יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מצוין בכל שנה ב-30 בנובמבר, לפי חוק הכנסת מ-2014. ב-2026 הוא חל ביום שני, כ׳ בכסלו תשפ״ז, יום אחרי כ״ט בנובמבר, ולפי החישוב שלנו הוא לא זז. למטה מערך שיעור ל-45 דקות לשעת חינוך בכיתות ה עד ו, בשם ״יום אחרי״: מה הוחלט בכ״ט בנובמבר 1947, מה עבר על קהילות יהודיות בארצות ערב ובאיראן אחרי ההחלטה, מיון כרטיסים של יציאה, גירוש או גם וגם, ועדות מצולמת אחת מתוך סרטוני המשרד. אפשר להעביר את כל השיעור ב-30.11, או לפצל אותו: 20 דקות ביום ראשון ו-25 דקות ביום שני. כרטיסי המיון ופתק היציאה נמצאים בסוף העמוד, עם כפתור הדפסה.
לכרטיסי המיון ולפתק היציאה להדפסה
| מה זה | פרטים |
|---|---|
| אורך | 45 דקות, שעת חינוך אחת, או 20 דקות ב-29.11 ו-25 דקות ב-30.11 |
| שכבה | כיתות ה עד ו, עם התאמות לכיתה ד ולכיתות ז עד ט בהמשך העמוד |
| מתי | יום שני, 30.11.2026, ואם מפצלים, גם יום ראשון, 29.11.2026 |
| ציוד | לוח וטושים, סט של 6 כרטיסי מיון לכל זוג, פתק יציאה לכל תלמיד, מקרן ורמקולים לסרטון |
| הכנה | צפייה לבד בסרטון העדות שבוחרים, הדפסה וגזירה של הכרטיסים, ושלוש עמודות על הלוח: ״יציאה״, ״גירוש״ ו״גם וגם״ |
| מה יוצא בסוף | מיון כיתתי על הלוח, ורשימת שאלות של הכיתה למנציח מורשת |
יום היציאה והגירוש 2026: מתי מציינים, ולמה דווקא ב-30 בנובמבר?
בעמוד של המרחב הפדגוגי, יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, 30.11, כתוב: ״יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מצוין בכל שנה ב-30 בנובמבר על פי חוק הכנסת מיום כ״ה בסיוון תשע״ד, 23 ביוני 2014.״ באותו עמוד כתוב שאת היום מציינים במשרד לאזרחים ותיקים, בנציגויות ישראל, בכנסת ובמערכת החינוך. בשיחה יומיומית קוראים לו לפעמים גם יום הגירוש מארצות ערב.
בחוק עצמו, חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, התשע״ד–2014, יש שתי הוראות שחשובות לבית הספר. הראשונה: ״שר החינוך יעודד קיום פעילות חינוכית בקשר ליום האמור״. כלומר, החוק מבקש ממשרד החינוך לעודד פעילות, ובמרחב הפדגוגי יש עמוד שלם ליום. השנייה: כשה-30 בנובמבר חל ביום שישי או בשבת, מציינים את היום ביום חמישי שלפניו. ב-2026 התאריך יוצא ביום שני, ולכן לפי החישוב שלנו היום לא זז.
ולמה דווקא 30 בנובמבר? בכתבה בוואלה מ-2016, טקסים ועדויות אישיות: כך יציינו בבתי ספר את יום הגירוש ממדינות ערב, נכתב שמדובר ב״יום זיכרון שמצוין דווקא ב-30 בנובמבר, משום שהוא חל למחרת כ״ט בנובמבר, יום החלטת האו״ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.״ על הרעיון הזה בנוי השיעור: שני ימים צמודים בלוח, ומה שקרה ביום שאחרי.
מה יש במרחב הפדגוגי לבית הספר היסודי
בחלק ״פעילויות לתלמידים״ בעמוד המשרד יש חמש פעילויות, ולפי הספירה שלנו ארבע מהן מסומנות לכיתות ז ומעלה. החמישית, ״זוכרת אני״, מסומנת לכיתות ה עד ט: שיעור על יציאת יהודי מצרים, שמבוסס על שיר בשם הזה. המערך בעמוד הזה נכתב לסוף היסודי, ואפשר לשלב אותו עם ״זוכרת אני״ באותו שבוע.
תוכנית המשרד ״הסיפור השלם״, להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח, מתארת בעמוד אבני יסוד למידה ״ברצף כבר מגן הילדים, דרך בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון.״ לכן יש מקום למערך גם בכיתות ה ו-ו.
ולמה זה שייך לשעת חינוך ולא רק לשיעור היסטוריה: לפי המרחב הפדגוגי, ״נושא זה מתקשר לתפיסות חינוכיות שמשרד החינוך מקדם הנוגעות לראיית האחר, להיכרות עם תרבויות ועם עדות שונות ולמתן יחס של כבוד ואמפתיה לשונה.״ זה אותו ערך שעליו בנוי מפתח הלב כסלו: ערך השונות בכל שכבה, לוח לחודש ושיעור של 45 דקות, באותו חודש בדיוק. באותו עמוד של המשרד כתוב גם שכמחצית מתלמידי מערכת החינוך הם צאצאי הקהילות האלה.
מערך שיעור ליום היציאה והגירוש: מטרות
| מטרה | איך רואים שהיא הושגה |
|---|---|
| התלמידים יודעים מה הוחלט בכ״ט בנובמבר 1947, ולמה היום שאחריו נקבע ליום היציאה והגירוש | כל תלמיד יכול לומר במשפט אחד מה הקשר בין שני הימים |
| התלמידים מבינים שהסיבות לעזיבה היו שונות ממקום למקום | כל זוג מיין את 6 הכרטיסים, והסביר כרטיס אחד ששם בעמודה ״גם וגם״ |
| התלמידים מקשיבים לעדות של אדם אחד | כל זוג כתב שאלה לפני הצפייה, ובדק אחריה אם קיבל עליה תשובה |
| הכיתה מתכוננת לפגוש מנציח מורשת | בפתק היציאה כל תלמיד כתב שאלה אחת שהיה רוצה לשאול |
מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות
| זמן | שלב | מה המחנכת עושה |
|---|---|---|
| 0-10 | כ״ט בנובמבר: מה אתם כבר יודעים? | שואלת מה הכיתה יודעת על התאריך, ומסבירה בשלושה משפטים מה הוחלט |
| 10-20 | יום אחרי | מקריאה משפט אחד מעמוד המשרד, וכותבת על הלוח שמות של ארצות |
| 20-30 | יציאה, גירוש או גם וגם? | מחלקת 6 כרטיסים לכל זוג, והזוגות ממיינים לשלוש עמודות |
| 30-40 | עדות אחת | כל זוג כותב שאלה, והכיתה צופה בעדות אחת שהמחנכת בחרה מראש |
| 40-45 | שאלה למנציח מורשת | מחלקת פתק יציאה ואוספת אותו בלי שמות |
מפצלים לשני ימים? ביום ראשון, 29.11, עושים את שלבים 1 ו-2, כ-20 דקות. ביום שני, 30.11, עושים את שלבים 3 עד 5, כ-25 דקות, ופותחים במשפט אחד שמזכיר מה היה אתמול.
שלב 1 (0-10 דקות): כ״ט בנובמבר, הסבר לילדים
כתבו על הלוח ״29.11.1947״ ושאלו: מה אתם כבר יודעים על התאריך הזה? אספו שתיים או שלוש תשובות. אחר כך הסבירו בשלושה משפטים, לפי עמוד כ״ט בנובמבר במרחב הפדגוגי: בכ״ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל, מדינה יהודית ומדינה ערבית. ההחלטה קיבלה את הכינוי ״תוכנית החלוקה״. מנהיגי היישוב היהודי קיבלו את עקרונות התוכנית.
בהמלצה שלנו, בכיתות ה עד ו לא נכנסים כאן לגבולות של תוכנית החלוקה ולא לוויכוחים של היום. מספיק שהכיתה יוצאת עם משפט אחד: ב-29 בנובמבר 1947 האו״ם החליט שבארץ ישראל תקום מדינה יהודית.
שלב 2 (10-20 דקות): יום אחרי, מה עבר על הקהילות היהודיות בארצות ערב ובאיראן
עכשיו שאלו: ומה קרה באותן שנים ליהודים שגרו בארצות ערב ובאיראן? הקריאו את המשפט מעמוד המשרד: ״כמיליון יהודים בני הקהילות האלה סבלו מפרעות בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20 בעקבות הקמת מדינת ישראל ונאלצו לעזוב את ארצות מוצאם.״ לפי אותו עמוד, כמחציתם הגיעו למדינת ישראל בשנים הראשונות להקמתה, ושוכנו במעברות.
כתבו על הלוח כמה מהארצות שמופיעות בשמות של סרטוני המשרד באותו עמוד: תימן, לבנון, מצרים, עיראק, מרוקו, אלג׳יריה, תוניסיה, לוב ואיראן. סגרו את השלב בשאלה שפותחת את המיון: האם כל המשפחות האלה עזבו מאותה סיבה?
שלב 3 (20-30 דקות): יציאה, גירוש או גם וגם?
שאלו: בשם של היום יש שתי מילים, יציאה וגירוש. מה ההבדל ביניהן? אחרי שתיים או שלוש תשובות, חלקו לכל זוג את 6 הכרטיסים מהדף שבסוף העמוד. כל כרטיס מתאר מצב של משפחה. הכרטיסים נכתבו לצורך השיעור, והם לא מתארים משפחה מסוימת או מדינה מסוימת. הזוגות ממיינים אותם לשלוש עמודות: ״יציאה״, ״גירוש״ ו״גם וגם״.
אחרי המיון שאלו: איזה כרטיס היה הכי קשה למקם, ולמה? אין כאן תשובה נכונה אחת. המטרה היא לגלות שיש כרטיסים שמתאימים ליותר מעמודה אחת. אז הקריאו את המשפט של יד יצחק בן צבי, שמצוטט בעמוד המשרד: ״סיום הנוכחות היהודית בארצות השונות הוא נושא מורכב, והסיבות לו מגוונות ומשתנות ממדינה למדינה, ובין גלי הגירה שונים.״ המשפט שנכתב על הלוח, בניסוח לילדים: לא כל המשפחות עזבו מאותה סיבה. ולכן בשם של היום יש גם יציאה וגם גירוש.
שלב 4 (30-40 דקות): עדות אחת
בעמוד המשרד יש ארבעה סרטונים בסדרה ״מנציחי מורשת מספרים״: עדויות מתימן, מלבנון, ממצרים ומעיראק. צפו בהם קודם לבד ובחרו אחד, לפי האורך ולפי מה שמתאים לכיתה שלכם. אם הסרטון ארוך מעשר דקות, בחרו קטע.
לפני הצפייה כל זוג כותב שאלה אחת שהוא היה רוצה לשאול את העד. אחרי הצפייה שאלו: על איזו שאלה קיבלתם תשובה, ואיזו נשארה פתוחה? כאן נמצא החיבור האנושי של השיעור: ההיסטוריה עוברת ממספר גדול לאדם אחד, עם שם, בית ועיר.
לרקע של המחנכת: מחקר איכותני שנמשך שנה בשתי כיתות של תלמידי כיתות ד ו-ה בארצות הברית, האם לשטן פשוט נגמר המיץ? נקודת מבט היסטורית אצל תלמידי יסודי (ברטון, 1996, מאמר כנס ולא מאמר שפיט), מצא שרוב התלמידים הגיעו להבנה שלאנשים בעבר הייתה השקפת עולם שונה משלנו, ושהם מרוויחים מעיסוק מתמשך בנושא. מחקר נוסף, בדיקת היכולת של תלמידי יסודי ועל-יסודי לאמץ נקודת מבט היסטורית: בניית כלי מדידה תקפים ומהימנים (הויחן ועמיתים, 2014), בדק 1,270 תלמידים בהולנד בני 10 עד 17. לפי המחקר, גם תלמידים בסוף היסודי מסוגלים להסתכל על העבר מנקודת המבט של אנשים שחיו אז, והיכולת הזו עולה עם הגיל. המחקרים לא בדקו את השיעור הזה. הם רק מראים שהמשימה מתאימה לגיל.
שלב 5 (40-45 דקות): שאלה למנציח מורשת
חלקו פתק יציאה בשתי שורות: ״שאלה אחת שהייתי רוצה לשאול מנציח מורשת:״ ו״מילה אחת ששמעתי היום ולא הכרתי קודם:״. אספו את הפתקים בלי שמות. השאלות שעולות בפתקים הן חומר מוכן אם בית הספר מזמין עד, וזה כבר השלב הבא.
אם בית הספר מזמין מנציח מורשת
בעמוד המשרד יש ״מאגר שמי של מאה אנשי עדות שתוכלו להזמין כדי לשמוע את סיפורם.״ לפי אותו עמוד, מנהלים ומורים שרוצים להזמין מנציח מורשת נכנסים למאגר ויוצרים קשר ישירות עם מנציח המורשת הקרוב לבית הספר שלהם. בהמלצה שלנו, לפני המפגש סכמו עם האורח כמה זמן הוא מדבר, שלחו לו את השאלות מפתקי היציאה, ושאלו מה הוא מעדיף לא לפרט מול ילדים בגיל הזה.
קופסה למחנכת: כשיש בכיתה תלמידים שהמשפחה שלהם עלתה מארצות ערב או מאיראן
לפי המרחב הפדגוגי, כמחצית מתלמידי מערכת החינוך הם צאצאי הקהילות האלה. לכן השיעור עשוי לגעת בסיפור של משפחות של תלמידים בכיתה. ארבעה כללים בהמלצה שלנו:
- לא מבקשים מתלמיד לספר את הסיפור של המשפחה שלו, ולא מציגים אותו כ״הדוגמה״ של הכיתה.
- תלמיד שבוחר לשתף מקבל את המקום, אחרי שסיכמתם איתו מראש מה ייאמר.
- מי שרוצה לשאול בבית עושה את זה כהמשך רשות, לא כחלק מהשיעור. לפעילות שבנויה על חפץ מהבית ועל דף ראיון יש פעילות לשבוע העליות תשפ״ז: 45 דקות בשעת חינוך סביב החפץ מהבית.
- בכיתה שיש בה גם תלמידים ממשפחות ערביות, הניסוח של המשרד, שהסיבות מגוונות ומשתנות ממדינה למדינה, הוא מה ששומר על שיחה הוגנת. מדברים על מה שעבר על קהילות יהודיות, ולא מחפשים אשמים בתוך הכיתה.
התאמות לשכבות אחרות
| שכבה | מה משנים |
|---|---|
| כיתה ד | ההמלצה שלנו: מוותרים על מיון הכרטיסים, ומסתפקים בכ״ט בנובמבר, בשמות הארצות ובעדות אחת |
| כיתות ז עד ט | בעמוד המרחב הפדגוגי יש פעילויות שמסומנות לשכבות האלה, ביניהן ״הגירוש של הפליטים היהודים ממדינות ערב״ (כיתות ז-ט) |
למחנכת שרוצה להמשיך לשיחה על שייכות ועל מאיפה אני בא, יש מערך שיעור על זהות אישית לשעת חינוך: מעגלי השייכות שלי (45 דקות). מערכים נוספים לימי הלוח של נובמבר: מערך שיעור לחג הסיגד 2026: מה משרד החינוך מבקש, ו-45 דקות על חידוש הברית ויום הסובלנות הבינלאומי: מערך שיעור של 45 דקות, סובלנות זה לא לסבול הכול. כל החומרים נמצאים בחומרים למורים: מערכי שיעור, פעילויות וכלים בחינם.
יציאה, גירוש או גם וגם: כרטיסי מיון ופתק יציאה להדפסה
יציאה, גירוש או גם וגם: כרטיסי מיון ופתק יציאה להדפסה
הטבלה הראשונה היא 6 כרטיסי המיון: סט אחד לכל זוג, גוזרים לפי השורות. השנייה היא פתק היציאה, אחד לכל תלמיד. אין מדפסת? כותבים את ששת המשפטים על הלוח, והזוגות ממיינים במחברת.
| כרטיס | יציאה / גירוש / גם וגם |
|---|---|
| 1. משפחה שחלמה שנים לעלות לארץ ישראל, וארזה ברגע שהתאפשר | |
| 2. משפחה שקיבלה הוראה מהשלטון לעזוב את המדינה | |
| 3. משפחה שפחדה אחרי פרעות בעיר שלה, והחליטה לעזוב | |
| 4. משפחה שהילדים הגדולים שלה עלו קודם, וההורים הצטרפו אליהם | |
| 5. משפחה שרצתה להישאר, אבל החיים בעיר נעשו קשים יותר ויותר | |
| 6. משפחה שכל הקהילה סביבה עזבה, ולא רצתה להישאר לבד |
| פתק יציאה | |
|---|---|
| שאלה אחת שהייתי רוצה לשאול מנציח מורשת: | |
| מילה אחת ששמעתי היום ולא הכרתי קודם: |
הכרטיסים נכתבו לצורך השיעור ואינם מתארים משפחה או מדינה מסוימת. את פתקי היציאה אוספים בלי שמות, ולא מקריאים פתק של תלמיד מסוים בקול.
שאלות נפוצות על יום היציאה והגירוש
מתי יום היציאה והגירוש 2026?
יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן חל ב-2026 ביום שני, 30.11.2026, כ׳ בכסלו תשפ״ז. לפי החוק הוא מצוין בכל שנה ב-30 בנובמבר, ועובר ליום חמישי שלפניו רק כשהתאריך חל ביום שישי או בשבת. לפי החישוב שלנו, השנה הוא לא זז.
למה יום היציאה והגירוש חל ב-30 בנובמבר?
לפי כתבה בוואלה מ-2016, היום נקבע ל-30 בנובמבר כי הוא חל למחרת כ״ט בנובמבר, יום החלטת האו״ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.
איך מסבירים לילדים מה זה כ״ט בנובמבר?
לפי המרחב הפדגוגי, בכ״ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל, מדינה יהודית ומדינה ערבית, ומנהיגי היישוב היהודי קיבלו את עקרונות התוכנית. בכיתות ה עד ו מספיק בעינינו משפט אחד: באותו יום האו״ם החליט שבארץ ישראל תקום מדינה יהודית.
מה עושים בשעת חינוך ביום היציאה והגירוש ביסודי?
בחלק ״פעילויות לתלמידים״ בעמוד המרחב הפדגוגי, ארבע מתוך חמש הפעילויות מסומנות לכיתות ז ומעלה, ו״זוכרת אני״ מסומנת לכיתות ה עד ט. המערך בעמוד הזה הוא 45 דקות לכיתות ה עד ו: מה הוחלט בכ״ט בנובמבר, מה עבר על הקהילות היהודיות בארצות ערב ובאיראן, מיון כרטיסים של יציאה, גירוש או גם וגם, ועדות מצולמת אחת מסרטוני המשרד.
האם בית הספר חייב לציין את יום היציאה והגירוש?
החוק קובע ש״שר החינוך יעודד קיום פעילות חינוכית בקשר ליום האמור״. כלומר, הוא מבקש לעודד פעילות, ולא קובע מה כל בית ספר עושה. לפי המרחב הפדגוגי, את היום מציינים גם במערכת החינוך, ובעמוד של המשרד יש פעילויות, סרטונים ומאגר של אנשי עדות.
איך מזמינים מנציח מורשת לבית הספר?
בעמוד המרחב הפדגוגי יש מאגר שמי של מאה אנשי עדות שאפשר להזמין כדי לשמוע את סיפורם. מנהלים ומורים נכנסים למאגר ויוצרים קשר ישירות עם מנציח המורשת הקרוב לבית הספר שלהם. בהמלצה שלנו, שולחים לו מראש את השאלות שהכיתה כתבה בפתקי היציאה.
איך מדברים על היום בכיתה שיש בה תלמידים ממשפחות שעלו מארצות ערב או מאיראן?
לא מבקשים מתלמיד לספר את הסיפור של המשפחה שלו, ולא מציגים אותו כדוגמה של הכיתה. תלמיד שבוחר לשתף מקבל את המקום, אחרי שסיכמתם איתו מראש מה ייאמר. בעמוד המשרד כתוב שהסיבות לעזיבה מגוונות ומשתנות ממדינה למדינה, ולכן מדברים על מה שעבר על קהילות, ולא מחפשים אשמים בכיתה.
מי עומד מאחורי החומר הזה
החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות לגיבוש כיתתי. המסגרת נשענת על החוק, על עמודי המרחב הפדגוגי ועל המחקרים המקושרים בגוף העמוד. שלבי השיעור, כרטיסי המיון ופתק היציאה נכתבו לצורך השיעור ואינם לקוחים מכיתה מסוימת.
רוצים לבדוק מה מתאים לכיתה שלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר, ונחזור אליכם.
