מערך שיעור לחג הסיגד 2026: מה משרד החינוך מבקש, ו-45 דקות על חידוש הברית

איור של אנשים משני צדי תהום בונים יחד גשר ולוחצים ידיים באמצע, סמל לפעילות משותפת של הורים וילדים

חג הסיגד 2026 יחול ביום שני, 9 בנובמבר 2026, כ״ט בחשוון תשפ״ז, והוא יום לימודים שבו בית הספר מציין את החג. מערך שיעור לחג הסיגד שמתאים לשעת חינוך אחת נבנה סביב משמעות החג, חידוש הברית, ונשען על כלל רגישות כתוב: מזמינים את כל הכיתה לשתף, ולא מבקשים מאף תלמיד לייצג קהילה. בהמשך תמצאו שורה למנהל על מה שהחוק ומשרד החינוך מבקשים, מפת שכבות שעוזרת לא לחזור על אותה פעילות בכל שנה, ומערך של 45 דקות שאפשר להדפיס ולהעביר בשבוע של החג.

לפני מערך שיעור לחג הסיגד: מה החוק ומשרד החינוך מבקשים מבית הספר?

לפי חוק חג הסיגד, תשס״ח-2008, החג חל בכל שנה בכ״ט בחשוון, וסעיף 1(ג) בחוק קובע: ״שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד.״ כלומר, החוק מטיל את קביעת הפעילויות על השר, ולא על כל מחנך ומחנכת בנפרד.

ההודעה של משרד החינוך לוח החופשות והחגים בשנת הלימודים תשפ״ז בגני ילדים, בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובכל מוסדות החינוך הרשמי מתרגמת את זה ללוח השנה. בטבלת חגי ישראל, בשורה של חג הסיגד, כתוב: ״חג הסיגד הוא יום לימודים ויצוין באירועים במוסדות החינוך.״ בשנת הלימודים תשפ״ז זה יוצא ביום שני, 9 בנובמבר 2026.

ולצוות יש עוד נקודה אחת. לפי סעיף 1(ב) בחוק, חג הסיגד הוא ״יום בחירה״, כלומר העובד בוחר אם לצאת בו לחופשה או לעבוד. לכן כדאי לברר מראש מי מאנשי הצוות מתכנן לצאת, ולבנות את מערכת השעות של 9 בנובמבר בהתאם.

ועוד רקע אחד. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2021, חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, חוזר מנכ״ל משנת 2016 חייב את מנהלי בתי הספר ביסודי ובעל-יסודי ״ללמד את נושא יהדות אתיופיה בכל כיתה״. לא בדקנו אם החוזר הזה עדיין בתוקף, ולכן הוא מובא כאן רק כפי שהדוח מתאר אותו.

מה מה כתוב במקור מה זה אומר בפועל
התאריך יום שני, כ״ט בחשוון תשפ״ז, 9 בנובמבר 2026 (לוח החופשות) לשריין כבר עכשיו ביומן הבית ספרי
התלמידים יום לימודים שיצוין באירועים (לוח החופשות) אין חופשה. מתכננים אירוע, שעת חינוך או שניהם
הצוות יום בחירה לעובד (סעיף 1(ב) בחוק) לברר מראש מי יוצא לחופשה ולתכנן מילוי מקום
התוכן השר קובע פעילויות (סעיף 1(ג) בחוק), והמשרד ממליץ על תוכנית רב-שנתית לחלק את הנושא בין השכבות, לפי המפה בהמשך

מה המשמעות של חג הסיגד, ומה כדאי לדעת לפני השיעור?

לפי העמוד חג הסיגד, כ״ט בחשוון במעגל השנה של המרחב הפדגוגי, הסיגד הוא חג של קהילת ביתא ישראל, יהודי אתיופיה, ו״משמעותו של החג היא חידוש הברית בין העם ובין אלוהים, כיבוד וחידוש של מעמד הר סיני וקבלת התורה.״ ארבעה דברים מספיקים כדי להעביר את השיעור:

  • מתי: ״החג חל בכ״ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים.״
  • מה עושים בו: לפי אותו עמוד, זה יום של צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית, שנערך בראש הר גבוה שמסמל את הר סיני. בישראל נערך הטקס בטיילת ארמון הנציב בירושלים, וטקס נוסף מתקיים בכותל המערבי.
  • השם: סיגד הוא מלשון סגידה והשתחוויה. ״שמו העממי של החג הוא חג המהללה (מלשון תחינה) והוא נקרא גם עמתה-סו (יום הקיבוץ).״
  • החוק: ״בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל וכיום בחירה.״

מי שרוצה להעמיק ימצא באותו עמוד את מקורות החג ומנהגיו, סרטונים, שירים ופעילויות לפי שכבות.

איך מפזרים את חג הסיגד בבית הספר על השכבות, בלי לחזור כל שנה על אותה פעילות?

בעמוד מורשת יהדות אתיופיה משרד החינוך כותב: ״מומלץ כי בכל בית ספר תיבנה תוכנית רב-שנתית בתחומי דעת שונים כדי שכל תלמיד ייחשף לנושא מורשת יהדות אתיופיה וכדי שלא תהיה חזרה, אלא העמקה והרחבה.״ באותו עמוד התוכנית בנויה משלושה צירים: ציר המשפחה, ציר החברה והקהילה וציר המדינה.

הטבלה הבאה היא הצעה שלנו לחלוקה בין השכבות. הצירים ושמות החומרים לקוחים מעמודי המשרד, והשכבות שבסוגריים הן אלה שהמשרד ציין לכל חומר. השיבוץ של כל ציר לשכבה הוא שלנו.

שכבה ציר מוביל השאלה של השנה חומר מעמודי המשרד
א׳ ו-ב׳ המשפחה מה זה חג, ואיך חוגגים אותו יחד? ״אלפי שנים. געגוע אחד לירושלים״, אקדמיה ברשת (כיתות א-ט)
ג׳ ו-ד׳ המשפחה והקהילה מה עבר על המשפחות שעלו מאתיופיה? ״מאתיופיה לארץ ישראל״ (כיתות ב-ד) · ״חג הסיגד, מט״ח״ (כיתות ג-ד)
ה׳ ו-ו׳ החברה והקהילה מה זה לחדש ברית? (מערך השיעור כאן) ״התגעגעתי לירושלים, התגעגעתי״ (כיתות ה-ו)
ז׳ עד ט׳ המדינה מה הקשר בין כמיהה לציון לבין קליטה בפועל? ״חג הסיגד – לשון עברית״ (כיתות ז-ח) · ״קהילת ביתא ישראל: שורשים, היסטוריה, תרבות ומנהגים״
י׳ עד י״ב המדינה מנהיגות, שייכות ומה שעוד לא הושלם ״מעמדי ברית בתנ״ך ובעדה האתיופית״ · ״יהודי אתיופיה כדוגמה להשתלבות במעבר״

הדגשים לפי שלב חינוך מגיעים מהמתווה בעמוד חג הסיגד של האגף לקליטת תלמידים עולים. ליסודי הוא מציע להדגיש כבוד, כי ״ערכי הכבוד לזולת, למבוגרים בקהילה ולטבע היו מאפיינים בולטים בחגיגות הסיגד.״ לעל-יסודי הוא מציע את הכמיהה לציון ואת המנהיגות.

מערך שיעור לחג הסיגד: 45 דקות על חידוש הברית

זו שעת חינוך לחג הסיגד לכיתות ה׳ עד ט׳, ואפשר לקצר אותה לכיתות הצעירות. היא לא דורשת ידע מוקדם, לא מהמחנכת ולא מהתלמידים. הציוד: לוח, דפים ועטים, והאמנה הכיתתית שכתבתם בתחילת השנה. אף תלמיד לא צריך להביא דבר מהבית.

שלב זמן מה עושים הערה למחנכת
1. פתיחה: הבטחה או ברית? 5 דקות כותבים על הלוח את המילה ״ברית״ ושואלים: מה ההבדל בין הבטחה לבין ברית? אוספים שלוש או ארבע תשובות. לא מתקנים. המטרה היא לפתוח את המילה.
2. מה זה חג הסיגד 10 דקות מציגים את ארבעת הדברים מהסעיף הקודם: מתי, מה עושים בו, השם והחוק. מקריאים בקול את משפט המשמעות מהמרחב הפדגוגי. אם נשאר זמן, אפשר להקרין קטע קצר מהסרטונים בעמוד החג של המשרד.
3. למה מחדשים ברית? 12 דקות קבוצות של ארבעה או חמישה. כל קבוצה מקבלת שאלה אחת: מה קורה להסכם כשלא חוזרים אליו? מה ההבדל בין לחתום פעם אחת לבין לחדש כל שנה? איך מחדשים הסכם בלי להתחיל מאפס? כל קבוצה רושמת שתי תשובות. מסתובבים בין הקבוצות ושואלים ״למה?״ אחרי כל תשובה.
4. סבב שיתוף פתוח 8 דקות הזמנה לכל הכיתה: מילה, ברכה או סיפור קצר על רגע שבו במשפחה, בקהילה או בקבוצה חזרו להבטחה ישנה וחידשו אותה. מי שרוצה, משתף. כלל הרגישות בסעיף הבא חל כאן. לא קוראים לתלמידים בשמם.
5. חידוש הברית הכיתתית 8 דקות מוציאים את האמנה הכיתתית. כל קבוצה בוחרת סעיף אחד ומסמנת: מחזיק, צריך חידוש, או צריך לכתוב מחדש. החיבור לאמנה הכיתתית הוא הצעה שלנו, ולא פרשנות של החג.
6. סיום 2 דקות המחנכת מלמדת את ברכת החג, ״מלקם יסגד בהל״, והכיתה אומרת אותה יחד. הברכה מופיעה בפתח עמוד החג במרחב הפדגוגי.

חודשיים לתוך השנה זה זמן טוב לחזור לאמנה. אם עוד אין לכם אחת, המדריך לבניית אמנה כיתתית מסביר איך כותבים אותה עם התלמידים, וערכת האמנה הכיתתית להורדה נותנת תבנית מוכנה. הסיגד חל בסוף חשוון, ולכן הוא משתלב גם עם מפתח הלב לחשוון, מעורבות חברתית לכיתות א׳ עד ו׳, ובהמשך נובמבר אפשר להמשיך עם מערך השיעור ליום הסובלנות הבינלאומי ועם מערך השיעור על קבלת השונה.

כלל הרגישות: מזמינים את כל הכיתה, לא מבקשים מתלמיד לייצג

בכיתה שלומדים בה תלמידים יוצאי אתיופיה, קל להפוך אותם בלי כוונה ל״מומחים לחג״, ולשים עליהם תפקיד שלא ביקשו.

מקורות המדינה מצביעים לכיוון אחר. בעמוד של האגף לקליטת תלמידים עולים כתוב: ״הפעילות החינוכית בחג הסיגד מאפשרת ליוצאי אתיופיה הזדמנות להשמיע את קולם במסגרות החינוכיות והחברתיות.״ הזדמנות, לא חובה. ודוח מבקר המדינה משנת 2021 מתאר את אחת מאבני היסוד בהחלטת הממשלה, ״רב-גוניות בקרב יוצאי אתיופיה״, ובהערה לה כתוב: ״אבן זו מחייבת את המדינה להכיר ולזהות את הגיוון בקרב יוצאי אתיופיה ולהתייחס לכל אחד מהם בהתאם לצרכיו, ליכולותיו ולהעדפותיו האישיות.״

במערך ישן של המשרד, שיעורי חגים, חג הסיגד מחשוון תש״ף, ההכנה לשיעור היא בקשה של המורה מתלמידים מהחברה האתיופית להביא לשיעור תמונות וחפצים. אנחנו מציעים לבנות את השיעור אחרת. מה שלמטה הוא המלצה שלנו, ולא הנחיה של המשרד:

  • לא מצביעים על תלמיד ולא מבקשים ממנו לספר לכיתה ״על החג שלכם״.
  • ההזמנה לשתף פתוחה לכל הכיתה, ומי שלא רוצה, לא משתף. גם שתיקה היא תשובה.
  • אם יש תלמיד שאולי ירצה לספר, מדברים איתו ועם ההורים לפני השיעור, בשקט, ולא מפתיעים אותו מול הכיתה.
  • לא מניחים שכל תלמיד יוצא אתיופיה חוגג את החג או מכיר אותו מקרוב. זה בדיוק הגיוון שהדוח מדבר עליו.
  • מי שמייצג את הקהילה ביום הזה הוא אורח מוזמן, לא תלמיד. המתווה של המשרד מציע להזמין מגשרים חינוכיים או איש רוח מהקהילה.

זה חיבור אנושי בגובה העיניים: כל תלמיד מביא לשיעור את מה שהוא רוצה להביא, ואף אחד לא נדרש להיות שגריר.

איזו פעילות לחג הסיגד מתאימה לשאר בית הספר?

המתווה של האגף לקליטת תלמידים עולים מציע לשלב את הנושא בפתיחת יום הלימודים לאורך השבוע, ולקיים ביום החג פעילות שיא. ההצעות שם: ״טקס, הרצאה, צפייה בסרט או השתתפות במופע.״ עוד הוא מציע מפגשים עם הורים, תערוכה של עבודות תלמידים ופעילות בספריית בית הספר.

ביום החג מתקיימת בירושלים פעילות ממלכתית בארמון הנציב. אם תלמידים מבית הספר יוצאים אליה, המשרד כותב: ״מומלץ לקיים פעילות הכנה לתלמידים המשתתפים באירועים אלו.״ ובעמוד חג הסיגד בשעת חינוך של המשרד יש פעילויות נוספות לתלמידים, ובהן מערך פעילות לחג הסיגד בסימן מלחמת חרבות ברזל. ובית ספר שרוצה להמשיך מהחג אל חיבור בין התלמידים לאורך השנה, ביום פעילות בהנחיה חיצונית, יכול להכיר את פעילות גיבוש ODT לכיתה.

שאלות נפוצות

מתי חג הסיגד 2026?

חג הסיגד 2026 יחול ביום שני, 9 בנובמבר 2026, כ״ט בחשוון תשפ״ז. לפי החוק, החג נחגג בכל שנה בכ״ט בחשוון, וכשהתאריך חל בשבת הוא נחגג ביום חמישי שלפניו.

האם לומדים בחג הסיגד?

כן. לפי לוח החופשות של משרד החינוך לתשפ״ז, ״חג הסיגד הוא יום לימודים ויצוין באירועים במוסדות החינוך.״ לעובדים החוק קובע שזה ״יום בחירה״: כל עובד בוחר אם לצאת לחופשה או לעבוד.

מה משרד החינוך מבקש מבתי הספר בחג הסיגד?

החוק קובע ששר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות לחג, ולוח החופשות קובע שהיום יצוין באירועים במוסדות החינוך. בנוסף, המשרד ממליץ לבנות בכל בית ספר תוכנית רב-שנתית על מורשת יהדות אתיופיה, כדי שלא תהיה חזרה, אלא העמקה והרחבה.

מה המשמעות של חג הסיגד?

לפי המרחב הפדגוגי של משרד החינוך, משמעות החג היא חידוש הברית בין העם לאלוהים, כיבוד וחידוש של מעמד הר סיני וקבלת התורה. הוא חל 50 יום אחרי יום הכיפורים, והוא יום של צום, טהרה והתחדשות.

מה מאחלים בחג הסיגד?

הברכה שהמרחב הפדגוגי מציג בפתח עמוד החג היא ״מלקם יסגד בהל״, ובכתב האמהרי: መልካም የስግድ በዓል.

איך משתפים תלמידים יוצאי אתיופיה בשיעור בלי להפוך אותם לנציגים?

ההמלצה שלנו: מזמינים את כל הכיתה לשתף מילה, ברכה או סיפור, ולא מצביעים על תלמיד מסוים. אם תלמיד אולי ירצה לספר, מדברים איתו ועם ההורים לפני השיעור. ומי שמייצג את הקהילה ביום הזה הוא אורח מוזמן, לא תלמיד.

הצעד הבא

חג הסיגד הוא חג של חידוש ברית, וגם ברית בכיתה נבנית מחיבור אנושי לאורך השנה, ולא בטקס אחד. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית שנתית לחינוך החברתי בבית הספר, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר בהקדם

תפריט נגישות