מה שואלים בישיבת פתיחת שנה לצוות? שלוש שאלות למנהל לפני שהתלמידים נכנסים

שלוש שאלות: מי בצוות הזה עדיין לא מרגיש שייך, מי נכנס השנה לכיתה שהוא חושש ממנה, ולמי פונים בשעה שמונה ורבע בבוקר כשמתפוצץ אירוע חברתי. ישיבת פתיחת שנה לצוות מוקדשת כמעט תמיד לנהלים, למערכת ולחלוקת הכיתות, וכל אלה נחוצים, אבל אף אחד מהם לא אומר למנהל באיזה מצב נמצא הצוות שהוא שולח מחר לכיתות. שלוש השאלות שלמטה עושות את זה בעשרים דקות, והן לא המצאה שיווקית: הן נגזרו מהממדים שכלי המדידה הרשמי של מערכת החינוך בודק אצל אנשי החינוך עצמם.

למה ישיבת פתיחת שנה לצוות מתחילה בשאלות, ולא בעדכונים?

כי מערכת החינוך עצמה כבר הכריעה שמצב אנשי החינוך הוא נתון שמודדים, ולא הרגשה שמניחים. הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ״ה) מעמידה לבתי הספר כלי בשם שאלון אח״מ (אקלים חינוכי מיטבי) לצוותי ההוראה, שפותח על ידי שפ״י וראמ״ה. וכך מנוסחת מטרתו בעמוד הכלי הרשמי:

״שאלון אח״מ המחודש לצוותי החינוך נועד לספק למנהל וצוות בית הספר תמונת מצב רחבה ומעמיקה על תחושת השייכות, המוגנות, מערכות היחסים וההתמודדות של אנשי החינוך עם אתגרים חברתיים ורגשיים בקרב התלמידים בכיתה ובבית הספר.״

שאלון אח״מ (אקלים חינוכי מיטבי) לצוותי ההוראה, אתר ראמ״ה

שימו לב למה שהמשפט הזה עושה: הוא מודד שייכות ומוגנות אצל המורים, לא אצל התלמידים. עוד עולה מעמוד הכלי שהשאלון מאפשר לזהות דפוסים מערכתיים, לאתר חוזקות ואתגרים ולקדם תוכנית התערבות מבוססת נתונים ברמה המוסדית, ושהוא כלי פנימי שתוצאותיו מועברות רק למנהל בית הספר.

הבהרה חשובה: אח״מ הוא כלי שעומד לרשות בתי הספר, ולא חובה בעלת מועד קבוע בפתיחת השנה. שלוש השאלות שלמטה גם אינן שאלות מתוך השאלון ואינן ניסוח של משרד החינוך; הן נגזרו מהממדים שהכלי מודד, כדי שאפשר יהיה לשאול אותן בעל פה, בישיבה, בלי מערכת ובלי לוח זמנים.

שאלה 1: מי בצוות הזה עדיין לא מרגיש שייך?

הממד הראשון שהכלי הרשמי מודד הוא תחושת השייכות של אנשי החינוך. בפועל, בכל ישיבת פתיחת השנה בחדר המורים יושבים שלושה סוגי אנשים שהשייכות שלהם אינה מובנת מאליה: מורה חדש שהגיע השבוע, מורה מקצועי שמלמד מעט שעות ואינו נוכח בישיבות השכבה, ומורה ותיק שעבר השנה שכבה או תפקיד ואיבד את הקבוצה שאליה השתייך.

איך שואלים בפועל: לא ״מי מרגיש לא שייך״, כי על שאלה כזו אף אחד לא מרים יד. שואלים: ״מי מכם לא יודע השנה למי הוא שייך מבחינה מקצועית, לאיזו ישיבה, לאיזה צוות, ומי עובר איתו על מה שקורה בכיתה?״ זו שאלה ארגונית שאפשר לענות עליה בלי להיחשף.

מה עושים עם התשובה: משייכים כל אדם שהרים יד לצוות אחד מוגדר עם מפגש קבוע ביומן, ולא ל״דלת פתוחה״. שייכות שלא נכנסה למערכת השעות אינה קיימת בפועל.

שאלה 2: מי נכנס השנה לכיתה שהוא חושש ממנה?

הממד השני הוא מוגנות. זו השאלה שהכי קשה לשאול במליאה של ישיבת צוות בפתיחת שנה, והכי יקר לא לשאול. יש מורים שמקבלים בפתיחת שנה כיתה עם היסטוריה: קבוצה שהתפרקה, שכבה שמורה עזב באמצע השנה שעברה, כיתה שהמוניטין שלה מגיע לחדר המורים לפני הצלצול הראשון. מורה שנכנס לשם לבד, בלי שאמר את זה בקול, יבלה את ספטמבר בהישרדות במקום בבנייה.

איך שואלים בפועל: בשאלה על הכיתה ולא על האדם. ״אילו כיתות אנחנו יודעים שנכנסות השנה עם קושי חברתי מוכר?״ ואז, בשיחה אישית קצרה ולא במליאה: ״מה אתה צריך ממני כדי להיכנס לשם בשקט?״ ההפרדה בין הפומבי לאישי היא כל ההבדל בין תשובה אמיתית לשתיקה מנומסת.

מה עושים עם התשובה: לכל כיתה שסומנה, שם של איש צוות שני שנכנס איתה לתמונה (יועצת, רכז שכבה או מחנך מקביל) ותאריך אחד ביומן שבו בודקים מה קרה. אם התשובות מצביעות על קושי חברתי חוזר, זה הרגע לתכנן התערבות קבוצתית ולא להמתין לאירוע. אפשר להיעזר גם במדד תחושת השייכות וסקר האקלים הכיתתי כדי לראות את התמונה במספרים ולא רק בתחושות.

שאלה 3: למי פונים בדקות הראשונות של אירוע חברתי?

הממד השלישי הוא ההתמודדות של אנשי החינוך עם אתגרים חברתיים ורגשיים. רוב האירועים החברתיים בבית ספר אינם קורים בישיבה מתוכננת אלא בהפסקה, בכניסה לשיעור, בקבוצת הוואטסאפ של ההורים בלילה. השאלה אינה אם המורים יודעים מה נכון לעשות, אלא אם הם יודעים למי הם פונים בשלוש הדקות הראשונות, לפני שהאירוע מתגלגל.

איך שואלים בפועל: באירוע קונקרטי. ״תלמידה מגיעה אליכם בהפסקה ואומרת שכל הכיתה הוציאה אותה מהקבוצה. מה אתם עושים בעשר הדקות הבאות, ולמי אתם מדווחים?״ התשובות בחדר יהיו שונות זו מזו, וזה בדיוק הממצא.

מה עושים עם התשובה: קובעים בישיבה עצמה נתיב אחד ברור: מי מקבל את הדיווח הראשון, תוך כמה זמן, ומי מעדכן הורים. נתיב אחד שכל הצוות יודע לדקלם עדיף על נוהל מפורט שאף אחד לא פתח.

שלוש השאלות במבט אחד

ומה אומרים בדקה הראשונה של הישיבה?

בפתיחת מפגש פתיחת שנה עם צוות המורים צריך משפט אחד שמסביר למה שואלים את השאלות, אחרת הצוות שומע ביקורת במקום הזמנה. משפט שעובד: ״לפני שנדבר על התלמידים, אני רוצה לדעת באיזה מצב אנחנו נכנסים לשנה. שלוש שאלות, ואף תשובה לא נרשמת בשום מקום.״ מי שמחפש עוד ניסוחים מוכנים לרגעים האלה ימצא אצלנו אוסף של משפטים לפתיחת שנת הלימודים שאפשר לקחת מהם ישירות.

אחרי השאלות: מה עושים עם מה שעלה

ישיבת היערכות לצוות ההוראה שמסתיימת בלי המשך הופכת לתסכול. שלוש התשובות שקיבלתם מצביעות בדרך כלל על אותו צורך: הצוות צריך זמן משותף שאינו ישיבה. זה בדיוק התפקיד של פעילות פתיחת שנה לצוות ההוראה, מערך מוכן ליום ההיערכות, שנותן מבנה מדויק לזמן הזה. מי ששוקל יום שלם ולא שעה ימצא את השיקולים במדריך יום היערכות מורים ויום גיבוש לצוות.

הסדר חשוב: קודם השאלות, אחר כך הפעילות. מנהל שיודע מה חסר לצוות שלו בוחר פעילות שנוגעת בדבר הנכון, ולא פעילות שממלאת שעה ביומן.

שאלות נפוצות

מה עושים בישיבת פתיחת השנה עם צוות המורים?

בישיבת פתיחת השנה מומלץ להקדיש חלק מהזמן לא לעדכונים תפעוליים אלא לשלוש שאלות על מצב הצוות עצמו: מי בצוות עדיין לא מרגיש שייך, מי נכנס השנה לכיתה שהוא חושש ממנה, ולמי פונים כשמתפוצץ אירוע חברתי באמצע הבוקר. שלוש השאלות האלה נגזרו מהממדים שכלי המדידה הרשמי לצוותי הוראה בודק, והן נותנות למנהל תמונת פתיחה שאין לו דרך אחרת להשיג.

מה זה שאלון אח״מ לצוותי ההוראה?

שאלון אח״מ (אקלים חינוכי מיטבי) לצוותי ההוראה הוא כלי שפותח על ידי שפ״י וראמ״ה, ולפי עמוד הכלי הרשמי הוא נועד לספק למנהל ולצוות בית הספר תמונת מצב על תחושת השייכות, המוגנות, מערכות היחסים וההתמודדות של אנשי החינוך עם אתגרים חברתיים ורגשיים. זהו כלי שמודד את אנשי החינוך עצמם, ולא רק את התלמידים.

איך מנהל בודק את מצב הצוות לפני פתיחת השנה?

בשיחה מובנית, לא בתחושת בטן. מנהל שמגדיר מראש שלוש שאלות, מקצה להן זמן בישיבה, ורושם לעצמו מה נאמר ומה לא נאמר, מגיע ליום הראשון עם מפה של הצוות. הכלי הרשמי של שפ״י וראמ״ה מאפשר לזהות דפוסים מערכתיים ולבסס תוכנית עבודה על נתונים ברמת המוסד, והשיחה בישיבה היא הגרסה המהירה שלו לימים שלפני פתיחת השנה.

מי רואה את תוצאות שאלון אח״מ לצוותי ההוראה?

לפי עמוד הכלי הרשמי של ראמ״ה, השאלון הוא פנימי ותוצאותיו מועברות רק למנהל בית הספר. המשמעות הניהולית היא שהמנהל הוא זה שמחליט מה נעשה עם התמונה שמתקבלת, וזו בדיוק הסיבה שכדאי לו להיכנס לישיבת הפתיחה עם שאלות מוכנות מראש.

מה ההבדל בין ישיבת פתיחת שנה לצוות לבין פעילות גיבוש לצוות?

ישיבת פתיחת שנת הלימודים היא השיחה הניהולית שבה המנהל מברר איפה הצוות עומד; פעילות גיבוש היא הכלי החווייתי שמטפל במה שהתברר. השתיים לא מחליפות זו את זו: השיחה בלי פעילות נשארת אבחנה על הנייר, ופעילות בלי שיחה מקדימה עלולה לגעת בדיוק לא במקום שכואב. הסדר המומלץ הוא לשאול קודם ולתכנן אחר כך.

הצעד הבא

נשארו ימים ספורים עד פתיחת השנה. אם אחרי שלוש השאלות אתם מזהים שהצוות שלכם צריך יותר מישיבה, פעילות גיבוש לצוות ההוראה בהתאמה למה שעלה בשיחה נותנת לזה הזדמנות אמיתית. השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר ונחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לגודל הצוות ולזמן שיש לכם.