מערך שיעור על אומץ לכיתות ד׳ עד ו׳: לעמוד ליד ילד לבד (45 דקות)

ילד קטן בחולצה משובצת עומד לבד בחדר ומחזיק תוף מרים, צילום מהכתפיים ומטה בלי פנים

מערך שיעור על אומץ שמתאים לכיתות ד׳ עד ו׳ מלמד אומץ כפעולה קטנה שאפשר לתרגל: לגשת לילד שיושב לבד, להזמין אותו לשחק, או ללכת לקרוא למבוגר. המערך כאן הוא שיעור של 45 דקות בחמישה שלבים, עם כרטיסי מצבים לשלשות, דף אישי להדפסה והתאמות לכל שכבה. הוא בנוי סביב חיבור אנושי פשוט: ילד אחד שמתקרב לילד אחר, בלי נאום ובלי גיבורי על.

מבט מהיר  
למי מחנכות ומחנכים בכיתות ד׳ עד ו׳, בשעת חינוך
משך 45 דקות: פתיחה, מד אומץ, תרגול בשלשות, אומץ לשניים וסיכום
מה צריך כרטיסי מצבים וכרטיסי משפטים מודפסים, דף אישי לכל תלמיד, עיפרון, שעון
כלל אחד לזכור מתרגלים פעולה קטנה אחת בכל סבב, ולא מבקשים מהכיתה להפוך לגיבורים

מערך שיעור על אומץ: אומץ קטן ולא גבורה

אפשר להתחיל שיעור על אומץ בכיתה בחיילים, בכבאים ובגיבורי על. בפעילות על אומץ לילדים בגילאי ד׳ עד ו׳ השאלה קטנה יותר: מה ילד בן עשר יכול לעשות מחר בהפסקה, כשהוא רואה ילד אחר שיושב לבד? ההגדרה שאנחנו עובדים איתה בשיעור היא החלטה שלנו ולא הגדרה רשמית: אומץ הוא לעשות דבר קשה למרות שמפחדים, וגם דבר קטן יכול להיות כזה.

מניסיון העבודה בכיתות, ילדים מזהים בקלות את האומץ הגדול של אחרים, ומתקשים יותר לזהות את האומץ הקטן שלהם. לכן המערך מתרגל שלוש פעולות בלבד, כל אחת בנויה ממשפט קצר שאפשר להגיד בקול:

הפעולה איך היא נראית משפט לדוגמה
להתקרב ניגשים, יושבים או עומדים ליד, בלי לדרוש שיחה ״אפשר לשבת כאן?״
להזמין מציעים להצטרף, וברור שאפשר להגיד לא ״אנחנו מתחילים לשחק, רוצה להצטרף?״
לקרוא למבוגר הולכים לבד או בשניים ומספרים מה ראינו ״ראיתי ילד שנשאר לבד. אפשר לבוא איתי אליך?״

הפעולה השלישית אינה הלשנה. היא פעולה שנעשית כדי שילד לא יישאר לבד, ובשיעור מדגישים את ההבדל הזה בפתיחה.

מה אפשר לומר על המחקר, ומה אי אפשר

הרקע המחקרי לשיעור קצר. במחקר על 6,764 תלמידי בית ספר יסודי בכיתות ג׳ עד ה׳ (גילאי 9 עד 11), ב-385 כיתות (סלמיוואלי, ווטן ופוסקיפרטה, 2011, עומדים מהצד חשובים: הקשרים בין חיזוק, הגנה ושכיחות התנהגות בריונית בכיתות), נמצא שהגנה על הקורבן נקשרה לשכיחות נמוכה יותר של בריונות בכיתה, וחיזוק המתעלל נקשר לשכיחות גבוהה יותר.

זה קשר סטטיסטי ולא הוכחה שאומץ מפחית בריונות. המחקר נערך בכיתות ג׳ עד ה׳, ולא בדקנו אם הממצא חל על כיתות ו׳ או על כיתות בישראל. לכן אנחנו משתמשים בו רק כרקע לשאלה למה כדאי לתרגל את התגובה של מי שעומד מהצד, ולא כהבטחה לתוצאה.

מערך שיעור על אומץ: 45 דקות לפי סדר

הלוח הוא מבנה מוצע למערך אומץ לשעת חינוך אחת. אפשר לפצל לשני שיעורים: שלבים 1 ו-2 בראשון, ושלבים 3 עד 5 בשני.

דקות שלב מי עושה מה
0 עד 6 1. פתיחה והגדרה המחנכת שואלת, כותבת על הלוח את שלוש הפעולות
6 עד 14 2. מד אומץ כל תלמיד מדרג בפרטיות, ואחר כך משווים בזוגות
14 עד 34 3. תרגול בשלשות שלושה סבבים של 6 דקות ועוד 2 דקות מעבר ביניהם
34 עד 41 4. אומץ לשניים שיחה במעגל וכתיבה אישית
41 עד 45 5. סיכום ודף אישי כל תלמיד בוחר פעולה אחת לשבוע

שלב 1: פתיחה והגדרה (6 דקות)

המחנכת כותבת על הלוח ״אומץ״ ושואלת: מה הדבר הכי אמיץ שראיתם ילד בגילכם עושה? אוספים שלוש או ארבע תשובות, ואז שואלת שאלה שנייה: אפשר להיות אמיץ ובכל זאת לפחד? אחר כך היא אומרת את ההגדרה של השיעור וכותבת על הלוח את שלוש הפעולות: להתקרב, להזמין, לקרוא למבוגר. את ההבדל בין הלשנה לבין קריאה למבוגר היא מסבירה כבר כאן, במשפט אחד. בפתיחה לא מבקשים מתלמיד לספר על מקרה שבו הוא עצמו נשאר לבד.

שלב 2: מד אומץ (8 דקות)

כל תלמיד מקבל את הדף האישי. המחנכת מקריאה ארבעה כרטיסי מצבים (1, 2, 4 ו-6 בטבלה שבהמשך), ולכל מצב התלמיד מסמן בעיפרון כמה קשה לו לפעול, בסולם של 1 עד 5: 1 קל מאוד, 5 קשה מאוד. אין תשובה נכונה, והדפים לא נאספים. אחר כך זוגות משווים: איפה הדירוג היה זהה, ואיפה שונה, ולמה. המסר לסיכום הקצר: מה שקשה לי יכול להיות קל לך, ואומץ הוא לא תכונה שיש לילד אחד ואין לאחר.

שלב 3: תרגול בשלשות (20 דקות)

הכיתה מתחלקת לשלשות שהמחנכת קבעה מראש. בכל שלשה יש שלושה תפקידים: ילד שפועל, ילד שלבד (תפקיד בלבד), ומשקיף עם רשימת התבוננות. בכל סבב מחליפים תפקידים, וכל סבב מתרגל פעולה אחרת.

סבב הפעולה הזמן
א להתקרב דקה לקרוא כרטיס ולהחליט, 3 דקות תרגול, 2 דקות משוב מהמשקיף
ב להזמין דקה לקרוא כרטיס ולהחליט, 3 דקות תרגול, 2 דקות משוב מהמשקיף
ג לקרוא למבוגר דקה לקרוא כרטיס ולהחליט, 3 דקות תרגול, 2 דקות משוב מהמשקיף

המשקיף שואל בסוף כל סבב שתי שאלות: איזה משפט היה הכי קל להגיד, ומה גרם לילד שלבד להרגיש שאפשר להצטרף או לסרב? בין הסבבים יש שתי דקות מעבר לכל השלב. המחנכת עוברת בין השלשות, לא מתערבת בתרגול, וכותבת לעצמה משפט אחד טוב שהיא שמעה כדי לצטט אותו בשלב הבא.

שלב 4: אומץ לשניים (7 דקות)

במעגל שואלים: מה היה עוזר לך לעשות את זה גם כשקשה? מניסיון העבודה בכיתות, כשילד נוסף מצטרף לפעולה, קל יותר להתחיל, והרעיון הזה הוא העיקרי בשלב הזה. המחנכת מציגה אותו כרעיון להתנסות ולא כחוק: אומץ אינו חייב להיות לבד. אחר כך כל תלמיד כותב בדף האישי, בלי שמות, איזה סוג של חבר או חברה יכולים להצטרף אליו בפעולה כזו.

שלב 5: סיכום ודף אישי (4 דקות)

כל תלמיד בוחר פעולה אחת מהשלוש שינסה השבוע, וכותב אותה בתחתית הדף. המחנכת מזכירה שאין חובה לספר מה בחר. את הדף שומרים בקלמר או בתיק, ובשעת חינוך הבאה שואלים בקצרה: מי ניסה, ומה היה קל או קשה בזה?

כרטיסי מצבים להדפסה

שישה מצבים קצרים. מדפיסים, גוזרים לפי השורות, ובשלב 3 כל שלשה שולפת כרטיס לפי הסבב. הטבלה מציעה פעולה מתאימה לכל מצב, אבל היא לא היחידה האפשרית.

מס׳ המצב פעולה מתאימה
1 ילדה יושבת לבד בפינה בהפסקה, ואתם באמצע משחק כדורגל עם חברים. להתקרב או להזמין
2 ילד חדש בכיתה עומד ליד השולחן בחדר האוכל ולא יודע איפה לשבת. להתקרב
3 בקבוצת הצ׳אט של הכיתה כולם צוחקים על תמונה של ילד שלא מגיב. לקרוא למבוגר
4 חלקו את הכיתה לקבוצות לפרויקט, וילד אחד נשאר בלי קבוצה. להזמין
5 חבר שלכם אומר על ילד ״אף אחד לא רוצה אותו״ ומחכה שתצחקו. להתקרב או לקרוא למבוגר
6 ילד נופל בהפסקה, ילדים אחרים מסתכלים ואף אחד לא ניגש. להתקרב או לקרוא למבוגר

דף אישי להדפסה: אומץ קטן שלי

דף קצר לכל תלמיד. הוא נשאר אצל התלמיד, אינו מקבל ציון ולא נאסף לבדיקה.

המצב כמה קשה לי (1 עד 5) הפעולה שהייתי בוחר או בוחרת המשפט שלי
       
       
       
       

מתחת לטבלה שלוש שורות לכתיבה: איזה סוג של חבר או חברה יכולים להצטרף אליי, איזו פעולה אנסה השבוע, ומה יעזור לי להתחיל.

רשימת התבוננות למשקיף

מה ראיתי כן חלקית עוד לא
הילד ניגש בקול רגוע, בלי ללעוג ובלי להאשים      
אמר משפט שלם וברור      
הציע ולא דרש, והשאיר לילד שלבד אפשרות לסרב      
הילד שלבד יכול היה להגיב בלי להיפגע      

התאמות לפי שכבה (המלצה שלנו)

ההתאמות הן החלטה של המחנכת. הן נועדו להקל על התכנון ולא להגביל אותו.

שכבה איך מתאימים
ד׳ מתרגלים את שתי הפעולות הראשונות בשיעור הזה, והשלישית בשיעור נפרד. המחנכת מקריאה את הכרטיסים (1, 2, 4 ו-6) ומציגה את המשפטים על הלוח
ה׳ שלוש הפעולות באותו שיעור, והתלמידים כותבים את המשפט שלהם בדף האישי לפני התרגול
ו׳ שלוש הפעולות עם כל ששת הכרטיסים, כולל כרטיס 5, שבו צריך להגיב לחבר שמחכה לצחוק. הדגש על משפט שמתאים לסגנון של כל תלמיד

מה לא עושים בשיעור על אומץ

במקום זה עושים כך
לבקש מילד שהיה לבד לספר על כך מתרגלים על כרטיסי מצבים, והסיפור האישי נשאר בבחירתו בשיחה פרטית
לתת לילד שבאמת לבד לגלם את הילד שלבד קובעים שלשות מראש, ומוודאים שכל תלמיד מגלם כל תפקיד בתורו
להפוך את השיעור להאשמה בילדים שמציקים מתמקדים במי שעומד מהצד ובמה אפשר לעשות
לחלק פרסים או תואר ״הילד האמיץ״ אין תחרות באומץ. הדף האישי נשאר אצל התלמיד
לצפות שכל הכיתה תשתנה מחר מבקשים פעולה אחת קטנה לשבוע

שיעור חינוך על אומץ מתרגל מיומנות חברתית. הוא אינו פתרון לבריונות או לחרם בכיתה שבה הם כבר קיימים, ובמקרה כזה נדרש טיפול נפרד של הצוות החינוכי.

מה אחרי המערך

אחרי שהכיתה תרגלה את שלוש הפעולות, פעילות אומץ בכיתה יכולה להמשיך בכמה כיוונים. בציטוטים על אומץ לשעת חינוך עם שאלת דיון יש חומר לשיחות קצרות, ובדף עבודה על העומד מהצד אפשר להרחיב את הדיון במי שרואה ולא פועל. אם עולה חשש לילד מסוים, תלמיד לבד בהפסקה? תרחיש למחנך צעד אחר צעד מראה איך מתחילים בשיחה אישית. מי שרוצה להמשיך לתרגל אמפתיה יכול לעבור למערך שיעור על אמפתיה לשעת חינוך.

שאלות נפוצות על מערך שיעור על אומץ

מה זה אומץ בשיעור לכיתות ד׳ עד ו׳?

בשיעור הזה אומץ הוא לעשות דבר קטן וקשה למרות שמפחדים: לגשת לילד שיושב לבד, להזמין אותו לשחק או לקרוא למבוגר. זו ההגדרה שאנחנו עובדים איתה, והיא נבחרה כי ילד בן עשר יכול לתרגל אותה כבר מחר בהפסקה.

כמה זמן לוקח מערך שיעור על אומץ?

45 דקות: 6 דקות פתיחה, 8 דקות מד אומץ, 20 דקות תרגול של שלוש פעולות בשלשות, 7 דקות אומץ לשניים ו-4 דקות סיכום. אפשר לפצל לשני שיעורים: שלבים 1 ו-2 בראשון, ושלבים 3 עד 5 בשני.

האם יש מחקר שמראה שלימוד אומץ מפחית בריונות?

לא. המחקר היחיד שאנחנו מצטטים בעמוד נערך בכיתות ג׳ עד ה׳, ונמצא בו שהגנה על הקורבן נקשרה לשכיחות נמוכה יותר של בריונות בכיתה. זה קשר סטטיסטי ולא הוכחה לסיבה, ולא בדקנו אם הוא חל על כיתות ו׳ או על כיתות בישראל.

איך מתרגלים אומץ בלי להביך ילד שבאמת לבד בכיתה?

קובעים את השלשות מראש, והתפקיד של הילד שלבד הוא תפקיד שכל תלמיד מגלם בתורו. לא מבקשים מאף ילד לספר על חוויה אישית, והתרגול נעשה על כרטיסי מצבים ולא על אירועים אמיתיים מהכיתה. אם יש ילד שנשאר לבד בפועל, מטפלים בכך בנפרד, בשיחה אישית.

מה עושים אם הילדים אומרים שהשיעור ילדותי?

מתחילים משאלה שלהם ולא מהרצאה: מה הדבר הכי קשה בלהגיד לילד ״רוצה לשחק איתנו?״ מד האומץ בשלב 2 מאפשר לכל תלמיד לדרג בפרטיות, ולכן קל יותר להגיד שזה קשה בלי לאבד פנים. אחרי כן מתרגלים בזוגות ובמשפט מוכן, ולא כמחזה מול הכיתה.

הצעד הבא

בחרו כרטיס מצב אחד, תנו לשלשה אחת לנסות סבב של שלוש דקות, ובדקו איזה משפט היה הכי קל להגיד. אם אתם צוות שרוצה לבנות רצף של שיעורי מיומנויות חברתיות לשכבה, או רכזת חברתית שמחפשת ליווי לצוות החינוכי, השאירו פנייה בטופס ונחזור אליכם.

עוד חומרים להדפסה לכיתה ולצוות נמצאים במרכז החומרים למורים, ובמערך שיתוף פעולה לשעת חינוך אפשר להמשיך לתרגל עבודה משותפת בכיתה.

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר בהקדם

תפריט נגישות