מה כוללת תוכנית משרד החינוך למניעת חרמות, ומה בית הספר עושה איתה?
תוכנית משרד החינוך למניעת חרמות אינה תוכנית אחת אלא שתיים: ״יש מקום לכולם״, תוכנית לקידום שייכות ולמניעת דחייה חברתית וחרם בגנים, ביסודי ובעל-יסודי, ו״קול לכולם״, מסגרת לסיוע רגשי שכוללת מוקד טלפוני 6312*. שתיהן מעמידות לרשות בית הספר חומרים מוכנים ומענה למצוקה — לא תוכנית עבודה בית-ספרית. את התרגום לתוכנית עבודה בספטמבר עושה בית הספר.
״קול לכולם״ ו״יש מקום לכולם״ הן תוכניות של משרד החינוך. DHPE אינה חלק מהן. המידע כאן מסתמך על עמודי המשרד עצמם, ונועד לעזור למנהל לתרגם אותם לשפה של תוכנית עבודה.
מה בדיוק כוללת תוכנית משרד החינוך למניעת חרמות?
תוכניות משרד החינוך בנושא חרם נשענות על שני נכסים מרכזיים, בשני אתרים של המשרד.
הראשון — ״יש מקום לכולם״. בעמוד התוכנית במרחב הפדגוגי מופיעה הכותרת ״יש מקום לכולם – מקדמים שייכות, מניעת דחייה חברתית וחרם״, והיא מוצגת כחלק ממהלך רחב יותר של המשרד בשם ״מאלימות למנהיגות – יחד ליצירת מרחב בטוח״. התוכנית מחולקת לפי שלב חינוך — גני ילדים, יסודי ועל-יסודי — ולצידה תכנים לצוותי חינוך ולהורים.
השני — ״קול לכולם״. בעמוד השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ״י) של המשרד מופיעה הכותרת ״קול לכולם – התכנית לסיוע רגשי ולמניעת דחייה חברתית וחרם. לא מתעלמים. מתערבים! 6312*״. העמוד מתאר תוכנית מערכתית לקידום שייכות חברתית ולמניעת דחייה חברתית וחרם, ומחולק לשלושה סוגי תכנים: ״תכנים לעבודה עם צוותי חינוך״, ״תכנים לעבודה עם תלמידים״ ו״חומרי הסברה להורים״.
נקודה שכדאי שתהיה ברורה לפני ישיבת ההיערכות: בשני העמודים האלה המשרד מעמיד לרשות בתי הספר חומרים, כלים ומוקד. אין בהם ניסוח שמטיל על בית הספר להפעיל תוכנית מסוימת, ולכן גם אנחנו לא נציג את זה כך. מי שמחפש השוואה בין תוכניות מניעת חרמות מומלצות בבתי ספר בישראל ימצא שם את שיקולי הבחירה בין מפעילים; העמוד הזה עוסק במה שהמשרד עצמו מציע.
מה זה מוקד 6312* של ״קול לכולם״?
6312* הוא מוקד טלפוני של משרד החינוך, שמופיע בעמוד השירות הפסיכולוגי-ייעוצי תחת הסלוגן ״לא מתעלמים. מתערבים!״. המספר מופיע גם בפורטל רשויות ובעלויות החינוך, כך שיש לו שני אזכורים ממשלתיים נפרדים.
מה שחשוב למנהל: המוקד הוא ערוץ פנייה במצוקה — הוא אינו מחליף מענה בית-ספרי, והוא נכנס לתמונה בדרך כלל אחרי שכבר יש אירוע. פרטי ההפעלה המדויקים מופיעים בעמודי משרד החינוך, ולכן ההמלצה הפרקטית היא להפנות אליהם ישירות במקום להעתיק פרטים למסמך פנימי שעלול להתיישן.
יש למשרד החינוך חומרים מוכנים לשעת חינוך — או שצריך לבנות לבד?
יש, והם קונקרטיים. בעמוד התכנים ליסודי של ״יש מקום לכולם״ מופיעים כלים בשמם, מסודרים לפי שכבה — בהם ״הפאזל הכיתתי״, ״מה זה בכלל כלל?״, ״משחקים ביחד״, ״מוצאים נתיב גם בריב״, ״תולי וכוח הפנייה לעזרה״ ו״מסרי אני״. לכל שכבה מוגדרות מטרות. כך למשל, מטרות שכבת כיתות ד מנוסחות במקור: ״פיתוח אמפתיה וביסוס אקלים כיתה מיטבי; פיתוח אכפתיות, רגישות למצבי פגיעה בין חברים״.
המשמעות המעשית: מחנך שצריך שעת חינוך בנושא חרם אינו מתחיל מדף ריק. יש מערך, יש מטרה כתובה, ויש התאמה לשלב החינוך. זה חוסך לרכז החברתי בדיוק את החלק שהכי קל להיתקע בו.
מה התוכנית הלאומית למניעת חרמות נותנת, ומה נשאר באחריות בית הספר?
זו השאלה שמכריעה את ישיבת ההיערכות. תוכנית משרד החינוך למניעת דחייה חברתית נותנת חלק מהתשובה, והחלק השני נשאר בבית הספר. חלוקה מסודרת:
מה כבר קיים ומוכן
- מערכי שיעור ופעילויות מובחנים לפי שלב חינוך ולפי שכבה.
- תכנים לעבודה עם צוותי חינוך — כלומר חומר לישיבת צוות, לא רק לכיתה.
- חומרי הסברה להורים, שאפשר להישען עליהם באסיפת הורים.
- מוקד 6312* כערוץ פנייה במצוקה.
מה עדיין באחריות בית הספר
- החלטה מי מוביל. החומרים אינם ממנים רכז ואינם קובעים מי אחראי למעקב אחרי כיתה בסיכון.
- שיבוץ בלוח השנה. מערך שלא נקבע לו תאריך אינו מתקיים. אצלנו יש לוח זמנים למניעת חרמות למנהל שמסדר את זה על ציר השנה.
- מדידה. אין בחומרים כלי שאומר לבית הספר אם המצב החברתי בכיתה השתפר.
- חוויה משותפת בשטח. וזו הנקודה המרכזית — ראו הסעיף הבא.
איפה נמצא הפער האמיתי?
קריאה של שני עמודי המשרד עד הסוף מייצרת תמונה עקבית: מה שהמשרד מעמיד לרשות בית הספר הוא שיח, מערכי שיעור, חומר לצוות ולהורים ומענה למצוקה. כל אלה מתרחשים בעיקר בתוך הכיתה, ובעיקר בשפה של מילים.
מה שאינו נמצא שם הוא פעילות חווייתית בשטח שמייצרת לכידות לפני שנוצרת בעיה — לא מפני שהתוכנית חסרה, אלא מפני שזה פשוט לא מה שהיא נבנתה לעשות. ילד שנשאר בצד בהפסקה אינו משנה את מעמדו החברתי בעקבות שיחה על אמפתיה; הוא משנה אותו כשהקבוצה מתנסה יחד במשהו שדורש את כולם.
בדיוק בנקודה הזו נכנסת פעילות חווייתית למניעת חרמות — לא כתחליף לחומרי המשרד, אלא כשכבה שמייצרת את החיבור האנושי שהשיח אחר כך נשען עליו. שאלות נוספות על היחס בין גיבוש, חרם ופעילות חברתית מרוכזות בשאלות ותשובות לבתי ספר בנושא גיבוש ומניעת חרם.
איך מתרגמים את זה לתוכנית עבודה בספטמבר?
ארבעה צעדים שאפשר להציג בישיבת ההיערכות:
- למפות מה כבר יש. לעבור על התכנים לפי שכבה ולסמן שניים-שלושה מערכים שמתאימים לאוכלוסייה שלכם. אין טעם לבנות מחדש את מה שכבר כתוב.
- לקבוע בעלים ותאריך לכל מערך. שם של איש צוות ותאריך בלוח — זה ההבדל בין תוכנית לרשימת כוונות.
- להוסיף נקודת מדידה. נקודת התחלה בספטמבר ונקודת בדיקה אחריה, כדי שיהיה על מה לדבר בישיבת אמצע השנה.
- לשבץ חוויה משותפת מוקדם. ככל שהחוויה המשותפת מגיעה קרוב יותר לפתיחת השנה, כך היא מגיעה לפני שההיררכיות החברתיות מתקבעות.
המשרד עצמו מנסח את היעד החברתי בשורה אחת: ״לוקחים אחריות – עומדים לצד ולא מהצד״. זה בדיוק מה שיום גיבוש עושה בפועל — מעביר תלמידים מהצד אל תוך הקבוצה.
שאלות שחוזרות בישיבות ההיערכות
מה התוכנית של משרד החינוך למניעת חרמות, ומה בית הספר עושה איתה?
שתי תוכניות: ״יש מקום לכולם״ — חומרי הוראה לקידום שייכות ולמניעת דחייה חברתית וחרם, מובחנים לגנים, ליסודי ולעל-יסודי; ו״קול לכולם״ — מסגרת לסיוע רגשי הכוללת את מוקד 6312*. בית הספר בוחר מהחומרים, קובע בעלים ותאריך לכל פעילות, ומשלים את מה שאין בהם: מדידה וחוויה משותפת בשטח.
מה זה מוקד 6312*, ולמי הוא מיועד?
מוקד טלפוני של משרד החינוך, המופיע בעמוד השירות הפסיכולוגי-ייעוצי תחת הסלוגן ״לא מתעלמים. מתערבים!״ ומאוזכר גם בפורטל רשויות ובעלויות החינוך. זהו ערוץ פנייה במצוקה. פרטי הפנייה המדויקים מופיעים בעמודי משרד החינוך.
יש חומרים מוכנים לשעת חינוך בנושא חרם, או שצריך לבנות לבד?
יש. בעמוד התכנים ליסודי מופיעים מערכים בשמם, בהם ״הפאזל הכיתתי״, ״משחקים ביחד״, ״מוצאים נתיב גם בריב״ ו״מסרי אני״, עם מטרות כתובות לכל שכבה. אין צורך לבנות מערך מאפס — הפער הוא בשיבוץ, במעקב ובחוויה המשותפת, לא בחומר הכתוב.
הצעד הבא
אם אתם מרכיבים עכשיו את התוכנית החברתית לספטמבר ורוצים לראות איך פעילות חווייתית משתלבת לצד חומרי משרד החינוך — השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר, ונחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לשכבה ולגודל הקבוצה שלכם.
״קול לכולם״ ו״יש מקום לכולם״ הן תוכניות של משרד החינוך. DHPE אינה חלק מהן.