חרם בתיכון: פרוטוקול לשבועיים למחנך הכיתה, בלי לחשוף את התלמיד

חרם בתיכון נראה אחרת מחרם בבית הספר היסודי: הוא שקט יותר, עובר בין מגמות, הקבצות, מסיבות וקבוצות שכבתיות, ולא פעם התלמיד המוחרם מבקש שאף מבוגר לא יתערב. לכן הפרוטוקול שלמטה בנוי סביב החלטה משותפת עם התלמיד: עשרה ימי לימוד, מיפוי שקט דרך המורים המקצועיים, שיחה שבה הוא בוחר מסלול שקט או פתוח, שינויים בשיבוצים ומעקב יומי קצר. הציוד: אין, רק שלושת הנספחים שבסוף העמוד.

מבט מהיר: חרם בתיכון בעמוד אחד

מה שונה בחרם בתיכון, ולמה הפרוטוקול של החטיבה לא מספיק

חרם בקרב בני נוער לא נגמר בצלצול. מניסיון העבודה בכיתות, ההבדל המרכזי הוא לא הגיל אלא המבנה: בתיכון המחנך פוגש את הכיתה שעה או שעתיים בשבוע, ורוב היום התלמידים מפוזרים במגמות ובהקבצות אצל מורים אחרים. חרם חברתי בקרב תלמידים בגיל הזה גם נשען פחות על מעשים גלויים ויותר על החלטות שקטות: את מי לא מזמינים, למי לא עונים, ליד מי לא יושבים.

לכן הפרוטוקול לא מתחיל בשיחה עם המחרימים ולא בשעת חינוך. הוא מתחיל בשאלה מה התלמיד מוכן שיקרה. אם אתם מחנכים בכיתה ז או ח, הפרוטוקול לחרם על ילדה בת 13 מתאים יותר לגיל.

שלב 1, ימים 1-2: מיפוי שקט דרך המורים המקצועיים

לפני שמדברים עם מישהו, אוספים תמונה משלושה מקורות. כל אחד מהם לוקח כמה דקות, ואף אחד מהם לא חושף את התלמיד.

• המורים המקצועיים. שלחו את נספח א לארבעה או חמישה מורים שמלמדים אותו במגמה, בהקבצה ובשיעורים כפולים. ההודעה לא מזכירה חרם ולא שמות של אחרים. היא שואלת שלוש שאלות: עם מי הוא עובד, איפה הוא יושב, והאם בוחרים בו.
• שתי תצפיות של חמש דקות. בכניסה לשיעור ובהפסקה הגדולה. מה שמחפשים: איפה הוא לבד, ואיפה לא. לא פעם יש מקום אחד שבו המצב טוב יותר, מגמה או חוג או חבר מכיתה אחרת. זה המשאב שתבנו עליו.
• נוכחות בחודש האחרון. היעדרויות בשעה הראשונה, אחרי סופי שבוע או בימים של פעילות שכבתית הן לפעמים הסימן הראשון, עוד לפני שמישהו מדבר.

רשמו הכול בנספח ג. בסוף יום 2 צריכה להיות לכם תשובה לשאלה אחת: האם זו הדרה שקבוצה מחליטה עליה, או תלמיד שיש לו מעט חברים אבל אף אחד לא פועל נגדו. השני צריך תמיכה אחרת, ולא את הפרוטוקול הזה.

שלב 2, יום 3: השיחה עם התלמיד, והוא בוחר את המסלול

20 דקות, בחדר שקט, בשעה שלא צמודה להפסקה גדולה ולא לפני מבחן. פותחים במה שראיתם, לא במה ששמעתם: ״שמתי לב שבעבודות במגמה אתה כמעט תמיד לבד. איך זה מבחינתך?״ אחר כך מקשיבים, בלי לפתור ובלי לשאול מי. המשפטים המלאים נמצאים בנספח ב, וגרסה מפורטת של השיחה הזו יש בפרוטוקול לשיחה עם תלמיד מוחרם.

בחלק השני של השיחה מציגים לו שתי דרכים לפעול, ונותנים לו לבחור:

שני דברים אומרים לו מראש, ביושר: הבחירה שלו קובעת את השיחות, אבל העדכון ליועצת קורה בכל מסלול. ואם יופיע סימן סכנה, ההגנה עליו קודמת לבקשה שלו. גם ההורים מעודכנים בתיאום איתו: הוא בוחר אם הוא יספר, אם אתם תתקשרו או שתעשו את זה יחד, ועד מתי בשבוע הראשון. אם הוא מסרב לכל דבר, אתם עדיין עושים את השינויים המבניים של שלב 4, כי הם לא חושפים אותו. ואם ההורים הם שפנו אליכם, יש תסריט לשיחה עם הורים על חרם.

שלב 3, ימים 4-6: שיחות עם מעגל ההשפעה (רק במסלול הפתוח)

הסדר חשוב: קודם שני תלמידים מהשוליים, כאלה שהולכים עם הקבוצה אבל לא מובילים אותה, עשר דקות לכל אחד. אחר כך המוביל או המובילה, חמש עשרה דקות. אם מתחילים במוביל, השוליים שומעים על השיחה ממנו, בגרסה שלו.

• עם השוליים מבקשים עזרה, לא הודאה: ״אני רואה שבעבודות במגמה הוא נשאר לבד. מה היה עוזר?״ תלמיד בתיכון שמתבקש לעזור מגיב אחרת מתלמיד שמרגיש שמאשימים אותו.
• עם המוביל מדברים על התנהגות ועל ההשפעה שלה, לא על פופולריות ולא על אופי. מציבים גבול ברור, קובעים מועד לבדיקה חוזרת ולא מבקשים ממנו להתנצל מול אחרים. שיחה מלאה, משפט אחרי משפט, יש בשיחת בירור עם תלמיד שמוביל חרם.

לפני כל שיחה כזו שואלים את התלמיד המוחרם אם זה בסדר מבחינתו. במסלול השקט אין שיחות כאלה בכלל.

שלב 4, ימים 5-10: שינויים מבניים שלא מחייבים להסביר כלום

בתיכון אי אפשר לבקש מתלמידים להיות נחמדים. אפשר לבנות את השגרה כך שהתלמיד המוחרם יהיה חלק מהעבודה, בלי שמישהו יצטרך להחליט לצרף אותו. זה החלק שעובד בשני המסלולים.

אל תעשו את כל השינויים ביום אחד. שניים או שלושה בשבוע, כך שזה ייראה כמו שגרה ולא כמו מבצע.

שעת חינוך בלי שמות, יום 7 (רק במסלול הפתוח)

30 דקות. אף אחד לא מוזכר, ואף מקרה לא לקוח מהכיתה. הנושא: מי מחליט מי בפנים.

אם רוצים שיעור מלא של 45 דקות, יש מערך שיעור על חרם חברתי, ולתלמידים שרוצים לעשות משהו ולא יודעים מה יש דף עבודה על העומד מהצד. ואם שעת החינוך של יום 7 נופלת על יום הזיכרון ליצחק רבין, אל תוותרו על אחת מהן: מערך השיעור ליום הזיכרון לרבין מוכן, ושעת החינוך של הפרוטוקול עוברת לשבוע שאחריו.

מה שקורה מחוץ לבית הספר: מסיבות, סופי שבוע ורשת

מחנך לא יכול לחייב תלמידים להזמין מישהו למסיבה, וגם לא כדאי לנסות. ניסיון כזה הופך את התלמיד המוחרם למי ש״כפו״ אותו, והוא משלם על זה. מה שכן בידיים שלכם:

• המרחבים של בית הספר, כלומר קבוצת הכיתה, הטיולים, האירועים והפעילות השכבתית, לא משמשים כלי להרחקה. על זה אתם אחראים, ושם אתם פועלים.
• פגיעה ברשת, כמו הודעות משפילות, הפצת תמונה, חשבון מזויף או חרם ברשתות החברתיות שמלווה בהשפלה, עוברת ליועצת ולהנהלה באותו יום, לפי נוהל בית הספר. מבקשים מהתלמיד או מההורים לשמור צילומי מסך, ולא מגיבים בעצמכם ברשת. הפירוט המלא נמצא בפרוטוקול לחרם שעובר לרשתות.
• ההשפעה על יום הלימודים, כלומר היעדרויות, ירידה בהגשת מטלות או בקשה לעבור כיתה, נרשמת בנספח ג ונבדקת ביום 10.

מעקב: ארבעה סימנים שבודקים כל יום

ביום 10 נפגשים איתו לשיחת סיכום של רבע שעה, ויש שלוש אפשרויות: ממשיכים עוד שבועיים באותו מסלול, עוברים מהמסלול השקט לפתוח, או מעבירים את הטיפול ליועצת ולהנהלה. החרם לא נסגר ביום 10 גם אם נרגע. ההמשך מפורט בפרוטוקול 30 יום אחרי חרם.

מתי מעבירים ליועצת ולהנהלה באותו יום

הפרוטוקול נעצר, ונוהל בית הספר קודם לו, בכל אחד מהמצבים האלה:

• איום, פגיעה פיזית או חשש לפגיעה.
• הפצה של תמונה או סרטון, תוכן מיני או חשבון מזויף.
• התלמיד מדבר על פגיעה עצמית, על חוסר טעם או על רצון להיעלם.
• היעדרות של כמה ימים ברצף, או סירוב להגיע לבית הספר.

במצבים האלה ההורים מעודכנים באותו יום, דרך היועצת. את זה אמרתם לתלמיד כבר ביום 3, ולכן זה לא מפתיע אותו.

שש טעויות שכדאי להימנע מהן בחרם בתיכון

1. לפנות לכיתה ולומר ״שמעתי שיש חרם על מישהו פה״. זה מסמן אותו מול כולם.
2. לזמן את המוביל ואת התלמיד המוחרם יחד לשיחת פיוס. בגיל הזה זה עלול להיגמר בהשפלה שקטה.
3. לדרוש מתלמידים לצרף אותו למסיבות או לקבוצות פרטיות.
4. להתקשר להורים לפני שהתלמיד יודע, חוץ ממצב סכנה.
5. לטפל לבד, בלי לעדכן את היועצת ואת רכז השכבה.
6. לסגור את הנושא ביום 10 כי נהיה שקט.

מחר בבוקר: חמש פעולות ראשונות

1. שולחים את נספח א לארבעה או חמישה מורים מקצועיים.
2. מעדכנים את היועצת במשפט אחד: מה ראיתם, ומתי תדברו עם התלמיד.
3. בודקים את הנוכחות שלו בחודש האחרון.
4. קובעים איתו שיחה ליום 3, בשעה שלא צמודה להפסקה גדולה.
5. מדפיסים את נספח ג ומתחילים למלא אותו כבר היום.

נספח א: הודעה למורים המקצועיים

סבב ראשון, יום 1:

היי, אני מחנך הכיתה של [שם התלמיד]. אני בודק איך הוא משתלב השנה בשיעורים השונים, ואשמח לשלוש תשובות קצרות מהשיעורים שלך: עם מי הוא עובד בזוגות או בקבוצות? איפה הוא יושב? האם תלמידים בוחרים לעבוד איתו? אין צורך לשאול אותו או את הכיתה, רק מה שאתה רואה. תודה.

סבב שני, יום 8:

תודה על התשובות מלפני שבוע. שמתי לב לשינוי כלשהו בעבודה שלו עם אחרים, לטובה או לרעה? ואם ביקשתי ממך לשבץ אותו בקבוצה מסוימת, איך זה הלך?

שימו לב: ההודעה לא מזכירה חרם, לא נוקבת בשמות של תלמידים אחרים ולא נשלחת בקבוצה של כל המורים.

נספח ב: משפטים מוכנים לשלוש השיחות

נספח ג: דף מעקב לשבועיים

להדפסה. ממלאים שתי דקות בסוף כל יום, ומביאים לשיחה עם היועצת ביום 10.

מסלול שנבחר ביום 3: שקט / פתוח. הורים עודכנו ביום: ___. יועצת עודכנה ביום: ___.

התאמות לפי שכבה

שאלות נפוצות על חרם בתיכון

איך יודעים שזה חרם בתיכון ולא תלמיד שפשוט אין לו הרבה חברים?

חרם הוא החלטה של קבוצה, גלויה או שקטה, להרחיק תלמיד אחד: לא עונים לו, לא בוחרים בו לעבודות, משתיקים אותו, ומי שמתקרב אליו משלם על זה. לתלמיד שיש לו מעט חברים אבל אף אחד לא פועל נגדו צריך תמיכה אחרת. בשני המקרים מתחילים במיפוי השקט של ימים 1-2.

מה עושים כשהתלמיד מבקש שלא אתערב?

מכבדים את הבקשה לגבי השיחות עם תלמידים אחרים, ומסבירים לו מה כן קורה: שינויים בשיבוצים שלא חושפים אותו, ועדכון ליועצת שקורה בכל מסלול. אם יש סימן סכנה, ההגנה עליו קודמת לבקשה, ואת זה אומרים לו מראש ביום השיחה.

האם צריך לעדכן את ההורים של תלמיד בתיכון?

כן, אבל בתיאום איתו: הוא בוחר אם הוא יספר, אם המחנך יתקשר או שיעשו את זה יחד, ועד מתי בשבוע הראשון. מצב סכנה הוא החריג, ואז ההורים מעודכנים באותו יום דרך היועצת ולפי נוהל בית הספר.

מה המחנך יכול לעשות עם מה שקורה במסיבות ובסופי שבוע?

לא לחייב אף אחד להזמין אותו, כי זה מסמן אותו ופוגע בו. כן לוודא שהמרחבים של בית הספר, כמו קבוצת הכיתה, הטיולים והאירועים, לא משמשים להרחקה, ולהעביר כל פגיעה ברשת ליועצת ולהנהלה באותו יום.

כמה זמן לוקח לטפל בחרם?

הפרוטוקול עצמו נמשך עשרה ימי לימוד, וביום העשירי מחליטים אם ממשיכים, מחליפים מסלול או מעבירים ליועצת. גם כשנהיה שקט, ממשיכים במעקב קצר לפחות חודש, כי חרם שנרגע יכול לחזור במקום אחר.

מי עומד מאחורי החומר הזה

החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות מניעת חרמות. סדר השלבים, שני המסלולים והמשפטים בנספחים נכתבו לצורך הפרוטוקול, אינם לקוחים מכיתה מסוימת ונשענים על ניסיון מעשי ולא על מחקר מסוים. הוא לא מחליף את נוהל בית הספר ואת שיקול הדעת של היועצת, ובכל מקרה של סכנה הם קודמים לו. אם זה הטיפול בחרם חברתי הראשון שלכם השנה, כדאי לקרוא גם את הפרוטוקול הכללי לחרם בכיתה.

כשחרם בין תלמידים כבר חוצה כיתות ומגמות, סדנת מניעת חרמות לבית ספר מופיעה במאגר גפ״ן במסלול הירוק בתוכנית 56427, הרשומה לחטיבות ביניים. תיכון מוזמן לפנות אלינו לפני ההזמנה. וכשהשכבה צריכה חוויה משותפת שמערבבת את הקבוצות, פעילות ODT לגיבוש כיתה בנויה בדיוק לזה. עוד פרוטוקולים, מערכי שיעור ודפי עבודה מרוכזים במרכז החומרים למורים.

החומר הזה מבוסס על הסדנאות שאנחנו מעבירים בבתי ספר — רוצים שנעביר את זה אצלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר