שאלון אקלים כיתתי להדפסה לא׳–ו׳: שתי גרסאות אנונימיות, ומה המחנכת עושה עם התשובות בשעת חינוך

שאלון אקלים כיתתי הוא דף קצר שהמחנכת מעבירה בעצמה, בלי שמות, כדי לשמוע מהתלמידים איך מרגישים בכיתה: אם טוב להם, אם יש להם עם מי לשחק, אם בטוח להם בהפסקה ואם נוח להם לפנות אליה. בעמוד הזה יש שתי גרסאות להדפסה, אחת לכיתות א׳–ג׳ (8 משפטים שהמחנכת מקריאה) ואחת לכיתות ד׳–ו׳ (12 משפטים ושתי שאלות פתוחות), טבלת ספירה כיתתית ופתק נפרד למי שרוצה לדבר. החלק החשוב מגיע אחר כך: בשעת החינוך שאחרי מראים לכיתה חוזקה אחת ואתגר אחד, והכיתה בוחרת צעד אחד לשבועות הקרובים.

לשני השאלונים, לטבלת הספירה ולפתק להדפסה

שאלון אקלים כיתתי: מה הוא בודק, ומה הוא לא

אקלים כיתתי הוא איך זה מרגיש להיות בכיתה הזאת: היחסים בין הילדים, היחס למחנכת, והתחושה אם יש לי מקום. שאלון אקלים כיתתי לא בודק ילד אחד. הוא מראה למחנכת תמונה של הכיתה כולה, בעיני הילדים עצמם.

השאלות בדף בנויות סביב חמישה תחומים שחוקרי אקלים כיתה משתמשים בהם. הם מופיעים, למשל, בשאלון הכיתה שלי, גרסה מקוצרת: לפי העמוד שלו במאגר כלי המדידה, זו גרסה מקוצרת של שאלון ארוך יותר, ובה 25 שאלות של כן או לא, בשפה פשוטה שמתאימה לילדים. התחומים הם שביעות רצון, חיכוך, תחרותיות, קושי בעבודה בכיתה ולכידות. הוספנו שני תחומים מתוך רשימת התחומים של סקר תלמידים בית-ספרי של ראמ״ה: מוגנות תלמידים, ויחסי מורים-תלמידים. אחת השאלות שמופיעות שם היא ״באיזו מידה התלמידים מרגישים נוח לפנות למורים שלהם?״, וממנה נגזר המשפט האחרון בשני הדפים.

חשוב לומר מה הדף הזה לא: הוא לא שאלון מחקרי ולא כלי מדידה רשמי, והמשפטים בו לא תורגמו מהשאלון המחקרי. הוא כלי שיחה. המטרה היא לא לקבל ציון לכיתה, אלא לדעת על מה לדבר בשעת החינוך הבאה.

שאלון אקלים לכיתה להדפסה: שני דפים, טבלת ספירה ופתק

שני השאלונים זהים במבנה. בגרסה לכיתות א׳–ג׳ יש 8 משפטים קצרים, והמחנכת מקריאה אותם. בגרסה לכיתות ד׳–ו׳ יש 12 משפטים ושתי שאלות פתוחות, והתלמידים קוראים לבד. שמונת המשפטים של הגרסה הצעירה מופיעים גם בגרסה הבוגרת, באותו ניסוח, ולכן אפשר להשוות בין כיתות בשכבות שונות. בטבלת הספירה רשום ליד כל משפט מה המספר שלו בכל גרסה, ומה טוב לשמוע. במשפט טוב לי בכיתה טוב לשמוע כן, ובמשפט בכיתה שלנו רבים הרבה טוב לשמוע לא.

איך מעבירים את השאלון בכיתה

1. מתאמים מראש עם היועצת ועם ההנהלה. מראים להן את הדף, ומסכמים מה עושים אם עולה משהו מדאיג.
2. מסבירים לכיתה למה. אני רוצה לדעת איך מרגישים בכיתה שלנו, כדי שנחליט יחד מה לשנות. במרחב הפדגוגי, בעמוד יצירת קשר מורה-תלמיד/ה בלמידה מרחוק, ההנחיה היא: ״נסביר לתלמידים שרק המורים יראו את התשובות.״ הפרקטיקה שם נכתבה ללמידה מרחוק, וההיגיון מתאים גם לדף נייר.
3. בלי שמות, ובלי לראות מי כתב מה. כל ילד עונה במקום שלו, מקפל את הדף ושם אותו בקופסה. המחנכת לא מסתובבת בין השולחנות בזמן שעונים.
4. בכיתות א׳–ג׳ המחנכת מקריאה. כל משפט פעמיים, בקצב אחיד, והילדים מסמנים את התשובה על הדף עצמו. בכיתה א׳ אפשר לצייר על הלוח שלושה פרצופים מעל שלוש המילים כן, לפעמים ולא.
5. הפתק נאסף בנפרד. מחלקים את פתק ״אני רוצה לדבר״ לכולם, גם למי שלא רוצה למלא, ואוספים אותו בקופסה השנייה. כך אף אחד לא בולט כמי שביקש.

הפתק נשען על שאלה קבועה שמופיעה בדוגמה באותו עמוד של המרחב הפדגוגי: ״האם את/ה זקוק/ה לדבר מה?״. בשאלון אנונימי אי אפשר לחזור לילד מסוים, ולכן הפתק הוא הדרך של ילד לומר אני צריך שיחה, בלי לחכות שמישהו ינחש.

מה עושים עם התשובות: שלושה צעדים לשעת החינוך שאחרי

באותו יום המחנכת סופרת לבד את הדפים בטבלת הספירה. בעמוד שיחה סביב שאלון אישי במרחב הפדגוגי כתוב ״חשוב לזכור שהשאלון הוא כלי ולא מטרה.״ הטבלה היא לא התוצאה. התוצאה היא מה שהכיתה עושה איתה.

1. מראים לכיתה חוזקה אחת ואתגר אחד. לא את כל הטבלה. חוזקה היא השורה שבה הכי הרבה ילדים ענו מה שטוב לשמוע, ואתגר הוא השורה שבה הכי הרבה ילדים ענו אחרת. כותבים את שניהם על הלוח, במילים, בלי אחוזים. בעמוד יצירת הקשר שהוזכר למעלה ההצעה היא: ״נקרין או נשתף את תשובות התלמידים ונעודד דיון כיתתי. בהתאם לנושאים שעלו ולהחלטת הכיתה נערוך שינויים בנהלי הלמידה ונשקף לתלמידים את תרומתם לשינוי.״
2. הכיתה בוחרת צעד אחד. שואלים: מה היה עוזר לנו בזה? אוספים רעיונות, והכיתה בוחרת אחד שאפשר להתחיל בו מחר. צעד טוב הוא כזה שאפשר לראות, למשל כלל חדש באמנה הכיתתית או תורנות בהפסקה. כותבים אותו בתחתית טבלת הספירה.
3. מעבירים שוב בעוד חודשיים או שלושה. אותו דף, באותה דרך, כדי לראות אם הצעד שינה משהו. באותו עמוד של שיחה סביב שאלון אישי נכתב, על השאלון האישי: ״מומלץ להעביר את השאלון פעמיים באותה שנה, בהפרש של מספר חודשים, כדי לזהות מגמות ונושאים שהסתדרו או שטרם נפתרו.״ אותו היגיון מתאים גם לשאלון הכיתתי.

שאלון לא מחליף שיחה. הוא נותן למחנכת סיבה טובה לשיחה, ונותן לילדים הזדמנות לראות שמה שכתבו חזר לכיתה ושינה משהו. זה החיבור האנושי שכל הדף הזה נועד לו.

אם התוצאה מראה… מה אפשר לעשות

שאלון אנונימי לתלמידים: מה עושים כשדף אחד מדאיג

שאלון אנונימי לתלמידים נותן לילדים לענות בלי לחשוש שהמחנכת תדע מי כתב מה. המחיר הוא שאי אפשר לחזור לילד מסוים. לכן שלושה כללים:

• לא מנסים לזהות כתב יד. אם התברר לילדים שהמחנכת מזהה, השאלון הבא כבר לא יהיה אנונימי בעיניהם.
• תשובה מדאיגה עוברת ליועצת. אם בשאלה פתוחה מתואר משהו שפוגע בילד, או כמה ילדים ענו שלא בטוח להם בהפסקה, מעבירים את הדף ליועצת באותו יום. זו המלצה מקצועית שלנו, לא הוראה של משרד החינוך.
• מזכירים לכיתה את הפתק. בשעת החינוך שאחרי אומרים לכל הכיתה: מי שרוצה לדבר, הפתק בקופסה, ואפשר גם לגשת אליי בהפסקה.

מה לא שואלים בשאלון אקלים

• לא שואלים עם מי לא היית רוצה לשבת, לשחק או לעבוד. במאמר זיהוי ילדים שנדחים על ידי בני גילם (אשר ודודג׳, 1986) כתוב שחלק מהחוקרים ומאנשי בית הספר רואים בשאלות כאלה, שבהן ילדים מסמנים את מי הם לא מעדיפים, כלי שעלול להזיק. החוקרים הציעו שם דרך לזהות ילדים דחויים בלעדיהן.
• לא מבקשים שם, ולא שואלים על ילד מסוים. השאלון מודד את הכיתה, לא ילד.
• לא מבקשים לדרג חברים. גם לא את החבר הכי טוב.

מי שצריכה לדעת מי נשאר בחוץ, ולא רק איך הכיתה מרגישה, צריכה כלי אחר: מיפוי חברתי בכיתה ותצפית בהפסקה. כשצריך לדעת מה שלום ילד מסוים, מד הרגשות מזוהה, ורק המחנכת רואה אותו.

מתי עדיף סקר אקלים כיתתי של ראמ״ה

משרד החינוך כבר נותן כלים. מכיתה ד׳ יש את שאלון ״מה נשמע?״ לתלמידים של ראמ״ה. בעמוד הכלי כתוב: ״אנו מציעים לכם כלי פשוט באמצעותו תוכלו לבדוק מה שלום התלמידים בכיתתכם. התלמידים ישיבו על שאלון קצר, ואתם תקבלו את המיפוי הכיתתי (׳סטורי׳) לטלפון הנייד יחד עם הצעות למענים מותאמים.״ לפי סיווג הכלי באותו עמוד, הוא מיועד לכיתות ד׳ עד י״ב, וצורת ההעברה דיגיטלית. כשיש בכיתה מחשבים או טאבלטים והכיתה בשכבות האלה, זה סקר אקלים כיתתי מוכן, והוא מגיע עם הצעות למענה.

ויש את שאלון אח״מ (אקלים חינוכי מיטבי) לתלמידים, שפותח על ידי שפ״י וראמ״ה. בעמוד הכלי כתוב: ״השאלון פנימי ותוצאותיו מגיעות רק למנהל בית הספר.״ הסקר הבית-ספרי של ראמ״ה, שעליו כתבנו בעמוד תחושת שייכות בבית הספר, עובד ברמת בית הספר: ״ההשתתפות בסקר אנונימית, והנתונים מוצגים ברמת המוסד, ולא ברמת הפרט.״

הדף שלנו לא מתחרה בכלים האלה. הוא נועד לכיתות א׳–ג׳, לכיתה בלי מחשבים, ולמחנכת שרוצה תמונה של הכיתה שלה לשיחה בשבוע הזה. בכיתות ד׳–ו׳ אפשר להשתמש בשניהם: הדף לשיחה בכיתה, והכלי של ראמ״ה למיפוי הדיגיטלי.

התאמות לפי שכבה

שאלון אקלים ליסודי צריך להיות קצר. אם בכיתה א׳ הילדים מתעייפים באמצע, עוצרים, ומשלימים את המשפטים שנשארו למחרת.

כשהכיתה צריכה יותר משעת חינוך

לפעמים השאלון מראה אתגר שחוזר גם בפעם השנייה: הרבה ריבים, או ילדים שאין להם עם מי. זה הזמן לבדוק איך הכיתה עובדת כקבוצה. בשביל זה בנינו את פעילות הגיבוש לכיתה, בתחנות, וכתבנו מה עושים בשבוע שאחריה בעמוד על פעילות גיבוש לכיתה מאתגרת. עוד דפים וכלים להדפסה יש במרכז החומרים למורים. רוצים לחשוב יחד מה מתאים לכיתה שלכם? השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.

שאלות נפוצות על שאלון אקלים כיתתי

מה שואלים בשאלון אקלים כיתתי?

משפטים קצרים על הכיתה כולה, שהתלמידים עונים עליהם כן, לפעמים או לא: אם טוב להם בכיתה, אם יש להם עם מי לשחק בהפסקה, אם עוזרים זה לזה, אם רבים או צוחקים על ילדים, אם העבודה קשה, אם בטוח בהפסקה ואם נוח לפנות למחנכת. בגרסה לכיתות ד׳–ו׳ יש 12 משפטים ושתי שאלות פתוחות, ובגרסה לכיתות א׳–ג׳ יש 8 משפטים. לא שואלים על ילד מסוים, ולא שואלים עם מי לא רוצים לשבת.

מה ההבדל בין שאלון אח״מ לשאלון של המחנכת?

שאלון אח״מ לתלמידים, של שפ״י וראמ״ה, הוא כלי דיגיטלי לכיתות ד׳ עד י״ב, ולפי עמוד הכלי באתר ראמ״ה תוצאותיו מגיעות רק למנהל בית הספר. השאלון בעמוד הזה הוא דף נייר שהמחנכת מעבירה בכיתה שלה, גם בכיתות א׳–ג׳, וסופרת בעצמה באותו יום. הוא לא מחליף את אח״מ. הוא נותן למחנכת תמונה של הכיתה שלה לשיחה בשעת חינוך.

מה עושים עם התוצאות של שאלון אקלים כיתתי?

סופרים את התשובות בטבלה אחת, בוחרים חוזקה אחת ואתגר אחד, ומציגים אותם לכיתה בשעת החינוך שאחרי. אחר כך הכיתה בוחרת צעד אחד לשבועות הקרובים, למשל כלל חדש באמנה הכיתתית, ומעבירים את השאלון שוב בעוד חודשיים או שלושה כדי לראות אם משהו השתנה. לא מציגים את כל הטבלה, ולא מחפשים מי כתב מה.

האם צריך אישור כדי להעביר שאלון אקלים לתלמידים?

לא מצאנו מקור רשמי שקובע אם שאלון שמחנכת מעבירה לכיתה שלה, לצורך פדגוגי, דורש אישור מיוחד. הנהלים שמצאנו עוסקים במחקר. לכן ההמלצה שלנו היא לתאם מראש עם היועצת ועם ההנהלה, ולהראות להן את הדף לפני שמעבירים אותו.

למה השאלון אנונימי, ואיך יודעים מי צריך עזרה?

בלי שם, התלמידים יכולים לענות בלי לחשוש שהמחנכת תדע מי כתב מה, אבל אי אפשר לחזור לילד מסוים. לכן לצד השאלון יש פתק נפרד, עם שם ולא חובה, שבו ילד כותב שהוא רוצה לדבר עם המחנכת, ואת הפתק אוספים בקופסה נפרדת. אם בדף אנונימי מופיע משהו מדאיג, מעבירים אותו ליועצת, ולא מנסים לזהות את כתב היד.

כל כמה זמן מעבירים את השאלון?

אנחנו ממליצים על פעמיים או שלוש בשנה: פעם אחת אחרי שהכיתה כבר מכירה זו את זו, ושוב אחרי חודשיים או שלושה, כדי לראות אם הצעד שהכיתה בחרה שינה משהו. במרחב הפדגוגי ממליצים להעביר שאלון אישי פעמיים באותה שנה, בהפרש של מספר חודשים, כדי לזהות מגמות, ואותו היגיון מתאים גם לשאלון הכיתתי.

אפשר להעביר את השאלון בכיתה א׳?

כן, בגרסה לכיתות א׳–ג׳. המחנכת מקריאה כל משפט פעמיים, והילדים מסמנים את התשובה על הדף עצמו. בכיתה א׳ אפשר לצייר על הלוח שלושה פרצופים מעל שלוש המילים כן, לפעמים ולא, ולהעביר את השאלון אחרי שהילדים כבר מכירים זה את זה, לא בשבועות הראשונים של השנה.

מי עומד מאחורי החומר הזה

שני השאלונים, טבלת הספירה והפתק נכתבו לחומר הזה, על בסיס הפעילויות שאנחנו מעבירים בבתי ספר. התחומים נבדקו מול עמודי ראמ״ה ומול המרחב הפדגוגי שמקושרים בגוף, וכל ציטוט במרכאות הועתק מהעמוד שאליו הוא מיוחס.

רוצים לחשוב איתנו על פעילות לכיתה שלכם? כתבו לנו בטופס יצירת הקשר