קורה למי שחושב אחרת | נדחק לצד או מנסה להסתיר את מה שהוא | מקבל מקום, כי בלעדיו המשימה חסרה |
| איך נראית משימה | כל אחד מעתיק את מה שכתוב על הלוח | כל אחד לוקח חלק שאחרים לא לוקחים |
| משפט לדוגמה | ״כולנו צריכים להיות אותו דבר״ | ״כל אחד מאיתנו חלק מהציור, ואף חלק לא דומה לשני״ |
מה משרד החינוך מציע, ומה המערך הזה עושה אחרת
משרד החינוך מפרסם בפורטל המרחב הפדגוגי את הדף יום האחדות: בסימן אחדות ושותפות – בשעת חינוך, ובו שאלות לדיון וסרטונים, ביניהם סרטון בשם ״אחדות ולא אחידות״. הפעילויות שמצאנו בדף מסומנות לכיתות ז׳ עד ט׳. מחנכת בכיתה ז׳ יכולה לעבור אחרי המערך שלנו לדף של המשרד ולבחור משם שאלה לדיון.
המערך כאן עצמאי: הוא לא מבוסס על הפעילויות של המשרד ולא מחליף אותן. הוא נשאר כולו בתוך הכיתה: שייכות, שיתוף פעולה וכבוד למי שחושב או עושה אחרת, בלי עמדה ציבורית ובלי הקשר פוליטי.
מערך שיעור על אחדות: 45 דקות לפי סדר
הלוח הוא מבנה מוצע למערך אחדות לשעת חינוך אחת. אפשר לפצל לשני שיעורים: שלבים 1 ו-2 בראשון, ושלבים 3 עד 5 בשני.
| דקות | שלב | מי עושה מה |
|---|---|---|
| 0 עד 6 | 1. הבחנה: אחדות מול אחידות | המחנכת שואלת וכותבת שתי עמודות על הלוח |
| 6 עד 14 | 2. מה אני מביא | כל תלמיד כותב על פתק דבר אחד שהוא מביא לקבוצה |
| 14 עד 29 | 3. שני סבבי ציור משותף | קבוצות של ארבעה או חמישה תלמידים: סבב א׳ 4 דקות, סבב ב׳ 11 דקות |
| 29 עד 39 | 4. סיור וגלריה ושיחה | הקבוצות מציגות במשפט אחד, ואז שיחה במעגל |
| 39 עד 45 | 5. סיכום ודף אישי | כל תלמיד כותב מה הוא מביא ומה הוא צריך מאחרים |
שלב 1: הבחנה (6 דקות)
המחנכת כותבת על הלוח ״אחדות״ ו״אחידות״ זו לצד זו ושואלת: מה אתם שמים לב אליו בשתי המילים? אפשר להצביע על האות האחת שמבדילה ביניהן, ואז לשאול: האם זה אותו דבר? אוספים שלוש או ארבע תשובות, בלי לתקן. אחר כך המחנכת כותבת מתחת לכל מילה משפט קצר: ״כולם אותו דבר״ מול ״כל אחד מביא משהו אחר״, ומבקשת מהכיתה לנחש איזה משפט שייך לאיזו מילה. בשלב הזה לא מבקשים מתלמיד לספר על מקרה שבו הוא הרגיש שונה.
שלב 2: מה אני מביא (8 דקות)
כל תלמיד מקבל פתק אחד וכותב עליו דבר אחד שהוא מביא לעבודה בקבוצה. כדי להקל, המחנכת כותבת על הלוח רשימת רמזים: מצייר, ממציא רעיונות, מארגן, מקשיב, מדייק בפרטים, מצחיק את כולם, מסביר, מחבר בין אנשים. התלמיד יכול לבחור מהרשימה או לכתוב משלו. הכלל היחיד: כותבים על מה שאני עושה, ולא על איך אני נראה, מאיפה אני בא או מה יש לי בבית. את הפתק התלמיד שומר אצלו ולא מקריא בקול.
שלב 3: שני סבבי ציור משותף (15 דקות)
הכיתה מתחלקת לקבוצות של ארבעה או חמישה תלמידים, ולכל קבוצה דף גדול וכלי כתיבה. הקבוצות שונות זו מזו בהרכב, והמחנכת קובעת אותן מראש.
| סבב | ההוראה | הזמן |
|---|---|---|
| א׳: אחידות | כל תלמיד מצייר באותה פינת דף ריבוע זהה לדוגמה שהמחנכת ציירה על הלוח: אותו צבע, אותו דגם, אותו גודל | 4 דקות |
| ב׳: אחדות | הקבוצה מציירת ציור אחד משותף, למשל גשר, גן או עיר. כל תלמיד לוקח חלק אחר לפי הפתק שלו: מי שמצייר מצייר, מי שמארגן מחלק את הדף, מי שמצחיק כותב כיתוב. אסור ששני חלקים יהיו דומים, וכל חלק חייב להיות נחוץ | 11 דקות |
בין הסבבים המחנכת שואלת את הקבוצות שאלה אחת: מה חסר בדף של ריבועים זהים? אין צורך להשיב בקול, מספיק שכל קבוצה תסתכל. במהלך סבב ב׳ המחנכת עוברת בין הקבוצות, לא מתערבת בעיצוב, ורושמת לעצמה משפט אחד טוב שהיא שמעה כדי לצטט אותו בשלב הבא. אם קבוצה נתקעת בגלל שאחד התלמידים לוקח הכול, המחנכת שואלת אותו: איזה חלק של חבר בקבוצה בלעדיו הציור היה חסר?
שלב 4: סיור גלריה ושיחה (10 דקות)
הקבוצות תולות את הציורים על הקיר. כל קבוצה אומרת משפט אחד: החלק שהפתיע אותנו בציור שלנו הוא… אחר כך עוברים לשיחה במעגל, עם ארבע שאלות:
| מס׳ | שאלה לשיחה | למה היא שם |
|---|---|---|
| 1 | מה היה שונה בין סבב א׳ לסבב ב׳? | להמחיש את ההבדל בין אחידות לאחדות מתוך ניסיון ולא מתוך הסבר |
| 2 | איזה חלק בציור שלכם לא היה יכול להיות אצל מישהו אחר בקבוצה? | להראות שהשוני הוא חלק מהתוצאה |
| 3 | מה קרה כשחלק אחד לא התאים לשאר? | לדבר על חיבור בין חלקים, בלי לבקש מאף אחד להשתנות |
| 4 | מה כל אחד יכול לעשות מחר כדי שמי שחושב אחרת ירגיש חלק מהקבוצה? | לעבור לפעולה קטנה ומעשית |
שלב 5: סיכום ודף אישי (6 דקות)
כל תלמיד ממלא את הדף האישי: מה אני מביא לקבוצה, מה אני צריך מאחרים, ומי בכיתה יכול להשלים אותי. אין חובה לשתף. הדף נשאר אצל התלמיד, ובשעת חינוך הבאה המחנכת שואלת בקצרה אם מישהו הרגיש השבוע שהוא מביא משהו אחר לקבוצה.
דף אישי להדפסה: מה אני מביא
דף קצר לכל תלמיד. הוא נשאר אצל התלמיד, אינו מקבל ציון ולא נאסף לבדיקה.
| השאלה | התשובה שלי |
|---|---|
| דבר אחד שאני מביא לקבוצה | |
| דבר אחד שאני צריך מאחרים | |
| מישהו בכיתה שיכול להשלים אותי | |
| פעולה קטנה אחת שאעשה השבוע |
רשימת התבוננות למחנכת
| מה ראיתי בסבב ב׳ | כן | חלקית | עוד לא |
|---|---|---|---|
| כל תלמיד לקח חלק שונה משאר חברי הקבוצה | |||
| הקבוצה התייחסה לכל חלק כנחוץ | |||
| תלמיד שדבר פחות קיבל מקום להציע | |||
| הקבוצה פתרה אי הסכמה בלי שאחד ויתר על החלק שלו |
התאמות לפי שכבה (המלצה שלנו)
ההתאמות הן החלטה של המחנכת. הן נועדו להקל על התכנון ולא להגביל אותו.
| שכבה | איך מתאימים |
|---|---|
| ה׳ | המחנכת מכינה את הדוגמה לסבב א׳ ואת רשימת הרמזים לשלב 2 מראש, והמשימה בסבב ב׳ קונקרטית: גשר עם ארבעה חלקים שהמחנכת מגדירה |
| ו׳ | הקבוצה בוחרת בעצמה את הציור ואת החלקים. בשלב 4 אפשר להוסיף שאלה על מצבים שבהם קל לנו להתנהג אחיד |
| ז׳ | הקבוצה מתכננת את חלוקת החלקים לפני שהיא מציירת, ובשיחה מוסיפים שאלה: איפה אחידות דווקא נחוצה (למשל חוקי הכיתה), ואיפה אחדות |
מה לא עושים בשיעור על אחדות
| במקום זה | עושים כך |
|---|---|
| לבקש מילד שנראה שונה להיות הדוגמה לשוני | עובדים על הפתקים ועל החלקים בציור, ולא על מאפיינים אישיים של תלמידים |
| להפוך את השיעור לעמדה כללית על החברה או על פוליטיקה | נשארים בכיתה: מה אנחנו עושים כאן, בקבוצה הזו |
| לדרוש מכולם להסכים | אחדות אינה הסכמה על הכול. מספיק שכל חלק נחוץ ושיש מטרה משותפת |
| לבחור ציור מנצח או לדרג את הקבוצות | אין תחרות באחדות. כל ציור נתלה |
| לצפות שכיתה עם מתחים תתאחד בשיעור אחד | מבקשים פעולה קטנה אחת לשבוע ומחזרים אותה בשיעורים הבאים |
שיעור חינוך על אחדות מתרגל חוויה משותפת ושיחה עליה. הוא אינו פתרון לחרם או להדרה בכיתה שבה הם כבר קיימים, ובמקרה כזה נדרש טיפול נפרד של הצוות החינוכי.
איזה מערך מתאים לכיתה שלכם
באתר יש כמה מערכים שעוסקים בחיבור בין תלמידים, וכל אחד מתרגל דבר אחר. כך בוחרים:
| המערך | מה מתרגלים בו |
|---|---|
| מערך שיעור על שיתוף פעולה לשעת חינוך | חידה מפוצלת שבה לכל תלמיד יש רמז, והקבוצה פותרת רק כשכולם משתפים |
| מערך שיעור על קבלת השונה לשעת חינוך | איך מקבלים מי שחושב או נראה אחרת |
| מערך שיעור על ערבות הדדית לשעת חינוך | אחריות של כל תלמיד על הקבוצה |
| המערך הזה | ההבחנה בין אחדות לאחידות, דרך ציור משותף שבו כל חלק שונה |
אפשר גם להתחיל בערכה לבניית אמנה כיתתית בשעת חינוך ואחריה לקיים את השיעור הזה, כך שהכיתה תפגוש את הרעיון של אחדות כשכבר יש לה כללים משותפים.
שאלות נפוצות על מערך שיעור על אחדות
מה ההבדל בין אחדות לאחידות בכיתה?
בשיעור הזה אחידות היא מצב שבו כולם עושים ונראים אותו דבר, ואחדות היא מצב שבו כל אחד מביא משהו אחר למטרה משותפת. אלה הגדרות שאנחנו עובדים איתן בשיעור, והן נבחרו כי אפשר לראות את ההבדל בציור אחד.
כמה זמן לוקח מערך שיעור על אחדות?
45 דקות: 6 דקות הבחנה, 8 דקות ״מה אני מביא״, 15 דקות של שני סבבי ציור משותף, 10 דקות סיור ושיחה ו-6 דקות סיכום. אפשר לפצל לשני שיעורים: שלבים 1 ו-2 בראשון, ושלבים 3 עד 5 בשני.
לאילו כיתות מתאים השיעור על אחדות?
המערך כתוב לכיתות ה׳ עד ז׳, עם התאמות לכל שכבה בטבלה. הפעילויות שמצאנו בדף יום האחדות של משרד החינוך מסומנות לכיתות ז׳ עד ט׳, והמערך שלנו עצמאי ואינו מבוסס עליהן.
איך מלמדים אחדות בלי שזה יישמע כמו סיסמה?
מתחילים מחוויה ולא מהגדרה: ילדים מציירים פעם אחת ריבועים זהים ופעם אחת ציור משותף שבו כל חלק שונה, ואז הם בעצמם אומרים מה היה אחר. המחנכת מעבירה פחות הסברים ויותר שאלות, ומשתמשת בציטוטים של התלמידים עצמם.
מה עושים עם ילד שמרגיש שייך פחות?
לא מצביעים עליו בשיעור. קובעים קבוצות מראש, מוודאים שיש לו בקבוצה חלק שמתאים למה שהוא אוהב לעשות, ובסבב ב׳ מציעים לו להתחיל. אם נראה שהוא נשאר מחוץ לקבוצה גם אחרי השיעור, מדברים איתו בנפרד ופונים ליועצת בית הספר.
הצעד הבא
כדי לנסות פעילות אחדות לכיתה בקטן, בחרו קבוצה אחת, תנו לה לצייר ריבועים זהים לארבע דקות ואחר כך ציור משותף, ובדקו מה הם אומרים על ההבדל. אם אתם צוות שרוצה לבנות רצף של שיעורי מיומנויות חברתיות לשכבה, או רכזת חברתית שמחפשת ליווי לצוות החינוכי, השאירו פנייה בטופס ונחזור אליכם.
עוד חומרים להדפסה לכיתה ולצוות נמצאים במרכז החומרים למורים, ובמערך אמפתיה לשעת חינוך אפשר להמשיך לתרגל הקשבה לאחר.


