יום ההוקרה לפצועי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה יצוין השנה במערכת החינוך ביום חמישי, ט״ז בכסלו תשפ״ז, 26.11.2026, לפי המרחב הפדגוגי ושפ״י. מועד הקבע הוא י״ז בכסלו, ולפי החישוב שלנו הוא יוצא השנה ביום שישי, 27.11.2026. למטה מערך שיעור ל-45 דקות לשעת חינוך בכיתות ד עד ו, ״פציעה שרואים ופציעה שלא רואים״: מיון כרטיסים, שיחה על מה עוזר למי שנפגע לחזור לשגרה, וגלויה שכל תלמיד כותב. בסוף יש קופסה למחנכת, כשיש בכיתה תלמיד שבן משפחתו פצוע. המערך לא מלמד מושגים קליניים ולא מבקש מאף תלמיד לספר על המשפחה שלו. הכרטיסים, דף הגלויה ופתק היציאה נמצאים בסוף העמוד, עם כפתור הדפסה.
| מה זה | פרטים |
|---|---|
| אורך | 45 דקות, שעת חינוך אחת |
| שכבה | כיתות ד עד ו, עם התאמות לכיתות ב עד ג ולכיתות ז עד ט בהמשך העמוד |
| מתי | בשבוע של 26.11.2026, או ביום עצמו |
| ציוד | לוח וטושים, סט של 8 כרטיסים לכל זוג, דף גלויה ופתק יציאה לכל תלמיד (בהמשך העמוד, עם כפתור הדפסה) |
| הכנה | שיחה קצרה עם היועצת, הדפסה וגזירה של הכרטיסים, ושתי עמודות על הלוח: ״רואים מבחוץ״ ו״לא רואים מבחוץ״ |
| מה יוצא בסוף | גלויה אישית מכל תלמיד, ורשימה כיתתית של ״מה עוזר למי שנפגע לחזור לשגרה״ |
יום ההוקרה לפצועי צה״ל 2026: מתי מציינים בבית הספר, ולמה בי״ז בכסלו?
בעמוד יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה בשעת חינוך במרחב הפדגוגי, בשורת הטקס, כתוב שהיום יצוין השנה במערכת החינוך בט״ז בכסלו תשפ״ז, 26.11.2026. אותו תאריך מופיע בכותרת העמוד של שפ״י, יום ההוקרה לפצועי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה. בעמוד מעגל השנה, יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, מופיע תאריך הלוח: 27 בנובמבר 2026, י״ז בכסלו תשפ״ז. י״ז בכסלו יוצא השנה ביום שישי, ובבתי הספר מציינים את היום ביום חמישי שלפניו.
למה דווקא י״ז בכסלו: לפי עמוד מעגל השנה, זה התאריך העברי של 29 בנובמבר 1947, היום שבו עצרת האומות המאוחדות החליטה על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל. היום התחיל כיוזמה מקומית של תנועת בני עקיבא בדרום, וביולי 2014 החלטת ממשלה הפכה אותו ליום ממלכתי. בחוזר המנכ״ל, הוראת קבע 0463, יום הוקרה לפצועי צה״ל ולנפגעי פעולות איבה, מופיעים מספר ההחלטה, 1814, והתאריך שלה, 6.7.2014. התחולה של החוזר היא כלל מוסדות החינוך.
מה החוזר ממליץ לבית ספר יסודי: למידה חברתית ערכית בנושא, עם דגש על ״ערבות הדדית, לכידות ושייכות״. החוזר ממליץ גם להכיר את הפצועים בקהילה ולקדם יוזמה של הנהגות התלמידים, ומפנה לתכנים במרחב הפדגוגי, במפתח הל״ב ליסודי. המערך שלמטה בנוי על הדגשים האלה: שייכות של מי שנפגע, ומה הכיתה יכולה לעשות בשבילו.
לפני השיעור: שיחה קצרה עם היועצת
בחוזר 0463 כתוב: ״חשוב להיוועץ ביועצי בתי הספר או בפסיכולוגים לגבי תלמידים במעגלי פגיעה שונים, מאפייני הכיתה והאקלים הכיתתי״. בפועל זו שאלה אחת שהמחנכת שואלת את היועצת: יש בכיתה שלי תלמיד שהיום הזה נוגע בבית שלו, ומה המשפחה שלו מוכנה שייאמר? אם יש תלמיד כזה, קראו קודם את הקופסה למחנכת בהמשך העמוד.
בעמוד של שפ״י, שנכתב לתלמידי העל-יסודי, יש משפט שמתאים בעינינו גם לכיתות ד עד ו: ״את פעילויות יום ההוקרה יש לנהל ברגישות ובהתאמה לצורכי התלמידים, תוך מתן מקום למגוון תחושות ותגובות.״ המערך הזה לא מחליף את יום הזיכרון ל7 באוקטובר בכיתה, שעוסק בזיכרון ובאובדן. כאן מדברים על אנשים שחיים עם פציעה, ועל מה שעוזר להם.
מערך שיעור ליום ההוקרה: מטרות השיעור
| מטרה | איך רואים שהיא הושגה |
|---|---|
| התלמידים מבינים שיש פציעות שרואים ופציעות שלא רואים | כל זוג מיין את 8 הכרטיסים לשתי העמודות, והסביר כרטיס אחד שהיה קשה למיין |
| התלמידים יודעים לומר מה עוזר למי שנפגע לחזור לשגרה | על הלוח יש רשימה כיתתית של ״מה עוזר״ ו״מה פחות עוזר״ |
| הכיתה מוקירה בצורה אישית ומדויקת | כל תלמיד כתב גלויה בת שלוש שורות |
| התלמידים מחברים את היום לערבות הדדית בכיתה | בפתק היציאה כתוב דבר אחד שהתלמיד יכול לעשות השבוע בשביל מישהו שקשה לו |
מהלך השיעור: 45 דקות לפי דקות
| זמן | שלב | מה המחנכת עושה |
|---|---|---|
| 0-5 | מה זה להוקיר? | כותבת על הלוח ״הוקרה״, שואלת שאלה אחת ומסבירה בשני משפטים מה היום |
| 5-15 | פציעה שרואים ופציעה שלא רואים | מחלקת 8 כרטיסים לכל זוג, והזוגות ממיינים אותם לשתי עמודות |
| 15-27 | מה עוזר לחזור לשגרה? | מציגה מקרה דמיוני של ילד שחוזר לבית הספר, והכיתה בונה על הלוח ״מה עוזר״ ו״מה פחות עוזר״ |
| 27-40 | גלויה בשלוש שורות | שואלת ״מה הייתם רוצים לשמוע?״, וכל תלמיד כותב גלויה |
| 40-45 | פתק יציאה | מחלקת פתק יציאה ואוספת אותו בלי שמות |
שלב 1 (0-5 דקות): מה זה להוקיר?
כתבו על הלוח את המילה ״הוקרה״ ושאלו: מה ההבדל בין להגיד תודה לבין להוקיר? תנו לשתיים או שלוש תשובות. אחר כך הסבירו בשני משפטים: השבוע מציינים בכל בתי הספר את יום ההוקרה לפצועים, חיילים שנפצעו ואזרחים שנפגעו בפעולות איבה. לפי חוזר המנכ״ל, הם מתמודדים בשגרת החיים עם אתגרים, מוגבלויות וקשיים בעקבות הפציעה. בגיל הזה לא צריך יותר מזה כדי להתחיל.
שלב 2 (5-15 דקות): פציעה שרואים ופציעה שלא רואים
חלקו לכל זוג את 8 הכרטיסים מהדפים שבסוף העמוד. הזוגות ממיינים אותם לשתי עמודות: ״רואים מבחוץ״ ו״לא רואים מבחוץ״. הכרטיסים עוסקים בדברים יומיומיים ולא בפציעות קרב: יד בגבס, שריטה בברך, כאב ראש, עצב אחרי שחבר טוב עבר דירה. אחרי המיון שאלו: היה כרטיס שקשה היה להחליט לאיזו עמודה הוא שייך? איך אפשר לדעת שלמישהו כואב, כשלא רואים כלום? המשפט שנכתב על הלוח: לא תמיד אפשר לדעת מבחוץ מה מרגיש מי שנפגע.
עכשיו חברו ליום ההוקרה: גם אצל הפצועים יש פציעות שרואים ויש פציעות שלא רואים. שפ״י כותב על פצועים רבים, בגוף ובנפש, שעדיין נמצאים בתהליכי שיקום והחלמה. לכיתות ד עד ו מספיק משפט אחד: יש פצועים שנראים בסדר מבחוץ, ובפנים עדיין קשה להם. בהמלצה שלנו לא נכנסים לשמות של אבחנות, ומי שרוצה לשאול עוד מופנה ליועצת. אם כרטיס מסוים קרוב מדי למה שתלמיד עובר עכשיו, הוציאו אותו מהסט לפני השיעור.
לרקע של המחנכת, לא לכיתה: הסקירה כשהורה נפצע או נהרג בקרב (הולמס, ראוך וקוזה, 2013), שעוסקת במשפחות של אנשי צבא בארצות הברית, מבחינה בין פציעות נראות לבין פציעות בלתי נראות, גופניות ונפשיות. לפי הסקירה, את האחרונות מאבחנים לא פעם רק חודשים רבים אחרי החזרה מהמלחמה, ולפעמים לא מאבחנים אותן בכלל.
שלב 3 (15-27 דקות): מה עוזר למי שנפגע לחזור לשגרה?
הציגו מקרה דמיוני: ילד מהשכבה חוזר לבית הספר אחרי תקופה ארוכה בבית חולים, עם קביים. שאלו: מה יעזור לו ביום הראשון? ומה פחות יעזור? רשמו על הלוח שתי עמודות, ״מה עוזר״ ו״מה פחות עוזר״, וכתבו כל רעיון שעולה. אם הכיתה נתקעת, אלה דוגמאות שלנו:
| מה עוזר | מה פחות עוזר |
|---|---|
| להזמין אותו למשחק שהוא יכול להשתתף בו | לבהות בקביים |
| לשאול ״רוצה עזרה?״ ולקבל גם ״לא״ | לעשות במקומו כל דבר בלי לשאול |
| לדבר איתו על דברים רגילים | לשאול אותו שוב ושוב מה קרה |
| לשמור לו מקום בקבוצה | לוותר עליו מראש, כי ״הוא בטח לא יכול״ |
אחרי הרשימה חברו חזרה ליום ההוקרה. בחוזר 0463 ההוקרה מכוונת ״למאבקם היום-יומי בניסיון לקיים חיים מלאים ופוריים״, ומטרת היום לפי החוזר היא גם לעורר מחויבות לשילוב הפצועים בקהילה ובחברה. זה בדיוק מה שהכיתה כתבה עכשיו על הלוח, רק בקטן. אם הכיתה כבר עשתה את מערך שיעור על ערבות הדדית לשעת חינוך, זה המקום להזכיר אותו.
שלב 4 (27-40 דקות): גלויה בשלוש שורות
בעמוד שעת החינוך של המרחב הפדגוגי מופיעה גלויה של המשרד לתשפ״ז, בגרסה לממלכתי ובגרסה לחמ״ד, ולצידה ההצעה: ״לאחר פעילות בנושא יום ההוקרה, התלמידים יכתבו מכתב או גלויה לחיזוק פצועי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה״. לפני הכתיבה שאלו את הכיתה: מה הייתם רוצים לשמוע, אם אתם הייתם מקבלים את הגלויה?
בדף הגלויה שבסוף העמוד יש שלוש שורות: ״תודה על…״, ״אני מאחל/ת לך…״ ו״ועוד משהו קטן עליי:…״. השורה השלישית היא הלב של הגלויה. היא הופכת אותה ממכתב כללי למכתב מילד מסוים, וזה חיבור אנושי. כותבים שם פרטי בלבד. את דרך המסירה מתאמים עם רכז/ת החינוך החברתי. מי שרוצה להעמיק בניסוח התודה ימצא מבנה של תודה מדויקת במערך שיעור על הכרת תודה לשעת חינוך.
שלב 5 (40-45 דקות): פתק יציאה
פתק היציאה הוא שתי שורות: ״דבר אחד שאני יכול/ה לעשות השבוע בשביל מישהו שקשה לו:״ ו״מילה אחת שאני לוקח/ת מהשיעור:״. אספו את הפתקים בלי שמות, וקראו אותם אחרי השיעור. השאירו על הלוח עד סוף השבוע את המשפט משלב 2: לא תמיד אפשר לדעת מבחוץ מה מרגיש מי שנפגע.
קופסה למחנכת: כשיש בכיתה תלמיד שבן משפחתו פצוע
חוזר מנכ״ל 0472, ליווי תלמידים בעקבות משבר מתמשך, בתוקף מ-30.3.2026, מקדיש את סעיף 3.1 לתלמיד שמתמודד עם מחלה או פציעה מתמשכת של בן משפחה: הורה, אח או אחות. שלושה משפטים משם מכתיבים איך מעבירים את השיעור הזה:
- ״חשוב שתהיה לתלמיד דמות משמעותית במוסד החינוך״, שאיתה הוא יכול לדבר בכנות.
- ״תלמיד עלול להצניע את צרכיו הפיזיים והרגשיים כדי שלא להכביד על בני משפחתו״. תלמיד שנראה רגוע בשיעור לא בהכרח רגוע.
- שיתוף של כלל התלמידים או כלל ההורים נעשה ״רק בהסכמת המשפחה או נציגה״.
החוזר מוסיף שחשוב מדי פעם לחזור ולפנות לתלמיד ולהציע תמיכה באופן ישיר, ולהיות קשובים לשיח שמתקיים בבית הספר איתו או עליו. מה זה אומר בשיעור, בהמלצה שלנו:
| מתי | מה עושים |
|---|---|
| לפני השיעור | מדברים עם היועצת ועם המשפחה, ושואלים את התלמיד עצמו אם הוא רוצה להיות בשיעור, או לעשות בזמן הזה משהו אחר עם היועצת |
| במיון הכרטיסים | בודקים אם יש כרטיס שקרוב מדי למה שהוא עובר, ומוציאים אותו מהסט |
| בזמן השיחה | לא מזכירים את המשפחה שלו מול הכיתה, ולא מבקשים ממנו לספר. אם הוא בוחר לשתף, נותנים לו, אחרי שסיכמתם איתו מראש מה ייאמר |
| אחרי השיעור | פונים אליו ישירות בימים הבאים, ומקשיבים למה שנאמר עליו בהפסקות |
אם בית הספר מזמין פצוע לשיחה
סעיף 5 בחוזר 0463 עוסק בהכנה למפגש. כתוב שם: ״לקראת המפגש עם פצועי צה״ל ועם נפגעי פעולות איבה נבקש שתתקיים הכנה רגשית בהובלת יועצי בית הספר״, וגם ״יש להכין את המרצה כדי להתאים את תוכני המפגש לשכבות הגיל השונות״. לכיתות ד עד ו זה אומר בעיקר שיחה מקדימה עם האורח: כמה זמן, אילו שאלות סביר שישאלו, ומה הוא מעדיף לא לפרט.
מחקרים על עמדות של ילדים כלפי מוגבלות, לא על פצועי צה״ל, מצאו שמפגש ישיר משפר עמדות. במטא-אנליזה התערבויות שמשתמשות במגע עם אנשים עם מוגבלות לשיפור עמדות של ילדים כלפי מוגבלות (ארמסטרונג ועמיתים, 2017) נכללו 12 מחקרים על התערבויות בבתי ספר. מפגש ישיר ומגע עקיף שיפרו את עמדות הילדים, ולמגע דרך מדיה לא נמצאה ראיה. במחקר נוסף של אותה קבוצה, המגע של ילדים עם אנשים עם מוגבלות ועמדותיהם כלפי מוגבלות (2016), השתתפו 1,881 ילדים בני 7 עד 16 מ-20 בתי ספר בדרום-מערב אנגליה, והקשר בין מגע לעמדות היה חזק יותר אצל ילדים בבית הספר היסודי מאשר בעל-יסודי. זה מחקר מתאם, לא ניסוי. בעינינו המסקנה צנועה: מפגש מוכן היטב עדיף על סרטון, ובסרטון שבוחרים להקרין צופים קודם לבד.
התאמות לשכבות אחרות
| שכבה | מה משנים |
|---|---|
| כיתות ב עד ג | ההמלצה שלנו: מיון של 4 כרטיסים בלבד, יד בגבס, שריטה, כאב ראש ועצב, וציור במקום גלויה כתובה |
| כיתות ז עד ט | בעמוד שעת החינוך של המרחב הפדגוגי יש ערכה בשם ״הלומי קרב – נכי צה״ל״ לכיתות ז-ט, עם שאלות לדיון, קישורים לכתבות, סרטונים ושירים. החומרים של שפ״י לתשפ״ז ליום הזה נכתבו לעל-יסודי |
למחנכת שרוצה להמשיך מכאן לשיחה על כוחות התמודדות, יש מערך שיעור חוסן נפשי לשעת חינוך. מערכים נוספים לימי הלוח נמצאים בחומרים למורים: מערכי שיעור, פעילויות וכלים בחינם.
פציעה שרואים ופציעה שלא רואים: כרטיסים, גלויה ופתק יציאה להדפסה
פציעה שרואים ופציעה שלא רואים: כרטיסים, גלויה ופתק יציאה להדפסה
הטבלה הראשונה היא 8 הכרטיסים: סט אחד לכל זוג, גוזרים לפי השורות. השנייה היא דף הגלויה, והשלישית פתק היציאה, אחד לכל תלמיד. אין מדפסת? כותבים את שמונת המשפטים על הלוח, והזוגות ממיינים במחברת.
| כרטיס | רואים מבחוץ / לא רואים מבחוץ |
|---|---|
| 1. יד בגבס | |
| 2. שריטה בברך | |
| 3. כאב ראש | |
| 4. עצב אחרי שחבר טוב עבר דירה | |
| 5. קביים אחרי נקע ברגל | |
| 6. דאגה לפני מבחן | |
| 7. עייפות אחרי לילה בלי שינה | |
| 8. געגוע למישהו שגר רחוק |
| גלויה ליום ההוקרה | |
|---|---|
| תודה על: | |
| אני מאחל/ת לך: | |
| ועוד משהו קטן עליי: | |
| שם פרטי: |
| פתק יציאה | |
|---|---|
| דבר אחד שאני יכול/ה לעשות השבוע בשביל מישהו שקשה לו: | |
| מילה אחת שאני לוקח/ת מהשיעור: |
את הגלויות מוסרים רק בתיאום עם רכז/ת החינוך החברתי. את פתקי היציאה אוספים בלי שמות, ולא מקריאים פתק של תלמיד מסוים בקול.
שאלות נפוצות על יום ההוקרה לפצועי צה״ל
מתי יום ההוקרה לפצועי צה״ל 2026?
בבתי הספר מציינים את יום ההוקרה לפצועי צה״ל השנה ביום חמישי, ט״ז בכסלו תשפ״ז, 26.11.2026, לפי המרחב הפדגוגי ושפ״י. מועד הקבע הוא י״ז בכסלו, ולפי החישוב שלנו הוא יוצא השנה ביום שישי, 27.11.2026.
מה עושים בשעת חינוך ביום ההוקרה לפצועי צה״ל?
בבית ספר יסודי, חוזר מנכ״ל 0463 ממליץ על למידה חברתית ערכית עם דגש על ערבות הדדית, לכידות ושייכות. המערך בעמוד הזה עושה את זה ב-45 דקות: מיון כרטיסים של פציעות שרואים ופציעות שלא רואים, שיחה על מה עוזר למי שנפגע לחזור לשגרה, גלויה שכל תלמיד כותב ופתק יציאה.
למה יום ההוקרה לפצועי צה״ל חל בי״ז בכסלו?
לפי המרחב הפדגוגי, י״ז בכסלו הוא התאריך העברי של 29 בנובמבר 1947, היום שבו עצרת האומות המאוחדות החליטה על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל. היום התחיל כיוזמה מקומית של תנועת בני עקיבא בדרום, והפך ליום ממלכתי בהחלטת ממשלה 1814 מיולי 2014.
איך מדברים על פצועים בכיתה שיש בה תלמיד שבן משפחתו נפצע?
לפי חוזר מנכ״ל 0472, חשוב שתהיה לתלמיד דמות משמעותית בבית הספר, והוא עלול להצניע את הצרכים שלו כדי לא להכביד על המשפחה. שיתוף של כלל התלמידים נעשה רק בהסכמת המשפחה. בהמלצה שלנו: מתאמים עם היועצת לפני השיעור, לא מזכירים את המשפחה שלו מול הכיתה ולא מבקשים ממנו לספר.
האם כדאי להזמין פצוע לשיחה עם הכיתה?
חוזר מנכ״ל 0463 מבקש שלפני מפגש עם פצועים תתקיים הכנה רגשית בהובלת יועצי בית הספר, ושהמרצה יוכן כדי להתאים את התכנים לשכבות הגיל. מחקרים על עמדות של ילדים כלפי מוגבלות, לא על פצועי צה״ל, מצאו שמפגש ישיר שיפר עמדות, ולמגע דרך מדיה לא נמצאה ראיה. לכן מפגש מוכן היטב עדיף בעינינו על סרטון.
מה כותבים בגלויה לפצועי צה״ל?
בדף הגלויה שלנו יש שלוש שורות: תודה על משהו מסוים, איחול אישי, ומשהו קטן על הכותב עצמו. לפני הכתיבה שואלים את הכיתה מה הייתה רוצה לשמוע במקומו של מי שמקבל את הגלויה. כותבים שם פרטי בלבד, ואת דרך המסירה מתאמים עם רכז/ת החינוך החברתי. במרחב הפדגוגי יש גם גלויה של המשרד לתשפ״ז.
מי עומד מאחורי החומר הזה
החומר נכתב על בסיס העבודה של דניאל חסיד פרויקטים בחינוך בכיתות ובסדנאות לגיבוש כיתתי. המסגרת נשענת על חוזרי המנכ״ל 0463 ו-0472, על המרחב הפדגוגי, על שפ״י ועל המחקרים המקושרים בגוף העמוד. שלבי השיעור, הכרטיסים, הגלויה והדוגמאות בטבלאות נכתבו לצורך השיעור ואינם לקוחים מכיתה מסוימת.
רוצים לבדוק מה מתאים לכיתה שלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר, ונחזור אליכם.
